אלה מילך-שריף

מלחינה ישראלית

אֵלה מילְך-שֶׁריף (נולדה ב-1 בספטמבר 1954) היא מלחינה ישראלית וכלת פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים. בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב, ויצירותיה מבוצעות בישראל וברחבי העולם.

אלה מילך-שריף
Ella-M-sheriff.jpg
לידה 1 בספטמבר 1954 (בת 66)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אלה מילך
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחינה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג נעם שריף
פרסים והוקרה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.ellamilchsheriff.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורותיהעריכה

אלה מילך נולדה בחיפה, ללוסיה וד"ר ברוך מילך. הוריה הם ניצולי השואה מפולין. אביה היה גינקולוג, וניהל בזמן מלחמת העולם השנייה תחת שם בדוי את בית החולים בעיר אופולה. הוא איבד את רעייתו הראשונה ובנו הקטן בשואה, נישא בשנית ובני הזוג הגיעו כעקורים לגרמניה. הוריה עלו לישראל עם אחותה הבכורה רוזה (לימים שוש) והמשפחה השתקעה בחיפה. החלה להלחין מוזיקה בגיל 12.

היא שירתה בלהקה הצבאית צוות הווי פיקוד המרכז, וב-1973 השיר שהלחינה, "אי שם בבקעה" (מילים: נח ורשובר, עיבוד: יוסי הורביץ), הפך ללהיט.[1] הייתה ממקימי מקהלת "זמרי קאמרן".[2] בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב במגמת קומפוזיציה, ואף למדה קומפוזיציה אצל פרופ' צבי אבני. בשירה השתלמה אצל פרופ' תמר רחום ודפנה כהן-ליכט. היא הופיעה ברסיטלים ובקונצרטים עם פסנתר והרכבים תזמורתיים שונים בישראל ובאירופה ברפרטואר המשתרע מן הרומנטי ועד למוזיקה של זמננו, כולל אופרות קאמריות. ניסיונה בשירה הביא אותה להתמחות מיוחדת בכתיבה לקול האנושי.

יצירות נבחרותעריכה

מאז יצירתה "ואולי השמים ריקים" (2003) המבוססת על יומנו של אביה מתקופת השואה, מבוצעות יצירותיה תדיר בישראל ומחוצה לה. מילך-שריף כתבה 4 אופרות ויצירות תזמורתיות, קאמריות, ווקאליות וסולניות.

  • יצירתה "הזר הנצחי" על פי טקסט של יהושע סובול לשחקן ותזמורת הוזמנה ובוצעה בפברואר 2020 על ידי תזמורת הגוואנדהאוז לייפציג בניצוחו של עומר וולבר. היצירה בוצעה בבימוי מלא בבית האופרה "תיאטרו מאסימו" בפאלרמו שבאיטליה ביולי 2020.
  • האופרה שלה "הבנאליות של האהבה", על פי ליברטו מאת סביון ליברכט הוזמנה ובוצעה בינואר 2018 על ידי בית האופרה של רגנסבורג בגרמניה בבימויו של איתי טיראן.
  • האופרה שלה "שתיקתו של ברוך", על פי ליברטו של יעל רונן הוזמנה ובוצעה ב-2010 על ידי בית האופרה של בראונשווייג בגרמניה בבימויו של עידו ריקלין. האופרה בוצעה בהפקות נוספות בישראל (2014, עידו ריקלין), בפירת שבגרמניה (2015, ברונו ברגר-גורסקי ובווינה (2016, רבקה ובברלי בלאנקנשיפ).
  • העיבוד שלה ל"קונטראפונקטוס 14" מתוך אמנות הפוגה מאת י.ס. באך, הוזמן על ידי הגוונדהאוס לייפציג, ביצוע 2019 פסטיבל באך, לייפציג, התזמורת הקאמרית-פילהרמונית של ברמן, עומר ולבר מנצח.
  • יצירתה "נעם" פנטזיה לחליל ותזמורת, הוזמנה ובוצעה ב-2019 על ידי התזמורת הקאמרית הקיבוצית, שרון בצלי, חליל, כריסטיאן לינדברג, מנצח.
  • יצירתה "שחרית" לסופרן, בריטון ותזמורת קאמרית, הוזמנה ובוצעה ב-2018 על ידי הקאמרטה הישראלית ירושלים.
  • יצירתה "שיחה עם אבן" לסופרן, מצו-סופרן ואנסמבל קאמרי על פי שירה של ויסלבה שימבורסקה בוצעה ב-2015 בישראל. בוצעה בבימוי מלא בבית האופרה של בון, גרמניה ובבית האופרה של לוקסמבורג.
  • יצירתה "הגיגים על אהבה" לפסנתר סולו הוזמנה ובוצעה בתחרות רובינשטיין 2013 בתל אביב.
  • הקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת, גרסה ראשונה, הוזמנה ובוצעה ב-2008 על ידי הסימפונייטה הישראלית ב"ש, מיכל טל, פסנתר, דורון סלומון, מנצח. גרסה מעודכנת בוצעה ב-2010 בתזמורת סימפונית חיפה בניצוחו של נעם שריף.
  • יצירתה "המנון סוף הלילה" לטקסט של המשורר רועי ארד לזמרות, מקהלה ותזמורת סימפונית בוצעה בביצוע בכורה עולמי ביולי 2009 על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה לרגל 100 שנה לעיר תל אביב.
  • יצירתה "ואולי השמים ריקים" לזמרת, קריין ותזמורת (2003) המבוססת על יומן שכתב אביה בתקופת מלחמת העולם השנייה, הוזמנה ובוצעה בבכורה ב-2003 על ידי סימפונט רעננה. היצירה תורגמה למספר שפות ובוצעה מאז באירופה ובארצות הברית.
  • רביעית המיתרים "שירים על-פי תהום" (2006) לזמרת ורביעית מיתרים הוזמנה ובוצעה בבכורה בפסטיבל צ'אטאקווה בארצות הברית על ידי רביעיית אודבון ב-2006 ובבכורה ישראלית בחג המוזיקה הישראלית בירושלים ב-2006. מאז זכתה היצירה לביצועים חוזרים בארצות הברית ובישראל.
  • האופרה צחוק של עכברוש (2005) שהלחינה על-פי ספרה של נאוה סמל ואף הייתה שותפה בכתיבת הליברית שלה, הוצגה לראשונה ב-2005 בתיאטרון הקאמרי של תל אביב בשיתוף התזמורת הקאמרית הישראלית. האופרה בהפקה הישראלית סיירה בפולין וברומניה ובוצעה באופרה יורק בטורונטו.
  • יצירתה "שחורה אני ונאוה" (2007) על-פי טקסט מתוך "שיר השירים" לסופרן, קונטרה-טנור, טנור ובס ואנסמבל אינסטרומנטלי בוצעה בהצלחה גדולה בפסטיבל ישראל בירושלים 2007 ובעקבות הצלחתה זוכה היצירה לביצועים נוספים בישראל ומחוצה לה.
  • יצירתה "ג'ונג'ון" לקריין, מקהלה ואנסמבל אינסטרומנטלי מבוססת על ספרו של יוסי בנאי "ג'ונג'ון". היצירה הוזמנה על ידי מקהלת מורן ובוצעה לראשונה בתל אביב ב-2018 על ידי מקהלת מורן בניצוחה של נעמי פארן בתל אביב כשבתפקיד הקריין קולו המוקלט של יוסי בנאי.
  • "לעוף מכאן", אופרה על פי ספרה של נאוה סמל המבוססת, בין היתר, על מוטיבים מוזיקליים של יהודי ג'רבה ותוניסיה עלתה לבמת התיאטרון הקאמרי ב-2 בינואר 2010, בבימויה של יעל רונן ובשיתוף עם האופרה הישראלית והסינפונייטה הישראלית באר שבע.
  • "בלדה על שלושה נביאים" כתובה גם היא לטקסט של נאוה סמל. הראשון בשלושה הוא משה, הנביא הזקן. השני הוא ישו, הנביא הצעיר. השלישי הוא הנביא החדש, מוחמד. היצירה בוצעה לראשונה במאי 2008 בשצ'צ'ין שבפולין, בחגיגות ה-60 למדינת ישראל. בביצוע הבלדה השתתפו שלוש מקהלות, מקהלת מורן בניצוח נעמי פארן ושתי מקהלות זרות, ומשולבות בה תפילת "אל מלא רחמים" היהודית, תפילה נוצרית בלטינית מתוך תפילת האשכבה, רקוויאם, ותפילה מוסלמית בערבית.[3]

משפחתהעריכה

בעלה הראשון היה יצחק לזר, אותו הכירה בהיותה בת שש עשרה. לאחר שמונה שנים ובן משותף, טל, נפרדו בני הזוג. בעלה השני היה המוזיקאי פרופסור נעם שריף, לו הייתה נשואה עד פטירתו באוגוסט 2018. משריף נולד הבן, אביב.

אחותה הבכורה הייתה מבקרת התיאטרון שוש אביגל. סרטו של במאי הקולנוע אבי נשר "החטאים" מבוסס על יחסיהן ונפתולי משפחתן.

פרסים ותאריםעריכה

אלה שריף היא זוכת פרס ראש הממשלה למלחינים לשנת 2005 וזוכת פרס רוזנבלום של עיריית תל אביב-יפו לשנת 2005 יחד עם נאוה סמל על האופרה "צחוק של עכברוש". זוכת פרס המוזיקה הטובה ביותר לסרט על המוזיקה לסרט "החטאים" של אבי נשר בפסטיבל הסרטים במונטראל, קנדה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "פרצופים צוחקים", באתר "שרים במדים"
  2. ^ נעם בן זאבתוף בודד, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2008
  3. ^ תוכניית קונצרט "קאמרי בצהרי שישי", התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, 28 ביוני 2013 האתר של נאווה סמל