דורינא
דוֹרִינָא היה בית חרושת לסריגים, מחלוצי תעשיית הטקסטיל בישראל. בית החרושת הוקם בתל אביב, בשנת 1947 על ידי בני הזוג יעקב ולאה לסינגר ושמואל הוכמן. מקור השם נובע משילוב המילים 'דוגמה' ו'רמה', ערכים שבעלי המפעל הקפידו לשמור. המפעל הראשון היה ממוקם על הגבול שבין תל אביב ויפו והייצור נעשה במכונות סריגה ישנות[1]. בשנת 1957 הועתק המפעל לרחוב אבא הלל 25 ברמת גן, שם פעל עד שנת 2003.
המפעל התמקד בייצור סריגים לייצוא וכן סיפק אפודות לחיילות ההגנה ולצה"ל הצעיר. כבר בשנת הקמת דורינא, ב1947 אורגנה תצוגת תוצרת המפעל במנשייה ביפו ובה הוצגו מדים לנשות ההגנה. בשנת 1949 ארגן המפעל את תצוגת האופנה הראשונה במדינת ישראל במלון המלך דוד בירושלים.
עם התקדמות עולם האפנה התרחבה פעילות החברה גם לשמלות ולחצאיות מסריג.
המפעל עבד עם טובי מעצבי האפנה של ישראל הצעירה כגון פיני לייטרסדורף ותמרה יובל-ג'ונס. למרות שרוב התוצרת הופנתה לייצוא, נמכרו סריגי דורינא בחנויות יוקרה ברחוב דיזנגוף כ"איווניר", פנשט ומצקין וכן בירושלים ובחיפה.
לקריאה נוספת עריכה
- אילה רז, חליפות העתים : מאה שנות אופנה בארץ-ישראל, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1996.
קישורים חיצוניים עריכה
- רות בונדי, משהו מונומנטלי באמת, דבר, 9 בינואר 1959
- סריגים - אז והיום, דבר, 13 בנובמבר 1967
- יהודית חנוך, מה לבשו חברות ה"הגנה"?, מעריב, 6 בנובמבר 1967
הערות שוליים עריכה