הארפרז (כתב עת)
הארפרז (ובשמו המלא באנגלית: Harper's Magazine; ובתרגום מילולי: כתב עת הארפרז) הוא ירחון אמריקאי לספרות, פוליטיקה, תרבות, כלכלה ואמנות. הוא נוסד ביוני 1850, ובכך הוא כתב העת השני הוותיק ביותר המתפרסם ברציפות גם כיום. לאחר סיינטיפיק אמריקן.
העורך הנוכחי של כתב העת הוא ג'יימס מרקוס, אשר החליף את כריסטופר קוקס במרץ 2016. כתב העת זכה פעמים רבות בפרסי איגוד כתבי העת האמריקאיים (National Magazine Awards).[1]
 | |
| גיליון של הארפרז משנת 1905 | |
| תאריכי הופעה |
יוני 1850 – הווה (כ־173 שנים)  |
|---|---|
| שפה |
אנגלית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| ISSN | 0017-789X, 2169-7612 |
| http://search.epnet.com/direct.asp?db=anh&jn=HAM&scope=site, http://books.google.com/books?id=uSETAQAAMAAJ, http://books.google.com/books?id=8AETAQAAMAAJ, http://books.google.com/books?id=MfMSAQAAMAAJ האתר הרשמי | |
  | |
תולדותיו עריכה
.jpg)
הארפרז ראה אור תחילה בשם "הירחון החדש של הארפר" (Harper's New Monthly Magazine) ביוני 1850, בהוצאת "הארפר ואחיו" בניו יורק. לימים יסדה ההוצאה גם את כתבי העת "הארפר'ס ויקלי" ו"הבזאר של הארפר" (Harper's Bazaar), והתרחבה והפכה להוצאת הארפרקולינס. 7500 העותקים שהודפסו מן הגיליון הראשון נמכרו כמעט מייד. כחצי שנה לאחר מכן, היקף המכירות עמד על 50,000 עותקים.[2]
הגליונות הראשונים פרסמו מחדש, ללא רשות וללא תשלום תמלוגים, טקסטים מאת סופרים בריטיים כגון צ'ארלס דיקנס, ויליאם מייקפיס ת'אקרי, ושרלוט ברונטה.[3] עד מהרה החל כתב העת לפרסם גם יצירות מאת מחברים אמריקאיים, וכן מאמרים מאת פוליטיקאים דוגמת וודרו וילסון או וינסטון צ'רצ'יל. פרקים מתוך "מובי דיק" מאת הרמן מלוויל פורסמו לראשונה בגיליון אוקטובר 1851 של כתב העת, תחת הכותרת "The Town-Ho's Story" (על פי כותרת פרק 54 של הרומן).[4]
בשנת 1965 הועבר כתב העת לארגון נפרד, בבעלות הוצאת ה-Minneapolis Star and Tribune, שבעצמה הייתה בבעלות חברת Cowles Media Company.
בסוף שנות ה-60 ובשנת 1970 פרסם כתב העת סדרת כתבות מאת סימור הרש על טבח מי ליי, אשר ביצע צבא ארצות הברית בווייטנאם. בשנת 1971 התפטר עורך כתב העת דאז, וילי מוריס, בלחץ הבעלים, ג'ון קאולס הבן, ובעקבות זאת התפטרו רבים מהבולטים שבסגל כתב העת ומבין המחברים שפרסמו בו מיצירותיהם, ובהם נורמן מיילר ודייוויד הלברשטאם.
העורך שהחליף את מוריס היה רוברט שניירסון, אשר כיהן עד אז כעורך בכיר בטיים מגזין. הוא כיהן כעורך הארפרז מ-1971 עד 1976.[5][6]
לואיס לאפם (Lewis H. Lapham) כיהן כעורך הראשי של הארפרז בין 1976 ל-1981, ושוב מ-1983 עד 2006. ביוני 1980 הודיעה הנהלת ה-Star Tribune כי תחדל מלהוציא את כתב העת לאחר גיליון אוגוסט. חודש לאחר מכן, ג'ון ר' מקארתור הצליח לגייס התחייבויות מהנהלות קרן ג'ון ד' וקת'רין ט' מקארתור וחברת אטלנטיק ריצ'פילד, כמו גם ממנכ"ל אותה חברה, רוברט אורוויל אנדרסון, להעמיד סך מיליון וחצי דולר לרשות ארגון חדש שייסד, בשם קרן כתב העת הארפרז. מאז הקרן היא המוציאה לאור של כתב העת.[7][8][9]
בשנת 1984, מקארתור (ביושבו כמוציא לאור ונשיא הקרן), לאפם, והעורך בפועל מייקל פולן, עיצבו מחדש את כתב העת והוסיפו לצד הכתבות, הסיפורת, המאמרים, והביקורות, גם את המדורים "Annotation", ו"Readings", וכן מדור בשם "האינדקס של הארפרז", אשר מכיל סטטיסטיקה פוקחת-עיניים.
בתקופת לאפם ומקארתור, המשיך הארפרז לפרסם ספרות יפה מאת ג'ון אפדייק, ג'ורג' סונדרז, ואחרים. פוליטית, הארפרז נקט קו ביקורתי במיוחד כלפי הממשל האמריקאי, בנושאי מדיניות פנים וחוץ כאחד. טוריו החודשיים של העורך לאפם הוקיעו את ממשלי ביל קלינטון וג'ורג' ו' בוש בקביעות. מאז 2003, התמקד כתב העת בדיווח על המלחמה בעיראק, ופרסם כתבות ארוכות על המערכה על פאלוג'ה, ועל ההטבות למקורבים שאפיינו את השיקום האמריקאי של עיראק. כמו כן עסק כתב העת בנושאים כגון שיבוט, הפלות מלאכותיות, והתחממות עולמית.[10] בשנת 2011 החלה הסופרת הבריטית זיידי סמית' לכתוב טור על ספרים חדשים.
משתתפים בולטים עריכה
- נועם חומסקי
- וינסטון צ'רצ'יל
- תאודור דרייזר
- ברברה ארנרייך
- סטיבן דאגלס
- רלף אליסון
- רוברט פרוסט
- הוראס גרילי
- ג'ונתן פרנזן
- סימור הרש
- כריסטופר היצ'נס
- הנרי ג'יימס
- נעמי קליין
- ג'ק לונדון
- נורמן מיילר
- הרמן מלוויל
- סטנלי מילגרם
- ג'ון סטיוארט מיל
- ג'ון מיור
- ג'ויס קרול אוטס
- סינתיה אוזיק
- סילביה פלאת'
- מייקל פולן
- מרילין רובינסון
- תאודור רוזוולט
- ג'"ד סלינג'ר
- זיידי סמית'
- ג'ון סטיינבק
- האנטר ס. תומפסון
- מארק טוויין
- ג'ון אפדייק
- קורט וונגוט
- הנרי סטימסון
- שרה טיזדייל
- דייוויד פוסטר וואלאס
- וודרו וילסון
- א"ב ווייט
- הווארד זין
- סלבוי ז'יז'ק
- טום וולף
- ג'ון טיילור גאטו
- ריצ'רד הופשטטר
- וינסלו הומר
- ג'ורג' סונדרז
- ג'יין סמיילי
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הארפרז (באנגלית)- כל הגליונות 1851-2010; 243,000 עמודים; גישה חופשית (באנגלית)
- אוסף בר-חיפוש בספריית הקונגרס של כתב העת מ-1850 עד 1899 (באנגלית).
- הארפרז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Awards and Honors" (PDF). Harpers.org. נבדק ב-29 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "History of Harper's" (PDF). Harpers.org. נבדק ב-29 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gale Encyclopedia of U.S. History: Publishing Industry". answers.com. נבדק ב-2013-02-13.
- ^ "JiffyNotes: Moby Dick: Summary: Chapters 51 - 55". Jiffynotes.com. נבדק ב-29 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Monday, June 28, 1971 (1971-06-28). ""The Press: New Head at Harper's," ''TIME'' magazine, June 28, 1971". Time.com. נבדק ב-2012-05-16.
{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ "''Harper's Magazine,'' "About This Issue," September 1971". Harpers.org. נבדק ב-2012-05-16.
- ^ Facts on File 1980 Yearbook, pp.501, 582
- ^ Woo, Elaine (2007-12-05). "Arco founder led firm into major civic philanthropy". Los Angeles Times. p. B6.
- ^ "NY Times Makes Harper's Publisher Look Ineffective". Mediaite.com. 1 בפברואר 2010. נבדק ב-29 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ An American Album: One Hundred and Fifty Years of Harper's Magazine, a 712-page illustrated anthology, with an introduction by Lewis H. Lapham and a foreword by Arthur Schlesinger Jr.