הבשורה של רבולה
הבשורה של רבולה (באנגלית: Rabula Gospels) היא כתב יד הכתוב בסורית ומאויר מן המאה ה-6 לספירה. כתב היד מציג את הבשורות הנוצריות ונחשב לדוגמה טובה לאמנות הציור בחלקים המזרחיים של האימפריה הביזנטית.
.png)
כתב היד מציג את "מַפַּקְתָא פְּשִיטְתָא" (בסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ), "הגרסה הפשוטה", תרגום לסורית של כתבי הבשורה הנוצרית. הוא הושלם בשנת 586 במנזר יוחנן הקדוש מזגבה (Zagba), אשר במסופוטמיה. הוא נושא את חתימתו של רבולה (Rabula; Rabbula), אשר היה כנראה נזיר שאין אנו יודעים עליו דבר. דפי הקובץ נכרכו כנראה מספר פעמים. גודלם הנוכחי הוא 34 ס"מ על 27 ס"מ והטקסט שבהם כתוב בדיו בצבע חום-כהה או שחור, בשני טורים. בתחתית כמה מן הדפים מופיעות הערות הכתובות בדיו אדום.
בסוף המאה ה-13 או בתחילת המאה ה-14 הגיע כתב היד למנזר קאנובין בלבנון. עד המאה ה-16 הגיע כתב היד אל ספריית מדיצ'י בבזיליקת סן לורנצו (Biblioteca Mediceo Laurenziana) שבפירנצה, שם הוא נמצא עד היום.
האיורים המופיעים בכתב היד מוגבלים ל-14 הדפים (פוליו) הראשונים של הקודקס. נושאי האיורים בכתב היד הם:
- עמוד 1: מתי והשליחים המופיעים ללא יהודה איש קריות, המדונה והילד ממוסגרים על ידי קשת.
- עמוד 2: אוזביוס ואדם נוסף; מכתב של אוזביוס בנושא הקאנון של הכנסייה (ממשיך גם בעמוד 3).
- עמוד 3-12: לוחות קאנוניים.
- עמוד 13: סצנת צליבה וסצנת תחייה; עליית ישו לשמים.
- עמוד 14: ישו מוכתר על ידי ארבעה נזירים; ירידת רוח הקודש על השליחים.
בכתב היד מופיעים "לוחות קאנוניים". אלו הם לוחות אשר ניסוחם הראשון היה בידי אוזביוס מקיסריה ושימשו כקונקורדנציה המשווה בין הגרסאות השונות של חיי ישו בספרי הבשורות. דפי הלוחות מעוצבים כמבנה אדריכלי של קשתות דקורטיביות הנשענות על עמודים. המבנה משתנה בין מבנה של ארבעה חללים מקבילים בתחילת הלוחות, המשווים בין ארבעת האוונגליונים, עד למבנה בעל חלל אחד בלבד, לאירועים הופיעים בגרסה אחת בלבד. לצד המבנים מופיעים עיטורים ובהם סצנות מינאטוריות הרשומות בקונטור של דיו כהה וצבועות בדיו צבעונית. במראן הן משלבות את מסורת האמנות ההלניסטית עם השפעות הציור המזרחי, המתבטאת בעיצוב עיניים גדולות ובסטאטיות של הדמויות[1]. גם עיטור הקשתות בדגמים דקורטיביים ועשירים מצביע על ההשפעה של האמנות המזרחית הסאסאנית. בנוסף לקשתות מופיעים בכל דף גם תיאורים של נביאי הברית הישנה אשר צופים את אירועי הברית החדשה במסורת הפרה-פיגורציה. שני דפים נוספים בלוחות מציגים את דמויותיהם של האוונגליסטים.
בתיאור הצליבה של ישו, ישו מתואר כלובש בגד טוניקה ארוך (Collobium) בצבעי סגול וזהב וסביב ראשו הילה. בפרשנות של עיצוב הבגד הזה מוצאו חוקרים את ההשפעה של האיקונוגרפיה המזרחית, באופן הדומה לתיאור ישו על גבי אמפולות מאוסף מונזה-בוביו[2]. משני עבריו של ישו מופיעים שני הגנבים אשר נצלבו עמו. לצד ראשו מופיעים דימויים אסכטולוגיים של שמש וירח, המוזכרים גם בשפרי הבשורה[3]. זהו אחד מן הייצוגים המוקדמים ביותר של ישו הצלוב. תיאור זה שם את הדגש על הצגתו של ישו בכבוד, דבר המתבטא בבגד המפואר. מתחת לתיאור, באותו דף, הופיע גם תיאור של הקבר הריק של ישו.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
- הלוחות הקאנוניים בבשורה של רבולה, אתר הכנסייה הסורית האורתודוקסית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ כנען-קדר, נורית, האמנות הנוצרית בימי-הביניים, מושגי יסוד, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1990, עמ' 133-134.
- ^ Rodley, Lyn, Byzantine Art and Architecture, An Intreduction, Cambridge University Press, Cambridge, 1994, p. 106.
- ^ ראו: הבשורה על-פי לוקס, כג' 43-46.
- ^ Jensen, Robin Margaret, Understanding Early Christian Art, Routledge, London, 2000, p. 131, 150, 166.