דן ריזינגר
דן רַיְזינגר (Dan Reisinger; 3 באוגוסט 1934 – 26 בנובמבר 2019) היה אמן ומעצב גרפי ישראלי, חתן פרס ישראל לעיצוב לשנת תשנ"ח (1998).
לידה |
3 באוגוסט 1934 קאניז'ה, יוגוסלביה |
---|---|
פטירה |
26 בנובמבר 2019 (בגיל 85) גבעתיים, ישראל |
לאום | ישראל |
מקום לימודים | בצלאל |
תקופת הפעילות | 1950–2019 (כ־69 שנים) |
תחום יצירה | עיצוב גרפי |
יצירות ידועות |
|
פרסים והוקרה |
|
www | |
קורות חיים
עריכהריזינגר נולד בקאניז'ה (Kanjiža) שבוויבודינה בסרביה, אז חלק מיוגוסלביה למשפחת אומנים, שעסקו בצביעה של מבני ציבור ובתים. בשנת 1941, בימי מלחמת העולם השנייה, פלש צבא הונגריה הפשיסטית לסרביה, וב־15 ביוני 1942 גויס אביו, ארמין (Armin Reisinger), לפלוגות העבודה בכפייה של הצבא ההונגרי, שמהן לא חזר. בעקבות השתלטות גרמניה הנאצית על הונגריה בשנת 1944 וחיסול יהדות הונגריה, הוסתר דן יחד עם אמו על ידי משפחות סרביות, ובדרך זו השניים ניצלו. בשנת 1949, בהיותו בן 15, עלה לישראל עם אמו ואביו החורג.
בשנת 1950, בהיותו בן 16, החל את לימודיו במחלקה לגרפיקה שימושית ב"בצלאל החדש" בירושלים, וסיים בשנת 1954. במהלך לימודיו, בשנת 1953 הוענק לו "פרס שטרוק" בעבור כרזת "מן העיר אל הכפר" שצייר במהלך לימודיו עבור מפעל הפיס. בשנים 1954–1957, במסגרת שירותו הצבאי בחיל האוויר עמד בראש מחלקת הפרסומים והכרזות של החיל ועסק בעיצוב גרפי של פרסומי החיל וזכה בתואר חייל מצטיין. לאחר שחרורו הצבאי נסע לבריסל, שם עבד כמעצב גרפי. במהלך שהותו זכה שם לפריצת דרך בחייו המקצועיים, כאשר זכה במקום הראשון בתחרות לעיצוב הכרזה הרשמית לביתן המדע בתערוכת אקספו 58. בשפה הגרפית של כרזה זו ניתן לזהות את הניצנים של המעבר מהשפה הציורית המסוגננת שבמסגרתה פעל בבצלאל אל שפת ההפשטה והצמצום. בעקבות הזכייה בתחרות גויס לצוות ההקמה של הביתן הישראלי בתערוכה. לאחר שהות בת שנה וחצי בבריסל, המשיך דן ללונדון, שם למד עיצוב במה ועיצוב טקסטיל. במקביל, ובעידודו של המעצב הנודע אברם גמז (Abram Games), החל לעבוד באופן עצמאי בעבור משרד הדואר הבריטי. בעת שהותו בלונדון פגש דן את אנאבל. בשנת 1960 השניים נישאו, שבו לישראל והשתקעו בגבעתיים.
לאחר שובו לישראל עבד ריזינגר במשרדי הפרסום "שחם לבינסון אילון" וטל-אריאלי" עד שהקים סטודיו עצמאי בתל אביב בשנת 1966, שבו ביסס את עבודתו.
ריזינגר היה חתן פרס ישראל לעיצוב לשנת תשנ"ח (1998).
על רקע של מציאות רב לשונית ורב תרבותית בולטת עבודתו היצירתית והמחדשת של ריזינגר המטעימה בתוכה שפות חזותיות שונות. גישתו הישירה לטיפול במסר ובצורה, תוך שימוש בסמלים ברורים ובצבעוניות עזה - גישה זו מתעלה מעל מחסומים תרבותיים ומרשימה בנוכחותה בסביבה המקומית. תכונות אלה עושות אותו לסמן ימני בין חלוצי העיצוב המודרני בישראל
— מנימוקי השופטים, פרס ישראל, 1998
נפטר ב-26 בנובמבר 2019 בשנתו בביתו בגבעתיים. ריזינגר הותיר אחריו את רעייתו, אנאבל, ושלושה בנים.
ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.[1] עבודות ארכיון נוספות כלולות באוסף ע"ש דן ריזינגר במוזיאון ישראל ירושלים.[2] עבודות Supergraphics כלולות כיום בארכיון האדריכלות במרכז פומפידו, פריז.[3]
יצירתו
עריכהגישתו לעיצוב הייתה פורצת דרך בנוף העיצוב המקומי של ישראל של אותן שנים. הוא אימץ את גישת העיצוב הכולל (Total Design), ועסק במגוון הולך ומתרחב של תחומי העיצוב הגרפי, החל מעיצוב סמלים ובניית זהות תאגידית, דרך עיצוב של לוחות שנה קינטיים ותלת־ממדיים ועד לעבודות אדריכליות, וסביבה. ריזינגר פעל במסגרת טכניקות וסגנונות שונים, ביניהם קולאז', סגנון קליגרפי חופשי ואופ-ארט. סגנון העיצוב של ריזינגר הוא מודרניסטי ומאופיין בתמציתיות, בהפשטה צורנית ובצבעוניות עזה.[4]
בין יצירותיו הבולטות לאורך השנים: עיצובם של עיטור הגבורה, עיטור העוז, ועיטור המופת של צה"ל, סמל וכרזות תיאטרון הבימה כמו גם סמלה של חברת התעופה "אל על" שתקציב הפרסום שלה נוהל באותה תקופה על ידי חברת הפרסום שחם לבינסון אילון, עיצוב סמלי תחרויות המכביה (החל מן המכביה התשיעית בשנת 1973 ועד המכביה השש-עשרה ב-2001), וכן פסלים ויצירות המוצבים במכון ויצמן למדע וב"יד ושם". בסוף שנות ה-60, זכו הכרזות שעיצב דן ריזינגר, דוגמת סדרת כרזות אייקוניות ליעדים שונים של חברת התעופה אל על, וכרזת "שלח את עמי", לתהודה בינלאומית. עיצב אחדים מבולי ישראל, ובהם בולי אולימפיאדת טוקיו ובול המכביה התשיעית.
לימד שנים רבות באקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל" והיה חבר המועצה להשכלה גבוהה. יצירותיו הוצגו במהלך השנים בישראל, בארצות הברית, במזרח הרחוק וברחבי אירופה וספרים על עבודותיו הודפסו בסין וברוסיה. בשנת 1979 נבחר לחבר כבוד באגודת המעצבים הבינלאומית A.G.I (Alliance Graphique Internationale) וכחבר מועדון הארט-דירקטורים של ניו יורק A.D.C.. בנוסף, דן ריזינגר הוא חבר האקדמיה לעיצוב במוסקבה ופרופ' לשם כבוד באוניברסיטת מוהולי נאג' בבודפשט. בשנת 1987 הוזמן על ידי המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MoMA) לעצב לוח שנה. לוח שנה זה משמש את המוזיאון גם כיום. פעילותו הציבורית כללה חברות במועצה לישראל יפה.
עם התחדשות רכבת ישראל בשנות התשעים של המאה העשרים הופקד ריזינגר על עיצובה מחדש של השפה הגרפית של הרכבת ומיתוגה מחדש בעיני הציבור. ב-1992 הוא עיצוב את צורתם החיצונית של קרונות ה-IC3.[5] בשנת 1992 עיצב את מערכי הכרמלית שחודשו עד להחלפתם עקב שרפה בשנת 2019.
מבחר סמלילים בעיצובו
עריכהבין עבודותיו בולטים סמלי חברת אל על, משרד התיירות, אות הנשיא למתנדב, המוסד לביטוח לאומי, הדסה ועמותת חיים.
עיטורי צה"ל בעיצובו
עריכה-
עיטור הגבורה
-
עיטור העוז
-
עיטור המופת
הנצחה וזיכרון השואה בעבודותיו
עריכהחלק מיצירותיו, בהן "מגילות האש", המורכבת מ-53 ציורים על פי שיריו של אבא קובנר ומוצגת בבית התפוצות, הושפעו מתקופת השואה.[6] בשנותיו האחרונות העמיק עוד את מחויבותו לשימור ולתיעוד הזיכרון האישי והלאומי. במסגרת כך יזם מול שלטונות הונגריה את הצבתו של פסל הזיכרון לנספי פלוגות העבודה. הפסל שעיצב ניצב בכיכר טלקי שבבודפשט, שממנה נשלחו היהודים לעובדות כפייה במזרח, ביניהם כאמור, היה גם אביו. אנדרטה זו, מצטרפת לשורה של עבודות שיצר בנושא השואה וזיכרון השואה, ביניהם הקיר המונומנטלי בחזית היכל השמות ב"יד ושם"[7] וחמישים ושניים ציורי "מגילות האש" שנלווים לנ"ב פרקי הספר שכתב אבא קובנר. הציורים מוצגים דרך קבע בבית הכנסת בעיר לנדבה עם חנוכתו כמוזיאון השואה של סלובניה.[8] ריזינגר הוא אזרח כבוד של העיר ועיצב את הלוגו של המוזיאון.[9]
בשנת תשע"ח נבחר דן ריזינגר לשאת משואה בעצרת הזיכרון הממלכתית לשואה ולגבורה במוזיאון משואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה.[10]
פרסים והוקרה
עריכה- 1954 – פרס שטרוק, בצלאל
- 1958 – פרס ראשון בתחרות לעיצוב הפוסטר לביתן הבינלאומי למדעים בתערוכה Expo 58
- 1970 – חבר לאיגוד המעצבים הבינלאומי A.G.I.
- 1970 – חבר מועדון הארט-דירקטורים של ניו יורק A.D.C.
- 1971 – פרס ראשון על עיצוב אותות צה"ל
- 1974 – פרס נורדאו
- 1981 – פרס הרצל (יהדות הונגריה)
- 1981 – יקיר בצלאל, אגודת הידידים ניו יורק
- 1994 – חבר כבוד באקדמיה הרוסית לעיצוב
- 1998 – פרס ישראל על תרומתו "לשפה החזותית בישראל במשך למעלה מארבעים שנה"[11]
- 2004 – תואר אבירות של ממשלת הונגריה על תרומתו ליחסים בין הונגריה וישראל
- 2006 – אזרח כבוד העיר קאניז׳ה, סרביה
- 2009 – פרופ' לשם כבוד באוניברסיטת מוהולי נאג' בבודפשט, הונגריה
- 2009 – עמית 'שנקר בית הספר להנדסה ועיצוב'
תערוכות
עריכה- ציורים, גלריה בן אורי, לונדון, תערוכת ציורים, 1960
- דן ריזינגר 67–76, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1976; מוזיאון תל אביב לאמנות 1977. אוצר: איזיקה גאון. תערוכת יחיד ראשונה למעצב ישראלי במוזיאון ישראל.
- מגילות האש: 53 ציורים לאבא קובנר, בית התפוצות, 1978; המוזיאון היהודי, ניו יורק, 1980
- קולאז׳ים להגדה של פסח, ספריית בית אריאלה, תל אביב, 1985
- מ-א עד Z, אגודת הטיפוגרפיה הבינלאומית (ITC), ניו יורק, 1991
- סמל ולוגו, הגלריה לאמנות עכשווית, קדימה, 2003
- ירושלים, ציורים והדפסים, מרכז לתרבות יהודית, זאגרב, 2004
- דרכים: רטרוספקטיבה, התערוכה הוצגה בבודפשט, מוזיאון הלאומי לאמנות שימושית, בחסות משרד החוץ הישראלי, ומשרד התרבות ההונגרי. הוצגו: ציורים, עבודות סביבתיות, רישומים, הדפסי משי, עבודות גרפיות, ופסל לזכר עובדי הכפייה היהודים שנספו במלחמת העולם השנייה, מאי 2005, לאחר מכן התערוכה נדדה לבלגרד, בוקרשט, ורשה, בייג'ינג וטאיפיי.[12]
- לוחות-שנה, מכללת שנקר להנדסה ועיצוב, 2008. אוצר: ירום ורדימון.
- כרזות 1958–2010, הגלריה העירונית לאמנות, עפולה, 2010
- דן ריזינגר: סביב שישה עמודים, מוזיאון אשדוד לאמנות, אוצרים: יונה פישר, רוני כהן-בנימיני, מוזיאון אשדוד לאמנות, מרכז מונארט, אשדוד, 2010 [קטלוג]
- כרזות, גלריית סקירבול, לוס-אנג׳לס, 2014
- סימני דרך: 60 שנות עיצוב של דן ריזינגר, אוצר: דן הנדל, מוזיאון ישראל, 2017–2018 [קטלוג בעברית ובאנגלית]
- Color Preformations, יריד האמנות בודפשט, 2017[13]
לקריאה נוספת
עריכה- דן ריזינגר 67–76, אוצר: איזיקה גאון, הקטלוג הוא לוח לשנת 1977, מוזיאון ישראל 1977 (הספר בקטלוג ULI)
- מגילות האש: אומה עומדת על נפשה: נ"ב פרשות כנגד נ"ב שבועות השנה, כתב אבא קובנר; צייר דן רייזינגר, ירושלים, כתר, 1981 (הספר בקטלוג ULI)
- דן ריזינגר – סביב שישה עמודים, קטלוג תערוכה, אוצרים: יונה פישר, רוני כהן-בנימיני, אשדוד: מוזיאון אשדוד לאמנות – מרכז מונארט, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
- דן ריזינגר, קטלוג תערוכה, עריכה: עדי אנגלמן ודן הנדל, מוזיאון ישראל, 2017 (הספר בקטלוג ULI)
- Passover Haggadah: the feast of freedom, edited by Rachel Anne Rabinowicz; illustrated by Dan Reisinger, New York: Rabbinical Assembly, c1982 (הספר בקטלוג ULI)
- Goldfine, Gil. "Dan Reisinger." Graphis magazine (vol. 47, 1991, pp. 80–91)
- Leu, Olaf. "Dan Resinger: A Champion of Visual Culture." Novum magazine (1996, pp. 60–67)
- Tszorf, Maurice. "Color, Form, Function: Dan Reisinger's New Residence in Caeserea," Graphis magazine (vol. 56, no. 329, 2000, pp. 66–75)
- Bing'nan, Yu (introduction). Dan Reisinger (text in English and Chinese), Beijing: Tsinghua (2000). | ISBN 7-302-04842-8 (הספר בקטלוג ULI)
- "Q&A with Dan Reisinger," Graphis magazine (no. 344, March/April 2003)
- Serov, Dr. Serge, and Anikst, Michail, A Russian-language book of Reisinger's work in the series "The Stars of Graphic Design" Moscow: Alma Mater (2008)
ספר נוסף של דן רייזינגר הוא ״סמלים״ דו לשוני עברית ואנגלית. מכיל יצירות רבות בצבע ובאיכות גבוהה. הכריכה אדומה. זהו אוסף נדיר של סמלים בעיצובו של דן ריְזינגר (יליד 1934), צייר ומעצב גרפי ישראלי חשוב, חתן פרס ישראל לעיצוב. יצירתו המשתקפת בספר זה משתרעת על פני כ-40 שנה: משנת 1961 ועד 1995. הספר עוצב והופק בסטודיו ריזינגר. 105x145 מ"מ. ללא עימוד (158 עמ`)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של דן ריזינגר
- דן ריזינגר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- ארכיון הכרזות של ריזינגר (ARC. 4* 1998), באתר הספרייה הלאומית
- מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל (ארכיון מקוון)
- קורות חייו וקטעי וידאו בהשתתפותו בתוך תערוכת "בחרנו בחיים: תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל", באתר יד ושם
- יובל סער, עכבר העיר אונליין, דן ריזינגר נגד חוקי הצבע, באתר הארץ, 18 במרץ 2010
- נעמה ריבה, לא תאמינו כמה מהלוגואים שמרצדים מול עיניכם עיצב דן ריזינגר, באתר הארץ, 3 ביולי 2017
- פתרון מהמטבח של סבתא: סיפורי הלוגואים המפורסמים של דן ריזינגר, באתר Xnet, 9 באוגוסט 2017
- רני רדזלי, 40 שנה לאנדרטה המונומנטלית של דן ריזינגר ביד ושם, מגזין פורטפוליו, 12 באפריל 2018
- רני רדזלי, 50 שנה ל־Let My People Go: דן ריזינגר על מפת העיצוב העולמי, מגזין פורטפוליו, 29 בספטמבר 2019
לאחר מותו
- נעמה ריבה, זוכה פרס ישראל לעיצוב, דן ריזינגר, מת בגיל 85, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2019
- רני רדזלי, דן ריזינגר 1934-2019, מגזין פורטפוליו, 26 בנובמבר 2019
- רני רדזלי, דן ריזינגר: היה שלום, הגדול מכולם, מגזין פורטפוליו, 4 בדצמבר 2019
- Graphis Master Dan Reisinger Leaves Behind a Legacy of Posters and Logos, Graphis blog, 2019
- Naomi Games, Dan Reisinger: Master of colour, creative review, 2020
- הארכיון של דן ריזינגר נמסר לספרייה הלאומית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מרץ 2021
- דן ריזינגר, דף שער בספרייה הלאומית
- דן ריזינגר, בארכיון הבימה
הערות שוליים
עריכה- ^ ארכיון דן ריזינגר, בספרייה הלאומית
- ^ מרכז מידע לאמנות ישראלית | מוזיאון ישראל, ירושלים, באתר museum.imj.org.il
- ^ Dan Reisinger, Centre Pompidou (ב־)
- ^ דן ריזינגר: היה שלום, הגדול מכולם, באתר מגזין פורטפוליו, 2019-12-04
- ^ סופר גרפיקה, רכבת ישראל | מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, באתר designarchive.shenkar.ac.il
- ^ על דן ריזינגר באתר יד ושם
- ^ 40 שנה לאנדרטה המונומנטלית של דן ריזינגר ביד ושם, באתר מגזין פורטפוליו, 2018-04-12
- ^ Lendava Synagogue, Culture of Slovenia (באנגלית)
- ^ Farewell honorary citizen Dan Reisinger | Synagogue Lendava (באנגלית אמריקאית)
- ^ עצרת הזיכרון הממלכתית לשואה ולגבורה, תשע"ח, באתר מוזיאון משואה
- ^ דן ריזינגר מקבל את פרס ישראל בעיצוב לשנת 1998, נבדק ב-2021-06-23
- ^ יהודה להב, וואלה חדשות, הארץ, "תערוכה מיצירותיו של דן ריזינגר בבודפשט", 3 במאי 2005
- ^ אתר המוקדש ליצירה זו, באתר colorformations (באנגלית)