הכפירה

כְּפִירָה או הַכְּפִירָה היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע כאחת מערי הגבעונים שהשלימו עם בני ישראל.^[1] בהמשך היא מוזכרת כאחת מערי שבט בנימין^[2] וכאחת הערים שאליה חזרו גולי בבל בימי שיבת ציון.^[3] שמה נגזר משמו של האריה, הכפיר, שהיה נפוץ בתקופת התנ"ך בארץ ישראל.^[4] מקובל לזהות את הכפירה עם תל כפירה שנמצא בסמוך ליישוב נטף בהרי ירושלים. על שם היישוב נקראים כיום נחל כפירה ועין כפירה הסמוכים לתל.

לקריאה נוספתעריכה

מנחם תלמי,אפרים תלמי,"כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי ישראלי", הוצאת "עמיחי", ספטמבר 1966, ערך: תל כפירה, עמוד 635.

קישורים חיצונייםעריכה

מני נחמן, בעקבות אריות: טיול לנחל כפירה, באתר nrg‏
דוד וערן גלאור, מסלול: מעיין קטן וחרוב ענק בנחל כפירה, באתר ynet

הערות שולייםעריכה

^ ספר יהושע, פרק ט', פסוק י"ז.
^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ו.
^ ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ט.
^ ערים נוספות שנקראו על שם האריה: ליש ובית לבאות (אטלס דעת מקרא, עמ' 12).

[1] ספר יהושע, פרק ט', פסוק י"ז.

[2] ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ו.

[3] ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ט.

[4] ערים נוספות שנקראו על שם האריה: ליש ובית לבאות (אטלס דעת מקרא, עמ' 12).

[1]

[2]

[3]

[4]