המוביל הארצי החדש

מערכת הובלת מים בישראל שנבנתה במאה ה-21

המוביל הארצי החדש הידוע גם בשם המוביל ההפוך[1] הוא פרויקט שדרוג של המוביל הארצי – מפעל התשתית הלאומי משנות ה-60 של המאה ה-20. הפרויקט מתוכנן להוליך מים מחמשת המתקנים להתפלת מי ים שהוקמו לאורך חוף הים התיכון ומשני מתקנים נוספים שיוקמו עד 2025.[2] יחד, שבעת המתקנים צפויים לספק, לפי הערכות בשנת 2022, 85% עד 90% מתצרוכת המים השפירים השנתית בישראל (885 מיליון מטר קוב מים בשנה).[3] מלבד אספקת מים באיכות מי שתייה לצרכנים, משמשים המים להעלאת מפלס מי האקוות, הזרמתם לאוגר הכנרת וממנה, בין השאר, לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית. בדצמבר 2022 הושלמה בניית המוביל ממתקן התפלה חדרה אל נחל צלמון שזורם לכנרת, לאחר חמש שנות עבודה, והוא הפך אופרטיבי בשנת 2023.[4]

המוביל הארצי החדש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
שימוש אספקת תצרוכת המים השפירים בישראל
העלאת מפלס מי האקוות
הזרמת מים לאוגר הכנרת
מפעיל מקורות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מתקן הזרמת מים מותפלים מהמוביל הארצי החדש אל נחל צלמון

מאז נכנס לפעולה המוביל הארצי גדלה האוכלוסייה ורמת החיים עלתה – וכתוצאה מכך עלתה גם צריכת המים. רצף של שנות בצורת דלדל גם הוא את מאגרי המים המתוקים הטבעיים המעטים ממילא, ובעיית המחסור במים החריפה.

פתרון מרכזי למשק מים במחסור הוא התפלת מים מליחים ומי ים. "מקורות" הקימה את "המוביל הארצי החדש" כדי להפוך את מי הים למקור למי שתייה ולהובילם לא רק בכיוון המסורתי – מצפון הארץ למרכז ולדרום – אלא מכיוון מערב למזרח, ומשם לכל הארץ.[5] "המוביל הארצי החדש" מחבר למערכת המים הארצית את חמשת המתקנים להתפלת מי ים שהוקמו לאורך חוף הים התיכון – מאשקלון עד חדרה, ומספק מים מותפלים לתושבי המדינה באמצעות קליטתם, אגירתם במאגרים מכוסים והזרמתם למערכת המים הארצית.[6]

בקיץ 2018 החליטה ממשלת ישראל השלושים וארבע (החלטה מס' 3866) על הקמת קו המוביל הארצי ההופכי להזרמת מים מותפלים מהים התיכון לכנרת.

קליטת מי ים מותפלים מחמישה מתקני התפלה

עריכה

חמשת המתקנים להתפלת מי ים שחיברה "מקורות" למערכת המים הארצית הם:

  • מתקן התפלה אשקלון: החיבור הראשון שביצעה "מקורות", בשנת 2005, היה המתקן באשקלון. המתקן מספק כ-120 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה. אתר "מקורות" לקליטת המים המותפלים ולהזרמתם למערכת הארצית כולל מערכת תשתיות לקליטת המים המותפלים, משאבות, מערכת לניטור ולטיפול במים ומאגר תפעולי מכוסה בכיסוי צף.
  • מתקן להתפלת מי ים בפלמחים: בשנת 2007 חיברה "מקורות" את מתקן ההתפלה בפלמחים למערכת המים הארצית. המתקן מספק 90 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה. אתר "מקורות" כולל מערכת לניטור ולטיפול במים, מערכת שאיבה וקווים להזרמת המים, מאגר מכוסה בכיסוי צף. הפרויקט המורכב כלל חציה של כביש 4 ושל כביש הגישה לקיבוץ פלמחים וחציה עילית של נחל שורק.
  • מתקן התפלה חדרה: בשנת 2009 חיברה "מקורות" את המתקן להתפלת מי ים בחדרה. המתקן מספק 127 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה. האתר לקליטת המים פרוס על פני שטח של כ-100 דונם וכולל מאגר עם כיסוי צף שנפחו 90 אלף מ"ק, תחנת שאיבה הכוללת שש משאבות, מערכות ניטור וקווים לאורך 15.6 ק"מ. במסגרת חיבור המתקן בחדרה ל"מוביל הארצי החדש" התגברה "מקורות" על אתגרים טופוגרפיים ותשתיתיים וסיפקה פתרונות טכנולוגיים. האתר בחדרה היה הראשון שסיפק מי ים מותפלים באמצעות "המוביל הארצי" גם מכיוון צפון לדרום וגם מכיוון דרום לצפון.
  • מתקן התפלה שורק: בשנת 2013 חיברה "מקורות" את המתקן להתפלת מי ים בשורק למערכת המים הארצית. המתקן מספק כ-150 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה והוא תוכנן לאספקת עד כ-300 מיליון מ"ק מים בשנה. באתר מתקנים לקליטת המים המותפלים, כולל תחנת שאיבה, מערכת לניטור וטיפול במים ושתי בריכות שנפח כל אחת מהן 75,000 מ"ק. אורך הקו המחבר את התחנה למערכת הארצית: 20 ק"מ. הפרויקט המורכב כלל חציית כבישים ראשיים ותשתיות קיימות.
  • מתקן להתפלת מי ים ואתר לקליטת המים המותפלים באשדוד: בשנת 2015 חיברה "מקורות" את המתקן להתפלת מי ים באשדוד למערכת המים הארצית. קבוצת "מקורות", באמצעות חברת הבת "מקורות פיתוח וייזום", תכננה והקימה מתקן לאספקת 100 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה בטכנולוגיית אוסמוזה הפוכה. "מקורות" תתפעל את המתקן במשך 25 שנים. המתקן והאתר לקליטת המים המותפלים כוללים צנרת תת-ימית, קווי מים בקוטר 80–100 אינץ', מאגר עם כיסוי צף, תחנות סניקה ומערכות ניטור. האתר מפוקח באמצעות מערכות בקרה ושליטה המופעלות מחדר בקרה מרכזי, וכולל תחנת כוח לייצור עצמי של אנרגיית ההפעלה. פעילותו מתבססת בין היתר על טכנולוגיית קדם-סינון יחידה מסוגה בישראל,[7] שמורידה את עלויות התפעול והאנרגיה.

את פרויקט החיבור למערכת המים הארצית ביצעה קבוצת "מקורות" באמצעות חברת הבת "שח"מ מקורות ביצוע".

תשתיות וטכנולוגיות

עריכה

בה בעת שפרויקט "המוביל הארצי החדש" מנצל מקור מים בלתי נדלה, הים, מתקני ההתפלה מחייבים עתודות קרקע על קו החוף הישראלי שמראש מצומצמות ביותר בשל מתקני תשתית וביטחון. לשם יעילות אנרגטית והתחשבות בערכי הטבע ראוי שתשתיות ההתפלה של ישראל, על מנת להתנהל באופן בר קיימא – למזער את פליטת גזי חממה ולחתור לנייטרליות פחמנית, ינצלו מקורות של אנרגיה מתחדשת. במסגרת הנחת התשתית לפרויקט התמודדה "מקורות" עם אתגרים מורכבים מבחינה הנדסית וטכנולוגית באזור צפוף ועתיר תשתיות, בתי גידול וצמחייה, בהם התגברות על מפלסים גבוהים של מי תהום, חציית כבישים, מסילת ברזל, דרכים מהירות וארבעה נחלים. בסיום התהליך התבצע שיקום נופי.

הפרויקט כלל הנחת כ-100 ק"מ של צינורות מים שקוטרם 2 עד 2.5 מטר, הקמת תחנות שאיבה, בריכות תפעוליות, ייצור משאבות ייחודיות, בניית מתקן הזרמה ייחודי אל נחל צלמון וכיסוי מאגרים תפעוליים, לשמירה על איכות מים גבוהה לאורך זמן.

כחלק מ"המוביל הארצי החדש" ומהמהפכה במשק המים בוצע פרויקט "חפץ חיים".[8] הפרויקט מחבר בין מערכת המים הארצית לבין "המערכת החמישית לאספקת מים לירושלים", ונועד להזרמת מים מותפלים לירושלים ולסביבתה. המערכת כוללת ארבע יחידות שאיבה והכנה לשתיים נוספות, מתקני טיפול במים, קווי מים בתוואי מורכב בשל הפרשי גבהים, חציית שבעה כבישים וקידוחים אופקיים, בהם קידוח באורך 420 מטר בשיטת הצינורות המשולבים. את הפרויקט הוציאה לפועל "שח"מ מקורות ביצוע".[9]

כחלק מהמשך הפרויקט המתוכנן נבחנת האפשרות לתכנון והקמת מתקן הידרואלקטרי אשר ינצל את הפרשי הלחצים בזרימת המים לנחל צלמון לייצור חשמל[דרוש מקור].

פיקוח ובקרה

עריכה

הפיקוח והניהול של פעילות "המוביל הארצי החדש" נעשים מתוך חדרי הבקרה של "מקורות" במרחב המרכז ובחבל הירדן, המאפשרים מתן מענה לדרישות של צרכני המים השונים – משקי בית, מפעלים ושדות חקלאיים.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עד להקמתו הזרמת המים הייתה חד-סיטרית מהכנרת למערכת הארצית. מעתה המים יכולים לזרום גם בכיוון ההפוך, מהמערכת הארצית לכנרת.
  2. ^ נכון ל-2022 הוקמו חמישה מתקני התפלה. מתוכנן מתקן ההתפלה השישי, "שורק ב'" ושביעי בגליל המערבי.
  3. ^ משרד האוצר, אגף החשב הכללי, רקע כללי בנושא הפלת מים, עדכון ב-22 ביולי 2022
  4. ^ רובי המרשלג, הושלמה בניית המוביל שיזרים מים מותפלים לכינרת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 בדצמבר 2022
  5. ^ אלי אשכנזי‏, מנכ"ל רשות המים: בשלושים השנים הבאות כמות המשקעים תפחת בחמישית, באתר וואלה‏, 18 ביוני 2019
  6. ^   צפריר רינת, פרויקט המים הלאומי עומד לשנות את פניו: הצצה למאמצים למלא את הכנרת, באתר הארץ, 24 בפברואר 2020
  7. ^ אילנה קוריאל, מהים לברז בביתכם: הצצה ראשונה למתקן ההתפלה באשדוד, באתר ynet, 4 במרץ 2016
  8. ^ יובל מן, צפו: משאבת המים הגדולה ביותר בישראל, באתר ynet, 8 בספטמבר 2013
  9. ^ ערוץ 7, היסטוריה: מנהרת המים הראשונה שתוביל מים לירושלים, באתר ערוץ 7, 18 במרץ 2020