פתיחת התפריט הראשי

דן ריזינגר

אמן ישראלי

דן רַיְזינגר (Reisinger;‏ 3 באוגוסט 193426 בנובמבר 2019) היה צייר ומעצב גרפי ישראלי יליד יוגוסלביה, חתן פרס ישראל לעיצוב לשנת ה'תשנ"ח.

דן ריזינגר
דן ריזינגר ב-2010
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 3 באוגוסט 1934
קאניז'ה, ממלכת יוגוסלביה
פטירה 26 בנובמבר 2019 (בגיל 85)
גבעתיים, ישראל
לאום ישראלישראל  ישראל
מקום לימודים בצלאל
תחום יצירה עיצוב גרפי
יצירות ידועות
פרסים והוקרה
www.danreisinger.com
בול בעיצובו לרגל האולימפיאדה בטוקיו ב-1964
סמל העיר יבנה משנת 1987 בעיצובו

ביוגרפיהעריכה

ריזינגר נולד בקאניז'ה (Kanjiža; סטארה-קאניז'ה) שבוויבודינה בסרביה, אז חלק מיוגוסלביה למשפחת אומנים, שעסקו בצביעת מבנים. ילדותו עברה עליו בצל מלחמת העולם השנייה, ועם פלישת הצבא הגרמני לעירו, בשנת 1944, גויס אביו לפלוגות העבודה ההונגריות ונהרג. ריזינגר הוסתר על ידי משפחות שכנות וניצל. בשנת 1949 עלה לישראל הצעירה עם אמו ואביו החורג.

בשנת 1950 החל בלימודי ציור ופיסול ב"בצלאל", וסיים בשנת 1954. במהלך לימודיו, בסביבות 1953, יצר כרזה בגודל של חצי גיליון (50 על 70 סנטימטרים) עבור מפעל הפיס. זו הייתה הכרזה הראשונה שעיצב ומכר. בשנים 1954–1957, במסגרת שירותו הצבאי בחיל האוויר עסק בעיצוב גרפי של פרסומי החיל וזכה בתואר חייל מצטיין. לאחר סיום שירותו הצבאי נסע לבריסל, שם עבד כמעצב גרפי. במהלך שהותו זכה שם לפריצת דרך בחייו המקצועיים, כאשר זכה במקום הראשון בתחרות לעיצוב הכרזה הרשמית לביתן המדע בתערוכת אקספו 58. בעקבות הזכייה גויס לצוות ההקמה של הביתן הישראלי בתערוכה ושהה בבריסל כשנה וחצי. משם המשיך ללונדון במטרה להמשיך בלימודיו. למד עיצוב במה ועיצוב טקסטיל ובמקביל עבד כמעצב עצמאי. עבודותיו המשמעותיות בתקופה זו היו הכרזות שעיצב עבור משרד הדואר הבריטי. בלונדון פגש את אנאבל. השניים נישאו בשנת 1960 ושבו לישראל. לאחר שובו לישראל עבד ריזינגר במשרד הפרסום "טל-אריאלי" עד שהקים סטודיו פרטי בשנת 1966, שבו ביסס את עבודתו.

בין יצירותיו הבולטות לאורך השנים: עיצובם של עיטור הגבורה, עיטור העוז, ועיטור המופת של צה"ל, סמל תיאטרון הבימה וכרזות הצגותיו וחברת התעופה "אל על", עיצוב סמלי תחרויות המכביה (החל מן המכביה התשיעית בשנת 1973 ועד המכביה השש-עשרה ב-2001), וכן פסלים ויצירות המוצבים במכון ויצמן למדע וב"יד ושם". חלק מיצירותיו, בהן "מגילות האש", המורכבת מ-53 ציורים על פי שיריו של אבא קובנר ומוצגת בבית התפוצות, הושפעו מתקופת השואה. עיצב אחדים מבולי ישראל, ובהם בולי אולימפיאדת טוקיו ובול המכביה התשיעית.

לימד שנים רבות באקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל" והיה חבר המועצה להשכלה גבוהה. יצירותיו הוצגו במהלך השנים בישראל, בארצות הברית, במזרח הרחוק וברחבי אירופה וספרים על עבודותיו הודפסו בסין וברוסיה. בשנת 1979 נבחר לחבר כבוד באגודת המעצבים הבינלאומית (Alliance Graphique Internationale). פעילותו הציבורית כללה חברות במועצה לישראל יפה.

בשנות ה-90 החלה תקופה של התחדשות ברכבת ישראל לאחר עשורים של הזנחה וריזינגר הופקד על עיצובה מחדש של השפה הגרפית של הרכבת ומיתוגה מחדש בעיני הציבור. ב-1992 הוא עיצוב את צורתם החיצונית של קרונועי ה-IC3, ב-1994 עיצב את סמליל רכבת ישראל החדש (שבשימוש גם כיום) בהמשך נצבעו גם הקטרים וקרונות הנוסעים בצבעים החדשים והוא עיצב גם את פרק השילוט בתחנות הנוסעים[1].

בשנת 1992 עיצב גם את העיצוב את מערכי הכרמלית שחודשו עד להחלפתם עקב שריפה בשנת 2019.

ריזינגר היה חתן פרס ישראל לעיצוב לשנת ה'תשנ"ח (1998), חתן פרס נורדאו לעיצוב (1974) וחתן פרס הרצל על תרומתו לאמנות העיצוב בישראל (1981).

נפטר ב-26 בנובמבר 2019 בשנתו בביתו בגבעתיים. ריזינגר הותיר אחריו את רעייתו, אנאבל, שלושה בנים וחמישה נכדים.

תערוכותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פוסט על פטירתו של המעצב דן ריזינגר ותרומתו לרכבת ישראל, בעמוד הפייסבוק של מוזיאון הרכבת, 3 בדצמבר 2019
  2. ^ יהודה להב,וואלה חדשות, הארץ, "תערוכה מיצירותיו של דן ריזינגר בבודפשט", 3 במאי 2005