אלה מילך-שריף

אֵלה מילְך-שֶׁריף (נולדה ב-1 בספטמבר 1954) היא מלחינה ישראלית, כלת פרס אקו"ם למפעל חיים ע"ש פאול בן חיים (2022) וכלת פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים. בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב, ויצירותיה מבוצעות בישראל וברחבי העולם.

אלה מילך-שריף

לידה	1 בספטמבר 1954 (בת 69) חיפה, ישראל
שם לידה	אלה מילך
מוקד פעילות	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
בן או בת זוג	נעם שריף (1982–2018)
פרסים והוקרה	פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (2005) פרס אקו"ם (2022) פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה
www.ellamilchsheriff.com
פרופיל ב-IMDb

יצירתה המוזיקלית

מילך-שריף החלה להלחין מוזיקה בגיל 12. היא שירתה בלהקה הצבאית צוות הווי פיקוד המרכז, וב-1973 השיר שהלחינה, "אי שם בבקעה" (מילים: נח ורשובר, עיבוד: יוסי הורביץ), הפך ללהיט. היא הייתה ממקימי מקהלת "זמרי קאמרן".

מילך-שריף בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב במגמת קומפוזיציה, ואף למדה קומפוזיציה אצל פרופ' צבי אבני. בשירה השתלמה אצל פרופ' תמר רחום ודפנה כהן-ליכט.

היא הופיעה ברסיטלים ובקונצרטים עם פסנתר והרכבים תזמורתיים שונים בישראל ובאירופה ברפרטואר המשתרע מן הרומנטי ועד למוזיקה של זמננו, כולל אופרות קאמריות. ניסיונה בשירה הביא אותה להתמחות מיוחדת בכתיבה לקול האנושי.

מאז יצירתה "ואולי השמים ריקים" (2003), המבוססת על יומנו של אביה מתקופת השואה, מבוצעות יצירותיה תדיר בישראל ומחוצה לה. מילך-שריף כתבה 4 אופרות ויצירות תזמורתיות, קאמריות, ווקאליות וסולניות. בין התזמורות שניגנו יצירותיה: הפילהרמונית של הביביסי, הגוונדהאוז לייפציג, תזמורת הרדיו של סטוקהולם, תזמורת הרדיו של צפון-גרמניה, הפילהרמונית הישראלית ועוד. בין בתי האופרה שהציגו את האופרות שלה: בית האופרה של בראונשווייג, רגנסבורג ופורת בגרמניה ופסטיבל "אופרה אסורה" (entarteteopera) בווינה.

ארכיונה של אלה שמור בספרייה הלאומית.

משפחתה

אלה מילך נולדה בחיפה, ללוסיה לבית גלר ולד"ר ברוך מילך, ניצולי שואה מפולין. אביה היה גינקולוג ואיבד את רעייתו הראשונה ובנו הקטן בשואה. הוא נישא בשנית אחרי המלחמה וניהל תחת שם בדוי את בית החולים בעיר אופולה. בגלל איומים של קבוצות אנטישמיות על חייו ברחו בני הזוג לגרמניה, שם ניהל דר' מילך את מרפאת אונרר"א בעיר ביירוית. הוריה עלו לישראל עם אחותה הבכורה שוש והמשפחה השתקעה בחיפה.

אחותה הבכורה הייתה מבקרת התיאטרון ד"ר שוש אביגל. סרטו של במאי הקולנוע אבי נשר "החטאים" (2016) מבוסס על יחסיהן ונפתולי משפחתן.

בעלה הראשון היה יצחק לזר, אותו הכירה בהיותה בת שש עשרה. לאחר שמונה שנים ובן משותף, טל, נפרדו בני הזוג. בעלה השני היה המוזיקאי פרופסור נעם שריף, לו הייתה נשואה עד פטירתו באוגוסט 2018. לבני הזוג שריף נולד בן, אביב.

פרסים ותארים

אלה מילך שריף היא כלת פרס מפעל חיים של אקום לשנת 2022. היא זוכת פרס ראש הממשלה למלחינים לשנת 2005 וזוכת פרס רוזנבלום של עיריית תל אביב-יפו לשנת 2005 יחד עם נאוה סמל על האופרה "צחוק של עכברוש". זוכת פרס המוזיקה הטובה ביותר לסרט על המוזיקה לסרט "החטאים" של אבי נשר בפסטיבל הסרטים במונטראל, קנדה.

יצירות נבחרות

• יצירתה "קוורטט לקלרינט, כינור, ויולה וצ'לו" הוזמנה ובוצעה בבכורה בפסטיבל "אינטוניישנס" בברלין באפריל 2022 ותבוצע בפסטיבל למוזיקה קאמרית בירושלים בספטמבר 2022.
• יצירתה "פרידה" על פי טקסט של אלזה לסקר שילר לסופרן ותזמורת הוזמנה ובוצעה במאי 2020 על ידי התזמורת הסימפונית של בוכום בגרמניה בניצוחו של סטיבן סלואן.
• יצירתה "הזר הנצחי" על פי טקסט של יהושע סובול לשחקן ותזמורת הוזמנה ובוצעה בפברואר 2020 על ידי תזמורת הגוונדהאוס לייפציג בניצוחו של עומר מאיר ולבר. היצירה בוצעה בבימוי מלא בבית האופרה "תיאטרו מאסימו" בפאלרמו שבאיטליה ביולי 2020. מאז בוצעה היצירה על ידי תזמורת רדיו צפון גרמניה בהמבורג (2021), במנצ'סטר על-ידי הפילהרמונית של הביביסי (2022) ועל ידי הפילהרמונית הישראלית (2022). היצירה תבוצע ב 2023 בבוסטון, סטוקהולם, פארמה באיטליה וסנטה ברברה בקליפורניה.
• האופרה שלה "הבנאליות של האהבה", על פי ליברטו מאת סביון ליברכט הוזמנה ובוצעה בינואר 2018 על ידי בית האופרה של רגנסבורג בגרמניה בבימויו של איתי טיראן.
• האופרה שלה "שתיקתו של ברוך", על פי ליברטו של יעל רונן הוזמנה ובוצעה ב-2010 על ידי בית האופרה של בראונשווייג בגרמניה בבימויו של עידו ריקלין. האופרה בוצעה בהפקות נוספות בישראל (2014, עידו ריקלין), בפירת שבגרמניה (2015, ברונו ברגר-גורסקי ובווינה (2016, רבקה ובברלי בלאנקנשיפ).
• העיבוד שלה ל"קונטראפונקטוס 14" מתוך אמנות הפוגה מאת י.ס. באך, הוזמן על ידי הגוונדהאוס לייפציג, ביצוע 2019 פסטיבל באך, לייפציג, התזמורת הקאמרית-פילהרמונית של ברמן, עומר מאיר ולבר מנצח.
• יצירתה "נעם" פנטזיה לחליל ותזמורת, הוזמנה ובוצעה ב-2019 על ידי תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, שרון בצלי, חליל, כריסטיאן לינדברג, מנצח.
• יצירתה "שחרית" לסופרן, בריטון ותזמורת קאמרית, הוזמנה ובוצעה ב-2018 על ידי הקאמרטה הישראלית ירושלים.
• יצירתה "שיחה עם אבן" לסופרן, מצו-סופרן ואנסמבל קאמרי על פי שירה של ויסלבה שימבורסקה בוצעה ב-2015 בישראל. בוצעה בבימוי מלא בבית האופרה של בון, גרמניה ובבית האופרה של לוקסמבורג.
• יצירתה "הגיגים על אהבה" לפסנתר סולו הוזמנה ובוצעה בתחרות רובינשטיין 2013 בתל אביב.
• הקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת, גרסה ראשונה, הוזמנה ובוצעה ב-2008 על ידי הסימפונייטה הישראלית באר שבע, מיכל טל, פסנתר, דורון סלומון, מנצח. גרסה מעודכנת בוצעה ב-2010 בתזמורת סימפונית חיפה בניצוחו של נעם שריף.
• יצירתה "המנון סוף הלילה" לטקסט של המשורר רועי ארד לזמרות, מקהלה ותזמורת סימפונית בוצעה בביצוע בכורה עולמי ביולי 2009 על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה לרגל 100 שנה לעיר תל אביב.
• יצירתה "ואולי השמים ריקים" לזמרת, קריין ותזמורת (2003) המבוססת על יומן שכתב אביה בתקופת מלחמת העולם השנייה, הוזמנה ובוצעה בבכורה ב-2003 על ידי תזמורת סימפונט רעננה. היצירה תורגמה למספר שפות ובוצעה מאז באירופה ובארצות הברית.
• רביעית המיתרים "שירים על-פי תהום" (2006) לזמרת ורביעית מיתרים הוזמנה ובוצעה בבכורה בפסטיבל צ'אטאקווה בארצות הברית על ידי רביעיית אודבון ב-2006 ובבכורה ישראלית בחג המוזיקה הישראלית בירושלים ב-2006. מאז זכתה היצירה לביצועים חוזרים בארצות הברית ובישראל.
• האופרה צחוק של עכברוש (2005) שהלחינה על-פי ספרה של נאוה סמל ואף הייתה שותפה בכתיבת הליברית שלה, הוצגה לראשונה ב-2005 בתיאטרון הקאמרי של תל אביב בשיתוף התזמורת הקאמרית הישראלית. האופרה בהפקה הישראלית סיירה בפולין וברומניה ובוצעה באופרה יורק בטורונטו.
• יצירתה "שחורה אני ונאוה" (2007) על-פי טקסט מתוך "שיר השירים" לסופרן, קונטרה-טנור, טנור ובס ואנסמבל אינסטרומנטלי בוצעה בהצלחה גדולה בפסטיבל ישראל בירושלים 2007 ובעקבות הצלחתה זוכה היצירה לביצועים נוספים בישראל ומחוצה לה.
• יצירתה "ג'ונג'ון" לקריין, מקהלה ואנסמבל אינסטרומנטלי מבוססת על ספרו של יוסי בנאי "ג'ונג'ון". היצירה הוזמנה על ידי מקהלת מורן ובוצעה לראשונה בתל אביב ב-2018 על ידי מקהלת מורן בניצוחה של נעמי פארן בתל אביב כשבתפקיד הקריין קולו המוקלט של יוסי בנאי.

יצרתה "שירים על פי תהום" למצו סופרן ורביעיית מיתרים על-פי טקסט של אנט פאשאיאן הוזמנה ובוצעה בפסטיבל צ'אטאקווה במדינת ניו יורק על ידי רביעיית אודבון ב-2006.

• "לעוף מכאן", אופרה על פי ספרה של נאוה סמל המבוססת, בין היתר, על מוטיבים מוזיקליים של יהודי ג'רבה ותוניסיה עלתה לבמת התיאטרון הקאמרי ב-2 בינואר 2010, בבימויה של יעל רונן ובשיתוף עם האופרה הישראלית והסינפונייטה הישראלית באר שבע.
• "בלדה על שלושה נביאים" כתובה גם היא לטקסט של נאוה סמל. הראשון בשלושה הוא משה, הנביא הזקן. השני הוא ישו, הנביא הצעיר. השלישי הוא הנביא החדש, מוחמד. היצירה בוצעה לראשונה במאי 2008 בשצ'צ'ין שבפולין, בחגיגות ה-60 למדינת ישראל. בביצוע הבלדה השתתפו שלוש מקהלות, מקהלת מורן בניצוח נעמי פארן ושתי מקהלות זרות, ומשולבות בה תפילת "אל מלא רחמים" היהודית, תפילה נוצרית בלטינית מתוך תפילת האשכבה, רקוויאם, ותפילה מוסלמית בערבית.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של אלה מילך-שריף
• אלה מילך-שריף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אלה מילך-שריף, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אלה מילך-שריף, דף שער בספרייה הלאומית
• אלה מילך-שריף בקטלוג הספרייה הלאומית.
• "בלדה על שלושה נביאים", וידאו באתר מקהלת מורן
• מרדכי חיימוביץ, המסע אחרי היומן של אבא, באתר nrg‏, 26 באוקטובר 2008
• מרב יודילוביץ', מלחינה את חייה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2009
• נעם בן זאב, נעה שריף ואלה מילך-שריף, הזוג המלכותי של המוזיקה הקלאסית בישראל, בראיון חושפני, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2014
• נירית אנדרמן, המוזיקה שגרמה לאבי נשר ליצור את הסרט "החטאים", באתר הארץ, 27 בדצמבר 2015
• לירן גורקביץ', "הלחנתי את 'החטאים' בזמן הכימותרפיה": המלחינה שהעניקה השראה לסרטו של אבי נשר, באתר nrg‏, 19 בדצמבר 2016
• "הזר הנצחי" תזמורת הגוונדהאוס לייפציג
• "הזר הנצחי" בית האופרה של פאלרמו
• שיחה עם אלה מילך שריף
• "אינטרמצו" אריק ורדי עם אלה מילך-שריף
• "מאחורי הצלילים", ליאור פרידמן עם אלה מילך-שריף, באתר גלי צה"ל, 9 במרץ 2018