היפוליט דרייפוס

היפוליט דרייפוס (ברני)צרפתית: Hippolyte Dreyfus-Barney; ‏ 12 באפריל 187320 בדצמבר 1928) היה מראשוני המאמינים הבהאים בצרפת ומלומד, מתרגם, ומורה רוחני בהאי מוביל.[1] מונה על ידי שוגי אפנדי כאחד מ-19 התלמידים של עבד אל-בהאא'.[2]

היפוליט דרייפוס
Hippolyte Dreyfus
Hippolyte Dreyfus-Barney 1890.jpg
לידה 12 באפריל 1873
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בדצמבר 1928 (בגיל 55)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Hippolyte Dreyfus עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע סופר, מתרגם, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הדת הבהאית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לורה קליפורד ברני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

היפוליט דרייפוס היה בן למשפחה יהודית צרפתית ידועה. הוא למד משפטים באוניברסיטת העילית הפריזאית "המכון למדע המדינה" והתמחה בבית המשפט לערעורים של פריז.[3] לאחר קבלת התואר במשפטים, החל לעבוד כעוזרו של אחד הבריסטרים הכי מוערכים בצרפת.[4] ב-1898 הוא קיבל דוקטורט למשפטים.[5]

בסביבות 1900 היפוליט המיר את דתו לדת הבהאית בסיוע בהאית אמריקאית-קנדית חשובה בשם מאי מקסוול. ב-1903 הוא זכה לבקר את מנהיג הדת הבהאית ובנו של מייסד הדת, עבד אל-בהאא', בעכו. בערך באותו הזמן, הוא ויתר על עיסוקו כמשפטן והחל לימודים אוריינטליסטים במחלקה ללימודי דת באוניברסיטה בפריז בשם אֵקוֹל פְּרָאטִיק דֶה אוֹטְז אֵטִיד (École pratique des hautes études; בית הספר היישומי ללימודים גבוהים). שם הוא למד ערבית ופרסית כאשר בכוונתו לתרגם כתבים בהאים לצרפתית. הוא היה המאמין הבהאי המערבי היחידי בתקופתו עם ידע בנושאים אלו. לאחר נישואיו ב-1911 עם מאמינה בהאית אמריקאית בשם לאורה קליפורד בארני, הוא אימץ (ביחד עם אשתו הטרייה) את שם המשפחה דרייפוס-בארני. הוא היה מחברם של ספרים, מאמרים ותרגומים רבים של הדת הבהאית.

דרייפוס-בארני טייל במשך חייו בארצות רבות וייצג את הבהאים במחלוקות משפטיות שונות. הוא זכה לכבוד רב מעבד אל-בהאא' שעודד אותו לצאת למסעותיו וסמך עליו בעניינים רגישים שונים. ב-1911, עזר לעבד אל-בהאא' בארגון וליווי ביקורו הראשון באירופה ושימש כמתורגמן עבורו בעת נאומיו בכנסיות בצרפת ובאנגליה.[6]

לאחר מותו של עבד אל-בהאא' בנובמבר 1921, דרייפוס-בארני זומן לחיפה (מיקום המרכז הבהאי העולמי) על ידי המנהיג החדש של הדת, שוגי אפנדי (נכדו של המנוח),[3] ומונה על ידו מאוחר יותר לאחד מ-19 התלמידים של עבד אל-בהאא'.[7] הוא מת ב-20 בדצמבר 1928 ונקבר בבית הקברות של מונמארטר בפריז.[5]

עבודתו הספרותיתעריכה

דרייפוס-בארני תרגם מספר כתבים של מייסד הדת בהאא' אללה ועבד אל-בהאא', מערבית או פרסית, לצרפתית. כמה מהכתבים המפורסמים של בהאא' אללה שתורגמו על ידו הם: "הספר הקדוש ביותר" (בערבית: الكتاب الاقدس – אל-כתאב אל-אקדס) שהוא ספר הקודש המרכזי של הדת הבהאית, "ספר הוודאות" (או "ספר השכנוע", בערבית: كتاب الإيقان – "כתאב אל-איקאן"), ו"המילים הנסתרות" (בערבית: الکلمات المكنونة – "אל-כלמאת אל-מכנונה").

לאורה קליפורד בארני (שמאוחר יותר תהיה אשתו), מסרה סדרה של שאלות תאולוגיות ופילוסופיות לעבד אל-בהאא' ודרייפוס-בארני סייע לה בתרגום התשובות לתוך ספר שפורסם ב-1908 בשם: "Les Leçons de Saint-Jean-d'Acre" (בתרגום לאנגלית: "Some Unanswered Questions").[3] מעבר לתרגומים, דרייפוס-בארני פרסם גם יצירות מקוריות, למשל "Essai sur le Béhaïsme", ספר מבואי אודות הדת הבהאית, שלל מאמרים, הרצאות, ודו"חות כנסים. כמו כן, ליווה את עבד אל-בהאא' בעת מסעותיו באירופה וסייע לו כמתורגמן לצרפתית ואנגלית.[5]

מסעותיו בעולם והגנה משפטית עבור הדתעריכה

ב-1904 דרייפוס-בארני נסע להודו ובורמה על מנת לבקר את הקהילות הבהאיות שם. בהמשך אותה שנה, הוא פגש בפריז את השאה (מלך פרס) הקאג'ארי, מוזפר א-דין, דחק בו להתערב להגנת הבהאים הפרסים,[3] ואף העביר לו עצומה בעניין זה.[5] ב-6–1905, הוא ביקר, ביחד עם אשתו, בהאים רבים במספר ערים פרסיות, בקווקז וטורקסטן (אזור בקזחסטן), כמו גם את הקהילה הבהאית הגדולה באשגבאט (בירת טורקמניסטן).[3] ב-1906, הוא השיג אישור מהרשויות התוניסאיות לפרסם את התורה הבהאית בתוניס.

ב-1914 היפוליט ולאורה דרייפוס-בארני ביקרו את המושבה הגרמנית צ'ינגדאו, במזרח סין, ותכננו לשוט במעלה נהר יאנגצה לעיר קונמינג שבמחוז יונאן, אך עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה הם היו מוכרחים לברוח חזרה לאירופה. דרייפוס-בארני ביקר את רוב מדינות אירופה, ארצות הברית, קנדה, קובה, מקסיקו, אלג'יריה, תוניסיה, בורמה, סין, הודו, יפן, איראן, ופעמים רבות בארץ הקודש.[5]

היפוליט דרייפוס-בארני ניצל את כישוריו הלשוניים והמשפטיים על מנת לייצג את הדת הבהאית בסכסוכים משפטיים רבים. בין השאר הוא נאבק משפטית למען הסטטוס של המקדשים הבהאים בארץ ישראל המנדטורית.[3] בשנות ה-20 של המאה ה-20, ביתו של בהאא' אללה נפל לידי מתנגדים של הדת הבהאית. דרייפוס-בארני פעל משפטית בסוגיה זו והביא לידי כך שההשתלטות על הבית גונתה על ידי חבר הלאומים. בסביבות 1925, הוא התערב נגד החלטה של בית דין מוסלמי במצרים שפסק ששלוש חתונות עם צד אחד בהאי הן פסולות.[5] במשך השנתיים הבאות הוא המשיך להיאבק משפטית נגד רדיפות הבהאים במצרים.[3]

תרגומים וכתביםעריכה

תרגומים לצרפתיתעריכה

  • "הספר הקדוש ביותר" (בערבית: الكتاب الاقدس – אל-כתאב אל-אקדס).
  • "ספר הוודאות" או "ספר השכנוע", (בערבית: كتاب الإيقان – "כתאב אל-איקאן"), 1904.
  • "המילים הנסתרות" (בערבית: الکلمات المكنونة – "אל-כלמאת אל-מכנונה"), 1905.
  • "שבעת העמקים" (בפרסית: هفت وادی – "הַפְת ואדי").
  • האיגרת אל בן הזאב (בפרסית: لوح خطاب به شيخ محمد تقى اصفهانى), 1913.
  • "סורת המקדש" (בערבית: سورة الهيكل – "סורת אל-היכל").
  • "לוח הקודש" (בפרסית: ﻟﻮﺡ ﺍﻗﺪﺱ – "לוח אקדס").
  • "לוח החוכמה" (בפרסית: ﻟﻮﺡ ﺍﻟﺤﻜﻤﺔ – "לוח אל-חכמה").
  • "האורות הקורנים" (בערבית: ﺍﻻﺷﺮﺍﻗﺎﺕ – "אל-אשראקאת").
  • "זוהר" (בערבית: ﺍﻟﺘﺠﻠﻴﺎﺕ – "א-תג'ליאת").
  • "התכשיטים" (ﺍﻟﻄﺮﺍﺯﺍﺕ – "א-טראזאת").
  • "מילות גן עדן" (בערבית: ﺍﻟﻜﻠﻤﺎﺕ ﺍﻟﻔﺮﺩﻭﺳﻴﺔ – "אל-כלמאת אל-פרדוסיה").
  • "הצוואה והשבועה של עבד אל-בהאא'".

התרגומים פורסמו בנפרד או באתנולוגיות "Les Precepts Béhaïsme" ו-"L'oeuvre de Baha'u'llah".[5]

כתביםעריכה

  • "באביזם והדת הבהאית" בתוך הספר 'דתות וחברות', 1905.
  • "באביזם והדת הבהאית", הרצאות באוניברסיטה למדעי החברה בפריז, 1907.
  • "הדת הבהאית", הרצאה מ-23 במאי 1908 בליון.
  • מאמר בשם "הדת הבהאית", 1909.
  • "התנועה הבהאית", דו"ח כנס, הכנס הבין-לאומי השישי בנושא קידמה דתית, 1913.
  • "דת אחת: ההשפעה שלה על ממשלה, חינוך, מדיניות חברתית, זכויות נשים ואישים פרטניים", 'אגודה בהאית', 1917.
  • "הדת הבהאית" בכתב העת 'לקראת אחדות', 1924.[5]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Shapour Rassekh, "HIPPOLYTE DREYFUS-BARNEY", Encyclopedia Iranica, online edition
  2. ^ David Haslip, "Hippolyte Dreyfus-Barney", Bahaipedia
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Rassekh, "HIPPOLYTE DREYFUS-BARNEY"
  4. ^ Thomas Linard, "Biography of Hippolyte Dreyfus-Barney by Laura Clifford Barney (published as Laura C. Dreyfus-Barney) and Shoghi Effendi", Bahai Library Online, 1928
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Haslip, "Hippolyte Dreyfus-Barney"
  6. ^ Thomas Linard, "Biography of Hippolyte Dreyfus-Barney"
  7. ^ Duane K. Troxel, "Apostles and Disciples Charts", Bahai.works, 2002

לקריאה נוספתעריכה