הוי, ארצי! מולדתי!

שיר של שאול טשרניחובסקי

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי! הוא שיר עברי מאת המשורר שאול טשרניחובסקי אשר נכתב בתל אביב ב-23 בנובמבר 1933 ופורסם לראשונה ב"ספר השנה של ארץ ישראל" לשנת תרצ"ד.[1] הוא מצוטט רבות ביצירה העברית לסוגותיה.

"הוי, ארצי! מולדתי!"
שיר
יצא לאור 1933 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה זמר עברי
שפה עברית
כתיבה שאול טשרניחובסקי
לחן דוד זהבי, נעמי שמר, יואל ולבה, מיקי גבריאלוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!
מאת שאול טשרניחובסקי

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!
הַר-טְרָשִׁים קֵרֵחַ.
עֵדֶר עֻלְפֶּה: שֶׂה וּגְדִי.
זְהַב-הָדָר שָׂמֵחַ.
מִנְזָרִים, גַּל מַצֵּבָה,
כִּפּוֹת-טִיט עַל בָּיִת.
מוֹשָׁבָה לֹא-נוֹשָׁבָה,
זַיִת אֵצֶל זָיִת.

אֶרֶץ! אֶרֶץ-מוֹרָשָׁה!
דֶּקֶל רַב-כַּפָּיִם.
גֶּדֶר-קַו-צַבָּר רָשָׁע.
נַחַל כְּמַהּ הַמָּיִם.
רֵיחַ פַּרְדְּסֵי-אָבִיב.
שִׁיר-צִלְצַל גַּמֶּלֶת.
חֵל-חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב.
צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.

אֶרֶץ-נַחֲלַת מִדְבַּר-סִין!
קֶסֶם כּוֹכְבֵי לֶכֶת.
הֶבֶל-זַעַם הַחַמְסִין,
מְלוּנָה בְּשַׁלֶּכֶת.
כֶּרֶם-גֶפֶן נִים-לֹא-נִים.
תֵּל-חָרְבָּה נֶחֱרֶשֶׁת.
תְּכוֹל-לֵילוֹת וִילֵל-תַּנִּים.
מַשְׁאֵבָה נוֹקֶשֶׁת.

הוֹי, הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת-לֵב!
הַשָּׁמִיר, הַשָּׁיִת.
בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב.
בַּשָּׁמַיִם עָיִט.
מַטְלִיּוֹת מִדְבָּר וָחוֹל.
שְׁבִיל זָרוּעַ שְׁחֵלֶת.
בְּיָם שֶׁל אוֹר טוֹבֵעַ כֹּל,
וְעַל פְּנֵי כֹל הַתְּכֵלֶת.

1933

תוכן השיר עריכה

השיר מתאר נוף ארצישראלי אופייני מכמה רבדים של תקופות היסטוריות: "גל" אבנים ו"תל", הרומזים או מעידים על הימצאו יישוב קדום, "מצבה" מילה נרדפת ל"גל אבנים", "חָרְבָּה נֶחְרֶשֶׁת" שהקימו מי מכובשי הארץ והשולטים בה, ולעומת זאת, "מנזרים" ("ארמונות", בעברית של ימי הביניים), והמושבה העברית משנות העלייה הראשונה; גם הצומח והחי המתוארים בשיר רבגוניים מאוד: פרדסים בחלק הסובטרופי, זיתים בהרים, ודקלים בעמקים וגם בחלק המדברי, וכן צבר (צמח שיובא לארץ במאה ה-16), גפן ושקמה, בקר וגמלים. תמונת הנוף המעורבת, הצופנת מנעד חוויות ותחושות, שחלקן נעימות וחלקן אינן נוחות, לבני האדם החיים בו, מבטאת את חוויית החיים רבת הפנים, בארץ ישראל של המשורר, ושל החברה היישובית בכללה בתקופתו. מלבד תמונת הנופים הצבעונית שמצייר השיר, ואזכור האור, שבו " טוֹבֵעַ כֹּל", מזכיר המשורר פעמיים את הצבע הכחול: "תְּכוֹל לֵילוֹת" ו"הַתְּכֵלֶת" של השמיים הפרושה מעל, אולם התחושה הכללית היא של "הר טרשים קירח", כלומר של ארץ שוממה, חרבה וקשה. ה"צבר" בשיר זה הוא "רשע", והנחל "כמה מים", כלומר נחל אכזב; הבור הסוד הוא "יתום", כלומר נטוש[דרוש מקור: ראו דף השיחה].
משאבה נוקשת- הפרדסים אז לא היו מחוברים למערכת המים, ולכן בכל פרדס הייתה משאבה ששאבה מים מהבאר לבריכת השקיה או למגדל מים, שמהם הישקו את הפרדס. קול הנקישות הקצובות של המשאבות היו אופייניות אז לפרדסים[2].

לחנים עריכה

"הוי ארצי מולדתי" זכה למספר לחנים; של מחט עדרי, יואל ולבה,[3] דוד זהבי,[4] נעמי שמר ומיקי גבריאלוב, ולביצועים רבים, בהם של הגבעטרון, הגשש החיוור, שוקולד מנטה מסטיק ומיקי גבריאלוב. הלחן המפורסם ביותר הוא זה שכתבה נעמי שמר ב 1977, עבור תוכנית 'דו רה מי' שהוקדשה לשירי טשרניחובסקי. הראשונות לבצע את השיר בלחן של שמר היו חברות להקת 'שוקולד מנטה מסטיק', ובאותה שנה ביצעה אותו גם מקהלת הגבעטרון. הלחן , וכן העיבוד של גיל אלדמע והביצועים , נותנים לשיר פרשנות רכה וניחוחה יחסית.

טיוטות עריכה

 
טיוטות השיר בכתב ידו של טשרניחובסקי

השיר כפי שהתפרסם לראשונה עריכה

 

 

לקריאה נוספת עריכה

  • יצחק צדקה, 'שאול טשרניחובסקי – "הוי, ארצי! מולדתי!": השיר ומשמעותו מנקודת-ראות תחבירית', בלשנות עברית 28–30 (תש"ן), עמ' 157–164.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שאול טשרניחובסקי, "הוי, ארצי! מולדתי!", ספר השנה של ארץ ישראל תרצ"ד, עמ' 9–10. השיר הוא הפרסום הראשון בספר השנה – קודם אפילו למאמרו של העורך, פישל לחובר.
  2. ^ מתוך "הגן", רות צרפתי, פרויקט בן יהודה: "מתוך לועי צינורות־ההשקיה זינקו פרצי־מים סואנים וליבו הפועם של הפרדס – הלא היא משאבת־המים, שתיקתוקה ליווה אותנו כל־העת כתיקתוקו של שעון– נשמע עתה כה קרוב עד־כי נמלאנו חרדה.."
  3. ^ מילות השיר "הוי ארצי מולדתי" והאזנה לו, באתר זמרשת
  4. ^ מילות השיר "הוי ארצי מולדתי" והאזנה לו, באתר זמרשת