גביע העולם למועדונים (כדורגל)
גביע העולם למועדונים של פיפ"א (באנגלית: FIFA Club World Cup, הייתה ידועה עד 2005 כאליפות העולם למועדונים של פיפ"א) היא תחרות כדורגל שנתית שמשתתפות בה הקבוצות שזכו באליפות שש הקונפדרציות של פיפ"א. מקור התחרות בגביע הבין-יבשתי ששוחק בשנים 1960–2004. במתכונתו הנוכחית נערך הטורניר לראשונה בשנת 2000, והחל משנת 2005 הוא מתקיים בקביעות. מטרת הגביע היא להפגיש בין האלופות של היבשות השונות ולהכתיר את קבוצת הכדורגל הטובה בעולם.
ענף | כדורגל |
---|---|
תאריך ייסוד | 2000 |
ארגון מפעיל | פיפ"א |
מספר מתמודדים | 7 |
מספר משחקים | 8 |
יבשת | בין יבשתי |
זוכה | מנצ'סטר סיטי |
הכי הרבה זכיות | ריאל מדריד (5 זכיות) |
אליפות העולם לקבוצות | |
היסטוריית הטורניר
עריכהשלוש פעמים שינה הטורניר את פניו. הטורניר התחיל בשנת 1960 כגביע הבין יבשתי, עקב יריבות בין הכדורגל האירופאי לכדורגל הדרום אמריקאי. זכייתה של ברזיל במונדיאל 1958, על אדמת אירופה (שוודיה) שימש כזרז לקידום הרעיון. הרעיון היה טורניר שנתי שיפגיש את אלופות שתי היבשות למשחק בית ומשחק חוץ, וכך תקבע אלופת העולם. מי שדחף מצד האירופאים ליוזמת הטורניר, היה סנטיאגו ברנבאו, אז נשיא ריאל מדריד, אלופת אירופה חמש פעמים ברציפות באותה עת. ברנביאו ביקש להוכיח את גדולתה של קבוצתו וגם הצליח כשריאל מדריד הפכה לאלופה הבין-יבשתית הראשונה בשנת 1960.
לקראת סוף שנות ה-70 החלו הקבוצות האירופאיות לזלזל במפעל שהיה עבורן בעיקר נטל, ולא רצו לקחת בו חלק. אייאקס, באיירן מינכן, ליברפול ונוטינגהאם פורסט סירבו להשתתף במשחקים, וקבוצות מחליפות הגיעו במקומן. שיא השפל היה בשנים 1975–1978, בהן אופ״א לא שלחה אף קבוצה, והתחרות בוטלה.
כאשר המפעל היה על סף התמוטטות לקחה יפן אחריות על התחרות בשנת 1980, והמפעל שינה את פניו. שם הגביע שונה ל"גביע טויוטה", וסוכם שיערך רק משחק אליפות אחד על אדמת יפן שממנו נהנו היפנים מהכנסות משידורים ומכירת כרטיסים. המעבר הציל את פני הטורניר, שהפך לאטרקטיבי ויוקרתי.
לקראת שנות האלפיים, בעקבות לחץ עולמי, הוחלט שעל מנת שהאלופה בטורניר באמת תהיה "אלופת העולם", יש צורך בהשתתפות של קבוצות מכל העולם. ואכן, בשנת 2000 נערכה אליפות העולם הראשונה לקבוצות בברזיל. בטורניר לקחו חלק שמונה קבוצות, אשר חולקו לשני בתים. המקומות הראשונים מכל בית נפגשו לקרב האליפות, ובו זכתה קבוצת קורינתיאנס הברזילאית, אשר ניצחה בדרבי את קבוצת ואסקו דה גאמה.
לאחר הטורניר שוב נוצר משבר עולמי עקב טענות לאי-שוויונות בין הנציגויות של היבשות בעולם, ובעיות של תיאום זמנים (אליפות העולם לקבוצות כדורגל 2001 בוטלה). המפעל עמד לקרוס, אך ניצל שוב בזכות היפנים שהחזירו את גביע הטויוטה למתכונתו הרגילה.
בשנת 2004 סוכם שוב על החזרתו של "גביע העולם לקבוצות", במסגרת קצת שונה אשר נוהגת עד היום.
בשנת 2007 זכתה במפעל מילאן לאחר שגברה 4–2 על בוקה ג'וניורס והפכה לאירופאית הראשונה שזוכה במפעל. מאז הייתה רק שנה אחת (2012) בה זכתה קבוצה לא אירופאית.
טוני קרוס הוא השחקן בעל מספר הזכיות הרב ביותר במפעל, כאשר זכה בשישה תארים בשתי קבוצות שונות, באיירן מינכן ב-2013 וריאל מדריד בשנים 2014, 2016, 2017, 2018 ו-2022.
בשנת 2022 הודיע נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו, כי הטורניר יוחלף בטורניר הכולל 32 קבוצות הטורניר שייצא לדרך לראשונה ב-2025 ויתקיים פעם בארבע שנים.
הטורניר בהווה
עריכהבמהדורתו הנוכחית של הטורניר משתתפות שבע קבוצות, ה"אלופה" מכל אחת מהיבשות בנוסף לאלופת המדינה המארחת. הטורניר נערך בשיטת הנוק-אאוט, החל מרבע הגמר. ראשית משחקת אלופת המדינה המארחת מול אלופת אוקיאניה במשחק מקדים על מקום ברבע הגמר. המנצחת במשחק זה מתמודדת ברבע הגמר יחד עם נציגות אסיה, אפריקה וצפון ומרכז אמריקה. לנציגה האירופאית ולנציגה הדרום אמריקנית מקום מובטח בחצי הגמר. הטורניר שם דגש רב על משחק הוגן, והקבוצות והשחקנים ההוגנים מתוגמלים בהתאם.
- המשתתפות
קונפדרציה | תואר | טורניר |
CONMEBOL | אלופת דרום אמריקה | גביע ליברטדורס |
אופ"א | אלופת אירופה | ליגת האלופות |
AFC | אלופת אסיה | ליגת האלופות האסיאתית |
CAF | אלופת אפריקה | ליגת האלופות האפריקאית |
CONCACAF | אלופת צפון ומרכז אמריקה והאיים הקריביים | ליגת האלופות של CONCACAF |
OFC | אלופת אוקיאניה | ליגת האלופות האוקיאנית |
התאחדות הכדורגל המקומית המארחת | אלופת המדינה המארחת | ליגת העל המקומית המארחת |
משחקי הגמר
עריכהשנה | אלופה | תוצאה | סגנית | מארחת |
---|---|---|---|---|
2000 | קורינתיאנס | 0–0 (4–3(פ)) | ואסקו דה גאמה | ברזיל |
2005 | סאו פאולו | 1–0 | ליברפול | יפן |
2006 | אינטרנסיונל | 1–0 | ברצלונה | |
2007 | מילאן | 4–2 | בוקה ג'וניורס | |
2008 | מנצ'סטר יונייטד | 1–0 | ליגה דה קיטו | |
2009 | ברצלונה | 2–1ה | אסטודיאנטס לה פלאטה | איחוד האמירויות הערביות |
2010 | אינטר מילאנו | 3–0 | מזמבה | |
2011 | ברצלונה | 4–0 | סנטוס | יפן |
2012 | קורינתיאנס | 1–0 | צ'לסי | |
2013 | באיירן מינכן | 2–0 | רג'ה קזבלנקה | מרוקו |
2014 | ריאל מדריד | 2–0 | סן לורנסו | |
2015 | ברצלונה | 3–0 | ריבר פלייט | יפן |
2016 | ריאל מדריד | 4–2 | קאשימה אנטלרס | |
2017 | ריאל מדריד | 1–0 | גרמיו | איחוד האמירויות הערביות |
2018 | ריאל מדריד | 4–1 | אל-עין | |
2019 | ליברפול | 1–0 | פלמנגו | קטר |
2020 | באיירן מינכן | 1–0 | טיגרס | |
2021 | צ'לסי | 2–1ה | פלמיירס | איחוד האמירויות הערביות |
2022 | ריאל מדריד | 3-5 | אל הילאל | מרוקו |
2023 | מנצ'סטר סיטי | 0-4 | פלומיננזה | ערב הסעודית |
ראו גם
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל כדורגל |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של גביע העולם למועדונים (באנגלית)