הלל צייטלין

הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש. נרצח בשואה.

הלל צייטלין

הלל צייטלין
לידה	1871 קורמה, בלארוס
נרצח	11 בספטמבר 1942 (בגיל 71 בערך) גטו ורשה, גנרלגוברנמן
מדינה	פולין
שפות היצירה	פולנית, עברית, יידיש
השקפה דתית	יהדות
ילדים	אהרן צייטלין

ביוגרפיה

צייטלין נולד בעיירה קורמה שבפלך מוהילב בבלארוס למשפחה חב"דית מזרם חסידות קאפוסט. עוד בילדותו התבלט כעילוי, והצטיין בזכרונו. בגיל 15 נפטר אביו לאחר שירד מנכסיו וחלה במחלה קשה. צייטלין היה צריך לפרנס את עצמו והחל לשמש כמורה לעברית. צייטלין הצעיר קרא ספרות מגוונת: פילוסופים יהודים כגון הרמב"ם, רומנים של סופרי דורו כגון לב טולסטוי, דוסטויבסקי, מבקר הספרות והפילוסוף לב שסטוב (שצייטלין כתב עליו רבות), ספרי ביקורת המקרא, פילוסופיה קלאסית, מזרחית (בודהיזם) ומודרנית, בפרט שפינוזה וניטשה. היחשפותו לספרות זו הביאה אותו לאובדן האמונה, אך לאחר מכן שילב צייטלין את האמונה הדתית עם הרעיונות שנחשף אליהם.

בתחילה תמך צייטלין בציונות המדינית ההרצליינית ואף שימש כציר של ציוני הומל בקונגרס הציוני החמישי בשנת 1901. בקונגרס ניהל יומן (שפרסם לאחר מכן) שם הוא מותח ביקורת חריפה על 'ציוני ציון' כלשונו, שלא הסכימו להתיישבות בארץ אחרת פרט לארץ ישראל. בעקבות "קונגרס אוגנדה" בשנת 1903, שבו נדחתה תוכנית אוגנדה, עזב צייטלין בתסכול את הציונות והצטרף לתנועה הטריטוריאליסטית של ישראל זנגוויל שגרסה "ארץ כלשהי" ולאו דווקא ארץ ישראל. אחרי הקונגרס פורסם בירחון הזמן בשנת 1905 מעין עוד יומן על שהותו בקונגרס. גם שם טען נגד המתנגדים לתוכנית. צייטלין סבר שהציונות מתעלמת מחומרת מצבם וסבלם של המוני היהודים במזרח אירופה. פרעות קישינב ופרעות הומל שפרצו באותה תקופה חיזקו אותו בעמדתו. עמדותיו כלפי הציוניות היו תנודתיות. משנות השלושים הציע חזון לאומי-מיסטי שכלל בתוכו ניסיון של תחיית מה שכינה "חסידות הבעש"ט".

צייטלין כתב מונוגרפיות על ניטשה, שפינוזה ורבי נחמן מברסלב. בין השאר פרסם מאמר מקיף בכתב העת 'השילוח' על הטוב והרע על-פי השקפות חכמי ישראל וחכמי העמים, שנדפסה לימים כמונוגרפיה בפני עצמה.

כתיבתו הפובליציסטית מאופיינת בחיפוש רוחני מתמיד וניכרת בה מעורבותו הרגשית של צייטלין בסבל של בני עמו. לאחר מלחמת העולם הראשונה (שאותה ראה כביטוי אפוקליפטי של עקבי המשיח) החל צייטלין לחזור לאמונה. תהליך זה בא לידי ביטוי במאמרים שפרסם כמו "ביקורת האדם" ובו הוא מבקר את תפיסתו של ניטשה בדבר האדם העליון והחל להציג תאולוגיה רליגיוזית-משיחית מורכבת משלו. צייטלין פרסם מאמרים רבים על החסידות (ובייחוד על ר' נחמן מברסלב ועל חסידות חב"ד), המשיך להציג הגות עצמאית, ואף פרסם תפילות וקטעים ספרותיים שונים פרי עטו. בשנת 1921 פרסם מאמר שבו הספיד את חברו יוסף חיים ברנר שנרצח עם חבריו בפרעות תרפ"א. ב-1922 הזכיר בספרו "אלף-בית של יהדות" את גדולי הרפורמים, הרבנים גייגר ושמואל הולדהיים, כמי שהיו "אישים גדולים באמת, שהחדשנים בימינו אפילו שיחת חולין שלהם לא יבינו". בשנת 1924 ביקר בארץ, ובין השאר נפגש עם רבנים.

בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה בוורשה. במכתב מ-1940 כותב רבי יוסף יצחק שניאורסון לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג: "כיומיים טרם עזבי את ווארשא ביקרני ידידי הסופר המפורסם הישיש ר' הלל שי' צייטלין, ויבקשני בדמעות על עיניו לבקש את כת"ר בשמו, שכת"ר ישתדל אצל הסוכנות – שהוא אחד מחבריה – לשלוח לו סרטיפיקט, כי מצבו בגשם וברוח מסוכן הוא. וגם אני מצדי מבקש את כת"ר בזה".

צייטלין נשלח לטרבלינקה על ידי הנאצים ב-11 בספטמבר 1942, ערב ראש השנה תש"ג. על פי האגדה^{[דרושה הבהרה]} אחז בספר הזוהר והיה עטור בטלית ותפילין, כשהעלו אותו לקרון. כל משפחתו הקרובה נרצחה אף היא בשואה, ורק בנו, אהרן, נותר בחיים, מאחר שבאותה תקופה היה מצוי בארצות הברית.

צייטלין פרסם אלפי מאמרים בעיתונות היידיש, כתב עשרות מאמרים עבריים ופרסם קרוב לשלושים ספרים. רק מעט ממכלול זה קובץ אחרי מותו. על שמו קרוי התיכון הדתי צייטלין והרחוב בו שוכן בית הספר בתל אביב.

משפחתו

אשתו, אסתר, נפטרה מהתקף לב באומשלגפלץ.

בניו, אהרן צייטלין (1898–1973); ואלחנן צייטלין (1902–1942) שנספה בשואה, היו אף הם סופרים. לצייטלין הייתה בת נוספת, שנפטרה לפני השואה.

מספריו

• הלל צייטלין, ברוך שפינוזה, יצא במקור בתר"ס. סריקה של מהדורת תרפ"ח (מאגר ספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין)
• הלל צייטלין, החסידות לשיטותיה וזרמיה, ורשה תר"ע (מאגר ספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין)
• הלל צייטלין, כתבים נבחרים, כרך ראשון: הטוב והרע, ורשה: הוצאת תושיה, תר"ע; כרך שני (חלק ראשון): מחשבה ושירה, ורשה: הוצאת תושיה, תרע"א; כרך שני (חלק שני), מחשבה ושירה, ורשה: הוצאת תושיה, תרע"ב
• הלל צייטלין, ספרן של יחידים, ורשה תרפ"ח (מאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין)
• הלל צייטלין, דבר לעמים, ורשה תרפ"ח (מאגר ספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין)
• הלל צייטלין, דממה וקול, ורשה תרצ"ו (מאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין)
• הלל צייטלין, אורו של משיח בתורת הברסלבי ורשה, ה'תרצ"ו (סרוק בספרייה הלאומית)

מספריו בהוצאות חדשות

1. בפרדס החסידות והקבלה, תל אביב: הוצאת יבנה, תש"ך (מהדורה מעובדת ומצונזרת בעריכת אהרן צייטלין)
2. על גבול שני עולמות, תל אביב: הוצאת יבנה, תשכ"ה (מהדורה מעובדת ומצונזרת בעריכת אהרן צייטלין)
3. ספרן של יחידים: כתבים מקובצים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ם
4. אל"ף בי"ת של יהדות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ג
5. הטוב והרע על פי השקפת חכמי ישראל וחכמי העמים, ירושלים: הוצאת הולצר, תשע"ז (הדפסה מחודשת של נוסח ורשה תר"ע)
6. כוונות וייחודים (מחשבה ושירה), ירושלים: הוצאת הולצר, ירושלים, תשע"ח (הדפסה מחודשת של נוסח ורשה תרע"א-תרע"ב)
7. מבוא לחסידות ולדרכה של חב"ד, בעריכת לוי יצחק הולצמן, ירושלים: מעיינותיך, תשע"ח (כולל 3 חיבורים, מתורגם בחלקו לראשונה מיידיש)
8. בפרדס הקבלה, בעריכת לוי יצחק הולצמן, ירושלים: מעיינותיך, תשע"ט (ההדרה מחודשת עם נספח על תרגום הקדמת הזוהר)
9. בפרדס החסידות, בעריכת לוי יצחק הולצמן, ירושלים: מעיינותיך, תשע"ט (אסופת מאמרים מהעיתונות ומספריו, מתורגם בחלקו לראשונה מיידיש)
10. בעקבות צדיק הדורות: חייו ותורתו של רבי נחמן מברסלב, בעריכת לוי יצחק הולצמן, ירושלים: מעיינותיך, תש"פ (כולל 3 חיבורים, מתורגם בחלקו לראשונה מיידיש)

מהדורות מדעיות

1. רבי נחמן מברסלב: צער העולם וכסופי משיח – שתי מסות מאת הלל צייטלין, הקדמה וההדרה: יונתן מאיר, יריעות, ה, ירושלים: הוצאת אורנה הס ומוסד ביאליק, תשס"ו
2. געגועים ליופי: שלוש מסות, בעריכת יונתן מאיר ולי ברטוב, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תש"פ; הדפסה שנייה: תשפ"ב
3. בחביון הנשמה: שלוש מסות, בעריכת יונתן מאיר וסאם גלובר-זמרה, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תש"פ; הדפסה שנייה: תשפ"ב (המסה הראשונה בהדפסתה המקורית)
4. עמקי תהום: שלוש מסות [על ניטשה, שסטוב וברנר], בעריכת יונתן מאיר ולי ברטוב, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תשפ"ה
5. יחידים: שלוש קריאות, בעריכת יונתן מאיר וסאם גלובר, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תשפ"ה
6. רבי נחמן מברסלב: שתי מסות, בעריכת יונתן מאיר, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תשפ"ה.
7. שירות ותפילות: שבעה מחזורים, בעריכת יונתן מאיר וסאם גלובר, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תשפ"ה.
8. בשנות רעה: הלל צייטלין: דיוקנו של פעיל רוחני - חברתי, בעריכת עוז בלומן, מקורות יודעי דבר, 2023

ראו גם

• המרכז הספרותי העברי בורשה
• אהרן צייטלין
• מיסטיקה יהודית
• קבלה
• יוסף חיים ברנר

לקריאה נוספת

ספרים

• ספר צייטלין, אסופת מאמרי הערכה והגות על צייטלין, בזמן שלא היה ידוע אם הם לזכרו או ליובל השבעים שלו, הוצאת הספרים הארץ ישראלית ירושלים תש"ה.
• שמחה בונם אורבאך, תולדות נשמה אחת: הלל צייטלין, האיש ומשנתו, ירושלים: שם ויפת, תשי"ג 1953.
• שרגא בר סלע, בין סער לדממה: חייו ומשנתו של הלל צייטלין, תל אביב תשנ"ט.
• עוז בלומן, איש משורש נביא - הממד האתי בבקשת האלוהים של הלל צייטלין, הוצאת אדרא, 2023.

מאמרים

• "צַיטְלִין, הִלל", האנציקלופדיה העברית (כרך כח), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ו, עמ' 638 - 639
• אברהם הולץ, "הלל צייטלין כמבקר ספרותי", כרמלית יד-טו (תשכט) 391-378
• אברהם הולץ, "הלל צייטלין איש הספרות", הדאר נ (תשלא) 601-602
• אברהם הולץ, "הלל צייטלין על משוררים עברים ושירתם", הדאר נ (תשלא) 617-618
• חיים יצחק בונין, הלל צייטלין, "שאר ישוב", ג-ד, אייר-תשרי תרפ"א-ב, ע' 7-3.
• ישראל כהן, "סולמו של הלל צייטלין" 'מאזנים - ספר היובל (תרפ"ט - תשל"ט)', ניסן-אייר תשל"ט (אפריל-מאי 1979), עמ' 243 - 254.
• משה אונגרפלד, הלל צייטלין מבקש-האלוהי, מאזנים, אלול תשכ"ב-תשרי תשכ"ג, ע' 346-345.
• נורית גוברין, 'מאורע ברנר - המאבק על חופש הביטוי', הוצאת יד יצחק בן צבי, תשמ"ה 1985, לפי מפתח השמות.
• שרגא בר און, 'הצימאון' להלל צייטלין:'מבקשי אלהים' כמצב אמונה בספרות התחייה, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כב (תשע"א), עמ' 543–584
• לי ברטוב, "אלילים מודחים ומקדשים נטושים": בחינה מחודשת לזיקה שבין הלל צייטלין ללב שסטוב, דעת 85 (2018), עמ' 229–268
• יונתן מאיר, חסידות שלעתיד לבוא: ניאו רומנטיקה, חסידות וכיסופי משיח בכתבי הלל צייטלין, רבי נחמן מברסלב: צער העולם וכיסופי משיח, יריעות ה (תשס"ו 2006), עמ' 9–39
• יונתן מאיר, "התהוותו וגלגוליו של מפעל תרגום וביאור ספר הזוהר להלל צייטלין", קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, בעריכת אברהם אלקיים ודניאל אברמס, כרך עשירי (תשס"ד), עמ' 119–157
• יונתן מאיר, "תשוקתן של נשמות אל השכינה": בירור מסכת הקשרים בין הראי"ה קוק להלל צייטלין וי"ח ברנר, דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד, ב (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יט), בעריכת יהוידע עמיר, ירושלים תשס"ה, עמ' 771–818
• יונתן מאיר,"ספר החזיונות": על יומנו המיסטי של הלל צייטלין וניסיונות הדפסתו לאור איגרות גנוזות', עלי ספר כא (תש"ע), עמ' 149–171
• יונתן מאיר, "געגועים לאין סוף: תפילות הלל צייטלין", מסכת ז (תשס"ח), עמ' 99–132.
• יונתן מאיר, נפתולי סוד: הלל צייטלין, הרי"ל אשלג והקבלה בארץ ישראל, ספר רבקה – יהדות: סוגיות, קטעים, פנים, זהויות, בעריכת אפרים מאיר, חביבה פדיה, באר שבע תשס"ז, עמ' 585–647.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הלל צייטלין בוויקישיתוף

• רשימת המאמרים של הלל צייטלין באתר רמב"י
• מידע על הלל צייטלין בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של הלל צייטלין, באתר "סימניה"
• אסופת מאמרים של הרב הלל צייטלין, באתר "מקורות יודעי דבר"
• כתבי הלל צייטלין בפרויקט בן-יהודה
• יעקב מאיר, משיחיות לא ציונית - הלל צייטלין, ביקורת על 'יריעות ה' - רבי נחמן מברסלב: צער העולם וכסופי משיח – שתי מסות מאת הלל צייטלין'
• מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, הלל צייטלין, בפרויקט בן-יהודה
• רבי הלל צייטלין הי"ד באתר Tog
• עשהאל אבלמן, הלל צייטלין ורעידת האדמה בסן פרנסיסקו, אפריל 1906, באתר הארץ, 6 באפריל 2006
• בנימין שבילי, שישים ריבוא ניצוצין, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
• א. יהל, החיפוש המתמיד, מעריב, 25 ביולי 1966
• הצמאון (חזון לב) / הלל צייטלין, בתוך מוסף שבת, מקור ראשון, כ"ז בכסלו תשע"ב
• דוד גבירצמן, חסיד משכיל ברסלב'ר – לדמותו של ר' הלל צייטלין הי"ד, כ׳ באלול תשע״ה, בבלוג של דוד גבירצמן
• עשהאל אבלמן, ‏הלל צייטלין הבלתי ידוע והחסידות, אקדמות כ', שבט תשס"ח
• סיבת המרה השחורה של רבי נחמן, ר’ הלל צייטלין הי”ד - אתר תורתך לא שכחתי
• אילן היוחסין של משפחת צייטלין
• עוז בלומן, הדרך לפענח את אישיותו הטרגית של צייטלין ואת כתביו שנתפשו כתמהוניים, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2022
• הלל ציטלין (1871-1942), דף שער בספרייה הלאומית
• הלל צייטלין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"