שופרסל

רשת מרכולים ישראלית

שופרסל היא חברה ציבורית ישראלית, המפעילה רשתות מרכולים ובתי מרקחת ברחבי ישראל ועוסקת בנדל"ן מניב, באמצעות חברת הבת שופרסל נדל"ן[3]. החברה התאגדה בשנת 1957, והייתה הראשונה ליישם בישראל את מודל רשתות הקמעונאות האמריקאי[4][5]. נכון למארס 2024, מספר המרכולים אותם מפעילה שופרסל בפריסה ארצית בתתי-רשתות עמד על 425, מתוכם 316 סניפי שופרסל, 96 סניפי Be,ו-13 סניפי סטוק במותג "דן דיל"[6].

שופרסל
סניף "שופרסל דיל EXTRA" בתל חנן, נשר
סניף "שופרסל דיל EXTRA" בתל חנן, נשר
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול שפרסל
מייסדים בן-ציון בן-חיים, חיים פיינברג, יחיאל הורדס
תקופת הפעילות 1958–הווה (כ־66 שנים)
חברות בנות
מיקום המטה ראשון לציון עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי בנימין שמוטקין 30, ראשון לציון
ענפי תעשייה שיווק קמעונאי, נדל"ן
שווי שוק 7.14 מיליארד ש"ח (18 ביולי 2024)
הכנסות 15.2 מיליארד ש"ח (2023)[1]
רווח תפעולי 707 מיליון ש"ח (2023)[1]
רווח 323 מיליון ש"ח (2023)[1]
הון עצמי 3.57 מיליארד ש"ח (2023)[1]
סך המאזן 14.9 מיליארד ש"ח (2023)[1]
יו"ר ארז כלפון
מנכ"ל יוסי אמיר ושלמה אמיר
עובדים כ-17,000[2]
 
https://www.shufersal.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל החברה עד שנת 2005
סמליל תת-הרשת בעבר "מחסני מזון"

בסניפיהם של הרשתות ובמטה החברה, השוכן בראשון לציון, מועסקים כ־15,500 עובדים[2], ונכון לשנת 2024 היא רשת המרכולים הגדולה בישראל במונחי נתח שוק, עם נתח שוק כולל של כ-20% (ב־2018[7]). ניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב החל משנת 1980.

היסטוריה

עריכה

את הקמת הרשת יזמו שני עולים חדשים מארצות הברית, אברהם (אייב) פיינברג ויחיאל הורדס[8]. פיינברג הגיע לישראל ללמוד ארכאולוגיה, החליט להישאר, והחל לעבוד במשרד המסחר והתעשייה. חבר ילדותו יחיאל הורדס, היה מהנדס תעשייה וניהול שעבד במשרד הבריאות. השניים חשבו שיש פוטנציאל בישראל לקונספט של "סופרמרקט" בסגנון רשתות המזון הגדולות בצפון אמריקה[8]. באותה עת מכירות מזון בישראל בוצעו בעיקר בשווקים, בחנויות מכולת קטנות או צרכניות של אגודות שיתופיות. בשנת 1956 החלו השניים לגייס מספר משקיעים בארצות הברית, כולל בני משפחתו של אברהם פיינברג, לטובת הקמת החברה. באמצעות יו"ר הבונדס בקנדה, ברטרם לאוב, הם צרפו גם משקיעים יהודים קנדים לחברה. ברטרם לאוב שימש כיושב ראש החברה ואייב פיינברג כמנכ"ל[8].

בנוסף הם יצרו קשר עם מרדכי ראובן, חבר קיבוץ נאות מרדכי, שהיה אחראי של שיווק התוצרת החקלאית של הקיבוץ, הוא שכנע את הקיבוץ להשתתף בהקמת חברה, ותמורת השקעתו קיבל 25% מהמניות[9]. הקיבוץ חשב שכך יכול גם לשווק את תוצרתו בהצלחה ללא פער התיווך של תנובה[10]. אך אף על פי שהיה מהקיבוצים הבודדים אשר לא היה קשור לשום זרם קיבוצי באותה עת, הופעל עליו לחץ עצום של חברת העובדים וקיבוצים אחרים, אשר טענו כי העסק מנוגד לעקרונות הקיבוץ[11]. בסופו של דבר משך הקיבוץ את השקעתו במיזם[12]. גם התאחדות הסוחרים הביעה התנגדות למיזם[13]. אך שר המסחר והתעשייה, פנחס ספיר תמך בו[14]. חברת העובדים, שהתנגדה לשותפות קיבוץ נאות מרדכי במיזם, החליטה במאי 1958 להקים "סופרמרקט" משלה בשיתוף של "המרכז החקלאי "תנובה", המשביר המרכזי וברית הקואופרציה הצרכנית[15].

החברה קיבלה תחילה את השם "שופרזול"[16]. אחר כך, הוחלט לשנות את השם ל"שופר-סל", הלחם של צמד המילים "שׁוּפְרָא" (מתוך ביטוי הארמי "שופרא דשופרא", משמע איכותי ומובחר), ו"סל"[דרוש מקור]. סמליל החברה, איור של סלסלת מזון, עוצב על ידי ז'אן דוד.

הסניף הראשון נחנך ב-28 באוגוסט 1958 ברחוב בן-יהודה 77–79 בתל אביב. ביום הראשון לפעילות הסניף, פקדו אותו כ-2,500 לקוחות שהותירו פדיון של כ-20 אלף לירות. רעייתו של אד סאליבן, שביקר באותה עת בישראל, הוזמנה לחנוך את החנות והייתה הקונה הראשונה[17]. במחאה על חנוכת החנות, שבתו רוב בעלי המכולות בעיר[18].

ב-13 בספטמבר 1960 נחנך הסניף השני של הרשת, ב⁩מרכז אמיר בירושלים[19]. ב-1963 היו לרשת כבר שבעה סניפים: שניים בתל אביב, שניים בירושלים, אחד בחיפה, אחד בחולון ואחד בגבעתיים, אך לראשונה עלו חשדות לאי-סדרים כספיים בחברה[20].

קשיים והתפתחות

עריכה

בתחילת 1964 אחד מבעלי המניות בחברה, שמואל ברונפמן, ביקש לבדוק את ספרי החברה, לאחר שהמלאי שהיה רשום בספרי החברה נראה גבוה ביותר. הוא שלח נציג מטעמו שבדק ומצאה הבדל של כשלושה מיליון ל"י בין הרישום בספרים למלאי בפועל. המנכ"ל אייב פיינברג זומן לבירור בקנדה והוחלט לפטרו במרץ 1964[21]. ב-19 ביולי 1964 הוצתו משרדי החברה[22]. ובעקבות חקירת המשטרה נחפשה פרשת הונאה של מייסדי הרשת והמנכ"ל אייב פיינברג[23]. פיינברג הודה בביצוע ההצתה ובזיוף מסמכי המלאי, בסיוע מנהל החשבונות[24], ונגזרו עליו 4 שנות מאסר[25]. בעקבות הפרשה רכשה משפחת ברונפמן את השליטה בחברה ומינתה את יעקב (ז'ק) ברין כיושב ראש ונשיא החברה. הוא שימש בתפקיד במשך כ-30 שנה[26], זאת במקום ברטרם לאוב שפוטר[27].

בשנת 1965 היו חנויות החברה פתוחות באופן רצוף משבע בבוקר עד שבע בערב, דבר ייחודי באותם ימים[28]. בשנת 1966 החלה הרשת לפרסם יצרנים על גבי שקיות היד מפלסטיק, והייתה הראשונה בישראל לעשות כן[דרוש מקור]. ב-1967 החלו שידורי פרסומת על מסכים בתוך הסניפים.

בשנת 1977 החלה הרשת בפרסום וחלוקת קופונים בעיתונים. בשנת 1978 פתחה הרשת את הסניף הראשון מחוץ לתל אביב - בצומת הצ'ק פוסט בחיפה. בשנת 1979 הוכנסה לרשת הקופה הרושמת האלקטרונית לראשונה בישראל.

כחברה מונפקת בבורסה

עריכה

בשנת 1980 הונפקה הרשת לראשונה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[29]. ב-1983 התחילו לשווק ברשתות אוכל מוכן[דרוש מקור], וב-1984 התחילה הרשת לייצר לחמים ודברי מאפה טריים בתוך הסניפים[דרוש מקור]. בשנת 1985 הושק הסניף הראשון שנשאר פתוח 24 שעות ביממה בקניון איילון. בשנת 1986 החלה הרשת לקבל תשלומים באמצעות אשראי, וב-1989 החלה הרשת לספק שירות משלוחים של קניות בהזמנה טלפונית.

באפריל 1989, רכשה משפחת רקנאטי, באמצעות אי די בי חברה לאחזקות, את מניות השליטה בחברה ממשפחת ברונפמן תמורת 41 מיליון דולר[30].

בשנת 1992 הוכנסו לראשונה בתי מרקחת בתוך מספר סניפים, וב-1994 שופרסל הייתה מעורבת לראשונה בבעלות על רשת סופרמרקט מחוץ לגבולות ישראל בהונגריה. באוגוסט 1994 הושקה רשת החנויות "מחסני מזון"[31]. באוקטובר 1997 1997 ביצעה שופרסל הנפקת מניות בבורסה לניירות ערך בניו יורק וגייסה 96 מיליון דולר (אך נמחקה מהמסחר בניו-יורק 5 שנים לאחר מכן בדצמבר 2002)[32][33], כמו כן באותה השנה השיקה שופרסל את רשת חנויות "קוסמוס" ו"יוניברס קלאב" והמותג הפרטי "סופרקלאס"[34][35].

בשנת 1998 הוקם מרכז לוגיסטי בראשון לציון להפצת מוצרי החברה[36].

התרחבותה לרשת הגדולה בישראל

עריכה

בשנת 2001 הפכה שופרסל לרשת הקמעונית הגדולה בישראל של מוצרי מזון ומוצרי צריכה[37], עם 168 חנויות בשש תת-רשתות[38]

בינואר 2005 החלה שופרסל בהליך של מיתוג מחדש בהשקעה של כ-200 מיליון ש"ח במסגרתו מיתגה מחדש את תת-הרשתות שבבעלותה[39]. "יוניברס קלאב" הושקה מחדש תחת השם "שופרסל דיל" והופעלה באסטרטגיה של EDLP(אנ')[40]. (everyday low price) רשת "קוסמוס" מותגה מחדש כ"שופרסל ביג", ורשתות "היפר-נטו" ו"שופר-סל" (המותג המקורי של החברה) מותגו מחדש בשם "שופרסל שלי". נוסף על כך השיקה שופרסל כרטיס אשראי חוץ-בנקאי במיתוג החברה, בשיתוף לאומי קארד[41]. ב-2007 הושק מחדש מועדון הלקוחות של החברה תחת מותג אחיד שופרסל.

עם קריסתה של רשת "קלאבמרקט" בקיץ 2005[42], רכשה שופרסל את פעילות הרשת תמורת מיליארד שקל[43]. העסקה אושרה למרות התנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים, מחשש לפגיעה בתחרות והגברת הריכוזיות במשק הישראלי[44]. בעקבות הרכישה נוספו לרשת 72 סניפים ושטח מכירות של 140 אלף מ"ר[45].

 
סניף "green" במרכז צמרות, הרצליה

בשנת 2011 החלה הקבוצה להכניס לרשתות קופות בשירות עצמי. כמו כן רכשה שופרסל את רשת "אורגניק מרקט" למזון אורגני ולמזון טבעוני[46], ובהמשך שינתה את שמה ל"שופרסל green", מותג של מוצרים אורגניים הנמכר בחנויות עצמאיות ובסניפי שופרסל.

בשנת 2012 החליף יצחק אברכהן את אפי רוזנהויז בתפקיד מנכ"ל שופרסל[47].

בראשית שנת 2013 הוערך שווי השוק של החברה ביותר משניים וחצי מיליארד שקל[48]. לאחר שהשליטה בקבוצת IDB, בעליה של שופרסל, עברה לידיים חדשות ולאור תוצאות כספיות נמוכות מהצפוי לחברה בסדר הגודל שלה[49], הרשת חנכה אתר אינטרנט חדש שלה להזמנות מקוונות. האתר מאפשר, נוסף לרכישה של המוצרים הנמכרים בסניפים, קניית מוצרים משלימים מספקים חיצוניים.

באמצע 2014 הודיעה שופרסל על תוכנית התייעלות. במסגרת המהלך סגרה החברה 15 סניפים[50].

ב-2017 הקימה שופרסל מרכז לוגיסטי באזור התעשייה חבל מודיעין בשוהם, המרכז את כלל הסחורות הנמכרות ברשתות החברה ודרכו משנעת החברה את אספקתה לסניפיה השונים[51]. שנה אחר כך החלה בהקמת מרכז לוגיסטי נוסף במקום עבור מכירות מקוונות[52].

באמצע שנת 2018 חדלה "דיסקונט השקעות" להיות בעלת שליטה בשופרסל, והחברה אינה מוגדרת יותר חברת שכבה שנייה[53].

בינואר 2022 הודיע מנכ"ל הרשת, יצחק אברכהן, על התפטרותו מהתפקיד[54], את מקומו תפס עופר בלוך[55], והוא הודח ביולי והוחלף באורי וטרמן[56].

נכון לפברואר 2022, החברה שלטה ב־70% מתוך מכירות המזון באון-ליין בישראל[57].

בדצמבר 2022 חתמה שופרסל על מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם עמית זאב, זכיין רשת "SPAR" בישראל[58]. במרץ 2023 הפך מזכר ההבנות להסכם, ולפיו לשופרסל יהיו 19.9% מהבעלות בחברה המשותפת שתוקם, ולזאב 80.1%[59]. בספטמבר 2023 נסוגה שופרסל מהסכם זה, עקב הגבלות שהטילה רשות התחרות[60].

בפברואר 2024 רכשו האחים שלומי ויוסי אמיר, מייסדי רשת המרכולים "פרשמרקט", 24.99% ממניות שופרסל תמורת 1.5 מיליארד ש"ח, והפכו לבעלי השליטה בחברה[61]. קופות גמל אחדות הן בעלי עניין נוספים בחברה. בעקבות רכישה זו החליט דירקטוריון החברה, באפריל 2024, על מינוים של שלומי ויוסי אמיר למנכ"לים משותפים[62]. ביוני 2024 מונה הדירקטור ארז כלפון ליו"ר החברה.

פעילות

עריכה
 
תמיכה בתוצרת ישראלית במהלך מלחמת חרבות ברזל

רשתות פעילות

עריכה
 
סמלילי תת־הרשתות: "שלי", "ביג" (בוטל) ו"דיל"
 
סמליל תת־הרשת "יש" שהייתה פעילה עד תחילת העשור השני של המאה ה־21
 
סמליל תת־הרשת "יש חסד" המיועדת למגזר החרדי
 
סמליל תת־הרשת "יש בשכונה" המיועדת למגזר החרדי
 
סניף "שופרסל דיל" בשכונת תלפיות בירושלים

שופרסל מפעילה רשתות שונות בפריסה ארצית[63]:

תת-רשת סה"כ חנויות
שופרסל דיל 101
Be 90
שופרסל שלי 80
שופרסל אקספרס 79
יש חסד 18
יש בשכונה 10
שופרסל דיל EXTRA 6
גרין מרקט 4
שערי רווחה 2
Good מרקט 1
  • שופרסל דילרשת חנויות בפריסה ארצית, הממוקמות בדרך כלל באזורי מסחר תעשייה, מחוץ למרכזי הערים, ובקניונים. חנויות הרשת מאופיינות במחירים מעט זולים יותר, ובמגוון מוצרים רחב בהרבה. מתחרה במרכולים הגדולים של רמי לוי ויוחננוף.
  • שופרסל דיל EXTRA – חנויות המתפרסות על שטח גדול יותר מאשר אלה של "שופרסל דיל".
  • שופרסל שלי – סופרמרקטים הממוקמים במרכזי הערים ובמרכזים שכונתיים. הפורמט מציע קרבה וזמינות לצרכנים אך במחירים יותר גבוהים יותר מהסניפים המרוחקים. מקבילים לסניפי מגה בעיר, רמי לוי בשכונה וכו' אשר עובדים בקונספט דומה.
  • שופרסל אקספרס – מרכולים קטנים יותר מאלה של "שופרסל שלי" המופעלים על ידי זכיינים במתכונת הדומה לזאת של מכולות שכונתיות, ומחירים יקרים אף יותר מאלה של שופרסל שלי.
  • יש חסד – תת־רשת שהוקמה בחציה השני של שנת 2012 ומיועדת למגזר החרדי. הרשת מתאפיינת במחירים זולים במטרה להתחרות ברשתות "רמי לוי שיווק השקמה" ו"אושר עד"[64]. במרץ 2020 מנתה תת־הרשת שנים עשרה סניפים.
  • יש בשכונה – רשת סניפים עירונים שהוקמה בסוף שנת 2013. סניפיה הם בעיקר כאלה שעברו הסבה מסניפי "יש", מותג שהתאפיין במוצרים בעלי תו כשרות למהדרין אשר הוחלט לזנוח[65].
  • Be - באפריל 2018 רכשה שופרסל את רשת בתי המרקחת ההפסדית ניו פארם[66]. בנובמבר 2018 עברה הרשת מיתוג מחדש לשם "Be"[67]. ב-1 ביולי 2020 מוזגה החברה שנרכשה לתוך חברת שופרסל[68].

פעילות מקוונת

עריכה
  • "שופרסל Online" (בעבר "שופרסל ישיר") - שירות המאפשר לבצע קניות דרך אתר אינטרנט או באמצעות הטלפון, ולקבל את המצרכים במשלוח בימים ובשעות קבועים מראש. על פי חלק מההערכות, שולטת שופרסל Online על כ-70% מהפעילות המקוונת בענף המזון[69].
  • "ישיר למהדרין" - אתר מסחר אלקטרוני שפעל בדומה לשופרסל Online תחת שם מותג הפונה למגזר הדתי והחרדי[70]. ב-4 בנובמבר 2021, הפסיקה שופרסל את פעילות האתר בעקבות פרסומים בתקשורת על הבדלי מחירים משמעותיים בין האתר הפונה לקהל הרחב לבין אתר "ישיר למהדרין"[71][72][73][74].

ערים מרכזיות

עריכה
 
סמלילי כל רשתות שופרסל ב-1999

סניפי רשתות חברת שופרסל לפי ערים (נכון לאוקטובר 2021):

עיר סה"כ חנויות
תל אביב-יפו 36
חיפה 26
ירושלים 22
פתח תקווה 18
רחובות 14
באר שבע 13
כפר סבא 10
ראשון לציון 10
נתניה 10
חולון 10
גבעתיים 8
רעננה 8
רמת גן 7
חריש 4
מגדל העמק 2
שאר ערי ישראל 186

רשתות עבר

עריכה
  • יוניברס קלאב - מותגה מחדש בשם שופרסל דיל
  • קוסמוס - מותגה מחדש לשופרסל ביג ולאחר מכן ב-2011 הוסבו כל 32 הסניפים לשופרסל דיל[75].
  • היפר-נטו - מותגה מחדש למחסני מזון ולאחר מכן לשופרסל שלי
  • מחסני מזון
  • שופר-סל - מותגה מחדש בשם שופרסל שלי

מותג פרטי

עריכה
 
סמליל המותג הפרטי בשמו הקודם
 
מוצרי מזון במותג שופרסל

במאי 1997 השיקה הרשת מותג פרטי בשם "סופר-קלאס"[76]. ב-2005 שונה השם ל"שופרסל"[77]. נכון לשנת 2020, כ–5,500 פריטים מקטגוריות מוצרים שונות נמכרים בחנויות החברה השונות תחת המותג הפרטי[2] ועל־פי דיווחיה של הרשת, בסוף שנת 2020 מכירות המוצרים במותג הפרטי היוו 25.8 אחוזים ממחזור המכירות הכולל[78].

הרשת מנפיקה תווי קנייה בשם "תו הזהב", ואלה מכובדים בחנויות הרשת וברשתות שיווק נוספות.

חברות בנות

עריכה

שופרסל נדל"ן

עריכה

החברה נוסדה בשנת 2013[79] ופעילותה העיקרית היא רכישת נדל"ן והשכרתו, לצד פיתוח והשבחה[דרוש מקור] של הנכסים הקיימים. נכון לשנת 2019 לחברה 70 נכסים המושכרים כסניפים לרשתות המרכולים של שופרסל. בנוסף יש מרכזים מסחריים ומשרדים המושכרים ללקוחות חיצוניים.[דרוש מקור] סך הנכסים בשווי של כ-2.5 מיליארד ש"ח והכנסות שנתיות בהיקף של 182 מיליון ש"ח[80].

שופרסל פיננסים

עריכה

"שופרסל פיננסים" היא שותפות עסקית שהוקמה על ידי שלוש חברות: שופרסל, לאומי קארד ופז, לשם הנפקת כרטיס אשראי מבית "לאומי קארד", המיועד ללקוחות שלוש החברות ומאפשר להם ליהנות מהטבות. באוקטובר 2017 הגיע לקיצו ההסכם בין שופרסל ולאומי קארד ולאחר שהראשונה פתחה במכרז שכאל[81] זכתה בו ונחתמה שותפות בין השתיים.

גידרון תעשיות

עריכה

חברת גידרון תעשיות היא חברה בת בבעלות מלאה של שופרסל המייצרת מוצרי מאפה בעיקר עבור מכירה בסניפי הרשתות של שופרסל. כמו כן, מוכרת החברה את מוצריה ברשתות שיווק נוספות ובשוק המוסדי. נכון ל-2019, כ-3 אחוזים מסך מכירותיה של חברת שופרסל מקורם ממכירת מוצרים מתוצרת חברת גידרון[80].

לחברה 4 מפעלים:

כל מוצרי גידרון מיוצרים בהשגחת כשרות. כמו כן, חלק מהמוצרים מסופקים אפויים חלקית, ואפייתם מושלמת בתנורי אפייה שבסניפי הרשתות.

החברה מעסיקה כ-400 עובדים במפעליה ובמטה, ומייצרת כ-2,000 טון מוצרים בחודש[82].

שילוב עובדים עם מוגבלויות

עריכה

במחצית מסניפי שופרסל (150 סניפים) משולבים עובדים עם מוגבלויות, בהתאם לצו ההרחבה בנושא זה[83]. החברה אף פועלת באופן שוטף להטמעת תרבות מכילה בנושא בקרב כלל העובדים. בנוסף, יחד עם עמותת שווים הפועלת לשיקום ושילוב תעסוקתי של נפגעי נפש, הקימה שופרסל את המיזם "מלקטים שווים". במסגרת זו גובשה תוכנית לשילוב מתמודדי נפש כמלקטים במערך האונליין[84].

ביקורת ציבורית

עריכה

אפליית צרכנים

עריכה

בחודש נובמבר 2021 עלתה לכותרות פרשת "יש למהדרין" כאשר נטען כנגד שופרסל כי בהשוואה שנערכה בין חברת הבת "יש למהדרין" שנחשבת כרשת החרדית של החברה אל מול שופרסל אונליין בה קונים לרוב חילונים - בעבור אותם מוצרים המחיר ברשת החרדית זול בצורה משמעותית, וזאת על אף שהמוצרים פעמים רבות מגיעים מאותו הסניף. בעקבות הפרשה קמה מחאה ציבורית ונקראו קריאות להחרמת הרשת. באותו היום סגרה שופרסל את האתר המיועד לחרדים[85].

עבירות והטעיית צרכנים

עריכה

בשנת 2007 הגיש משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כתב אישום פלילי נגד חברת שופרסל ועשרה מנהלי סניפים בגין עבירות של הטעיית הצרכן, אי הודעת פרטים במכירה מיוחדת לרגל מבצעים וגביית מחיר הגבוה מזה המוצג על המדפים. כתב האישום הכיל 14 עבירות שהתקיימו במשך תקופה של שנתיים[86]. בית המשפט הרשיע את החברה ועל הרשת הוטל קנס בסכום של 40 אלף שקל והתחייבות על סך 60 אלף שקל למשך שנתיים – בגין עבירות על חוק הגנת הצרכן[87].

בשנת 2009 הרשיע בית משפט השלום בראשון לציון את חברת שופרסל בגין הטעיית צרכנים וכן בשורה של חריגות בנוגע למחירי מוצרים. בית המשפט קבע כי החברה הטעתה את צרכניה בעניין היקף מבצעי הוזלה ותחולתם והטעתה צרכנים בעניין מחירו הקודם של מוצר. עוד עלה מכתב האישום כי בסניפים רבים של הרשת נמצאו פערים בין הצגת המחירים על המדפים לבין מחירם בפועל, וכי בסניפים מסוימים נמנעו מלכלול את דמי הפיקדון במחיר הרשום על גבי המוצרים וזאת בניגוד לחוק הגנת הצרכן[88]. בית המשפט קנס את החברה ב־450 אלף שקל, וחייב את הרשת לחתום על התחייבות בסך 150 אלף שקל להימנע מעבירה דומה. בנוסף, הורשעו ונקנסו גם חמישה מנהלי סניפים של הרשת[88].

בנובמבר 2010, נקנסה החברה לאחר ששלחה מסר שיווקי בדיוור ישיר[89] בו לא צוין באופן ברור ובולט כי הפנייה היא בדיוור ישיר, ולא צוין מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר[90].

בספטמבר 2011, הורשעה שוב החברה בעבירות הנ"ל. שופט בית משפט השלום בראשון לציון, אברהם היימן, קיבל הסכם טיעון במסגרתו הוטל קנס בסך של 250 אלף שקלים על שופרסל בגין הטעיית צרכנים. זאת משום שבסניפי הרשת גבו מהצרכנים מחירים גבוהים מאלו שסומנו על המוצרים עצמם. במסגרת ההסדר שנחתם בין משרד התמ"ת (שהגיש את כתב האישום מטעם המדינה) לבין שופרסל, חתמה הרשת גם על התחייבות בסך של 150 אלף שקלים שלא לעבור עבירה דומה בשנתיים הקרובות. התחייבויות אישיות בסך של 1,500 שקלים כל אחת, נחתמו גם על ידי שלושה מנהלי סניפים של הרשת[91].

ביולי 2014 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים קנס של שלושה מיליון ש"ח על רשת שופרסל, ועונש של חודשיים מאסר בפועל וקנס בסך 250,000 ש"ח על מי שהיה מנכ"ל הרשת, אפי רוזנהויז, בגין הפרת תנאי המיזוג עם רשת "קלאבמרקט" שקרסה ובניסיון לעשיית הסדר כובל בניגוד לחוק[92]. באותו המקרה, התקשר רוזנהויז למנהלים של מנעד ספקים, ודרש מהם שלא לאפשר את המשך המבצעים שפשו ברשת ה"ריבוע הכחול" (מגה). בפסק הדין נקבע כי לא היה מדובר בפעולה שנבעה מזעם בלהט הרגע (כטענת רוזנהויז), אלא במהלך מחושב, והדבר נומק בכך שרוזנהויז התקשר במשך שלושה ימים רצופים, וכן כי השיב לספקים כגמולם לאחר שסירבו לשתף פעולה עם ההסדר הכובל. המדובר היה בניסיון לערוך הסדרים כובלים אנכיים (כלומר, הסדרים כובלים שאינם בין הצדדים המתחרים, ובמקרה זה בין הקמעונאי לספקים), בין שופרסל לבין הספקיות, לפיהם הן תגבלנה הספקיות עצמן ביחסיהם המסחריים מול מגה, ובכך לסכל את המבצעים שמגה הציעה. בית המשפט קבע כי להסדרים אלה, אילו התגבשו, היו השפעות אופקיות מובהקות וישירות, שכן מטרתם היחידה הייתה להעלות את המחירים שמציעה מגה, מתחרתה הישירה של שופרסל, לקהל לקוחותיה[93].

כן נקבע כי כוונת שופרסל ורוזנהויז הייתה הלכה למעשה להשפיע על התנהלות הספקים אל מול מגה גם לאחר סיום המבצע הקונקרטי, כדי שמקרים מעין אלה, בהם מגה מוכרת את מוצרי הספקים במחירים הנראים למערערים נמוכים מדי, לא יישנו, ולא תיפתח תחרות מחירים[93].

ביולי 2018 הגיעה רשות ההגבלים העסקיים לצו מוסכם עם שופרסל, לפיו תבטל הרשת את כל הסדרי הבלעדיות שיש לה במרכזים מסחריים ובקניונים, ובנוסף תשלם עיצום כספי בסך 8.9 מיליון ש"ח בגין הפרת חוק קידום התחרות בענף המזון[94].

ב-9 בנובמבר 2021 פשטו חוקרי רשות התחרות על משרדי חברות שופרסל ושטראוס בחשד להסדר כובל ותיאום מחירים[95]. כמו כן, נחקרו בכירי החברה, ביניהם מנכ"ל החברה איציק אברכהן[96][97].

תביעות ייצוגיות נגד שופרסל

עריכה

ב־29 ביולי 2012 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לתובענה ייצוגית נגד החברה בסך של 144 מיליון ש"ח בעילה של חיוב יתר שלא כדין של צרכנים הרוכשים מוצרים באמצעות אתר האינטרנט של החברה. בבקשה נטען, כי שופרסל מחייבת צרכנים במחיר שגבוה באופן משמעותי מהסכום שאותו אמורים היו לשלם עבור המוצרים שרכשו, כאשר הפער הממוצע הוא בשיעור של כ־10% לרעת הצרכן. עוד נטען כי במעשים אלה שופרסל מבצעת הטעיה, הפרת חובת הגילוי והפרת חובת סימון מוצרים, שבהם היא מחויבת לפי חוק הגנת הצרכן. מלבד זאת, טענו התובעים שבמקרים רבים הפער לרעת הצרכן עמד על עשרות אחוזים מסכום הקנייה, ואף על פי שפורסם באתר האינטרנט לגבי מוצרים מסוימים שהם במחיר מבצע, הצרכן חויב עבורם במחיר מלא וגילה את הפער לרעתו רק אם טרח לבדוק את החשבונית המצורפת למוצרים בזמן קבלת המשלוח[98]. ב־17 בדצמבר 2013 הושגה פשרה בתביעה, ובה נקבע ששופרסל תפצה את הלקוחות שיזמינו דרך האתר בסכומים של 10–25 ש"ח[99].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שופרסל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 שופרסל: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ 1 2 3 "פרופיל חברה". Dun & Bradstreet. נבדק ב-2 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^   יורם גביזון, שופרסל מינתה את אורן הוד למנכ"ל שופרסל נדל"ן, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2022
  4. ^ פתיחת סניף שופרסל ראשון ברחוב בן-יהודה בתל-אביב (יומן כרמל II-262), באתר ארכיון הסרטים הישראלי, ‏1958
  5. ^ פרופ' רם גופנא, וילה פניאל, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
  6. ^ דו"חות כספיים שופרסל רבעון 1 / 2024
  7. ^ שני מוזס, ‏משופרסל עד חצי חינם: מי מותג המזון והפארם החזק ביותר בישראל?, באתר גלובס, 28 ביולי 2019
  8. ^ 1 2 3 חביב כנען, ממועמד לרב ־ לסופרמארקט, הארץ, 19 באוגוסט 1960
  9. ^ בלי מתווכים, דבר, 18 באוקטובר 1957
  10. ^ יעקב אביאל, קיבוץ בגליל פונה למסחר, מעריב, 6 בספטמבר 1957
  11. ^ אליעזר פיילר, "סופרמרקט" קיבוץ "נאות מרדכי" ו"חברת העובדים", קול העם, 2 באוקטובר 1957
    נאות-מרדני מתעלם מהתנגדות חב' העובדים להשתתפותו ברשת חנויות "כל־בו" בת"א, הַבֹּקֶר, 25 באוגוסט 1957
  12. ^ משה פרלמוטר, סופרמרקט וםופרפרופיט, קול העם, 29 בנובמבר 1957
    בעד ונגד "סופרמרקט", הַבֹּקֶר, 23 באוקטובר 1957
  13. ^ מוחים נגד חנויות.סופרמרסט", הַבֹּקֶר, 18 באוגוסט 1957
  14. ^ י.שדמי, השר ספיר: משרד המסחר יתמוך בחנויות סופרמרקט, מעריב, 12 בנובמבר 1957
  15. ^ "סופרמרקט" הסתדרותי ראשון יוקם בתל־אביב, דבר, 8 במאי 1958
    הוחלט סופית על הקמת >>םופרמרקט<< הסתדרותי, הארץ, 2 בינואר 1958
  16. ^ נאות־ מרדכי נתבע לבטל השתתפתו בחב' "שופרזול", על המשמר, 23 באוגוסט 1957
  17. ^ י. משולח, תורים ארוכים ומשמרות שוטרים בפתיחת ה"סופרמרקט" בתל־אביב, דבר, 29 באוגוסט 1958
  18. ^ "לחם!" - זעקו החנוונים מול ה"סופרמרקט", מעריב, 26 באוגוסט 1958
    סוחרי המזון בת'יא ישבתו היום נגד ה"סופרמרקט", דבר, 28 באוגוסט 1958
  19. ^ נחנך הסופרמרקט בירושלים, על המשמר, 14 בספטמבר 1960
    נפתח ה"שופרסל" בירושלים, דבר, 14 בספטמבר 1960
  20. ^ יאיר קוטלר, מה חדש - מנהלי שופרסל מתחרים בעצמם, הארץ, 13 באוקטובר 1963
  21. ^ מסתורין סביב "שופר־סל", הַבֹּקֶר, 30 ביוני 1964
  22. ^ חוקרי חמשטרה מסכמיםממצאי השריפה ב "שופרסל", מעריב, 20 ביולי 1964
  23. ^ פרשת "שופרסל" חשפה ליקויים חמורים בדרכי ביקורת חשבונות ורישום מלאי, דבר, 12 באוגוסט 1964
  24. ^ מנהל "שופרסל" הודה בביצוע ההצתה ובזיוף מסמכי המלאי, דבר, 3 באוגוסט 1964
    עצורי "שופרסל' משתפים פעולה עם חוקריהם, על המשמר, 4 באוגוסט 1964
    מנהל שופרסל לשעבר הודה בהצתה ובזיוף החשבונות, מעריב, 14 בנובמבר 1965
  25. ^ 4 שנות מאסר לא.פייבברג :מנהל חברת "שופרסל" לשעבר, דבר, 10 בינואר 1966
  26. ^ אורי גינוסר, פרגמטיסט על פי הגדרתו, מעריב, 13 באוגוסט 1991
  27. ^ פוטר נשיא "שופרסל", למרחב, 20 באוקטובר 1964
  28. ^ שופרסל נגד סגירת חנויות בקיץ, מעריב, 15 ביוני 1965
  29. ^ בעלי המניות לוחצים על "שופרסל", דבר, 4 באוגוסט 1980
  30. ^ שמואל רוזבלום, משפחת רקאנטי רכשה מניות שליטה ברשת הסופרסל בסך 41 מיליון דולר, חדשות, 10 באפריל 1989
    יואב יצחק, במו"מ בניו-יורק סוכם: אי.די.בי. תרכוש חלקם של הקנדים בשופרסל, מעריב, 10 באפריל 1989
  31. ^ מיכל סבו, שופרסל תסב 5 סניפים נוספים של "היפר נטו" ל"מחסני מזון", באתר הארץ, 24 ביולי 2002
  32. ^ עמי גינזבורג, ‏שופרסל גייסה 96 מ' ד' בוול-סטריט; אנגל פיתוח הנפיקה מניות ב-32 מ' ד', באתר גלובס, 5 באוקטובר 19971997
  33. ^ אלי דניאל, דירקטוריון שופרסל החליט למחוק את ני"ע ממסחר ב-NYSE, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2002
  34. ^ זהבה דברת, ‏שופרסל פתחה בגעש את הסניף השני של "קוסמוס", באתר גלובס, 31 בדצמבר 1998
  35. ^ זהבה דברת, ‏שופרסל מוציאה מותג פרטי, סופר-קלאס, באתר גלובס, 1 באפריל 1997
  36. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏הרמתי גבה כשהוצע לי התפקיד בשופרסל. שאני אבוא לסופרמרקט?, באתר גלובס, 25 בנובמבר 1999
  37. ^ אילן מוסנאים, בנק הפועלים: שופרסל תצמח השנה ב-8% ותרשום הכנסות בהיקף של 6.3 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2001
  38. ^ יורם גביזון, המהפכה השקטה של שופרסל, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2002
  39. ^ סיון קלינגבייל, רשת שופרסל תתמקד במותג "שופרסל" במסגרת המיתוג מחדש; תשקיע במהלך 200 מיליון שקל בשנים 2005 ו-2006, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2005
  40. ^ הארץ, שופרסל בקרב מאסף נגד הרשתות הזולות: הקימה רשת מוזלתחדשה, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2005
  41. ^ נופר סיני, שופרסל מנפיקה כרטיס אשראי חוץ בנקאי בשיתוף עם לאומי קארד, באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2005
    גלי ברגר, שופרסל, פז ולאומי קארד השיקו כרטיס אשראי משותף תחת המותג שופרסל, באתר TheMarker‏, 23 באוקטובר 2006
  42. ^ הארץ, קלאבמרקט קרסה, גם הרשתות האחרות בסכנה, באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2005
  43. ^ הארץ, שופרסל תשלם מיליארד שקל על קלאבמרקט, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2005
  44. ^ הארץ, ביהמ"ש אישר עסקת שופרסל-קלאבמרקט; השופטת מתחה ביקורת על הממונה שטרום, באתר TheMarker‏, 2 בספטמבר 2005
    הארץ, הרכישה שתשנה את שוק המזון בישראל, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2005
  45. ^ הארץ, חברת שופרסל השלימה את רכישת רשת קלאבמרקט תמורת 870 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 16 בפברואר 2006
  46. ^ רינה רוזנברג קנדל, שופרסל משלימה את רכישת אורגניק מרקט: תפעל כחנות בתוך חנות, באתר TheMarker‏, 8 בפברואר 2011
  47. ^ ערן אזרן ועדי דברת-מזריץ, מנכ"ל שופרסל אפי רוזנהויז וריצ'י האנטר התפטרו, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2011
  48. ^ שופרסל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 14 בינואר 2013
  49. ^   יורם גביזון ועדי דברת־מזריץ, שופרסל לא מצליחה לבלום את הצניחה: תיפרד ממאות עובדים ומ־15 סניפים, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2014
  50. ^   יורם גביזון ועדי דברת־מזריץ, בכירי שופרסל על תוכנית ההתייעלות: "כולם מבינים שיש צרכן חדש", באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2014
  51. ^ נורית קדוש, שופרסל חנכה מרכז לוגיסיטי ב-420 מיליון שקל; מי ייפגע מהמהלך?, באתר כלכליסט, 23 בינואר 2017
  52. ^   יורם גביזון, אמות תקים עם שופרסל מרכז לוגיסטי בהשקעה של 330 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2018
  53. ^ דיווח באתר מאי"ה.
  54. ^ נווית זומר, שופרסל: המנכ"ל איציק אברכהן הודיע על התפטרותו, באתר ynet, 23 בינואר 2022
  55. ^ וואלה! כסף‏, עופר בלוך מונה למנכ"ל קבוצת שופרסל, באתר וואלה‏, 9 בפברואר 2022
  56. ^ שירה ספיר, ‏הכירו את המנכ"ל החדש של רשת שופרסל, באתר גלובס, 14 ביולי 2022
  57. ^   עדי דברת, רשת המרכולים הגדולה בישראל שולטת באונליין, ואין מי שיעצור אותה, באתר TheMarker‏, 17 בפברואר 2022
  58. ^ נווית זומר, תחרות לקרפור: שופרסל תשווק את רשת SPAR ההולנדית בישראל, באתר ynet, 28 בדצמבר 2022
  59. ^ נורית קדוש, שופרסל מתרחבת: תשקיע 28 מיליון שקל בהשקת רשת ספאר בישראל, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2023
  60. ^ נווית זומר, שופרסל נסוגה מעסקת SPAR, המשקיע החדש: בעלי ערוץ 14, באתר ynet, 28 בספטמבר 2023
  61. ^ גולן חזני, הושלמה עסקת שופרסל, האחים אמיר - בעלי השליטה, באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2024
  62. ^ שופרסל בע"מ - החלטת דירקטוריון החברה בדבר שינוי בזהות יו"ר הדירקטוריון ומינוי מנכ"לים משותפים לחברה, באתר "מאיה", 7 באפריל 2024
  63. ^ "אתר שקיפות מחירים". שופרסל. 2 באוקטובר 2021. נבדק ב-2 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ אילנית חיות, ‏שופרסל תשיק תת־רשת חדשה למגזר החרדי, באתר גלובס, 25 ביוני 2012
  65. ^ נורית קדוש, בתגובה להוזלות של מגה בעיר: שופרסל תסב את רוב סניפי יש לפורמט שכונתי, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2013
  66. ^ ערן אזרן, שופרסל רוכשת את רשת ניו פארם בכ-130 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 9 באפריל 2017
  67. ^ הדר קנה, שופרסל משיקה את רשת הפארם BE; הפרזנטור המפתיע: שר הכלכלה אלי כהן, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2018
  68. ^ יורם גביזון, רשת BE של שופרסל ממשיכה לדמם - הפסידה 30 מיליון שקל ברבעון הרביעי, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2020
  69. ^   עדי דברת-מזריץ, אם שופרסל ורמי לוי נכנעו ליבואנים — איזה סיכוי יש לצרכן?, באתר TheMarker‏, 18 בפברואר 2021
  70. ^ אתר ישיר למהדרין
  71. ^ מירב קריסטל, בעקבות הסערה: שופרסל מקפיאה את פעילות האתר לחרדים, באתר ynet, 4 בנובמבר 2021
  72. ^ מירב קריסטל, אתר ה"מהדרין" של שופרסל הוכיח שוב: לא חייבים להסכים לעליות מחירים, באתר ynet, 7 בנובמבר 2021
  73. ^ שופרסל התקפלה: האתר לחרדים עם המחירים הזולים ייסגר, באתר אייס, 4 בנובמבר 2021
  74. ^ מדוע החרדים לא יינזקו מסגירת האתר "ישיר למהדרין", באתר כיכר השבת
  75. ^ אילנית חיות, ‏שופרסל מוחקת את תת־הרשת "שופרסל ביג", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2010
  76. ^ שופרסל מחזקת את המותג הפרטי סופר-קלאס, באתר ynet, 2 ביוני 2002
  77. ^ איתמר בר נר, כך נפתחה מהפיכת המותג הפרטי של שופרסל, באתר ynet, 25 בינואר 2017
  78. ^ שני מוזס, ‏שופרסל מסכמת שנה חזקה תחת הקורונה: הרווח הנקי זינק ב-44% ל-387 מיליון שקל, באתר גלובס, 3 במרץ 2021
  79. ^ משרד המשפטים, שופרסל נדל"ן בע"מ, מספר תאגיד 514878099, באתר מידע ושרותים מקוונים - תאגידים Online
  80. ^ 1 2 דו"ח תקופתי של חברת שופרסל לשנת 2019
  81. ^ שלומית לן, ‏כמה מרוויחים מעוף בשקל? ראיון לא שגרתי עם יו"ר שופרסל, באתר גלובס, 19 בינואר 2018
  82. ^ אודות גידרון תעשיות בע"מ
  83. ^ צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, באתר של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
  84. ^ מחויבות לעובדים, באתר שופרסל
  85. ^ מירב קריסטל, בעקבות הסערה: שופרסל מקפיאה את פעילות האתר לחרדים, באתר ynet, 4 בנובמבר 2021
  86. ^ לירן דנש, תביעה נגד שופרסל: מטעה את הצרכנים, באתר nrg‏, 8 באוגוסט 2007
  87. ^ לירן דנש, רשת שופרסל נקנסה ב-40 אלף שקל, באתר nrg‏, 9 במאי 2007
  88. ^ 1 2 "בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע אתמול את רשת שופרסל בגין הטעיית צרכנים וכן בשורה של חריגות בנוגע למחירי מוצרים וקנס אותה ב־450 אלף שקל", באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 9 במרץ 2009
  89. ^ דיוור ישיר: פנייה אישית לאדם בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין מסוימת
  90. ^ מירב קריסטל, הפרטיות שלנו זה לא תמיד העסק שלכם, באתר ynet, 4 ביוני 2011
  91. ^ עדיה פיטרמן, קנס של 250 אלף שקל לשופרסל בגין הטעיית צרכנים, באתר TheMarker‏, 13 בספטמבר 2011
  92. ^ תומר גנון, אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, נידון לחודשיים מאסר בפועל, באתר כלכליסט, 6 ביולי 2014
  93. ^ 1 2 פס"ד בערעורים של שופרסל בע"מ, אליעזר גידור, ואפרים רוזנהויז - פסקדין, באתר www.psakdin.co.il
  94. ^ שני מוזס, ‏סוף להסדרי הבלעדיות של שופרסל במרכזים מסחריים ובקניונים, באתר גלובס, 30 ביולי 2018
  95. ^ נווית זומר, לא רק תיאום מחירים: החשד - הטבות מהספקים תמורת תמיכה בהתייקרויות, באתר ynet, 10 בנובמבר 2021
  96. ^   עדי דברת-מזריץ, רשות התחרות פשטה על משרדי שופרסל ושטראוס; החשד - תיאום מחירים, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2021
  97. ^ אבישי גרינצייג, ‏רשות התחרות נגד שופרסל: הכתובת נחרטה על הקיר בפעמיים הקודמות, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2021
  98. ^ בקשה לייצוגית ב־144 מיליון שקל נגד שופרסל בגין הטעיית צרכנים, באתר גלובס, 29 ביולי 2012
  99. ^ פשרה בין שופרסל ללקוחותיה, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2013