ויקיפדיה

נטו אפס פליטות

(הופנה מהדף נייטרליות פליטת פחמן)

נטו אפס פליטות (או נייטרליות פליטת פחמן; באנגלית: Net Zero Emissions או בקיצור Net Zero) הוא מצב שבו הפרש הפליטות והקליטות של פחמן דו-חמצני (CO2) וגזי חממה אחרים באטמוספירה בנקודת זמן כלשהי מאוזן. השאיפה היא להגיע למצב כזה שבו הפרש הפליטות והקליטות שווה לאפס, על מנת למנוע שינויי אקלים ארוכי טווח.[1] הפליטות מתייחסות לכמות גזי החממה הנפלטים כתוצאה מפעילות אנושית והקליטות מתייחסות לכמות הגזים המוצאים מהאטמוספירה. בהקשרים שונים, המונח יכול להתייחס ל־CO2 בלבד או לכלל גזי החממה.[2][3]

סטטוס יעדי נטו אפס פליטות נכון לאוקטובר 2023. הקריטריונים למדידה עשויים להשתנות ממדינה למדינה, למשל באמצעות הכללה או אי הכללה של פליטות טיסות בינלאומיות, או באמצעות קיזוז פחמן.

השגת איזון בין הפליטות לקליטות מחייבת ביצוע פעולות אקטיביות להפחתת פליטות גזי חממה. מוסדות וארגונים נדרשים לעמוד בדרישות שמגבילות את ערכי הפליטות ועל כן ארגונים רבים נדרשים לבצע קיזוז פחמן (Carbon offset) או גזי חממה, על מנת לפצות על פליטות שאינם יכולים להפחית על ידי רכישת אשראי פחמן (אנ') . זהו מצב בו חברה קונה מחברה אחרת המקבעת פחמן את הזכויות מקיבוע הפחמן על מנת שבסכום הכולל ייחשב שהיא פלטה פחות ממה שהיא פלטה בפועל.[4] נטו אפס פליטות הפך למסגרת המרכזית לפעולה ממוסדת עבור המאבק כנגד שינויי האקלים, עם למעלה מ-140 מדינות ואלפי חברות שקובעות לעצמן יעדים לסכום פליטות אפס.[5] מעבר לכך ישנה חקיקה מקומית בלמעלה מ-29 מדינות הכוללת מטרות נטו אפס פליטות עבורן.[6]

לעיתים יש נטייה לשימוש במונחים "נטו אפס פליטות" ו-"נייטרליות אקלימית" כהיינו הך.[7] עם זאת, במקרים מסוימים יש הבדלים בין מונחים אלו. למשל, תקנים מסוימים לאישור נייטרליות פחמן מאפשרים שימוש רב באשראי פחמן, אך תקני סכום אפס פליטות דורשים הפחתת פליטות בפועל בלמעלה מ-90% ולאחר מכן שימוש באשראי פחמן של עד 10%.[8][9]

היסטוריה

עריכה

הרעיון של נטו אפס פליטות נולד ממחקרים שהראו כי עצירת ההתחממות הגלובלית דורשת סכום פלטות אפס של פחמן דו-חמצני. הוא הפך לחלק ממטרות הסכם פריז שנחתם ב־2015, המציין את הצורך להשיג איזון בין פליטות ממקורות אנטרופוגניים לבין קיבוע של גזי חממה.[10][9] בשנת 2016, מילוני אוקספורד בחרו במונח "נייטרליות פליטת פחמן" כ מילת השנה (אנ') בארצות הברית.[11]

בדצמבר 2020, חמש שנים לאחר הסכם פריז, הזהיר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כי מדינות אינן מכבדות את ההתחייבויותיהן לפי הסכם פריז, שאינן מספקות בכל מקרה. הוא קרא לכל שאר המדינות להכריז על מצב חירום אקלימי עד שתושג נייטרליות פליטת פחמן.[12]

תקנים, הנחיות ומדידה

עריכה
 
התחממות כדור הארץ המשוערת עד שנת 2100 על פי התרחישים השונים: הנקודות הירוקות מייצגות את ההצעה של סוכנות האנרגיה הבינלאומית להפחתת פליטות אנרגיה הקשורות לנטו אפספליטות עד 2050, ועולה בקנה אחד עם הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס. הנקודות הכחולות מתאימות להבטחות אפס נטו פליטות ולהבטחות אחרות להפחתת הפליטות שיגבילו את עליית הטמפרטורה לסביבות 1.7 מעלות צלזיוס. הנקודות הצהובות מתייחסות רק להבטחות אקלים שמגובות במדיניות שהוכרזה החל משנת 2022, שתגביל את עליית הטמפרטורה לסביבות 2.5 מעלות צלזיוס. הנקודות אדומות מתאימות להסכם פריז 2015, שלפיו העולם נמצא במסלול של התחממות גלובלית של 3.5 מעלות צלזיוס.

תקנים רבים נוצרו להגדרה ולמדידת התקדמות לעבר מאזן גזים (נטו אפס), אך חלקם נתונים לביקורת על היותם מוטים לגרינווש "Green Wash", מושג המתאר מצב שבו מוסד מצייר את עצמו כסביבתי ללא הצדקה.[10][13]

גישה מקיפה למאזן נטו אפס פליטות כוללת את כל גזי החממה ואת המזהמים השניוניים שנפלטים מהפליטות הישירות.[14] הפחתת פליטות ישירות, קיבוע פחמן ורכישת אשראי פחמן הן הדרכים העיקריות להשגת סכום פלטות אפס עבור גוף כלשהו.[15] תקנים מחמירים בדרך כלל דורשים התמקדות בהפחתת הפליטות.[16]

השימוש באשראי פחמן (קיזוז פחמן) נתון לביקורת על כך שהוא עשוי לאפשר לגופים הפולטים גזי חממה להתנהל למעשה ללא מגבלות על הפליטות שלהן בהווה ובכך לדחות פעולות להפחתת פליטות.[17] מעבר לכך רגולציה רופפת וחישובים מורכבים עלולים להוביל לקבלת אשראי פחמן על מצב שבו בפועל סכום הפליטות גבוה ממה שסוכם.[18]

תקנים חזקים ואמינים נדרשים כדי להבטיח שמטרות סכום פליטות אפס הן מדויקות ומשקפות הפחתה אמיתית בפליטות ולכן האו"ם, ISO וארגונים אחרים מנסים להקים מערכת תקנים אמינה ושקופה לאימות אשראי הפחמן.[17][19] עבור יעדי נטו אפס פליטות נדרשים יעדים קצובים בזמן ומטרות ביניים ברורות. קביעת מטרות לטווח קצר ובינוני מסייעת לשמור על תהליך שקוף ומדיד.[20]

דרכים ליישום נטו אפס פליטות

עריכה
 
האספקטים השונים של השגת המטרה בנושאי שינוי האקלים

במאבק הגלובלי נגד שינוי האקלימי, יעדי מאזן נטו אפס של גזי חממה מהווים אבן פינה.[21] עם זאת, ההצלחה בהשגת יעדים אלה דורשת מאמץ משותף של גורמים רבים שצריכים לקחת חלק פעיל. כלומר על מנת להגיע למאזן נטו אפס של גזי חממה יש לפעול בכמה מישורים: פיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום האקלים, והתחומים הנושקים לדיסציפלינות הסביבתיות, חיונית להשגת יעדי סכום פלטות אפס.[22][23][24] ניתן להגיע למצב של נייטרליות בפליטת פחמן בשתי דרכים: הפחתה או קיזוז, אך ככל הנראה יידרש שילוב בין שתיהן.[25]

הפחתת פליטות

עריכה

הדרך להגעה למצב של אפס פליטות נטו היא על ידי מעבר לכלכלה נמוכה בפחמן. כלכלה כזו מתמקדת באנרגיה מתחדשת כמו אנרגיה הידרואלקטרית, אנרגיית רוח, אנרגיה גאותרמית, אנרגיה סולארית[26] ואנרגיה גרעינית.[27] ייצור אנרגיה מתחדשת אמנם גורם לפליטת פחמן, אך בכמות כמעט זניחה.[28] כדי להפחית את פליטת הפחמן יש גם לבצע שינויים בתעשייה ובחקלאות. שינויים בתזונת הבקר, לדוגמה, יכולים להפחית את ייצור המתאן ב-40%.[29]

אחת הדרכים לעודד יצירת מוצרים נייטרליים מפחמן היא על ידי הפיכת מוצרים אלה לזולים יותר מאשר מוצרים מקבילים המיוצרים בעזרת דלקים חיוביים בפליטת פחמן.[30]

חינוך ציבורי והעלאת מודעות לחשיבות ההפחתה בפליטות הם קריטיים על מנת ליצור תמיכה רחבה והשתתפות אקטיבית של הציבור והעסקים במאמצי הגעת הכלכלה לנטו אפס פליטות. חינוך זה יכול להיעשות הן על ידי אקטיביזם, והן על ידי תכנים ברשתות החברתיות, ומתן במה לכך במוסדות החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים. כשהציבור רתום לכך, ניתן לראות חברות וארגונים פרטיים שבוחרים להתחייב ליעדים, ובכך קבעו מדיניות פנימית להפחתת פליטות.[24][31] מספר חברות התחייבו להפוך לנייטרליות או שליליות מבחינת פליטת פחמן עד לשנת 2050. לדוגמה: מיקרוסופט,[32] שורש, דלתא איירליינס, BP,[33] איקאה,[34] ובלאקרוק.[35] על ידי יצירת אהדה של הציבור לחברות שמתחייבות ומממשות נטו אפס פליטות, באופן טבעי יש יותר משיכה לחוקרים לפתח פיתוחים טכנולוגים בתחום ואף למשקיעים להרגיש ביטחון בהשקעה בחברות מהתחום.[36][37]

חקיקה ממשלתית יכולה לקדם את השגת יעדי נטו אפס פליטות על ידי קביעת דרישות ברורות ותמריצים להפחתת פליטות, תמיכה בחדשנות טכנולוגית, והגברת השקעה בפרויקטים ירוקים. לעיתים דחופות חקיקה זאת מתבצעת לאחר הפעלת לחץ ציבורי על הממשל, כפי שקרה בבריטניה על ידי Extinction Rebellion, תנועת אקלים שפעלה גם בישראל.[37][38]

קיזוז פחמן

עריכה

בתהליך של קיזוז פחמן מפחיתים או מונעים פליטה של גזי חממה או מסלקים פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה כדי לפצות על הפליטות.[39] אם סך גזי החממה הנפלטים שווה לסכום הכולל שנמנע או הוסר, אז שתי ההשפעות מבטלות זו את זו והפליטה נטו היא "נייטרלית".

פעילות ציבורית

עריכה

הגדלת השקעות בפרויקטים ירוקים, כולל אנרגיה מתחדשת, תשתיות בנות-קיימא, וטכנולוגיות קיבוע פחמן וגזי חממה, תסייע אף היא. גידול השקעות זה מתקיים עקב כך שהציבור נאמן יותר לחברות שלא פוגעות בסביבה ובקהילה, ובכך זה יוצר ביטחון אצל המשקיעים שהסיכוי של החברה הזו לפשוט רגל יהיה נמוך יותר.[40][41]

מאמצי נטו אפס פליטות דורשים שיתוף פעולה גלובלי, כולל שיתוף מחקר וטכנולוגיות, מימון משותף לפרויקטים גדולים, וקביעת מטרות משותפות להפחתת פליטות ברמה עולמית. דבר זה מתבטא בין היתר בשימור ושיקום מערכות אקולוגיות, כגון יערות גשם או יערות מנגרוב, שמהווים בפני עצמן מקור קיבוע פחמן משמעותי וטבעי.[42][43] מעבר המערב ומדינות מתקדמות נוקטות גישה של תמיכה במדינות מתפתחות במעבר שלהן לכלכלות נקיות מפלטות גזי חממה, דרך סיוע פיננסי, טכנולוגי וידע.[41]

אחד מהצעדים ההכרחיים הנדרשים עבור הגעה לסכום פלטות אפס הוא המעבר לאנרגיות מחדשות מדלקים מאובנים. תחום זה בפיתוחים טכנולוגים משמעותיים החל משנות ה־2000 וזה דורש השקעות גדולות ותמיכה מדיניותית.[44] המעבר למאזן נטו אפס פליטות אינו תלוי בגורם אחד בלבד. ממשלות, עסקים, קהילות, ואנשים יחידים – כולם נוטלים חלק בפלטות של גזי החממה, ועל מנת להגיע ליעדי נטו אפס פליטות, על כל אחד מהגורמים להירתם למאמץ.

אקטיביזם אקלימי

עריכה

לעיתים תכופות המאבק בהתחממות הגלובלית והשאיפה להשגת יעד של נטו אפס פליטות התחילו בפעולה ציבורית ואקטיביזם. תנועות אקלים בולטות ברחבי העולם הוכיחו את כוחן להשפיע על מדיניות, חברות ודעת הקהל הציבורית דרך מגוון פעולות מחאה, קמפיינים חברתיים ולחצים מדיניים.[45][46][47][48] פעלו מספר תנועות אקלים עולמיות בולטות.

המרד בהכחדה (Extinction Rebellion) או XR היא תנועה בינלאומית שנוסדה בבריטניה בשנת 2018 שמטרתה להעלות את מודעות הציבור ולהפעיל לחץ על ממשלות לפעול בנחישות נגד משבר האקלים. המרד בהכחדה מתבססת על עקרונות המחאה הבלתי אלימה כפי שמרטין לוטר קינג, מהאטמה גנדי, פיתחו. התנועה השתמשה משתמשת בטקטיקות של עצירת תנועה והפגנות מול משכנות של ממשלות וחסימת תנועה למפעלים לדלק מאובנים. התנועה דרשה מהן להכריז על מצב חירום אקלימי ולקבל את יעדי סכום פלטות אפס ואכן לאחר הקמפיין שלה נכון ל־2023 מעל ל־30 מדינות הכריזו על מצב חירום אקלימי וקיבלו את יעדי סכום פלטות אפס.[49][50][51] תנועה זו פעלה גם בישראל החל משנת 2019 בשם ה"מרד בהכחדה". עם זאת בשנת 2023 התנועה נסגרה וממנה ומתנועות נוספות הוקמה תנועת אקלים ישראלית אחרת בשם "משנים כיוון". משנים כיוון תכננו להשיק את התנועה קצת לאחר 7 באוקטובר 2023 אך לאור מלחמת חרבות ברזל התנועה החליטה להתמקד בצעד הראשון בהקדמת הבחירות, ולאחר מכן באקלים.[52]

גרינפיס (Greenpeace) היא אחת מהתנועות הסביבתיות הוותיקות והמוכרות בעולם שנוסדה ב-1971, גרינפיס פועלת דרך מחקר וקמפיינים ציבוריים לשינוי דעת הקהל ומדיניות בנושאים כמו הפחתת פליטות גזי חממה, שמירה על האוקיינוסים והיערות, מגוון המינים וקידום אנרגיה נקייה. בצד קמפיינים ציבוריים, פעלה גם ברמה המשפטית והגישה תביעות נגד חברות גדולות בגין פגיעה בסביבה, מה שלעיתים הוביל לשינויים בפוליטיקה ובפרקטיקה של אותן חברות.[53][54]

שביתת בית הספר למען האקלים (Fridays for Future) היא תנועה שהתחילה ב־2018 על ידי שביתות סטודנטים מלימודים בימי שישי למחאה על משבר האקלים. היא התרחבה למחאות גלובליות שגרמו לדיונים ציבוריים עזים על הצורך בפעולה דחופה למען האקלים.[55]

פיתוחים ומיזמים בתחום האקלים

עריכה

להגעה למאזן נטו אפס פליטות נדרשים פיתוחים טכנולוגיים בתחומים רבים שאחראיים לפלטות גזי חממה או לסילוקם של גזי החממה. על החידושים הטכנולוגים להיות למשל בתחומים של הפחתת פליטות מתעשייה, קיבוע פחמן וגזי חממה ומזהמים שונים מהאטמוספירה, וכן שיפור יעילות אנרגטית, אגירת אנרגיה, מעבר לאנרגיות מתחדשות, חדשנות בתחום המזון שאינו מהחי, וחדשנות בשיטות החקלאיות.[23][56][57]

בהקשר הזה בישראל קיימים מספר סטארט-אפים בכל אחד מהתחומים האלו. ישראל היא המדינה הראשונה שאישרה אכילה בשר מתורבת, פיתוח שפותח על ידי חברת "אלף פארמס" שבמקורה בטכניון.[58] פיתוח זה עתיד להקטין רבות את פליטות גזי החממה שנובעים מתעשיית הבשר שאחראית על כ־60% מפליטת גזי החממה שנפלטים בייצור מזון.[59]

אחת הדרכים הנחקרות ביותר להורדת ריכוז גזי החממה באטמוספירה היא על ידי קיבוע פחמן בדרכים שונות. קיבוע פחמן ככלל, מתאר תהליכים הנדסיים כימיים ופיזיקליים, אשר באמצעותם פחמן דו-חמצני למשל, עובר תהליך שבו הוא אינו יימצא באטמוספירה לאחריו, למשל החדרתו לעומק האוקיינוס, קיבועו בקרקע בתצורות כימיות שונות שבהם לא ישתחרר חזרה ועוד. ישנן דרכים טבעיות לקיבוע פחמן, כגון פוטוסינתזה של צמחים, והטמעת פחמן דו-חמצני של פיטופלנקטון במערכות ימיות.

מקורות הפליטה של גזי חממה

עריכה
  ערך מורחב – גז חממה#מקורות טבעיים ומקורות מתוצרת אנושית

גזי חממה הם חלק מהאטמוספירה של כדור הארץ ומשחקים תפקיד מרכזי באיזון הטמפרטורה בכדור הארץ ובכך מתאפשר חיים על פני הכדור. גזים אלו הם עוטפים את כדור הארץ ופועלים כשכבת בידוד, שומרים על הטמפרטורות על גבי האטמוספירה כתוצאה מקרינת השמש, ומאפשרים טמפרטורות מתאימות לחיים, ובהיעדרם כדור הארץ היה קפוא. במשך שנים רבות היה איזון בריכוז גזי החממה ששמר על טמפרטורה די אחידה, אך בעקבות פעילות אנושית שגורמת להגברת ריכוזים של גזים אלו, הופר האיזון הזה, מה שמוביל לשינויי אקלים. בפשטות תהליך זה מתבצע משום שחומרים שונים מסוגלים לבלוע אור באורכי גל שונים ובכך גזי החממה מסוגלים לבלוע אור אינפרה אדום, בניגוד לחמצן או לחנקן, הגזים הדומיננטיים באטמוספירה. ההתחממות קורית משום שקרינה שמגיעה מהשמש פוגעת בקרום כדור הארץ, וממנו נפלט אור אינפרה-אדום לחלל, בתהליך שנקרא פליטת קרינת גוף שחור. בדרך לחלל אותה קרינה עלולה להבלע על ידי גז חממה, המסוגלים לבלוע את האורכי הגל שנפלטים בתהליך זה. לאחר שהאור התת-אדום נבלע בגז, הגז מתחמם ואף הוא פולט קרינת גוף שחור, רק שבמקרה זה היא מכוונת לכל הכיוונים וחלקה חוזר לקרום כדור הארץ, דבר שמונע מהאנרגיה להיפלט לחלל.[60]

גזי החממה דומיננטיים ביותר הם פחמן דו-חמצני (CO2), מתאן (CH4), חנקן חמצני (N2O) וגזים פלואורים (HFCs, PFCs, SF). לגזים אלו זמן מחצית החיים שונה, ואפקטיביות לבליעת קרינה אינפרה-אדומה שונה ובכך פליטה שלהם מחממת את כדור הארץ במידה שונה מהאחרים.[61][62] פחמן דו-חמצני הוא הגורם העיקרי לשינוי האקלים שמהווה כ־80% מסך גזי החממה, בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים, אך קיימות סיבות נוספות כמו יצירת בטון.[62]

צמצום פליטות בישראל

עריכה

בסדרת החלטות ממשלה והודעות רשמיות בשנים 2008–2010, ולקראת ועידת ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2009), הצהירה ישראל לראשונה על כוונתה לצמצם בפליטות גזי חממה בשיעור של 20% עד לשנת 2020. נקבעו שני יעדי התייעלות אנרגטיים ל-2020 - צמצום של 20% בצריכת החשמל (ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל") ומעבר לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות בשיעור של כ-10%. בנוסף, הוקמה ועדה שתפקידה לגבש תוכנית לאומית להפחתת גזי חממה. על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2021, ישראל לא הצליחה להשיג את היעדים הללו. נכון לשנת 2020, צריכת החשמל צומצמה רק בכ-7.5%, ואנרגיות מתחדשות סיפקו רק כ-6% מצריכת החשמל הכוללת.[63]

בשנת 2015, ולקראת ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2015), החליטה הממשלה על יעד נוסף של צמצום פליטות גזי חממה עד לשנים 2025 ו-2030 על ידי צמצום צריכת חשמל, מעבר לאנרגיות מתחדשות וצמצום הנסועה. על פי דו"ח מבקר המדינה, גם יעדים אלו רחוקים מהישג, שכן "ההתקדמות בהשגתם נעה בטווח שבין ב"פיגור" לאפס".[63]

בשנת 2021, ולקראת ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021), הכירה ממשלת ישראל בחשיבות ההגעה ליעד של נייטרליות פליטת פחמן, והחליטה על עדכון היעד לשנת 2030, וקביעת יעד לאומי של הפחתה של 85% בפליטות גזי חממה עד 2050 (ביחס לנמדד ב-2015).[64]

פרט לממשלת ישראל, מספר גופים פרטיים בישראל הצהירו אף הם על כוונתם להגיע לנייטרליות פליטת פחמן, וביניהם: אסם השקעות,[65] בזק[66] ו-דיזנגוף סנטר.[67]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "What is carbon neutrality and how can it be achieved by 2050? | News | European Parliament". www.europarl.europa.eu (באנגלית). 2019-03-10. נבדק ב-2020-05-14.
  2. ^ Fankhauser, S. et al., The meaning of net zero and how to get it right., Nat. Clim. Change 12, 2022, עמ' 15–21
  3. ^ What is net zero?
  4. ^ Carbon Credits, How They Work, and Who Buys Them, Investopedia (באנגלית)
  5. ^ United Nations, Net Zero Coalition, United Nations (באנגלית)
  6. ^ Net Zero Scorecard, Energy & Climate Intelligence Unit (באנגלית)
  7. ^ Net-Zero Jargon Buster - a guide to common terms - Science Based Targets, Science Based Targets Initiative (באנגלית בריטית)
  8. ^ Myles R. Allen, Pierre Friedlingstein, Cécile A.J. Girardin, Stuart Jenkins, Yadvinder Malhi, Eli Mitchell-Larson, Glen P. Peters, Lavanya Rajamani, Net Zero: Science, Origins, and Implications, Annual Review of Environment and Resources 47, 2022-10-17, עמ' 849–887 doi: 10.1146/annurev-environ-112320-105050
  9. ^ 1 2 Carbon Neutral vs Net-Zero Explained | Workiva Carbon, www.sustain.life (באנגלית)
  10. ^ 1 2 Net Zero: A short history, Net Zero Tracker
  11. ^ "Carbon Neutral: Oxford Word of the Year". Blog.oup.com. נבדק ב-2013-11-02.
  12. ^ Fiona Harvey (12 בדצמבר 2020). "UN secretary general urges all countries to declare climate emergencies". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-12 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Sofia Fominova, Top Countries in the Race to Net Zero Emissions - Net0, net0.com (באנגלית)
  14. ^ Levin, K., Fransen, T., Schumer, C., Davis, C. & Boehm, S. What Does ‘Net-Zero Emissions’ Mean? 8 Common Questions, Answered. (2023).
  15. ^ Net-Zero Goals & Targets | How to Get Started | Workiva Carbon, www.sustain.life (באנגלית)
  16. ^ United Nations’ High‑Level Expert Group, Integrity Matters: Net Zero Commitments by Businesses, Financial Institutions, Cities and Regions
  17. ^ 1 2 Joeri Rogelj, Oliver Geden, Annette Cowie, Andy Reisinger, Net-zero emissions targets are vague: three ways to fix, Nature 591, 2021-03, עמ' 365–368 doi: 10.1038/d41586-021-00662-3
  18. ^ Hayden Starr, The Problem with Carbon Credits and Offsets Explained, The Australia Institute, ‏2023-02-23 (באנגלית אמריקאית)
  19. ^ ISO - Net Zero Guidelines, ISO (באנגלית)
  20. ^ Tianyi Sun, Ilissa B. Ocko, Elizabeth Sturcken, Steven P. Hamburg, Path to net zero is critical to climate outcome, Scientific Reports 11, 2021-11-12 doi: 10.1038/s41598-021-01639-y
  21. ^ Why is net zero so important in the fight against climate change?, Grantham Research Institute on climate change and the environment (באנגלית בריטית)
  22. ^ "A Guide to Achieving Net Zero Emissions". Harvard Business Review (באנגלית). 2022-11-10. ISSN 0017-8012. נבדק ב-2024-11-21.
  23. ^ 1 2 What does a goal of net-zero emissions by 2050 mean?, www.nationalacademies.org
  24. ^ 1 2 The net-zero transition: Here are 8 steps organizations can take towards a sustainability plan, ‏Sep 12, 2023
  25. ^ "What is carbon neutrality and how can it be achieved by 2050? | News | European Parliament". www.europarl.europa.eu (באנגלית). 2019-03-10. נבדק ב-2021-04-14.
  26. ^ Adams, Samuel (2019). "Reducing carbon dioxide emissions; Does renewable energy matter?".
  27. ^ "What is the role of nuclear power in the energy mix and in reducing greenhouse gas emissions?". Grantham Research Institute on climate change and the environment (באנגלית בריטית). 2018-01-26. נבדק ב-2020-10-21.
  28. ^ "Renewable and Non-Renewable Energy | EM SC 240N: Energy and Sustainability in Contemporary Culture". www.e-education.psu.edu.
  29. ^ Smith, Joshua (2019). "The race is on to cultivate a seaweed that slashes greenhouse emission from cows, other livestock".
  30. ^ "Last Energy raises $3 million to fight climate change with nuclear energy". VentureBeat (באנגלית אמריקאית). 2020-02-25. נבדק ב-2021-01-11.
  31. ^ Education as a Catalyst for Climate Progress, BCG Global, ‏2022-05-09 (באנגלית)
  32. ^ "Microsoft Pledges To Remove From The Atmosphere All The Carbon It Has Ever Emitted". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2021-01-11.
  33. ^ "Delta And BP Pledge To Go Carbon-Neutral. How? That's The Question". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2021-01-11.
  34. ^ Frangoul, Anmar (2019-11-28). "Ikea to invest $220 million to make it a 'climate positive business'". CNBC (באנגלית). נבדק ב-2021-01-11.
  35. ^ "World's Largest Asset Manager Puts Climate At The Center Of Its Investment Strategy". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2021-01-11.
  36. ^ Morgan Kelly, High Meadows Environmental Institute on Feb. 3, 2021, 4:59 P.m, Princeton researchers at forefront of national plans for technological and social transition to net-zero emissions, www.princeton.edu (באנגלית)
  37. ^ 1 2 Sustainable Investing, CPP Investments (באנגלית אמריקאית)
  38. ^ Net Zero by 2050 – Analysis, IEA, ‏2021-05-18 (באנגלית בריטית)
  39. ^ Carbon-Neutral Is Hip, but Is It Green?, The New York Times, published 2007-04-29, accessed 2007-08-03
  40. ^ World Needs More Policy Ambition, Private Funds, and Innovation to Meet Climate Goals, IMF, ‏2023-11-27 (באנגלית)
  41. ^ 1 2 Green business opportunities and net zero | McKinsey, www.mckinsey.com
  42. ^ The Need For Collaboration, Net Zero Climate (באנגלית בריטית)
  43. ^ International Collaboration - Energy System, IEA (באנגלית בריטית)
  44. ^ United Nations, Renewable energy – powering a safer future, United Nations (באנגלית)
  45. ^ Climate Action Network – Home, Climate Action Network (באנגלית בריטית)
  46. ^ A. B. C. News, Fed up with net-zero climate goals, activists call for 'real zero', ABC News (באנגלית)
  47. ^ Support for Climate Action Hinges on Public Understanding of Policy, IMF, ‏2023-02-09 (באנגלית)
  48. ^ Alec Tyson, Brian Kennedy and Cary Funk, Gen Z, Millennials Stand Out for Climate Change Activism, Social Media Engagement With Issue, Pew Research Center, ‏2021-05-26 (באנגלית אמריקאית)
  49. ^ Is Extinction Rebellion Right To Move Beyond Disruptive Tactics?, Atmos, ‏2001-12-23 (באנגלית)
  50. ^ Oscar Berglund, Extinction Rebellion uses tactics that toppled dictators – but we live in a liberal democracy, The Conversation, ‏2019-07-18 (באנגלית אמריקאית)
  51. ^ Extinction Rebellion | Join The Fight Against Climate and Ecological Collapse, Extinction Rebellion (באנגלית)
  52. ^ משנים כיוון, באתר משנים כיוון (באנגלית)
  53. ^ Greenpeace USA: For People and Planet (באנגלית אמריקאית)
  54. ^ Greenpeace Israel, Greenpeace Israel
  55. ^   אי-פי, נציגים מ-175 מדינות חתמו על הסכם האקלים, באתר הארץ, 23 באפריל 2016
  56. ^ Reaching net zero emissions demands faster innovation, but we’ve already come a long way – Analysis, IEA, ‏2023-11-13 (באנגלית בריטית)
  57. ^ Daniel A Hunter, Samuel P Lavery, Paul R Edwards, Robert W Martin, Assessing the Impact of Secondary Fluorescence on X-Ray Microanalysis Results from Semiconductor Thin Films, Microscopy and Microanalysis 28, 2022-10-01, עמ' 1472–1483 doi: 10.1017/S1431927622000770
  58. ^ אסף גולן, צעד ענק לפודטק: חוקרים בטכניון פיתחו שיטה לייצור בשר מתורבת, באתר ישראל היום, 13 באפריל 2022
  59. ^ Milman, Oliver (2021-09-13). "Meat accounts for nearly 60% of all greenhouse gases from food production, study finds". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-11-21.
  60. ^ Global Warming Science | Princeton University Press, press.princeton.edu, ‏2022-03-15 (באנגלית)
  61. ^ OAR US EPA, Understanding Global Warming Potentials, www.epa.gov, ‏2016-01-12 (באנגלית)
  62. ^ 1 2 Greenhouse Effect 101, www.nrdc.org, ‏2023-06-05 (באנגלית)
  63. ^ 1 2 דוח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים (פרק 1), באתר מבקר המדינה, ‏2021
  64. ^ ד"ר יהודה טרואן, לקראת ועידת האקלים בגלזגו 2021: משבר האקלים ואמצעי מדיניות בעולם ובישראל, באתר הכנסת, ‏אוקטובר, 2021
  65. ^ הפחתת פליטות, באתר אסם-נסטלה
  66. ^ בזק מתחייבת לראשונה ליעדי ESG בתחום פליטות הפחמן, שוויון בייצוג נשים ושוויון תעסוקתי, באתר www.bezeq.co.il, ‏27/02/2022
  67. ^ איכות הסביבה: דיזנגוף סנטר בשארם א-שייח?, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נטו_אפס_פליטות&oldid=40092734"