1971 בישראל
השנה בה חגגה 23 שנה מיום היווסדה
1971 בישראל הייתה השנה בה חגגה 23 שנה מיום היווסדה.
| ««« 1970 1969 1968 |
 |
1971
בישראל |
»»» 1972 1973 1974 |
| כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1971 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1971 | |||
הנהגה
עריכהפוליטיקה
עריכה- 5 באוקטובר – הממשלה מחליטה לגרש מישראל את העבריים מדימונה (או הכושים העבריים) שהגיעו ללא כסף וללא כרטיס טיסה חזרה לארצות הברית ממנה באו. בתגובה התפרעו הכושים העבריים ותקפו שוטרים.
כרזה של יום העצמאות ה-23 בישראל
צבא וביטחון
עריכהאירועים ביטחוניים:
- 2 בינואר שני ילדים ישראלים נהרגים מזריקת רימון לתוך מכונית בה נסעו עם הוריהם ברצועת עזה מביא למפנה בתגובה הישראלית ולמבצע נרחב נגד הטרור ברצועה. בתגובה לפיגוע פיקד אלוף פיקוד הדרום אריק שרון על סדרת פעולות לביעור הטרור ברצועה.
- 7 ביולי – התקפת הקטיושות על פתח תקווה: רקטות קטיושה שנורו מהגדה המערבית לעבר העיר פתח תקווה פגעו בבית החולים השיקומי-גריאטרי בית רבקה ובבית מגורים, וגרמו למותן של שלוש נשים וילדה.
- 8 ביולי – מסוק יסעור של חיל האוויר מתרסק בים מול אל עריש. כל עשרת החיילים שעל סיפונו נהרגים.
- 17 בספטמבר – מטוס ביון ישראלי מסוג סטרטוקרוזר הופל מעל שטח סיני בירי טיל ששוגר ממארב טק"א שהוצב ממערב לתעלת סואץ.
- 20 באוקטובר מטען חבלה התפוצץ באוטובוס בכיכר פלמר בחיפה. נפצעו ארבעה. מטען נוסף אותר ונוטרל.
כלכלה ותשתיות
עריכהשמועות על שחיתות בפעילות חברת נתיבי נפט מובילה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועדת ויתקון, אשר חוקרת את החשדות (הגישה את הדו"ח ב-1972). ועדת ויתקון היא ועדת החקירה השנייה המוקמת ב-1971, לצד ועדת עציוני, החוקרת שחיתות בענף הכדורגל ו"מכירת משחקים".
חברה ותרבות
עריכהפלילים
עריכה- 13 ביוני בתקרית על רקע סכסוך משפחתי רצח מרדכי סויסה שישה בני אדם באמצעות השלכת שלושה רימוני יד לתוך דירה במגדל העמק שבה התקיימה מסיבת בר מצווה[1][2].
תנועות חברתיות
עריכה
מחאתה של התנועה החברתית "הפנתרים השחורים" הגיעה לשיא בשנה זו. ב-13 באפריל נועדה ראש הממשלה גולדה מאיר עם ראשי הפנתרים, אך תחת שיכוך המחאות, ליבתה את זעם הפעילים. ב-18 במאי הגיע המאבק לשיאו עם הפגנה אלימה בכיכר ציון בירושלים. מזכ"ל התנועה, שלום כהן, פורש במהלך האירועים מסיעת העולם הזה-כוח חדש והופך לחבר הכנסת עצמאי (סיעת יחיד).
בצעד מחאה אחר, מקימים אלי ורינה אביבי את "מדינת אכזיב", על מנת למחות על הפיכת השטח לגן לאומי.
עבדאללה נימר דרוויש מקים את התנועה האסלאמית בישראל.
חינוך ומדע
עריכה- שלהבת פריאר יוזם את הקמת פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל
- נחנך מצפה הכוכבים על שם וייז, במצפה רמון, מצפה הכוכבים הגדול בישראל
- חינוך: מוקמת מכללת אחווה
- בין חתני פרס ישראל: שאול ליברמן (מדעי היהדות); יצחק ארנון (חקלאות)
תרבות
עריכה- אמנות: יגאל תומרקין מתחיל לבנות את האנדרטה לשואה ולתקומה המוצבת בכיכר רבין בתל אביב; אריה ארוך הוא חתן פרס ישראל בציור; נחנך הבניין המרכזי של מוזיאון תל אביב לאמנות בשדרות שאול המלך
- טלוויזיה: מופקת סדרת המקור הראשונה בטלוויזיה הישראלית, חדווה ושלומיק.
- מוזיקה: במקום הראשון בפסטיבל הזמר זוכה אילנית עם "רק הירח". בפסטיבל הזמר החסידי זוכים צמד רעים. במצעדים הפזמונים השנתיים של גלי צה"ל ושל קול ישראל זכה בתואר "שיר השנה" השיר "מתוק מתוק" של להקת פיקוד צפון והסולן יגאל בשן. להקת השנה של קול ישראל היא להקת פיקוד דרום; ששי קשת הוא זמר השנה ואילנית זמרת השנה.
- שלמה גרוניך מוציא את אלבומו פורץ הדרך "למה לא סיפרת לי?"; אריק איינשטיין מוציא שני אלבומים עם שני חברים מלהקת הצ'רצ'ילים. את "ילדים" עם הגיטריסט רוב הכסלי ואת אלבומו "בדשא אצל אביגדור", עם לחנים ועיבודים של הבסיסט מיקי גבריאלוב; זהר לוי ואלי מגן פורשים מכיף התקווה הטובה ומקימים את להקת אחרית הימים; אושיק לוי מוציא את אלבום הבכורה שלו "קצת שקט"; שלום חנוך חי באנגליה ומקליט באנגלית אלבום סולו, Shalom; שלמה ארצי מוציא את "על אנשים"; אריאל זילבר מקליט תקליטון בכורה בצרפת; בעז שרעבי מוציא את אלבום הבכורה שלו, כולל ביצוע ל"פמלה"; שמוליק קראוס יוצא לחופשה מהכלא ומקליט ביום אחד את אלבום הסולו הראשון שלו מדינת ישראל נגד קראוז שמואל. להקת חיל הים יוצאת בתוכניתה "שירת הים", בה נכללו שירים מצליחים כ"חסקה", "בוא לים" ו"דוגית נוסעת"; להקת פיקוד מרכז יוצאת בתוכניתה "נשרים בערבה" ולהקת הנח"ל החלה לעבוד על "הפלנחניק", לציון 30 שנה להקמת הפלמ"ח (התכנית תעלה בבכורה במאי 1972).
- ספרות: אמיר גלבע זוכה בפרס ביאליק לספרות יפה; יוצא לאור הספר "שירה" לאחר מותו של שמואל יוסף עגנון
- קולנוע: סרטו של אפרים קישון "השוטר אזולאי" (בכיכוב שייקה אופיר) מועמד לפרס אוסקר וזוכה בפרס גלובוס הזהב; סרטים נוספים - "חסמבה ונערי ההפקר" של יואל זילברג (בכיכוב שלמה ארצי); סרטו התיעודי של יהורם גאון "אני ירושלמי" על משפחתו, "התרנגול" עם אורי זוהר; חצי חצי, הבטחה עם שחר, כץ וקרסו, אריאנה, פישקה במילואים, "מלכת הכביש", "בלומפילד", "הרפתקאות ילדי החוף", "7 פעמים ביום"
- רדיו: מתחיל שידור התוכנית "שירים ושערים"
- תיאטרון: כחלק מן הפעילות החברתית העולה של בני עדות המזרח (ר' בסעיף "תנועות חברתיות") מקים בצלאל אלוני את "סדנת תיאטרון שכונת התקווה"; עולה ההצגה "הצוענים של יפו" של נסים אלוני; עולה הגרסה העברית למחזמר "שיער" ומחזמר נוסף (מקורי עם מוזיקה של דני סנדרסון בשם "קפוץ" (שזוכה להצלחה מועטה בלבד).
- תקשורת: העולם הזה חושף את פרשת אלישבע - פרשת מין שבה היה מעורב שר הביטחון משה דיין
ספורט
עריכהקבוצת מכבי רמת עמידר מעורבת במכירת משחקים. השערורייה מובילה לכינוס ועדת עציוני.
נולדו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1971)
- 15 בינואר – ענבל פרלמוטר, מוזיקאית, זמרת, גיטריסטית, מלחינה ומעבדת ישראלית
- 30 בינואר – אסף אמדורסקי, זמר, מוזיקאי, פזמונאי, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי
- 12 באפריל – אייל גולן, זמר ישראלי
- 2 במאי – סער בדישי, מוזיקאי, מדבב, זמר ושחקן ישראלי
- 14 בספטמבר – שלי גפני, מאפרת ואשת עסקים ישראלית
- 25 בספטמבר – נדב אבקסיס, סטנדאפיסט ושחקן ישראלי
- 3 באוקטובר – גלית גיאת, שחקנית וזמרת ישראלית
- 3 באוקטובר – עידן אלתרמן, קומיקאי, שחקן, סטנדאפיסט ומוזיקאי ישראלי
- 4 באוקטובר – גיורא חמיצר, יוצר טלוויזיה ישראלי
- 22 בנובמבר – אלון מזרחי, כדורגלן עבר ישראלי
- 24 בנובמבר – ליאור רז, שחקן ומפיק טלוויזיה ישראלי
- 4 בדצמבר – גיא לואל, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי
- 11 בדצמבר – לירית בלבן, שחקנית טלוויזיה וקומיקאית ישראלית
נפטרו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1971)
- 21 בפברואר – ירחמיאל צימבל, חלוץ ציוני וחקלאי, מלוחמי מאורעות תל-חי (נולד ב-1900 לערך)
- 24 בפברואר – מאיר אילן, אלוף בצה"ל, ממייסדי חיל התותחנים (נולד ב-1918)
- 4 באפריל – ישראל שלמה בן-מאיר, חבר הכנסת וסגן שר בממשלות ישראל (נולד ב-1910)
- 15 באפריל – יוסף יואל ריבלין, מזרחן (נולד ב-1890)
- 6 ביוני – יצחק טבנקין, מנהיג ציוני (נולד ב-1888)
- 19 ביולי – אליהו-משה גנחובסקי, איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם חזית דתית מאוחדת והפועל המזרחי (נולד ב-1901)
- 7 באוגוסט – יצחק מאיר לוין, מנהיג אגודת ישראל ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל (נולד ב-1893)
- 17 באוגוסט – אליעזר שוחט, ממנהיגי הפועלים של העלייה השנייה, ממייסדי נהלל, ממבססי רעיון העבודה העברית בארץ ישראל (נולד ב-1875)
- 24 באוגוסט – יהושע ברטונוב, שחקן תיאטרון, מוותיקי תיאטרון הבימה, וחתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1959 (נולד ב-1879)
- 28 באוגוסט – ראובן מרגליות, מייסד ספריית הרמב"ם (נולד ב-1889)
- 1 בספטמבר – מרדכי עופר, חבר הכנסת ופעיל ציבור (נולד ב-1924)
- 10 בספטמבר – אהרן ראובני, סופר עברי ומתרגם (נולד ב-1886)
- 17 באוקטובר – שמעון בז'רנו, איש ציבור ותעשיין ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים בכנסת השנייה והשלישית (נולד ב-1910)
- 21 באוקטובר – ארי אבן-זהב, סופר עברי, סופר ילדים, מחזאי ועורך (נולד ב-1899)
- 7 בנובמבר – בצלאל לונדון, שחקן תיאטרון (נולד ב-1900)
- 13 בדצמבר – סעדיה שושני, איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל (נולד ב-1889)
קישורים חיצוניים
עריכה
- ינון רויכמן, מה רוצים הערבים?, באתר ynet, 3 בינואר 2007
- דודו פז, בחזרה ל"להיטון": איך נראתה מפת הבידור של ישראל השבוע לפני ארבעה עשורים?, קישורים לכתבות המגזין "להיטון" ב-1971, באתר xnet
הערות שוליים
עריכה- ^ ירון דרוקמן, "השבוע לפני", טבח בבר מצווה: הדוד לא הוזמן ורצח משפחה, באתר ynet, 13 ביוני 2015
- ^ אריה גלבלום, סויסה הטיל רימונים לתוך החגיגה; אחר-כך בא לחלץ את אשתו וילדיו, מעריב, 13 ביולי 1971