פתיחת התפריט הראשי

דן חמיצר

חידונאי, אמן וטייס ישראל

ביוגרפיהעריכה

דן חמיצר נולד בירושלים, גדל ברמת גן, וכיום הוא תושב עין הוד[1]. אביו, עמנואל חמיצר, נהרג במלחמת העצמאות בקרב על ניצנים, סבו הוא הרופא והפסל רפאל חמיצר. בנו הוא יוצר הטלוויזיה גיורא חמיצר.

בשירותו הצבאי היה חמיצר טייס מסוקים. אחרי שחרורו מצה"ל היה קברניט בחברת התעופה "ארקיע" ומחלוצי ענף התעופה הזעירה בישראל.

במקביל לעיסוקו כטייס, היה חמיצר בעל טור בכמה כתבי עת, ובהם מוניטין, כותרת ראשית וצומת השרון, וכן בעיתונים בולטים: דבר, הארץ, ידיעות אחרונות ומעריב. חמיצר מצא את דרכו גם לעיתונות המשודרת, והיה מגיש בגלי צה"ל ומנחה בטלוויזיה הכללית. כחלק מעיסוקיו העיתונאיים היה שותף לזאב ענר בהפקת מאות משחקי "מחפשים את המטמון" ברחבי הארץ.

לחמיצר תואר שני במדעי החברה מאוניברסיטת תל אביב. עבודת המאסטר שלו (1978), במסגרת החוג ללימודי עבודה, עסקה בהשפעת גורמים סביבתיים ואנושיים על שגיאות טייסים ונחשבה לפריצת דרך בחשיפתם והבנתם של תהליכים (עד אז חסויים) בתאי הטייס.

כחידונאיעריכה

  ערך מורחב – חידת חמיצר
 
מיצג של חמיצר חידון צה"ל

את עיקר פרסומו קנה חמיצר בתוכנית הרדיו של רזי ברקאי ושלי יחימוביץ, "הכל דיבורים". התוכנית שודרה מדי יום ברשת ב', ולחמיצר הייתה בה פינה יומית בשם "חידת חמיצר". המדובר בסוג חדש של חידות, הנשענות על דמיון ואסוציאציה ולא רק על ידע. החידה הייתה קשה לפיצוח, וכדי לפתור אותה היה צורך "להיכנס לראש" של חמיצר ולזהות את האסוציאציות הפרטיות שלו. הפרס המצטבר לפותר החידה עלה מדי יום והגיע לסכומים גבוהים ביותר, עובדה שמשכה האזנה עצומה בניסיון לעלות לשידור כדי לפתור את החידה ולזכות בפרס. בשבע שנותיה העלתה את אחוזי ההאזנה של התוכנית לאחד מן הגבוהים בתולדות הרדיו - 17%. לאחר שעזב את תוכנית "הכל דיבורים" עבר חמיצר לפיתוח והפקת חידות וחידונים בטלוויזיה, ובהם "אוצר הנגב", "ימי עדן בגליל", "יובל למדינה", "אוצרות מאה שנות ציונות", "מטמון המונדיאל" ו"חג מטמון ה-60".

חמיצר חזר לרדיו ב-2004 עם חידה חדשה בשם "משפט חמיצר", שהציבה את הפרס הגבוה ביותר בתולדות החידות: 240,000 שקלים לפותר יחיד. ב-2009 הפיק חמיצר את "מטמון ה-VOD" ב-HOT. ב-2010 הפיק את "מטמון 100 שנות הקיבוץ" וב-2011 את "חידון צה"ל החדש".

"חידת חמיצר" היא חידה הנשענת על שיטת קידוד מקורית ובלעדית שהייתה למושג לאומי - כלי הנעה שמפעיל מדי שנה כחמישית מתושבי המדינה.

השורש "חמיצר" נכנס לסלנג של השפה העברית ומוטה בשלל צורות על מנת לתאר חידות מתוחכמות במיוחד.

חמיצר בחינוךעריכה

 
תעודת גמר לקורס החידות

מה שהחל כחידה יומית ברדיו שהניעה מדי יום מאות אלפים לכוונם של מאגרי מידע, ספריות, קבוצות חקר, בניית כלים מקוריים ותצפיות בחיפוש הפתרונים – יצרה שלל מגוון של תשובות יצירתיות שהביאו את חמיצר למחשבה להעתיק את הדינאמיקה לשדות מערכות החינוך, הלימוד וההדרכה.

חמיצר פיתח את "שיטת הלימוד באמצעות חיד"א" - חידת דמיון אסוציאטיבי - כחלק מתוכניות הלימודים בבתי הספר בישראל. בעשורים האחרונים הופעלו מעל חצי מיליון תלמידים בשלל מיזמים שבסיסם חידת הדמיון של חמיצר.

חמיצר מתייחס לחידות כשיטה לפיתוח חשיבה המצאתית. את מטרת השיטה מסביר דן חמיצר כך: "לחידת הדמיון, כמו לכל בעיה בחיינו, אין סוף פתרונים. לכן הדרך להתמודד בה היא סימולציה מושלמת לכל יצירה המצאתית. מטרתי להנחיל דרך שונה ברכישת מיומנויות והטמעת ידע, ערכים ומהויות. השיטה מציעה שינוי ולגיטימציה מוחלטת לחשיבה מקורית בדרכים לא מקובלות ולא אמצעיות. הכלי חייב לעורר עניין, יצירתיות, סקרנות, התלהבות ותחרותיות... את הפרס הנחשק אמנם מקבל הפותר את "כוונת המשורר", אבל את נקודות הציון וההערכה אני משאיר לאלתור, להרפתקנות, ליוזמה, לרמת החשיבה היצירתית, לעבודת הצוות, גילויי מנהיגות, מיקוד, סקרנות, פתיחות ודרגות הביטחון העצמי- הדברים שחשובים באמת. מציאות חיינו רצופה חידות בעלות אין סוף פתרונים - לכן זו לדידי הדרך הטבעית והיעילה להטמעה מיטבית של תכנים וערכים.."[דרוש מקור]

בעשור השני של המאה ה-21 בנה חמיצר, בשיתוף מכללת סמינר הקיבוצים והסתדרות המורים את "מאגר החידות הלאומי", המאפשר לכל איש חינוך בישראל להפעיל את תלמידיו באמצעות קבלת חידות דמיון בכל נושא ובכל רמה שיבחר[2].

מיזמי חינוךעריכה

דוגמאות ממיזמי חינוך והדרכה שנבנו בשיטת חמיצר:

  • מיזם ראשון מסוגו שמאפשר לכל מורה לבחור ולקבל חידות דמיון להפעלת תלמידיו עלה לאוויר ב-2015[3].
  • מיזם ארצי שנתי שמניע תלמידי מערכות החינוך בישראל להכיר בחשיבות אורח חיים בריא במטרה לשמור על בריאות הלב בדרך משחקית, בלתי אמצעית, בעברית וערבית[4].
  • כלי מקורי שמופעל מ-2015 במרחב העיר חיפה, לחיבור התלמידים וההורים אל שכונתם, קהילתם, עברם ומערכות החינוך באזורם. (מגרש עברית וערבית)[5]
  • הפעלה ארצית של תלמידי ישראל במטרה להנחיל את מורשת מנהיגי המדינה שהלכו לעולמם. 2013-2015[6]
  • מיזם ארצי לחיכוך וחיבור כלל ילדי מערכות החינוך בישראל במורשת יהדות אתיופיה[7].
  • הפצת מורשת תנועת העבודה, הגותה ומנהיגיה. מכללת בית ברל- והכנסת -2012[8]
  • עדכון חידון צה"ל הקלאסי לכדי מיזם אינטרנטי חדשני שנועד לקרב כל חייל להתמודדות על ערכים, מורשת ואיכות הסביבה, 2010[9].
  • משחק דמוי מונופול, לטובת ילדי מערכת החינוך, להטמעת חשיבות ידיעת השפה העברית והשימוש הרהוט בה. 2009, משרד החינוך[10].
  • הפעלה שנתית בתקופה 2013–2015 של ילדי אילת ללימוד מורשת עירם ועברה[11].
  • כלי חדשני להטמעת תוכני מקצוע הסוציולוגיה לבתי ספר תיכוניים 2013-2015[12]
  • תחרות ארצית לחיכוך ילדי ישראל במרכזיות העליות לישראל וחשיבותה של הקליטה הנכונה של תלמידים עולים בחברה. 2016 – משרד החינוך.

עיסוק באמנות ואיכות הסביבהעריכה

כפעיל סביבתי הפיק חמיצר שורה של פרויקטים שנועדו לקדם את איכות הסביבה בישראל, ובהם "שורת הפראיירים"[13] ו"מדינת הזבל"[14]. מיזמים אלה נועדו בעיקרם להמחיש את הרס נופי ישראל בידי תושביה ופרנסיה.

חמיצר, תושב כפר האמנים עין הוד, פעיל בתחומי האומנות הפלסטית הקונספטואלית ומציג מיצירותיו בפיסול סביבתי ברחבי ישראל, בתערוכות רבות, בגלריות ומוזיאונים.

ספריועריכה

ספרי ילדים:

ספרי שירה:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה