כְּפִירָה או הַכְּפִירָה היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע כאחת מערי הגבעונים שהשלימו עם בני ישראל: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים"[1]. בהמשך היא מוזכרת כאחת מערי שבט בנימין[2] וכאחת הערים שאליה חזרו גולי בבל בימי שיבת ציון.[3] שמה נגזר משמו של האריה, הכפיר, שהיה נפוץ בתקופת התנ"ך בארץ ישראל.[4]

תל כְּפִירָה
תל כְּפִירָה, מבט ממערב, מנחל כפירה

מקובל לזהות את הכפירה עם תל כפירה, השוכן מעל לכפר הפלסטיני קטנה בהרי ירושלים, למול הר אדר. זהו תל העומד על כיפה שבקצה שלוחה, בגובה של 774 מטרים מעל פני הים. במקום ניתן להבחין בשתי מערכות ביצור, עם מגדלים, המתחברות זו אל זו. ממזרח לעיר העליונה ישנה טרסה בת כ-3 דונמים, ובסמוך אליה שרידי מבנים. בסקר במקום התגלו חרסים מתקופת הברזל ב' (81%), התקופה הפרסית - חרסים בודדים; התקופה ההלניסטית/הרומית (13%), התקופה הביזנטית (2%), המוסלמית הקדומה(?) - חרס בודד, והעות'מאנית (3%).[5][6]

על שם היישוב נקראים כיום נחל כפירה ועין כפירה הסמוכים לתל.

לקריאה נוספת

עריכה
  • מנחם תלמי,אפרים תלמי,"כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי ישראלי", הוצאת "עמיחי", ספטמבר 1966, ערך: תל כפירה, עמוד 635.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ספר יהושע, פרק ט', פסוק י"ז.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ו.
  3. ^ ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ט.
  4. ^ ערים נוספות שנקראו על שם האריה: ליש ובית לבאות (אטלס דעת מקרא, עמ' 12).
  5. ^ יצחק מגן, ישראל פינקלשטיין (ע), סקר ארכאולוגי בארץ בנימין, ירושלים: רשות העתיקות, 1993, עמ' 211, מסת"ב 965-406-007-8
  6. ^ חרסים מתקופת הברזל א' - Vriezen 1975