"הוּדִי חֲמוּדִי" (נכתב בשם "לָמָּה?") הוא שיר ילדים עברי שכתב משה דפנא והלחין נחום נרדי. השיר בוצע במקור על ידי הזמרת אסתר גמליאלית, ובהמשך הוקלט ובוצע על ידי אמנים רבים כשושנה דמארי, יפה ירקוני, אסתר עופרים ושולה חן.

עטיפת הספר

השיר נכתב בשנת 1941 על ידי המשורר משה דפנא, בהשראת נכדו, אהוד (הודי) דפנא, שהיה בן 3 בעת כתיבת השיר. הודי גדל בקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, העמק המוזכר בשורה בשיר: "גר הוא הרחק שם בעמק בית שאן". בדומה לשיר ולשורה: "עיניים לו תכלת וראש לבנבן" להודי היו עיניים בצבע תכלת ושיער בלונדיני-לבן[1].

המלחין נחום נרדי מסר את השיר "למה?" לבת טיפוחיו, הזמרת המתחילה אסתר גמליאלית ובביצוע השיר ברדיו ובהקלטות התקבע שמו בפרסומים כ"הודי חמודי". השיר נעשה במהרה אחד משיריה המוכרים של גמליאלית[1].

בהקלטה המקורית של השיר מלווה את גמליאלית פסנתר בלבד, בעיבוד וירטואוזי אותו הכין המלחין נרדי, ויש הטוענים שהוא גם המנגן בהקלטה. השירה של הזמרת מתאפיינת בעליזות רבה, ויש כמה משפטי שאלה אותם היא אף מדקלמת במקביל למוזיקה[2].

הקלטות וביצועים נוספים עריכה

בתחילת שנות החמישים הקליטה הזמרת אהובה צדוק את השיר בחברת "מקולית". מספרו הסידורי של השיר הוא תקליטון 615. הליווי בפסנתר הוא פחות וירטואוזי מאשר בעיבוד נחום ורדי, ושם הפסנתרן אינו ידוע[2].

יפה ירקוני הקליטה את השיר בשנת 1965, לתקליטה "אמא יקרה" שיצא בחברת CBS. העיבוד המוזיקלי של ד"ר חנן וינטרניץ מסתמך על צליל עמוק של אקורדיון ככלי המוביל את השיר, בלוויית כלי הקשה ותוף מרים, כשצלילי פסנתר גבוהים נותנים הפעם את הקישוטים העליזים במעבר בין שאלה לשאלה[3].

אסתר עופרים הקליטה את השיר בשנת 1961, לאלבום "אסתר רייכשטט בשירי ילדים". העיבוד הופקד בידיו של שמעון כהן, והוא כולל תזמורת מיתרים, נבל ופסנתר, המשמש בעיקר למעברים מבית לבית. השיר מושר בקצב מהיר מהביצועים לפניו, והחזרה על הפזמון בוטלה. לכן, ההקלטה של עופרים קצרה בכשלושים שניות מביצועים קודמים[2].

שושנה דמארי הופיעה עם השיר בתוכנית טלוויזיה שהוקדשה ליצירתו של נרדי בשנת 1971, והוא גם מלווה את דמארי ליד הפסנתר. העיבוד חזר לצורתו הווירטואוזית המקורית, אם כי בקצב מהיר יותר[2].

בשנת 1971 הקליטה הזמרת שולה חן, יוצאת להקת הנח"ל, את השיר לאלבומה "שולה חן – כפתור ופרח, שירי ילדים"[4] העיבוד צירף לפסנתר המוביל חליל צד וכלי הקשה. כשקסילופון, הנשמע ככלי משחק בחדרי ילדים, מלווה בשובבות את השאלות אותן שואל הודי את אביו.

ב-2013, ערוץ ילדות ישראלית העלו לשיר זה סרטון מונפש ליוטיוב, בו אירחו את איתי ג׳רופי הצעיר כמבצע. נכון לדצמבר 2023, הקליפ קיבל יותר מעשרה מיליון צפיות, מה שהפך את ביצוע זה לבין הביצועים המפורסמים ביותר, יחד עם הביצוע של שולה חן.

ביצועים נוספים הוקלטו לשיר על ידי אופירה גלוסקא, נתן דטנר, רוחמה רז, חבורת שהם, אהובה צדוק ועליזה גבאי[2].

השיר כשיר זיכרון עריכה

השיר 'הודי חמודי' נכתב כפזמון לילדים, אומץ על ידי גננות ומטפלות, והושר על ידי פעוטות בכל רחבי הארץ.

אהוד דפנא (1939–1973), בנו של אביטל דפנא (1916–1980)[5], נכדו של כותב השיר משה דפנא. אהוד נולד וגדל בקיבוץ מעוז חיים, שירת כמפקד פלוגת טנקים וקצין אגם בחטיבה 188. הוא השתחרר משירות קבע זמן קצר לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים ב 1973. עם פרוץ המלחמה, היה קצין מילואים בדרגת רב-סרן, שטרם שובץ ליחידה. אהוד התנדב ועלה עצמאית לרמת הגולן, והצטרף לכוחות שנותרו מחטיבה 188. פיקד על פלוגת טנקים בקרבות הבלימה הקשים, ונפל בקרבות הפריצה לשטח הסורי. על לחימתו הוענק לו עיטור העוז[7].

כשהרופא הצבאי קבע את מותו של דפנא, שאלו את הרופא חיילים האם הוא יודע מי מוטל כעת לפניו. "זה 'הודי חמודי', מהשיר שכולנו גדלנו עליו", אמרו. ואז כולם שרו יחד את השיר לזכרו[8].

מאז מותו, במלחמת יום כיפור, הפך השיר שנכתב על הודי הנכד האהוב, לשיר לזכרו של של אהוד דפנא ז"ל, והוא מושמע בטקסים ובעצרות זיכרון.

תוכן השיר עריכה

בשיר, ילד קטן שואל כל הזמן שאלות, למשל:

  • לָמָּה טָלֶה עֵת יִפְתַּח אֶת הַפֶּה, יוֹדֵעַ לוֹמַר לִי אַךְ מֶה וְרַק מֶה?
  • לָמָּה צְנוֹנִית קְטַנָּה אֲדֻמָּה שׁוֹלַחַת זָנָב דַּק אֶל תּוֹךְ אֲדָמָה?
  • לָמָּה בּוֹכִים כֹּה יוֹנִים וְיוֹנוֹת?

ספרים בהם מופיע השיר עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 שרון כהן, הודי חמודי, גיבור מלחמה, באתר הספרנים - בלוג הספריה הלאומית, ‏2019
  2. ^ 1 2 3 4 5 הודי חמודי, באתר זמרשת, ‏26.02.2023
  3. ^ יפה ירקוני - אמא יקרה, באתר סטריאו ומונו
  4. ^ שולה חן – כפתור ופרח, שירי ילדים (1971), באתר סטריאו ומונו
  5. ^ אביטל דפנא באלבום מעוז חיים; מאיר בראלי, הבן בעקבות האב, דבר, 24 באפריל 1972; אוריאל אופק, מה פתאום?, דבר, 28 ביולי 1972.
  6. ^ קורות החיים של דפנא אהוד, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  7. ^ סרן אהוד דפנא, באתר הגבורה[6].
  8. ^ משה ויסטוך, המחווה העצובה של הלוחמים: השיר האחרון של הודי חמודי, באתר ישראל היום, ‏2019
  9. ^ ח. בר-רחל, ספרים שהופיעו: פרחי צחוק וחמדה, על המשמר, 13 בפברואר 1948.
  10. ^ הודי חמודי (דפי קרטון), באתר ההוצאה