דייוויד לה-שאפל
דייוויד לה-שאפל (באנגלית: David LaChapelle; נולד ב-11 במרץ 1963 בקונטיקט, ארצות הברית) הוא צלם ובמאי וידאו קליפים, פרסומות וסרטים. עבודתו מתרכזת סביב נושאי אופנה, פרסום, ואמנות הצילום. הוא ידוע בזכות סגנונו הסוריאליסטי וההומוריסטי בעבודותיו.
דייוויד לה-שאפל, 2014 | |
לידה |
11 במרץ 1963 (בן 61) פיירפילד, ארצות הברית |
---|---|
סוגה מועדפת | דיוקן, אמנות פיגורטיבית |
מדינה | ארצות הברית |
http://www.lachapellestudio.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
ביוגרפיה
עריכהשנותיו הראשונות
עריכהלה-שאפל היה תלמיד בבית הספר לאמנות בקרוליינה הצפונית ובבית הספר לאמנות חזותית בניו יורק. צילומו הראשון היה של אמו, הלגה שאפל, וצולם בחופשה בפוארטו ריקו.
אנדי וורהול הציע לו לעבוד בפעם הראשונה באופן מקצועי כצלם עבור מגזין Interview שייסד, לאחר שפגש אותו בסטודיו העבודה שלו, Studio 54. בהמשך דרכו עבד לה-שאפל גם במגזינים כמו ה"רולינג סטון", "ווג", "GQ" ו"ואניטי פייר"[1].
קריירה מקצועית
עריכהלה-שאפל הוציא לאור ארבעה ספרים בהם מוצגות יצירות הצילום שלו. כל הספרים מכילים צילומי פורטרט צבעוניים וסוריאליסטיים של ידוענים, ובהם: מרילין מנסון, נעמי קמפבל, ג'יזל בונדשן, דייוויד בקהאם, ביורק, דרו ברימור, שירלי מנסון, קורטני לאב, לאנס ארמסטרונג, אנג'לינה ג'ולי, פמלה אנדרסון, בריטני ספירס, קמרון דיאז, אומה תורמן, ברוק שילדס, לאונרדו דיקפריו, כריסטינה אגילרה, מדונה, מייקל ג'קסון, קניה וסט, אלטון ג'ון, ויטני יוסטון, דייוויד בואי, שאקירה, ליל קים, שר, יו האפנר, פינק, ריהאנה, קיילי מינוג, פאריס הילטון, ליידי גאגא, קוונטין טרנטינו ומריה קארי[1].
בשנת 2004 הפיק לה-שאפל את מופעו של אלטון ג'ון, The Red Piano, שעלה לבמות בלאס ווגאס. המופע שילב שימוש נרחב בטכנולוגיית וידאו שהוקרנה על גבי מסכי LED, שבזמנו היו טכנולוגיית הווידאו הרחבה והחדה ביותר בכל הזמנים. חלק משיריו של אלטון ג'ון הוקדמו על ידי סרטים שיצר למענם לה-שאפל.
בשנת 2005 עבר לה-שאפל לבימוי סרטים ארוכים, וביים סרט תיעודי בשם Rize, שהתמקד בריקודי היפ הופ וברייקדאנס בלוס אנג'לס. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל סאנדנס ולאחר מכן יצא לאקרנים.
לה-שאפל עסק בין היתר בתחום הפרסום, והיה אחראי למיתוגם החזותי של כמה מותגים כמו אופנת טומי הילפיגר, לוואצה, נוקיה, לוריאל, דיזל ובורגר קינג. בנוסף הוא התמקד בבימוי פרסומות ופרומואים, כדוגמת הסרט הקצר באורך 5 דקות עבור מותג ההלבשה H&M שנקרא "רומיאו ויוליה" בשנת 2006 ועוד.
בשנת 2009 הגיע לביקור בישראל שבמהלכו גם הפיק סדרת פרסומות עבור רשת סופר-פארם והתראיין בתוכניתו של גיא פינס. בסוף יולי 2010 נפתחה תערוכה בת שלושה חודשים של לה-שאפל במוזיאון תל אביב[2].
בשנת 2011 תבע את הזמרת ריהאנה בטענה שהעתיקה דימויים מיצירותיו. התביעה הסתיימה בפשרה[3].
עבודתו הוגדרה כסוריאליסטית, גרוטסקית, מעוררת תדהמה ואירונית. עבודותיו עם ידוענים הייתה לרוב נעשית בהקצנה ובהגזמה תוך כדי מתן דגש לאישיותם ולחייהם הפרטיים.
פרסים
עריכהבין השנים 1995–2006 זכה לה-שאפל בפרסים רבים ויוקרתיים בטקסים ואירועים שונים, בהם: פרס הצלם הטוב ביותר, במאי הווידאו הטוב ביותר, וידאו-קליפ השנה ועוד. כמו כן זכה בפרס הוקרה על פעילותו במניעת הומופוביה על ידי הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה.
ספרים
עריכהסרטים
עריכהוידאו-קליפים
עריכה- 1994
- פני פורד – "I'll Be There"
- 1997
- The Dandy Warhols – "Not If You Were the Last Junkie on Earth"
- Space Monkeys – "Sugar Cane"
- 2000
- קליס – "Good Stuff"
- מובי – "Natural Blues"
- אנריקה איגלסיאס – "Sad Eyes"
- 2001
- אלטון ג'ון – "This Train Don't Stop There Anymore"
- מריה קארי – "Loverboy"
- 2002
- אלטון ג'ון – "Original Sin"
- The Vines – "Outtathaway"
- כריסטינה אגילרה – "Dirrty"
- אבריל לאבין – "I'm With You"
- 2003
- ג'ניפר לופז – "I'm Glad"
- ויטני יוסטון – "Try It on My Own"
- כריסטינה אגילרה – "Can't Hold Us Down"
- מייסי גריי – "She Ain't Right for You"
- כריסטינה אגילרה – "The Voice Within"
- Blink-182 – "Feeling This"
- No Doubt – "It's My Life"
- 2004
- The Three Bad Girls – "Like you"
- בריטני ספירס – "Everytime"
- ג'וס סטון – "Super Duper Love"
- נורה ג'ונס – "Those Sweet Words"
- אלטון ג'ון – "Answer in the Sky"
- אלטון ג'ון – "All That I'm Allowed"
- גוון סטפאני – "Rich Girl"
- 2005
- רובי ויליאמס – "Advertising Space"
- 2006
- אלטון ג'ון – "Someone Saved My Life Tonight"
- 2007
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של דייוויד לה-שאפל
- דייוויד לה-שאפל, ברשת החברתית אינסטגרם
- דייוויד לה-שאפל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דייוויד לה-שאפל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דייוויד לה-שאפל, באתר Discogs (באנגלית)
- דייוויד לה-שאפל, באתר Songkick (באנגלית)
- נטע הלפרין, העיר תל אביב, ראיון: דיוויד לה שאפל רוצה שיקחו אותו ברצינות, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010
- קינג דייוויד ראיון בגיליון מספר 012 במגזין הצילום קומפוזיציה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 הניו יורק טיימס, גאי טרבאי, חמש שנים אחרי שפרש, הצלם דיוויד לה שאפל, באתר הארץ, 1 ביולי 2011
- ^ מיכה קירשנר, עכבר העיר תל אביב, דיוויד לה שאפל בתל אביב - הקיץ דורש את האבטיח שלו, באתר הארץ, 14 ביולי 2010
- ^ איתמר זהר, דיוויד לה שאפל תובע את ריהאנה בטענה שהעתיקה דימויים מיצירותיו, באתר הארץ, 16 בפברואר 2011