מסע אברהם לארץ כנען

מסעו של אברם לארץ כנען הוא סיפור המופיע בפרשת לך לך בספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים א'–ט'. סיפור זה מתאר את מסעו של אברם לארץ כנען בליווית בני משפחתו. בספר בראשית, פרק י"א יוצא אברם עם אביו מארצו אור כשדים לכיוון חרן. בבראשית י"ב מסופר כי אברהם יוצא לכנען בצו אלוהים אל ארץ בלתי נודעת. הציווי ליציאת אברהם לכיוון כנען אל ארץ לא נודעת הוא הניסיון הראשון שעמד בו אברהם. זהו אחד מעשרת הניסיונות בהם עמד אברהם מיום יציאתו את חרן. אברהם מציית לדברי ה' ועוזב את חרן ויוצא אל ארץ כנען, והכתוב מוסיף שאליו מצטרפים, שרה, לוט בן אחיו "ורְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן". זאת הוא עושה בגיל 75. בצידו של ציווי זה ניתנות על ידי ה' ברכות. ה' מבטיח שיעשה מאברהם גוי גדול ויברך את שמו שיהיה גדול. הארץ אליה יגיע אברהם מובטחת לצאצאיו. עוד מוסיף ה' שאת מברכיו של אברהם יברך ואת הפוגעים בו יקלל. אברהם היה בן שבעים וחמש בעת צאתו מחרן. בכנען עובר אברהם ממקום למקום, ובכך מסמל את כיבושה של הארץ.

מסעו של אברהם מחרן לכנען. ציור מעשה ידי ג'וזף מולנאר. מוצג בגלריה הלאומית של הונגריה

ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. ו וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.

— ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים ה'–ו'

סיפור המעשה

א וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ב וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. ג וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. ד וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. ו וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. ז וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו. ח וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית-אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'. ט וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה.

— ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים א'–ט'

הבחירה באברהם

בסיפור מסע אברהם לארץ כנען נעדר המידע כהולדת אברהם והשאלה מדוע בחר ה' דווקא באברהם בניסיון המסע. רמב"ן בפירושו על בראשית י"א מציע כי "התורה לא תרצה להאריך בדעות עובדי עבודה זרה"." כלומר, המקרא לא יאריך בתיאור סיפורים המדברים אודות עבודת אלילים.

המשנה מספקת סיבה לבחירת אברהם: "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם" על אברהם לא שרתה רוח הנבואה כמשה. בחירתו יש לה מטרה אחת והיא מימושה של ההבטחה ושמירת מצוות ה' ככתוב בספר בראשית, פרק י"ח, פסוק י"ט: "כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה', לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא ה' עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו." ספר יהושע אף הוא מסביר את סיבת יציאת אברהם לארץ כנען וזאת בגלל מלחמתו עם עובדי עבודה זרה: "ב וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-כָּל-הָעָם, כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר; וַיַּעַבְדוּ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים. ג וָאֶקַּח אֶת-אֲבִיכֶם אֶת-אַבְרָהָם, מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וָאוֹלֵךְ אֹתוֹ, בְּכָל-אֶרֶץ כְּנָעַן; וארב (וָאַרְבֶּה), אֶת-זַרְעוֹ, וָאֶתֶּן-לוֹ, אֶת-יִצְחָק."

היציאה לארץ כנען

תמונה של אברהם לאחר שאלוהים אמר לו "לך לך מארצך". נוצר באמצעות Midjourney

הסיפור המקראי מספר אודות מסעו של אברהם לכנען ומציגו כצו ה': "א וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.". בפסוק א' שמה של הארץ ממנה יוצא אברהם אינו נזכר. בציווי ה' לאברהם אינה נזכרת הארץ שאליה הוא נדרש ללכת. זהו הניסיון הראשון בו עומד אברהם, וחז"ל מונים עשרה ניסיונות שבהם עמד. מדרש חז"ל העוסק ביציאת אברהם לכנען מופיע במדרש לקח טוב כ"ח, ע"ב ומבהיר אף הוא את הסיבה ליציאת אברהם למסעו עוד בהיותם באור כשדים: " בעוד תרח באור כשדים היה הדיבור אל אברהם 'לך לך' ואף על פי כן תרח יצא עמו ומת בחרן אחר זמן".

הציווי לאברהם על ידי ה' נעשה בהדרגתיות. בתחילה מצווה אברהם לצאת מארצו. לאחר מכן מזכיר הכתוב כי הוא נדרש לצאת "מִמּוֹלַדְתְּךָ", מה שמדגיש את השורשיות של אברהם ואת קרבתו למקום. הפרידה הקשה ביותר המופיעה בכתוב היא "מִבֵּית אָבִיךָ" כלומר ממשפחתו. הכפילות הבאה לידי ביטוי במילים הנרדפות: "אַרְצְךָ" ו"מִמּוֹלַדְתְּךָ", מדגישה את הניתוק אותו נדרש אברהם לבצע בעקבות צו ה', וזאת בשני הקשרים: משפחתו וארצו.

הבטחות ה' לאברהם. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו, מוצג במוזיאון היהודי של ניו יורק

ברכות ה' לאברהם

הברכות הניתנות לאברם ניתנות על תנאי. אם אברם יתנתק מארצו, מולדתו ומבית אביו הוא יזכה בברכות ה'. ה' מבטיח לאברהם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל". הבטחה זאת באה לצד הצו לצאת מבית אביו. ניתוקו מעברו מטרתה אחת, והיא בניית העתיד של אברהם וביתו. השורש המנחה בפסוקים הראשונים של בראשית י"ב הוא ב-ר-כ. בתחילת הפרק אברהם מבורך על ידי ה' בעצמו. ואילו לאחר מכן בזכות אברהם יתברכו שאר משפחות האדמה. שלושת הפסוקים הראשונים שהם ההתגלות הראשונה לאברם מתארים את יציאתו מהמקום המוכר לו ומסיימים בברכה אוניברסלית המתוארת בספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ד': "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה." ברכה שנאמרה במילים שונות גם ליצחק וליעקב

התגלות ה' לאברהם

אברהם מגיע "למְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה" ושם נגלה ה' אליו ויאמר "לזרעך אתן את הארץ הזאת". זאת ההתגלות הראשונה במקרא. בשכם בונה אברהם מזבח לכבוד ה'. התגלות ה' בשכם הפכה את העיר למקום קדוש וחשוב. ממשיך אברם במסעו ומתמקם בבית אל מממערב והעי נמצאת ממזרח, וגם שם הוא בונה מזבח. לפי ספר היובלים פרק י"ג, בניית המזבח התרחשה באחד בחודש השביעי, שהוא יום הזיכרון בלוח השנה במגילות קומראן. ביום זה גם החלו להעלות עולות בימי שיבת ציון.

משם ממשיך אברם הלוך ונסוע הנגבה. ויהי רעב בארץ וירידת אברם מצרימה. יש הטוענים כי בניית המזבחות בערים במסעו הראשון של אברהם, יש בה מן הרמז שאברהם יזכה בברכת התיישבות בארץ כנען על רקע הקשר עם ה' שבא לידי ביטוי בבניית מזבחות.

תשובה ועליה של אברם

"וַיַּ֩עַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכׇל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃: וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב: וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אׇֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי: אֶל־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם ה':" (בראשית, י"ג, א'–ד')

אחרי הפרד לוט מעמו, על פי המקרא, ה' אמר אל אברם, "שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה: כִּ֧י אֶת־כׇּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃: וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר ׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה: ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאׇרְכָּ֖הּ וּלְרׇחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה: וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽה':" (בראשית, י"ג, י"ד–י"ח)

מסעו של תרח לארץ כנען

סיפור יציאתו של אברהם לארץ כנען החל למעשה עם יציאתו של תרח אביו. לפי המתואר בספר בראשית, פרק י"א, פסוקים ל"א–ל"ב יצא תרח לכנען בליווית אברם ואשתו ולוט נכדו. המסע לארץ כנען הופסק עם הגעתם לחרן, שם מת תרח. סיבת יציאתו של תרח למסע אינה נמסרת בתנ"ך, אך ייתכן והיא נעוצה בעימות אברם ונמרוד מלכם של הכשדים, ולכן נאלצו בני המשפחה לעזוב את ארצם. ייתכן כי עקרותה של שרה היא הסיבה ליציאתם למסע וסיבתם כלכלית גרידא. הקושי העולה מהכתוב בא לידי ביטוי בשילובו של סיפור יציאת תרח לכנען. מדוע שולב בסיפור? כמו כן אברם יוצא עם אביו לכיוון כנען ואת דרכו לארץ הוא מתחיל שוב מחרן. מדוע אם כן נכתב " לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ"?. הרב מרדכי ברויאר מסביר את הכפילות בכך שיציאת תרח לכנען היא תיאור של מסע משפחתי ואילו הליכתו של אברם היא הליכה דתית בעקבות ציווי ה'.

מקבילות פנים מקראיות

עקדת יצחק

סיפור מסעו של אברהם לארץ כנען בבראשית י"ב: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", משמש כסיפור בבואה לסיפור עקידת יצחק המופיע בספר בראשית, פרק כ"ב: קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ אֶת-יִצְחָק וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה. בסיפור ההגירה לארץ כנען מתבקש אברהם לוותר על עברו - מולדתו ובית אביו, ובסיפור העקידה נדרש אברהם לוותר על עתידו -בנו, יצחק. בשני הצווים המקום אליו הולך אברהם אינו ידוע ואלו מנוסחים בהדרגתיות. בשם המקום "ארץ המוריה" בסיפור העקידה, טמון השורש ר-א-ה המקביל למילה אַרְאֶךָּ בסיפור מסעו של אברהם לארץ כנען. בשני הסיפורים קיים בדמיון בניסוחם של ברכות ה' לאברהם. למרות הדמיון בין שני הסיפורים קיים גם שוני: בצו הראשון נדרש אברהם לעזוב את מולדתו וביתו ואין איום על זרעו ואילו בסיפור העקידה ציווי ה' מאיים על זרעו של אברהם. בסיפור ההגירה לארץ כנען מופיעה ברכה רק לפני שהמסע מסתיים כמצוות ה' ואילו בסיפור העקידה ה' מברך את אברם רק לאחר שהוא מציית לצו.

מגילת רות

הסיפור במגילת רות משמש סיפור בבואה לסיפור מסעו של אברהם לארץ כנען. בדבריו של בועז לרות במגילת רות מהדהדים דברי ה' לאברם כאשר הוא נדרש לצאת לארץ כנען. בועז אומר לרות: "יא וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר-עָשִׂית אֶת-חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ וַתֵּלְכִי אֶל-עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם". אברם יוצא למסעו בצו ה' ומתבקש לעזוב ואילו רות מלווה את חמותה נעמי על אף שהתבקשה לחזור לבית אמה. בצידו של הצו המורה לאברם לצאת לכנען קיימת הבטחה לזרע: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" ואילו נעמי מבקשת מרות וערפה לחזור לבית אמן כי לא תוכל להבטיח להן צאצאים. אברהם יוצא למסע בעקבות הבטחה לראות את הארץ אליה נדרש לצאת, ואילו רות בדברי בועז, יצאה אל "עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ".

לקריאה נוספת

• ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, הוצאת ידיעות אחרונות 2009

קישורים חיצוניים

• המסע של אברהם ושרה לארץ כנען, ד"ר ליאורה רביד, הפודקאסט של התנ"ך.
• מפת מסעו של אברהם לארץ כנען, מקראנט.
• יהושע לוינסון, "וילך אברם": ספורי מסע כסיפורי ייסוד, בתוך: חנה סוקר־שווגר (עורכת), מכאן, גיליון כ"ג, ספטמבר 2022