המקהלה הקאמרית רמת גן

המקהלה הקאמרית רמת גן
תאריך ייסוד	1993
מייסד	חנה צור
מיקום	רמת גן
	האתר הרשמי

המקהלה הקאמרית רמת גן הוקמה בשנת 1993 ופועלת בעיר רמת גן בתמיכת ראש העירייה והרשות לתרבות ולאמנות של העירייה. במקהלה מעל 50 זמרות וזמרים, רובם יוצאי המקהלות מקהלת רינת וזמרי קאמרן. רבים מהם סולנים, המופיעים באופן עצמאי, ויש בהם מוזיקאים מקצועיים.

בעלי תפקידים בולטים עריכה

מייסדת המקהלה, המנהלת המוזיקלית והמנצחת של המקהלה היא זמרת האלט ובוגרת המדרשה למוזיקה, חנה צור. מנצח המשנה של המקהלה במשך שנים רבות היה ריי פרנס, חבר המקהלה כזמר בס ונגן טרומבון ישראלי בולט, אשר כיהן כטרומבוניסט ראשי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית במשך למעלה משלושה עשורים. את המקהלה ליוותה במהלך רוב שנותיה הפסנתרנית גבי ארגוב, וכיום המלווה של המקהלה הוא המלחין והפסנתרן אייל באט.^[1] זמרת הסופרן דפנה זהבי, חברת קיבוץ נען וכלתו של המלחין דוד זהבי, היא חברה ותיקה במקהלה.^[2] מנהלים במקהלה כיום הם דוד ורון וישראל נחליאל.

פעילות עריכה

המקהלה מופיעה בקביעות במקומות שונים בארץ, בין היתר במוזיאון תל אביב לאמנות, במשכן לאמנויות הבמה, במועדון צוותא, בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב ובאולם הנרי קראון בירושלים. בין השאר, משתתפת המקהלה בקביעות בפסטיבל אבו גוש למוזיקה ווקאלית המתקיים פעמיים בשנה. המקהלה הופיעה גם בפסטיבל ליטורגיקה בירושלים ובפסטיבל למוזיקה ליטורגית "סאקרה" בנצרת. רבים מהקונצרטים של המקהלה הועברו בשידור חי על ידי רשות השידור הישראלית. בשנים האחרונות ערכה המקהלה סיבובי הופעות בספרד, בצרפת ובגרמניה.^[3]

רפרטואר עריכה

המקהלה מבצעת מגוון רחב של יצירות, כולל יצירות א-קפלה ויצירות תזמורתיות של מיטב המלחינים הקלאסיים מהמאה ה-15 ועד ימינו, לצד מוזיקה ישראלית מקורית. המקהלה שרה יצירות בשפות רבות: עברית, לדינו, לטינית, גרמנית, איטלקית, אנגלית, צ'כית ויוונית.^[4] בין היצירות הקלאסיות הבולטות שביצעה המקהלה ניתן למנות את הסימפוניה השנייה של מאהלר, שבוצעה עם התזמורת הסימפונית ירושלים ועם מקהלה יפנית בניצוח גארי ברתיני. כמו כן ביצעה את הרקוויאם הגרמני של ברהמס, את שירת המיסה בסי מינור של באך, את סימפוניה מס' 2 מאת מנדלסון, את הרקוויאם של ורדי, את הרקוויאם של מוצארט, הרקוויאם של ברוקנר, הסטאבט מאטר של היידן וכן יצירות גלוריה מאת ויוואלדי, פוצ'יני ופולנק. עוד ראויה לציון היצירה "קידוש לשבת", אחת מהיצירות האחרונות שחיבר קורט וייל.^[2]

הרפרטואר העברי של המקהלה כולל יצירות מלב הקאנון של הזמר העברי כגון "שיר הרעות", "הליכה לקיסריה" ו"עטור מצחך", לצד פיוטים ומזמורים מהמסורת היהודית כמו "צור משלו אכלנו" ולצד שירים אומנותיים ישראליים מודרניים, כגון "אני רוצה להיכנס לספר בראשית" – מחזור שירי תנ"ך שכתבה נאוה סמל והלחינה אלה מילך-שריף. כמו-כן מבצעת המקהלה יצירות שהולחנו או עובדו במיוחד בעבורה על ידי המלחין אייל באט, כמו שירי לדינו שונים ושירים עבריים שונים.

המקהלה השתתפה בהקלטת הפסקול של הסרט "רשימת שינדלר" מאת סטיבן ספילברג.