הכיבוש הספרדי של אימפריית האינקה

הכיבוש הספרדי של אימפריית האינקה (בספרדית: Conquista del Tahuantinsuyo) התרחש בין השנים 1532–1572 והביא לכיבוש והסיפוח של אימפריית האינקה (על גבי השטחים של מדינות קולומביה, אקוודור, פרו, צ'ילה וארגנטינה המודרניות) בידי האימפריה הספרדית. הקונקיסטאדורים הספרדים תחת פרנסיסקו פיסארו התעלו על צבא האינקה שהיה מוחלש עקב מלחמת אזרחים ופגעו קשות באוכלוסיית הילידים עקב המגפות שהביאו איתם מאירופה, כגון אבעבועות שחורות. על בסיס השטחים שנכבשו מידי האינקה נוסדו מלכות המשנה של גרנדה החדשה, מלכות המשנה של פרו ומלכות המשנה של ריו דה לה פלטה, כולן כחלק מהאימפריה הספרדית הגדולה.

האימפריה הספרדית (צהוב) ואימפריית האינקה (אדום) בשנת 1531.

רקע

האימפריה הספרדית

ערך מורחב – האימפריה הספרדית

גילוי אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס החל התיישבות של ספרדים תחת המלכים הקתוליים בעולם החדש. רווחים כלכליים, דרישה דתית להביא להתנצרותם של עמים ילידים ביבשת אמריקה, יוקרה אדירה שבאה מהשליטה במושבות כה רחוקות ועוד סיבות רבות אחרות הביאו את הכתר הספרדי להתפשט לתוך היבשת. לאחר כיבוש הקריביים והקמת סחר העבדים האטלנטי, החלו הספרדים להתיישב בתוך אמריקה המרכזית. ההתיישבות הספרדית הייתה אלימה במיוחד ורבים ראו את הילידים האמריקאים, כמו גם את העבדים מאפריקה, כנחותים לספרדים האירופאים. זרוע צבאית חדשה של הצבא הספרדי, קונקיסטאדורים, הנהיגו מסעות צבאיים לכיבוש שטחים נרחבים ביבשת אמריקה, לדוגמה: המשלחת הצבאית בראשותו ופיקודו של הרנאן קורטס, גילתה את האימפריה האצטקית. הספרדים חטפו את הקיסר האצטקי, הפכו דה פקטו לשליטי האימפריה ופירקו אותה לכדי מלכות המשנה של ספרד החדשה, מושבה של האימפריה הספרדית.

הכיבוש הספרדי של האימפריה האצטקית החזיר לספרד, כעת האימפריה הספרדית, מרבצים עצומים של זהב וכסף ובתוך זמן קצר היה הכתר הספרדי, ביחד עם האימפריה הפורטוגזית, הממלכות החזקות ביותר של אירופה. המערכת הניהולית הפנימית של המושבות הורכבה מחוקים דרקוניים. נאסר על תושבים להחזיק בנשק חם להגנה עצמית, נוצרה מערכת כלכלית של תלות בין המושבה והכתר הספרדי ומגפות שהביאו איתם הספרדים, החמורה שהם הייתה אבעבועות שחורות, הביאו למותם של מיליוני ילידים בני המקום ולנפילתן של אוכלוסיות ותרבויות כגון המאיה.

אימפריית האינקה

ערך מורחב – אינקה

האינקה, אשר החלו דרכם בתור עיר-המדינה של קוסקו, במרכז הרי האנדים, החלו להתפשט מהמאה ה-15 והלאה תחת המדיניות של הקיסר פַּאצַ'אקוּטִי ויורשיו. בעת הגעת הספרדים, אימפריית האינקה התפשטה על גבי כל רכס הרי האנדים ומיער האמזונאס ועד לחופי האוקיינוס השקט. העמים שנכבשו בידי האינקה נדרשו להישבע לקיסר האינקה, לאל השמש ולתת מעבודתם למען האימפריה. בתמורה הם קיבלו הגנה של הצבא החזק ביותר שאי פעם עמד באמריקה הדרומית עד לאותה העת ונפתחו ברחבי האימפריה בתי עזרה שמומנו בידי הממשלה כדי לתמוך בתושבים בצורכיהם הרפואיים או הכספיים.

במהלך המאה ה-16 המוקדמת, מסעות הספרדים התחברו עם תנועת סוחרים ומחלת האבעבועות השחורות הגיעה אל האינקה. מלבד קוסקו וקיטו לא היו ערים רבות באימפריית האינקה ואלו לא כללו עירוב מורחב של בעלי חיים עם בני אדם עד כדי מצב שנגיפים עברו מאחד לשני, כפי שקרה באירופה ושגרם לסדרת המגפות שאירעו שם לאורך ימי הביניים. הדבר גרם לכך שלא התפתחו מגפות גדולות בין תושבי האינקה והם מבחינה רפואית לא היו מוכנים להגעתה של מגפה שכזאת. מגפת האבעבועות השחורות פגעה קשות בתושבי האינקה והביאה למותם של מיליונים. ואיינה קאפאק, קיסר האינקה המושל, מת במגפה ואתו גם יורשו המיועד למלוכה. הדבר הביא למשבר ירושה שהסלים לכדי מלחמת אזרחים. בסופה של המלחמה עלה לשלטון אטוואלפה אך האימפריה נחלשה.

חטיפת קיסר האינקה

הגעת הספרדים

בשנת 1528 הגיע משלחת ספרדית לראשונה אל העיר טומבס בצפון אימפריית האינקה. הספרדים תיעדו את התפעלותם מן המראה של העיר. כעבור ארבע שנים שבה משלחת חדשה, גם זאת תחת פרנסיסקו פיסארו, ומצאה את העיר בחורבות בעוד רוב אוכלוסייתה נטשה אותה. דרך עוברי אורח שהקונקיסטאדורים העבידו והשתמשו בהם כמתרגמים התגלה להם על התפשטות המגפה ועל מלחמת האזרחים שהחלישו קשות את יציבותה של אימפריית האינקה. תושבי האינקה טענו כי המגפה הגיעה מצפון להם, מהאזורים אותם כבשו הספרדים עוד קודם לכן. לתושבי האינקה היה שימוש נרחב בזהב, בין אם בבגדים ובין אם בתור קישוטים בבתיהם. מכאן הגיעו הספרדים למסקנה כי לאינקה מרבצי זהב אדירים. הקונקיסטאדורים כבשו את צפון האימפריה ולקחו בשבי אזרחים ששרדו את הביזות שביצעו. לאחר מכן היו מתשאלים שבויים אלו לגבי מיקום הקיסר ומרבצי הזהב.

משלחת ספרדית זאת כללה 168 פרשים בלבד אך אלו השתמשו בנשק חם והיו מנוסים בהרבה לעומת כוחות האינקה. קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך ספרד, העניק לכובשים צו הדורש את כיבוש פרו לידי הכתר הספרדי והתנצרות של האוכלוסייה המקומית. בפועל היה לקונקיסטאדורים סיבה נוספת להילחם והיא הייתה העושר האישי שיקבלו מתוך לקיחת מרבצי הזהב האדירים של האינקה. במהלך דרכם נפגשו הספרדים במשלחת אינקה שהביאה עמה מתנות; היה זה מנהג של האינקה לפיו היו נותנים לאויביהם לבחור בדרך השלום או המלחמה. לפי המתרגמן הספרדי, הקיסר אטוואלפה, רצה להיפגש עמם.

קרב קחאמרקה

ערך מורחב – קרב קחאמרקה

ב-15 בנובמבר 1532 יצר המשנה של פיסארו, ארננדו דה סוטו, קשר עם קיסר האינקה, אטוואלפה. קיסר האינקה הציג לקונקיסטאדור שרשרת אזיקים וטען בפניו כי שמע שהרג מבני עמו ושם אותם בשלשלאות. ארננדו לא קיבל את הטענה של הקיסר והאחרון הציע לו ארוחה. מחשש כי האוכל מורעל, ארננדו ואנשיו לא אכלו כמעט דבר. ארננדו הציע לקיסר להציג בפניו את סוסו (מקורם של הסוסים בערבה האירואסייתית והאינקה לא ידעו על קיומם) ובעת התיישב על הסוס הסתער ארננדו לעברו של אטוואלפה. ארננדו עצר את סוסו במרחק נגיעה מן אטוואלפה, אשר סירב לקבל את עזרת שומריו ונותר עומד במקום ללא תנועה. למחרת נע אטוואלפה למחנה הספרדי בו נכחו ארננדו ופיסארו. היו 168 חיילים ספרדים לעומת 8,000 לוחמי אינקה עם הקיסר ועוד 80,000 אורבים בהרים. אטוואלפה פגש בכומר שדרש את התנצרותו והביא לעברו תנ"ך. האינקה לא ידעו אוריינות ולא רשמו ספרים. על כן אטוואלפה ראה את החוסר בקול שמיימי היוצא מהספר ככפירה וזרק אותו לאדמה. הספרדים פתחו בירי על שומרי הקיסר מתוך מארביהם. כוחות האינקה נפלו לכאוס ונסו על נפשם. פיסארו הגן על אטוואלפה מפני פגיעה ולקח אותו כבן ערובה.

ביזת הזהב

בעוד היה אטוואלפה שבוי אצל הכוחות הספרדים, אלו דרשו ממנו את הזהב הרב של האינקה. אטוואלפה הבטיח לספרדים למלא חדר רחב בזהב עד אשר לא יהיה ניתן להכניס עוד זהב לשם. הכוחות הספרדים של פיסארו הבטיחו בתמורה לשחרר את אטוואלפה מן השבי שלו. במהלך התקופה שבה החדר הרחב התמלא בזהב, אטוואלפה פעל ליצור קשרים עם חצר המלוכה בשביל לארגן צבא שיפיל סופית את הכוחות הספרדים וירחיקם מן אימפריית האינקה צפונה. החלק המרכזי והדרומי של האימפריה, אשר במהלך מלחמת האזרחים התנגדו לאטוואלפה, קיבלו את הספרדים בידיים פתוחות כצבא שחרור ורבים התנגדו לשיתוף פעולה עם ממשלו של אטוואלפה.

קרע המחנה הספרדי

הספרדים מצידם תכננו לקרוא לתגבורת ממרכז הפעילות של הכוחות הספרדים בפנמה, המקשרת את הכוחות באימפריית האינקה עם מלכות המשנה של ספרד החדשה. במהלך הזמן שבו מולא החדר הרחב בזהב, יכלו הכובשים הספרדים לנוע ברחבי אימפריית האינקה ואלו נגעלו מן דת האינקה אותה החשיבו להיות עבודת אלילים. פיסארו אף דרש פעם אחת להפיל מקדש אלים של האינקה אשר ישב על צוק ולאחר מכן להפיל מאותו הצוק את אנשי הדת של המקדש. בעת הגיע המידע אל אטוואלפה בעודו בשבי, הוא שמח על הנושא מכיוון שבמהלך מלחמת האזרחים טענו כהני הדת של אותו המקדש כי אטוואלפה יפסיד את המלחמה. אטוואלפה החל להתיידד עם פיסארו וארננדו, מה שקרע את מחנה הקונקיסטאדורים בין פיסארו ותומכיו לבין אלו אשר החשיבו את היחס החם שייצגו בפני קיסר האינקה ככפירה באמונה ובגידה בכתר האימפריה הספרדית.

לאחר חלוקת הזהב בין הקונקיסטאדורים הפך הקונקיסטאדור דייגו דה אלמגרו, שלא היה מסופק עם שכרו, ליריב המרכזי של פיסארו על ההנהגה ומנהיג הפלג שהתנגד לאטוואלפה. פיסארו לא היה יכול לאפשר לקרע במחנה הפנימי בעודם מוקפים בכוחות האינקה, ברגע שהגיעו אליו הוכחות על כך שאטוואלפה פעל לחזק את צבאו נגד הספרדים, פיסארו הורה על משפט שדה שבסופו הואשם אטוואלפה בבגידה בכתר הספרדי. לאחר שהורשע היה על אטוואלפה לבחור בין לעלות על מוקד או להתנצר ולמות בחניקה. לפי דת האינקה, המתים עוברים לעולם הרוחות ובשביל שכל נפשם תעבור הלאה על גופם להישאר שלם בתור מומיה. על כן בחר אטוואלפה להתנצר והוצא להורג בתלייה ב-26 ביולי 1533. הוצאתו להורג של קיסר האינקה גררה כאוס בתוך האימפריה ואפשרה את ההתקדמות הספרדית לתוכה עם הגעת תגבורת מפנמה אל פיסארו ואנשיו.

נפילת האינקה

הכאוס באימפריית האינקה אפשר את התקדמות הספרדים דרומה ללא כל התנגדות סדירה ומאורגנת היטב לעצור את התקדמותם. לקראת אמצע נובמבר קוסקו נכבשה והספרדים התקינו בכס האינקה שליט חדש בממשלת בובות שהייתה אמורה להיות נאמנה לכתר הספרדי ולייצג את אימפריית האינקה אך בפועל לא יכלה למנוע את המשך הכאוס הפנימי. מנקו קאפאק, אחיו הצעיר של אטוואלפה, אותו מינו הספרדים לקיסר בממשלת הבובות החדשה, נסוג ממושבו בקוסקו וארגן התקוממות עממית נגד הספרדים בתוך אזור יער האמזונאס, אותו לא יכלו הספרדים לחצות והיה עליהם להיאבק ביערות הסבוכים כדי להגיע אל האינקה שהשתמשו בלוחמת גרילה ובידע האדמה לטובתם לעומת הספרדים אשר היו זרים לסביבה.

עם כיבושיהם הקימו הספרדים על שלד אימפריית האינקה את מלכות המשנה של פרו, יחידה מנהלית אשר נוהלה בידי מושל והייתה חלק בלתי נפרד מהאימפריה הספרדית. מלכות המשנה הייתה מחויבת מבחינה כלכלית לסחור עם ספרד ונאסר על מסחר פנימי בתוכה, מה שהביא לתלות של השווקים בדרום אמריקה בשווקים מחוץ, תלות הנמשכת עד לימינו. גם לאחר ההתקדמות הספרדית דרומה וכיבוש האנדים עד לגבולות הצפוניים של חבל פטגוניה בדרום יבשת אמריקה הדרומית, התרחשו בין עשרים לשלושים מרידות בידי האינקה נגד קיומו של השלטון הספרדי. כוחות האינקה התאגדו באמזונאס לכדי מדינת האינקה החדשה ותקפו את מוצבי הכוחות הספרדים ללא הפסק, מה שהביא את המושל הספרדי, פרנסיסקו דה טולדו, לרכז את רוב כוחותיו באמזונאס. בשנת 1572 נפלה ההתנגדות המרכזית של האינקה כאשר בנו של מנקו קאפאק, טופאק אמארו, שהנהיג את מדינת האינקה החדשה באמזונאס, נתפס בידי הספרדים ונהרג.

ראו גם

• אינקה
• האימפריה הספרדית
• הכיבוש הספרדי של האימפריה האצטקית

קישורים חיצוניים

• תרבויות פרה-קולומבוס; הכיבוש הספרדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
• הכיבוש הספרדי של האינקה, באתר טיול הארכאולוג
• פרו, היסטוריה, כיבוש, 1548-1522, דף שער בספרייה הלאומית