דראווידה מונטרה קזגאם
דראווידה מונטה קזגאם (בטמילית: திராவிட முன்னேற்றக் கழகம்; מילולית: הליגה המתקדמת הדראווידית; ידועה כ-DMK (Dravida Munnetra Kazhagam)) היא מפלגה פוליטית טמילית-הודית שמרכזה בטאמיל נאדו, בה נכון לדצמבר 2023 היא מפלגת השלטון, ובפודוצ'רי.
 | |
| מדינה |
הודו  |
|---|---|
| מייסד |
כ. מ. אננאדוראי |
| מנהיגים |
מ. ק. סטלין |
| תקופת הפעילות | 17 בספטמבר 1949 – הווה (74 שנים) |
| אידאולוגיות |
רגיונליזם כלכלי לאומיות טמילית סוציאל-דמוקרטיה חילוניות |
| נוצרה מתוך | דראווידר קזגאם |
| מטה |
צ'נאי |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל למרכז-שמאל |
|
www | |
  | |
היסטוריה עריכה
דראווידה מונטה קזגאם יונקת את שורשיה ממפלגת הצדק, מפלגה טמילית ואנטי-ברהמינית שהוקמה בנשיאות מדראס ב-1916 והפכה ב-1944 לדראווידר קזגאם. הדראווידר קזגאם פרשה ממערבות פעילה במערכת הפוליטית ההודית עקב תמיכתה במדינה עצמאית דראווינדית, אך מחלוקות פנימיות בין נשיא המפלגה פרייאר לבין מזכיר המפלגה כ. מ. אננאדוראי הביאו לפיצול במפלגה,[1] ובספטמבר 1949 התפצל ממנה פלג בראשות אננאדוראי, שתמך במעורבות פוליטית פעילה והקים את דראווידה מונטה קזגאם.[2]
המפלגה קראה להקמת מדינה דראווידית עצמאית עד למלחמת הודו–סין ב-1962, שגרמה להתעוררות לאומית ברחבי המדינה וגרמה למפלגה לפנות לפעילות פרו-טמילית במדראס וסרי לנקה, לצד התנגדות להפיכת ההינדי לשפת המדינה, בעיקר בדרום הודו.
המפלגה לא הריצה רשימת מועמדים רשמית עד 1962, למרות שמועמדים שונים שהזדהו עמה התמודדו כעצמאיים בבחירות. בבחירות לאספה המחוקקת של מדראס ב-1967 ניצחה המפלגה את הקונגרס הלאומי ההודי והייתה למפלגת השלטון במדראס, כשהיא המפלגה המקומית הראשונה לנצח בבחירות מדינתיות בהודו. הניצחון נבע יותר מחולשת הקונגרס מאשר תמיכה בזהות טמילית.[3] ממשלת המפלגה שינתה את שם המדינה לטאמיל נאדו ב-1969.
ב-1972 התפצלה המפלגה, כאשר אחד ממנהיגי המפלגה, מ. ג. רמצ'נדראן (אנ') פרש מהמפלגה והקים את אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית (AIAMDK), שהפכה ליריב הפוליטי העיקרי של המפלגה.
ב-1994 התפצלה מהמפלגה מרמולרצ'י דראווידה מונטרה קזגאם, שהוקמה לאחר שואיקו (אנ') אולץ לפרוש מהמפלגה לאחר שנראה כאיום על מ. ק. סטלין, בנו של מנהיג המפלגה מ. קרוננדי.
ברמה הלאומית המפלגה נדדה בין בריתות עם מפלגת העם ההודית לקונגרס.
תוצאות בחירות עריכה
| לוק סבהה | ||||
|---|---|---|---|---|
| שנה | מושבים | שינוי | קולות | תוצאה |
| 1962 | 7 / 508
|
5 
|
2,315,610 | אופוזיציה |
| 1967 | 25 / 523
|
18
|
7,996,264 | אופוזיציה |
| 1971 | 23 / 521
|
2 
|
8,869,095 | קואליציה |
| 1977 | 1 / 544
|
22
|
6,758,517 | אופוזיציה |
| 1980 | 16 / 529
|
15
|
10,290,515 | קואליציה |
| 1984 | 2 / 516
|
14
|
8,006,513 | אופוזיציה |
| 1989 | 0 / 531
|
2
|
8,918,905 | – |
| 1991 | 0 / 523
|
|
6,823,581 | – |
| 1996 | 17 / 543
|
17
|
14,940,474 | קואליציה |
| 1998 | 6 / 543
|
11
|
10,937,809 | אופוזיציה |
| 1999 | 12 / 543
|
6
|
12,638,602 | קואליציה |
| 2004 | 16 / 543
|
4
|
16,483,390 | קואליציה |
| 2009 | 18 / 543
|
2
|
12,929,043 | קואליציה |
| 2014 | 0 / 543
|
18
|
10,243,767 | – |
| 2019 | 24 / 543
|
24
|
14,363,332 | אופוזיציה |
| האספה המחוקקת של טאמיל נאדו | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שנה | מושבים | שינוי | קולות | אחוזים | תוצאה |
| 1962 | 50 / 205
|
37
|
3,435,633 | 27.10% | אופוזיציה |
| 1967 | 137 / 234
|
87
|
6,230,556 | 40.69% | ממשלה |
| 1971 | 184 / 234
|
47
|
7,654,935 | 48.58% | ממשלה |
| 1977 | 48 / 234
|
136
|
4,258,771 | 24.89% | אופוזיציה |
| 1980 | 37 / 234
|
11
|
4,164,389 | 22.1% | אופוזיציה |
| 1984 | 24 / 234
|
13
|
6,362,770 | 29.3% | אופוזיציה |
| 1989 | 150 / 234
|
116
|
9,135,220 | 37.89% | ממשלה |
| 1991 | 2 / 234
|
148
|
5,535,668 | 22.5% | אופוזיציה |
| 1996 | 173 / 234
|
171
|
14,600,748 | 53.77% | ממשלה |
| 2001 | 31 / 234
|
142
|
8,669,864 | 30.90% | אופוזיציה |
| 2006 | 96 / 234
|
65
|
8,728,716 | 26.50% | ממשלת מיעוט |
| 2011 | 23 / 234
|
73
|
8,249,991 | 22.40% | אופוזיציה |
| 2016 | 89 / 234
|
66
|
13,670,511 | 31.39% | אופוזיציה |
| 2021 | 133 / 234
|
44
|
17,430,179 | 37.7% | ממשלה |
מנהיגי המפלגה עריכה
עם הקמת המפלגה עמד בראשה כ. מ. אננאדוראי, שכיהן כמזכיר הכללי של המפלגה מספטמבר 1949 עד אפריל 1955 ומספטמבר 1960 עד מותו בפברואר 1969. בין אפריל 1955 וספטמבר 1960 היה ו. ר. נדוצ'זהאיין (אנ') מזכיר המפלגה. לאחר מות אננדוראי מונה מ. קרוננדי לנשיא המפלגה, תפקיד שנוצר אז והועמד בראשות המפלגה. קרוננדי שימש כנשיא המפלגה במשך כ-49 שנים. בינואר 2017, עקב חוליו של קרוננדי מונה בנו, מ. קרוננדי סטלין לנשיא המפלגה בפועל, ולאחר מותו באוגוסט 2018 תפס את מקומו כנשיא המפלגה.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דראווידה מונטרה קזגאם
דראווידה מונטרה קזגאם, ברשת החברתית פייסבוק
דראווידה מונטרה קזגאם, ברשת החברתית LinkedIn- דראווידה מונטרה קזגאם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- 17th September 1949: Political Party Dravida Munnetra Kazhagam (DMK) was Founded, Maps of India
הערות שוליים עריכה
- ^ Y. M. Marican, The Genesis of the DMK, Asian Studies
- ^ 17th September 1949: Political Party Dravida Munnetra Kazhagam (DMK) was Founded, Maps of India
- ^ 1967: DMK becomes first regional party to form government, Frontline.the Hindu, 12 באוגוסט 2022
- ^ Express Web Desk, From Ilaya Thalapathi to DMK chief, Stalin comes out of Karunanidhi’s shadows, The Indian Express, 28 באוגוסט 2018