הר אדר

מועצה מקומית בהרי יהודה

הַר אֲדָר היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית השוכנת בהרי יהודה, בסמיכות לקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים, ולכפרים אבו גוש, בית סוריכ, בידו, אל-קובייבה וקטנה. הר אדר הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1995.

הר אדר
מבט להר אדר
הר אדר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה חיים מנדל שקד
גובה ממוצע[1] ‎825 מטר
תאריך ייסוד 1986
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אפריל 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 4,145 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 235
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.0% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 4,409 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 44
תחום שיפוט[3] 940 דונם
    - דירוג ארצי[2] 247
(למפת ירושלים רגילה)
 
הר אדר
הר אדר
31°49′36″N 35°07′45″E / 31.8265466827601°N 35.129130293703°E / 31.8265466827601; 35.129130293703
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[4]
9 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 6
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.4994
    - דירוג ארצי[2] 10
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[3]
גילאי 0 - 4 4.5%
גילאי 5 - 9 7.7%
גילאי 10 - 14 11.0%
גילאי 15 - 19 9.9%
גילאי 20 - 29 14.2%
גילאי 30 - 44 12.7%
גילאי 45 - 59 23.2%
גילאי 60 - 64 4.0%
גילאי 65 ומעלה 12.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 1
–  יסודיים 1
תלמידים 411
 –  יסודי 411
מספר כיתות 16
ממוצע תלמידים לכיתה 25.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל הר אדר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.har-adar.muni.il
מבט צפונה לכפרים בית סוריכ ובידו ובאופק נבי סמואל
מבט לכיוון מערב מאתר ההנצחה גבעת הרדאר שבראש היישוב - ניתן לראות את גגות הבתים ואת הגבעות שממערב ליישוב
מגדל התצפית בפסגת היישוב, כחלק מאתר ההנצחה לחטיבת הראל; בתכנון האדריכלים אריה שרון ואלדר שרון

ביישוב פועלים בית ספר יסודי, אשכול גני ילדים, מתנ"ס וספרייה. יש בו בית כנסת ומקווה טהרה, מועדונים לנוער ולמבוגרים, מגרש ספורט רב-תכליתי, סקייטפארק ואמפיתיאטרון המכיל 730 מקומות ישיבה.

פסל עץ ביער, בכניסה להר אדר

היסטוריה ומיקום גאוגרפי

עריכה

היישוב הר אדר בנוי על המתחם ההיסטורי של גבעת הרדאר, אשר בסביבתה נערכו קרבות קשים במהלך מלחמת העצמאות. שם היישוב הר אדר אף משמר, צלילית, את שם האתר המקורי. בראש הגבעה עליה שוכן היישוב נמצא האתר הארכאולוגי ח'ירבת ניג'ם שהוא מבנה מבוצר מהתקופה הפרסית-הלניסטית והתקופה העות'מאנית.

היישוב המודרני-יהודי הוקם ב-1986 על ידי עמותה הנושאת את אותו שם, ומורכבת מאנשי צבא קבע ועובדי מדינה. העמותה פעלה עד שנת 1990, ובהמשך הוקם ועד מקומי כחלק ממועצה אזורית מטה בנימין. בשנת 1995 הוכרז היישוב הר אדר מועצה מקומית נפרדת.

כל בתי היישוב נמצאים מעברו הצפון-מזרחי של הקו הירוק. מבחינה נדל"נית נהנה היישוב מיתרונות קרבתו לירושלים והנוף הפסטורלי. חלק מהבתים ביישוב, בשכונה המכונה "שלב ב'", קרוב לכפרים ברשות הפלסטינית, ורובו של היישוב מוקף בגדר ההפרדה. "שער בידו", הנמצא בשטח היישוב, משמש למעבר משטחי הרשות הפלסטינית, ונפתח מספר פעמים ביום על ידי שוטרי משמר הגבול, לצורך כניסתם של עובדים פלסטינים וליציאתם. ב-26 בספטמבר 2017, מחבל פלסטיני בעל היתר עבודה, תושב הכפר הסמוך בית סוריכ, רצח ביריות שלושה ישראלים ופצע ישראלי נוסף באורח קשה סמוך לשער זה.[5]

עד לבניית גדר ההפרדה, נהגו תושבי היישוב לנסוע לירושלים על כביש 425 דרך הכפר בידו, מרחק נסיעה קצר של עשר דקות עד הכניסה הצפונית לירושלים ליד שכונת רמות אלון. מאז הקמת הגדר, הגישה ליישוב אפשרית רק מדרום על כביש 425 ומשם לכביש 1. בשנת 2002, עתרו התושבים לבג"ץ בדרישה שיוקם כביש גישה חדש ליישוב, מכיוון שכביש 425 מפותל ומשובש. בשנת 2003, נמחקה העתירה, לאחר שכל הגורמים הנוגעים בדבר הגיעו לפשרה, שלפיה משרד התחבורה, מע"צ (כיום החברה הלאומית לדרכים) והוועדה המקומית מטה יהודה יפעלו לקידום תכנון כביש הגישה. אך נכון לשנת 2018 הדבר לא בוצע.[6]

אוכלוסייה

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אפריל 2024 (אומדן), מתגוררים בהר אדר 4,145 תושבים (מקום 235 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 94.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 14,640 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[7] בדירוג שערכה חברת המידע BDI לשנת 2013, מוקמה הר אדר במקום השלישי בדירוג המועצות עם היציבות הפיננסית הגבוהה ביותר.[8]

אתר ההנצחה של חטיבת הראל

עריכה
  ערך מורחב – גבעת הרדאר

בפסגת הגבעה עליה בנוי היישוב הוקם אתר ההנצחה של חטיבת הראל, אשר נלחמה באזור במסגרת הפלמ"ח במלחמת העצמאות, ולאחר מכן, כחטיבת מילואים של צה"ל, כבשה אותה במלחמת ששת הימים. האתר כולל אנדרטה לזכר הנופלים בקרבות שהתרחשו במקום וכן, תצוגת טנקים ומשוריינים. בין היתר מונצחים במקום שמותיהם של מפקד החטיבה במלחמת השחרור יצחק רבין ומפקד החטיבה במלחמת ששת הימים אורי בן ארי.

כחלק מהאנדרטה ניצב מגדל תצפית שגובהו כשישה עשר מטרים, אותו תכננו יחדיו האדריכלים אריה שרון ובנו אלדר שרון, והיא מעוצבת כשתי צלחות רדאר המונחות זו על גבי זו וניצבות על שתי רגלי בטון.[9] מראש האנדרטה ניתן לצפות בנוף פנורמי של הרי ירושלים במזרח ושפלת החוף במערב ומחדרה בצפון ועד עזה בדרום. בימים מסוימים ניתן אף לראות את פסגת החרמון. האתר מתוחזק על ידי המועצה המקומית הר אדר והוא מתוייר על ידי בתי ספר רבים מרחבי הארץ שעוצרים במקום במסגרת "טיול בעקבות לוחמים". בתי ספר, תנועות נוער ויחידות צבאיות מקיימים באתר טקסים שונים, וגם המועצה מקיימת באתר טקסי זיכרון יחד עם אירועי חג כגון ט"ו בשבט.

ראשי המועצה המקומית

עריכה
שם תקופת כהונה
יצחק בלק
ממונה מטעם משרד הפנים
1999-1995
דוד אפרתי
הראשון שנבחר כראש המועצה
2004-1999
אבירם כהן 2013-2004
חן פיליפוביץ
2018-2013
חיים מנדל שקד
2018 - היום

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  • הר אדר - האתר הרשמי של המועצה המקומית

הערות שוליים

עריכה