פתיחת התפריט הראשי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הטריטוריה הנוכחית של שוודיה מיושבת מהמילניום ה-10 לפנה"ס. רשומות היסטוריות מופיעות החל מהתקופה הוויקינגית, בסביבות המאה התשיעית.

תוכן עניינים

העידן הפרה-היסטורי 12,000-4,000 לפנה"סעריכה

במשך כ-100,000 שנים, שוודיה הייתה מכוסה בשכבת קרח כחלק מעידן הקרח האחרון.

החל משנת 12,000 לפנה"ס החלו ראשוני הציידים להגר לשוודיה, והתקדמו לקראת שנת 6,500 לפנה"ס גם לחלקיה הצפוניים של שוודיה (נורלנד), ככל שהקרח נמס. ציידים אלו התקיימו בעיקר על איילים.

החל משנת 4,000 לפנה"ס החלו להתיישב חקלאים באזוריה הדרומיים של שוודיה, בזמן שהציידים המשיכו להתקיים עוד למשך זמן רב בצפונה של המדינה. הממצאים הראשונים להתיישבות, כמו כלי-חרס ותלי-קבורה, מתוארכים לתקופה זו. בנוסף, בשוודיה, כמו שכנתה נורווגיה, יש ריכוז גדול של פטרוגליפים בכל המדינה, כשהריכוז הגדול ביותר נמצא במחוז המרכז-מערבי בוֹהוּסלן (Bohuslän). למרות זאת, הציורים העתיקים ביותר נמצאו במחוז הצפוני יאמטלאנד (Jämtland). משערים שהם צוירו בשנת 9000 לפנה"ס. מצוירים בהם חיות כמו דִּישׁוֹנים, איילים, דובים וכלבי-ים.
השנים בהן נחקקו הציורים הרבים ביותר היו 2300-500 לפנה"ס. בשנים הללו צוירו ציורי חקלאות, לוחמה, ספינות, חיות מאולפות וכו'.

העידן הוויקינגי: 793-1080עריכה

  ערכים מורחבים – התקופה הוויקינגית, ורנגים

העידן הוויקינגי מתייחס לחצי השני של תקופת הברזל- בין שנת 793 לשנת 1066, בסקנדינביה. במהלך תקופה זו השוודים היו סוחרים ימיים, אשר נודעו בעיקר בכך שסחרו עד למקומות רחוקים. במאה ה-9, ורנגים פשטו והרסו את יבשת אירופה מהים השחור עד לים הכספי.

ימי הביניים 1080-1523עריכה

קבלת הנצרותעריכה

במהלך המאה ה-12, שוודיה הפכה בהדרגה לממלכה נוצרית מאוחדת, שעתידה לכלול גם את פינלנד ונורלנד (חלקה הצפוני ביותר של שוודיה).

איחוד קאלמארעריכה

  ערך מורחב – איחוד קאלמאר

המלכה הדנית מרגרט הראשונה איחדה את ארצות סקנדינביה באיחוד קאלמאר, בשנת 1397.

מתיחות מתמשכת בין הארצות ובאיחוד הובילה בסופו של דבר לקונפליקט בין השוודים לדנים במאה ה-15. התפוררותו הסופית של האיחוד במאה ה-16 הובילה ליריבות ארוכה בין דנמרק לשוודיה.

תקופת מלכי שושלת ואסה 1523-1611עריכה

מלחמת העצמאות השוודית 1523עריכה

  ערך מורחב – מלחמת העצמאות השוודית

במאה ה-16, נלחם גוסטב ואסה על עצמאותה של שוודיה, תוך כדי הריסת ניסיון לשקם את איחוד קאלמאר, והנחת הבסיס לשוודיה המודרנית.

הקמת ה"כנסייה השוודית" 1536 (Svenska Kyrkan)עריכה

באותו הזמן הוא נפרד מהכנסייה הקתולית וייסד את הרפורמציה הפרוטסטנטית

עלייתה של שוודיה ככוח גדול: 1611-1718עריכה

במהלך המאה ה-17 הפכה שוודיה מממלכה צפון-אירופית קטנה, ענייה וחסרת השפעה לאחת מהמדינות החשובות בזירה המדינית באירופה, ובין השנים 1611 ו-1718 הייתה אחת המעצמות החזקות ביותר בים הבלטי, בעלת צבא יעיל ביותר. היסטוריונים שוודיים מתארים את שוודיה של אותה תקופה כאחת הדוגמאות המובהקות למדינה המנצלת כמעט את כל המשאבים העומדים לרשותה לשם ניהול מלחמה.[1]

גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה, שמלך על שוודיה בשנים 1611-1632, ניהל מלחמה ימית בכמה חזיתות. נוסף ללחימה בצי הפולני, נשקפה לשוודים סכנה גם מצד צבאות קתוליים שפלשו ליוטלנד. המלך השוודי רחש אומנם אהדה מעטה למלך דנמרק, כריסטיאן הרביעי, ושתי המדינות היו אויבות מרות זו לזו כבר מעל מאה שנים, אך הוא חשש יותר מפני נפילתן של קופנהגן וזיילאנד לידיים קתוליות. מצב שכזה היה הרה-אסון לאינטרסים של שוודיה, משום שהיה מעניק למעצמות הקתוליות שליטה על המעברים האסטרטגיים בין הים הבלטי והים הצפוני.[2]

לאחר שניצחה במלחמות נגד דנמרק-נורווגיה, רוסיה ופולין במהלך המאה ה-17, שוודיה צברה כוח גדול, למרות שהיו לה בקושי מיליון תושבים. תרומתה של שוודיה לצד הפרוטסטנטי במלחמת שלושים השנים, תחת שלטונו של גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה, עזרה לקבוע את שוויון הכוחות הפוליטי והדתי באירופה.

האימפריה השוודית: 1648עריכה

  ערך מורחב – האימפריה השוודית

בסמוך לזמן חתימת ברית ברוֹמסבּרוֹ בשנת 1645, וברית רוסקילדה ב-1658, שוודיה השתלטה על מחוזות חשובים של דנמרק ונורווגיה. בעקבות שלום וסטפליה ב-1648, שוודיה שלטה באינגריה - האזור בו סנקט פטרבורג עתידה הייתה להיבנות, באסטוניה, ליבוניה (אזור הנמצא כיום בדרום אסטוניה וצפון לטביה), ערי-חוף חשובות ומקומות נוספים בצפון גרמניה.

מלחמות קרל העשירי, האחד עשר והשנים עשרעריכה

המלחמה הצפונית: 1655-1660עריכה

קרל העשירי פולש לפולין וכובש את רובה, כולל ורשה וקרקוב. לאחר מכן הוא נלחם נגד רוסיה ונגד דנמרק, ומספח לשוודיה את המחוזות הדרומיים של שוודיה שהיו בשליטת דנמרק.

המלחמה הצפונית הגדולה: 1700עריכה

  ערך מורחב – המלחמה הצפונית הגדולה

רוסיה, סקסוניה-פולין ודנמרק-נורווגיה איחדו כוחות ב-1700 ותקפו את האימפריה השוודית. למרות שהמלך השוודי הצעיר, קארל השנים עשר, ניצח ניצחונות מרהיבים בשנים הראשונות של המלחמה הצפונית הגדולה, תוכניתו לתקוף את מוסקבה ולהכריח את רוסיה להיכנע הייתה שאפתנית מדי; הוא נורה במהלך המצור על מבצר פרדריקסטן בנורווגיה, ב-1718. עקב ברית השלום, הכוחות המאוחדים הצטרפו לפרוסיה ולאנגליה-הנובר, הסתיים שלטונה של שוודיה ככוח גדול, והחלה תקופה של מונרכיה מוגבלת תחת החוק הפרלמנטרי.

מונרכיה אבסולוטית: 1772עריכה

לאחר כחצי מאה של שלטון פרלמנטרי באה הריאקציה. המלך גוסטב הרביעי ביצע הפיכה לא אלימה, שהחזירה את המונרכיה האבסולוטית. מצב זה שרד עד להתערבותה של שוודיה במלחמות הנפוליאוניות, שבעקבותיהן אולצה למסור את פינלנד לרוסיה ב-1809.

האיחוד עם נורווגיה: 1814עריכה

  ערך מורחב – האיחוד השוודי-נורווגי

שנה לאחר מכן, יורשו המאומץ של המלך השוודי, המרשל הצרפתי ז'אן-בטיסט ברנדוט, נבחר כיורש העצר על ידי הריקסדג. ב-1813, כוחותיו הצטרפו לברית נגד נפוליאון. בעקבות ברית קיל מסר המלך של דנמרק-נורווגיה את נורווגיה לידי המלך השוודי. למרות זאת, נורווגיה הכריזה על עצמאותה, אימצה חוקה ובחרה לה מלך חדש. שוודיה פלשה לנורווגיה על מנת לאכוף את חוקי ברית קיל, והמלחמה הקצרה, שלאחר הפלישה, הייתה המלחמה האחרונה בה שוודיה השתתפה. בשלום מוס נקבע איחוד בין שתי המדינות. המדינות המאוחדות החזיקו מעמד עד 1905, אז הן נפרדו עקב בקשתה של נורווגיה.

המודרניזציה של שוודיה: 1866עריכה

כלכלתה של שוודיה, אשר הייתה מבוססת בעיקר על חקלאות, השתנתה בהדרגה במהלך המהפכה התעשייתית: מכפרים לחקלאות פרטית; אך השינוי לא הביא שיפור כלכלי וחברתי. בין 1850 ל-1890, כמיליון שוודים היגרו לארצות הברית. המאה ה-19 סומנה על ידי הגירתם של ליברלים, ביטול מונופול הגילדות במסחר ובייצור (לטובת פרויקטים עצמאיים), תחילתן של רפורמות במס ובהצבעה, הקמת שירות צבאי לאומי ובחירת שלוש מפלגות עיקריות לממשלה: הסוציאל-דמוקרטים, הליברלים והשמרנים.

המאה העשריםעריכה

במהלך ולאחר מלחמת העולם הראשונה (בה עמדתה של שוודיה הייתה נייטרלית), שוודיה הרוויחה מהדרישה העולמית לפלדה, לגפרורים ולעוד מוצרים שוודים. הצמיחה הפוסט-מלחמתית היוותה בסיס למדיניות החברתית, המאפיינת את שוודיה המודרנית.

שוודיה המשיכה להיות נייטרלית גם במלחמת העולם השנייה. עם זאת, אלפי מתנדבים שוודים סייעו לפינלנד במלחמת החורף כנגד ברית המועצות. כמו כן, שוודיה, תחת איום של גרמניה הנאצית, אפשרה לחיילים גרמנים בלתי חמושים, בקרונות רכבת, לעשות דרכם לנורווגיה וממנה, כולל בעת הקרבות לכיבושה.

עד היום שוודיה היא אחת מהמדינות הבלתי-מזדהות.

ב-19 בנובמבר 1946 הצטרפה שוודיה לאו"ם כחברה ה-54. שוודיה הפכה לחברה באיחוד האירופאי ב-1995.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Vasa I, Hocker, pp. 36–39; ראו גם Jan Glete, The Swedish fiscal-military state and its navy, 1521–1721.
  2. ^ Vasa I, Hocker, p. 47