הלחם בסיסים

הֶלְחֵם בסיסים (בספרות חז"ל נוטריקין) הוא דרך תצורה של מילים בשפה באמצעות חיבורן של שתי מילים (או שלוש) קיימות למילה אחת, בדרך כלל תוך השמטה של הגאים מאחת המילים או משתיהן. הלחם שבו שתי המילים נשארות שלמות מכונה "הלחם בסיסים מלא" בעוד הלחם בסיסים בו נשמטים הגאים מכונה "הלחם בסיסים חסר".

"רמזור" הוא המילה בעברית לפנסים המכוונים את התנועה. המילה נוצרה כהלחם של המילים "רמז"+"אור", שכן אורות הרמזור רומזים לעוברי האורח מה עליהם לעשות בצומת.

דרך תצורה זאת התפתחה^{[דרוש מקור][מפני ש...]} מתופעה קדומה יותר, "הצמדת מילים", המופיעה כבר בתנ"ך. עם זאת, היא אינה אופיינית לעברית ולשפות שמיות, והיא רווחת בעברית בעיקר בתחום הרעיונאות, ופחות כדרך סטנדרטית ליצירת מילים. זאת משום שבדרך זו נוצרות מילים ארוכות מהרגיל, פחות מובנות, אשר אינן בעלות משקל, בדומה לרוב המילים בשפה העברית. אנגלית, לעומת זאת, ועוד יותר מכך: גרמנית (וכן שפות אגלוטינטיביות כמו טורקית), הן שפות פוריות ועשירות בהלחמים.

המונח "הלחם בסיסים" (במקור: Portmanteau) הומצא על ידי לואיס קרול כדי להסביר את שירו המפורסם "ג'ברווקי" בספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", והשיר אכן משופע במילים כאלו.

דוגמאות להלחמים בעברית

במקרא נמנות עשרות מילים מורכבות, ורבות מהן נפוצות עד היום, ובהן הללויה, שלשום (שלוש+יום), הראל, בליעל (בלי + יַעַל), גַלְעֵד, שנהב (שן+יב, שהוראתו בסנסקריט "פיל") ועוד. יש שמות פרטיים המהווים הלחמים: אברם ואברהם, חֲזָאֵל ומיכאל, ישעיה וירמיה, ראובן ובנימין ועוד. גם התלמוד תרם את חלקו במילים נפוצות כגון איזה (אי+זה), היכן (אי+כאן), משהו, כיצד ואפילו (אף+אם+לו). מילים אחרות נשכחו: תוכבר (תוך+בר) הוא גדי תלמודי צלוי הממולא באבריו, ובהשאלה מאוחרת – אדם שתוכו כברו; חלביץ (חלב+ביצה) הוא צמח תלמודי.

דוגמאות להלחם בסיסים מלא (הֶדְבֵּק)

ישנן מספר מילים שנוטים לחבר למילים אחרות ליצירת הלחם בסיסים מלא. דוגמאות:

• נוע: אופנוע, קטנוע, קולנוע, קרונוע, קלנועית, ראינוע
• כדור: כדורסל, כדורגל, כדוריד, כדורמים, כדורעף
• קול: רמקול, רשמקול, פסקול, קולנוע
• קט: קטרגל, קטנדל, קטנוע
• רגל: כדורגל, קטרגל, רגלסת
• אי: איפה, איזה, איזו
• חי: חייזר, חיידק, חַיְעַד
• נדל: אצנדל, קטנדל
• שוק: שוקחתן, פשפשוק.

דוגמאות להלחם בסיסים חסר (הֶלְחֵם)

בתחומים מסוימים נפוץ הלחם בסיסים חסר. דוגמאות:

• בתחום החי: קרנף (קרן + אף),

ברווז (בר + אווז), שלדג (שלה + דג), ערצב (עקרב + צב), גחלילית (גחלת + לילה), מצפור (מצפה + ציפור)

• בתחום התחבורה: מיניבוס (מיני + אוטובוס), רַכֶּבֶל (רכבת + כֶּבֶל), דחפור (דחוף + חפור), מכולנוף (מכולה + מנוף)
• בתחום אמנויות הבמה: מחזמֵר (מחזה + זֶמֶר), אמרגן (אמן + מארגן), דוגמגישה (דוגמנית + מגישה).

ישנן מילים שנוטים לחבר למילים אחרות ליצירת הלחם בסיסים חסר. דוגמאות:

• אור: זרקור (זרק + אור), מגדלור (מגדל + אור), תקליטור (תקליט + אור), רמזור (רמז + אור), מקלור (חידוש של האקדמיה ללשון העברית - מקל + אור)
• אוטומט: כספומט (כסף + אוטומט), שלעיתים נקרא גם בנקומט (בנק + אוטומט) או סניפומט (סניף +אוטומט); בדיקומט (בדיקה + אוטומט); פזומט (פז + אוטומט)

מותגים מסחריים לרוב נוצרו מהלחמי בסיסים. הדבר נפוץ במיוחד בתחום המזון, לדוגמה: הלחמי בסיסים מלאים ביסלי, פרילי; הלחמי בסיסים חסרים - פריגורט (פרי + יוגורט), שוקולית (שוקו + עלית), תפוזינה (תפוז + קלמנטינה), קלצפת (קלה + קצפת), עוגיפלצת (עוגיה + מפלצת).
ישנן גם חברות ומותגים שנוצרו מהלחם בסיסים חסר של המילה "ישראל" ומילה בלועזית, כגון: ישראכרט (ישראל + כרט), ישרוטל (ישראל + הוטל), ישראייר (ישראל + אייר). דוגמאות נוספות: פלאפון (פלא + טלפון), פלדלת (פלדה + דלת), פזומט (פז + אוטומט).

שם מספר נפוץ גם בהלחמי בסיסים (מלאים וחסרים), לדוגמה: שנקל (שני + שקל), שלושער, חמשיר, שישבת (שישי + שבת).

ביצירת הלחם, גורמים פונולוגיים שונים (הנוגעים לטעם, מספר הברות מקובל בשפה ועוד) הם שמכתיבים איזו מהמילים תבוא ראשונה ואילו הגאים יושמטו. בדרך כלל שתי המילים המרכיבות את ההלחם חולקות הגה משותף.

הלחמים בשפות אחרות

• אוקסברידג' = אוקספורד + קיימברידג'
• smoke + fog = smog (בעברית: ערפל + פיח = ערפיח)
• breakfast + lunch = brunch (בעברית: ארוחת בוקר + ארוחת צהריים = ארוחת בוהריים)
• motor + hotel = motel (בית מלון זעיר / מלון דרכים = מוטל)
• המילה העברית "תְּמָנוּן" היא הלחם של שתי מילים מארמית: "תמניא" (שמונה) + "נון" (דג). "נון" יוצרת הלחם גם עם "שפם" ל"שְּׂפַמְנוּן", ובדומה לכך גם דיונון, עקרבנון, אמנון, לשונון, לבנון ואבנון.

הצמדת מילים

הצמדת מילים היא תופעה אחרת - המשתקפת בהצמדת כמה מילים זו לזו בשלמותן, ללא השמטת הגאים. כך, למשל, המילה התנ"כית "הללויה", ובדומה לכך גם המילה העברית המודרנית "כדוריד", אינן נוצרות מהלחם אמיתי אלא מהצמדה של שתי מילים. תופעת ההצמדה פחות נפוצה בשפות שמיות, והרבה יותר נפוצה בשפות אירופאיות - במיוחד בגרמנית.

הלחמי בסיסים והצמדות מילים ככלי ספרותי

הספר נְאוּמוֹלוֹגְיָה:
תורת הנאום

• בספר בארץ הצפרגול של הסופר הישראלי עודד בורלא נעשה שימוש בהלחמי בסיסים על מנת לתאר בעלי חיים דמיוניים המורכבים משני בעלי חיים שונים. לדוגמה - ההלחם "צפרגול", המתאר חיה דמיונית המשלבת צפרדע וחרגול.
• שפת ה"שיחדש" המתוארת בספר 1984 עושה שימוש בהלחמים ובהצמדות מילים, הן בתצורתה המקורית בספר באנגלית והן בגרסה העברית שלה. שמה של השפה אף הוא הלחם בסיסים של המילים "שיחה" ו"חדש".
• המשורר העברי דוד אבידן יצר בשירתו מילים חדשות רבות, המבוססות על הלחם בסיסים. שיטה זו הייתה אחד מכליו להרחבת גבולות השפה. לדוגמה, שירו "אָדָמִלַה", אשר אף נחקק לאחר מותו על מצבתו, מבוסס על הלחם בסיסים של המילים אדם ומילה.
• שמו של הספר נְאוּמוֹלוֹגְיָה הוא הלחם מאולץ. זהו הלחם של שתי שפות: 'נאום' בעברית עם 'לוגיה' שפירושה ביוונית "ידע" או "מדע". תוצאת ההלחם: "תורת הנאום".

בתרבות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

השיר "חבילמילה" מאת מירי מיירס עוסק בהלחמים בשפה העברית.

ראו גם

• הרכב (בלשנות)
• ראשי תיבות

לקריאה נוספת

• רשימת ראשי תיבות בשפה האנגלית

• Bat-el, Outi. 1996. Phonologically-based word formation: Modern Hebrew blends. In Kleinhenz (ed.) Interfaces in Phonology. Berlin: Akademie Verlag. 231-250.
• Bat-el, Outi. 1996. Selecting the best of the worse: The grammar of Hebrew blends. Phonology 13:283-328.

קישורים חיצוניים

• רוביק רוזנטל, חשבז זבריר צועד במרעול, בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים, 14 באפריל 2016
• רוביק רוזנטל‏, מחיידק ועד צפונבון: 20 הערות על הלֶחמים עבריים, באתר "הזירה הלשונית", 21 ביולי 2023
• תרגול הלחם בסיסים, אתר לרגו
• הלחם בסיסים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)