המרכז הישראלי לכבוד האדם

המרכז הישראלי לכבוד האדם הוא מלכ"ר וחברה לתועלת הציבור הפועל משנת 2004, במטרה ליזום, לפתח, לקדם ולהוביל תהליכים חברתיים וארגוניים, המטמיעים את ערך כבוד האדם ונורמות ההתנהגות הנגזרות ממנו, בחברה הישראלית על רבדיה השונים, כמו גם בארגונים ציבוריים ופרטיים. מטרתן של התוכניות המופעלות על ידי המרכז, היא לסייע לארגון ולחברים בו להבין את התשתית הערכית העומדת בבסיס מערכות היחסים ולפעול לשיפור נורמות ההתנהגות הנגזרות מהן. המרכז מתערב בעיקר בצמתים בהם מתקיימים יחסי סמכות ותלות בין אנשים וקבוצות. התוכניות אותן מפעיל המרכז מכוונות לצמצום התנהגויות אגרסיביות, למניעת ההחרפה ביחסים בין-אישיים ולהשתתתם על סובלנות וקבלה הדדית, תוך שמירה על ערכי כבוד האדם בחברה ככלל ובארגון בפרט.                 

המרכז הוקם על ידי ד"ר אורית קמיר, חוקרת ומרצה למשפט, מגדר ותרבות, מנסחת החוק למניעת הטרדה מינית (1998), ביחד עם שותפתה רבקה אלישע פעילה פמיניסטית בעלת תוארי BA ו-MA בעבודה סוציאלית ואשת חינוך, יו"ר המרכז לכבוד האדם.

צוות

צוות "המרכז הישראלי לכבוד האדם" הוא רב-תחומי וכולל: יועצים/ות ארגוניים/יות, משפטנים/יות, ועורכי/ות-דין, עובדים/ות סוציאליים/ות, יועצים/ות חינוכיים/ות, מרצים/ות וצוותי הדרכה בפריסה ארצית. כולם/ן בעלי התמחות מקצועית ספציפית בתחום כבוד-האדם ויישום התנהגותי של תכנים ערכיים.

פעילות

מאז הקמתו, בשנת 2004, המרכז פועל בתוך גופים מגוונים בעבר ובהווה כגון: צה"ל, משרד החינוך, משרד הביטחון, חברת החשמל, המוסד לביטוח לאומי, משרד התקשורת, מרכז השלטון המקומי, רשות הכבאות וההצלה, בתי חולים, מקומות עבודה פרטיים ועוד.

פעילותו של המרכז הישראלי לכבוד האדם משלבת מחקר אקדמי חדשני ומקיף בנושא כבוד האדם, עם עשייה חברתית - מקצועית.

המחקר האקדמי

המחקר האקדמי עליו מבוססת עבודת המרכז הוא מחקרה של ד"ר אורית קמיר המופיע בספרה "שאלה של כבוד: ישראליות כבוד האדם" (ירושלים: כרמל, 2004). המחקר חושף את משמעויותיו המובחנות של המושג העברי "כבוד" במציאות הישראלית על שלל פניה. המחקרים השונים מזהים ומנתחים את ההבדלים בין הערכים "הדרת-כבוד" (honor), "הילת כבוד" (glory), "כבוד סגולי" (dignity) ו"כבוד מחייה" (respect). כל אחד מסוגי הכבוד הללו שייך לעולם רעיוני וערכי שונה, המבנה דרכי חשיבה שונות ודפוסים ייחודים של תקשורת בין אישית.  כולם מקובצים יחדיו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שבלב הקונצנזוס הישראלי.

אסטרטגיית העשייה

העשייה החברתית – מקצועית של המרכז הישראלי לכבוד האדם מבוססת על אסטרטגיה לפיה יש צורך להכיר את הצרכים השונים של כל קבוצה חברתית, לסייע לה לגבש שפה משותפת ולפתח בקרבה נורמות התנהגות הנשענות על היבטיו ההומאניים של ערך כבוד האדם. מטרתן של התוכניות היא להפוך את התובנות התאורטיות לכלים פרקטיים ומיומנויות תפקודיות.        

כל התוכניות מלוות בתהליך הערכה איכותני וכמותני, הבוחן את התאמתן למשתתפיה ואת אופן ביצוען.

דירקטוריון המרכז

• ד"ר אורית קמיר – יו"ר הדירקטוריון
• עו"ד רחל בנזימן
• ד"ר רוני ויינשטיין
• עו"ד אורי שדה
• ד"ר סמדר שיפמן
• גב' מיכל שרף

ועדת ביקורת

• גב' חנה קוצר-ספיר

יו"ר המרכז

• גב' רבקה אלישע

בעלות תפקידים

• עו"ד אפרת נחמני- בר – ס. יו"ר
• גב' סיון גורביץ – ס. יו"ר ורכזת
• גב' שירה פינטו-ברנטל- רכזת
• עו"ד הילה חג'ג' פרגו - רכזת

תשתית תאורטית

"ארבעה פנים לכבוד האדם"

בספרה "שאלה של כבוד: ישראליות וכבוד האדם" (ירושלים: כרמל, 2004). מציגה ד"ר אורית קמיר תפיסה תאורטית ייחודית, המאפשרת להבין את מורכבותו של ערך כבוד האדם  ונורמות ההתנהגות נגזרות ממנו.

ד"ר קמיר חושפת כי המושג "כבוד האדם" מחבר ארבעה מושגים ערכיים שונים, המהווים ערכי יסוד של שלוש מערכות ערכיות נבדלות. הבלבול בין ארבעה המושגים הערכיים מוביל לבלבול בין המערכות הערכיות, שאינן תמיד עולות בקנה אחד זו עם זו.

השפה העברית אינה מכילה מילים נפרדות המאפשרות להבחין בין ארבעה המושגים הערכיים השונים המקופלים במילה כבוד, ולכן נתייחס אליהם באמצעות צירופי מילים, שכל אחד מהם מכיל את המילה כבוד: "הדרת-כבוד", "הילת כבוד", "כבוד סגולי" ו"כבוד מחיה".

"הדרת-כבוד"

מערכת הערכים המושתתת על הדרת-כבוד מגדירה את הדרת-הכבוד כמשאב, או נכס אישי בעל ערך חברתי רב, אשר קובע את מעמדו של כל אדם בהיררכיה החברתית ביחס לכל שאר הסובבים אותו. הדרת-הכבוד מקנה סטטוס מיוחס, שיש לקנות, לבסס, להבטיח, לנקום ולהשיב אותו בהתנהגות המפגינה עצמה, עליונות, שליטה במצב, עצמאות, אסרטיביות והעדר פחד. אדם שרכש לעצמו הדרת-כבוד חייב לשמור עליה ולהיזהר שלא לאבדה לטובת אחר. כדי להבטיח את הדרת-כבודו, אדם חייב לעמוד על שלו בכל מחיר, לא לוותר, לא להתפשר, לא להפגין חולשה, ולעולם לא "לצאת פראייר". כל ויתור לזולת עלול לעלות לאדם בביזיון והשפלה, כלומר לפגוע בהדרת-כבודו ובמעמדו החברתי. זאת ועוד: אדם המרגיש שהדרת-כבודו נפגעה על ידי זולתו חייב להשיב לעצמו את כבודו האבוד על ידי פעולת תגמול כנגד אותו זולת. פעולת התגמול נועדה ליטול מהדרת-כבודו של הפוגע, ובכך להשיב לנפגע את הדרת-כבודו שאבדה, ועמה את מעמדו החברתי.

"הילת כבוד"

מערכת שנייה של כבוד היא מערכת המושתתת על תפיסת כל אדם כמי ש"נברא בצלם אלוהים". על פי תפיסה זו, שהיא אמונית ביסודה, כל אדם מכיל השתקפות של כבודו המופשט, הקדוש, של האל, וכבוד זה הוא "הילת כבודו" של האדם. הילת הכבוד היא תכונה מולדת, שכל אדם מכיל מרגע לידתו, מעצם היותו בבואת צלם האלוהים. הילת הכבוד אינה נקנית בהתנהגות כלשהי, ואינה מקנה סטטוס חברתי. במסגרת מערכת ערכית זו, כל אדם חייב להימנע מפגיעה בהילת הכבוד של זולתו ושל עצמו, כלומר: להימנע מכל התנהגות או פגיעה באדם שעלולה לבזות את צלם האלוהים המשתקף בו. ההתנהגויות שעלולות לפגוע בצלם האל ולכן בהילת כבוד האדם קבועות בטקסטים הדתיים ומתפרשות על ידי כהני הדת, ואיש אינו יכול לערער עליהן. אדם אינו רשאי לסטות מן הכללים שנציגי האל קבעו, ולא למחול על הילת כבודו בהתנהגות או בהסכמה להתנהגות הזולת.

"כבוד סגולי" ו"כבוד מחייה"

מערכת שלישית של כבוד מושתתת על הכרה בקדושת חייו ואנושיותו של כל אדם באשר הוא אדם. מערכת ערכית זו מושתתת על ערכו של כל אדם מעצם היותו אדם. ערך זה, שהוא אחד לכל בני האדם בכל מקום, זמן והקשר, הוא המימד המוסרי של התכונה המשותפת לכולנו: אנושיותנו הטבועה. הוא מכונה dignity, ובעברית – כבוד סגולי. כבוד זה מתייחס לצלם האדם ולא לצלם האלוהים, והוא שייך לאדם עצמו. הוא אינו מוענק לאדם על ידי החברה, ואינו יכול להילקח ממנו על ידיה. משמעותו אינה נקבעת על ידי האל, אלא על ידי האדם עצמו. הכבוד הסגולי מתייחס למכנה המשותף האנושי הבסיסי ביותר, והזכויות הנגזרות ממנו הן בסיסיות לקיום אנושי.

נדבך ערכי נוסף, רחב יותר, מתייחס ומעניק משמעות וחשיבות לאותו חלק של האנושיות המכיל את תכונותיו הייחודיות של כל אדם, את צרכיו הייחודיים, סגולותיו, כמיהותיו, חלומותיו ויכולותיו. נדבך ערכי נוסף זה מכונן את "כבוד מחייתו" של כל אדם, כלומר זהו כבוד המתייחס לאותו מרחב מחיה שכל אדם זקוק לו כדי להתפתח על פי כישוריו הייחודיים, על פי תכונותיו, שאיפותיו והשתייכויותיו הקהילתיות. הזכויות הנגזרות מכבוד זה הן זכויותיו של כל אדם לממש ולהגשים את עצמו לא רק כיצור אנושי, אלא גם כבן אדם בעל ייחוד אישי (לרבות בחירה בהשתייכות קבוצתית, על כל המשתמע מכך).

תשתית מעשית

ארבעה פנים לכבוד האדם- ממושג אקדמי למציאות ערכית.

ערכים, נורמות התנהגות וסנקציות

ערכים מגדירים תפיסת עולם ורעיונות אשר החברה שואפת להנחיל לחבריה ולאורם היא מצפה מהם לפעול. על מנת שהערכים שנבחרו יוכלו לבוא לידי ביטוי בהתנהלות החברתית היום-יומית, מתפתחות מהם נורמות התנהגות, אשר יישומן מחזק את הערכים ומעניק להם משנה תוקף.

כאשר חלק מחברי הקבוצה אינם ממלאים אחר נורמות ההתנהגות המצופות, מטילה עליהם החברה סנקציות (גלויות או סמויות). הסנקציות מיועדות להבהיר את הגבולות ולשדר לשאר חברי הקבוצה שעליהם לדבוק בערכים ובנורמות ההתנהגות שנבחרו. הן הנורמות והן הסנקציות הללו  יכולות להיות פורמליות או בלתי פורמליות, בין אם תוקפן כתוקף חוק או מתוקף קודים חברתיים הנוצרים  בתוך הקבוצה או הסביבה החברתית המדוברת.

מתוך מכלול רחב של ערכים, אותם ניתן למצוא בכל חברה, אפשר לזהות מספר מצומצם מאוד של ערכים, המהווים את ליבת התפיסה הערכית של החברה. ליבה ערכית זו מקרינה על שאר הערכים שהחברה שואפת לקדם ומפרשת אותם בהתאם. 

ערך כבוד האדם מהווה את הליבה הערכית של החברה הישראלית. לכן, כל ארבעת הערכים החבויים בערך כבוד האדם, הם שחקנים בזירה החברתית ומשפיעים על התנהגותם של האנשים, כפרטים וכקבוצות.

מדוע אנשים מתנהגים כמו שהם מתנהגים?

השאלה המרכזית המעסיקה את חוקרי מדעי ההתנהגות היא: מדוע אנשים מתנהגים כמו שהם מתנהגים. כל דיסיפלינה וכל תפיסה רעיונות מציעה הסבר מתוך נקודת מוצא שונה. בעוד הגישות הפסיכולוגיות, המתמקדות בהבנת מבנה האישיות של כל פרט, תפיסות סוציולוגיות בוחנות את התנהגות הפרטים, על רקע הסביבה החברתית בה הם פועלים ומעניקות הסברים לתופעות חברתיות מרובות משתתפים.

אחת הגישות המוכרות פחות להבנת התנהגותם של אנשים, מדגישה את חשיבות הערכים כמשפיעים על התנהגות הפרטים והקבוצות ומעצבים אותה. היותם של הערכים סמויים מן העין מעצימה עוד יותר את השפעתם והם אכן, אחד הכוחות החזקים המניעים אנשים להתנהגות או להימנעות ממנה.

דינמיקה של הדרת כבוד בקרב קבוצות, חברות וארגונים

ערך הדרת הכבוד הוא ערך דומיננטי בחברה הישראלית. דינמיקה של הדרת כבוד נפוצה בחיי היום-יום, כמעט בכל מרחב ציבורי ובמיוחד ביחסים המערבים תלות וסמכות גם יחד. מאבקי הדרת כבוד נפוצים בין בני משפחה, קבוצות קהילתיות, קולגות, בין ממונים וכפיפים, בין סגלים, בין נותני שירותים, לקוחות וספקים ועוד.

מאבקי הדרת כבוד אלו, מוכרים וידועים לכל העובדים/ות בארגון. לעיתים הם מסומנים כבעיה של אדם זה או אחר, של קבוצה זו או אחרת. אולם לרוב, היקפם ועוצמתם האמיתיים- מושתקים. כאשר מאבקי הדרת הכבוד כוללים רבדים רבים, הם פוגעים בתפקודה של הקבוצה ו הארגון וחושפים את האנשים העובדים בו לחוויית איום מ- °360.

מדינות, קבוצות, חברות וארגונים רבים חורטים על דגלם ערכים הנובעים מערכי הכבוד הסגולי וכבוד המחייה, בציפייה שחברי הקבוצה יפעלו לפיהם. אולם כל עוד הם אינם מתמודדים עם הדומיננטיות של מאבקי הדרת הכבוד (הגלויים והסמויים), הם יתקשו להוביל להתפתחותם של חברים/ות הקבוצה לצמיחת מנהיגות חיובית ולשינוי הדינמיקות הפנימיות.

הנחות היסוד העומדות בבסיס עבודת המרכז

• תפיסת עולם ערכית ברורה ועקבית היא הכלי הראשון בידיו/ה של מנהיג/ה, מפקד/ת, מנהל/ת  ועוד.
• התנהגותם של אנשים נובעת, בין היתר, ממערכת הערכים אותה הם/ן מאמצים/ות. ערך כבוד האדםהוא ערך יסוד בחברה הישראלית, אשר בתוכו חבויים ארבעה ערכים שונים, חלקם מנוגדים זה לזה. כל אחד מהערכים מייצר נורמות התנהגות שונות וסנקציות שונות. ניתן ללמד לבצע בחירה ערכית מושכלת ולהבין את יתרונותיה ומחיריה.
• חשיפת התשתית הערכית הנמצאת בליבת הקבוצה  וחבריה, מאפשרת חשיפת החסמים הקיימים וקידום היישום של ערכים ונורמות החשובים לקבוצה, לחברה או לארגון.
• פעילות מתוך ערך הדרת כבוד מוקצנת, מכוננת מאבקי כוח, הטרדה מינית ואלימות בין אנשים.
• ההטרדה המינית אינה התנהגות "בלתי נשלטת" או "יצרית". היא מהווה עוד מרחב לביטוי כוח – מחד, והשפלה – מאידך.
• במצבים בהם מתנגשת הדרת הכבוד עם הכבוד הסגולי או עם כבוד המחייה, יש להעדיף את הכבוד הסגולי וכבוד המחייה.
• במצבים בהם מתנגשים ערך הכבוד הסגולי עם ערך כבוד המחייה, יש להעדיף את ערך הכבוד הסגולי. 
• קבוצות, חברות וארגונים היררכיים דורשים גם מתן הדרת כבוד למנהיגיהם. הדרת כבוד מתונה, המבוססת על כבוד המחייה של מקבלה היא רצויה וחשובה לתפקוד נכון של הארגון.
• גבולות ברורים, ביטחון, משמעת, ענישה – מצבים אלו ודומיהם, אינם נובעים בהכרח מערך הדרת הכבוד, אלא אם ביצועם נועד להשפלת האחר או נעשה באופן משפיל.
• סגל/הנהגת/הנהלת קבוצה, חברה או ארגון אינו יכול לשלוט על התנהגותם של אחרים. עם זאת, הוא יכול לעצב את דרכי ההתנהגות שלו, ובכך לצמצם את האפקטיביות של ההתנהגות האלימה ואת רווחיה.
• במסגרת פעילויות והשתלמויות המרכז ניתן לרכוש כלים בסיסיים להתפתחות מקצועית וארגונית, אולם רק יישום עקבי ושיטתי, המובל על ידי מנהיגי/ות ומנהלי/ות החברה או הארגון, יוכלו להשיג את התוצאות הרצויות ולשמרן לאורך זמן.

חשיבות בחינת הערכים באמצעות ערך כבוד האדם

במטרה לפתח תפיסת עולם המושתת על ערכי כבוד האדם חשוב לחשוף את ההיבטים הסותרים בין המוצהר למופעל בשטח, בין הגלוי לסמוי בכל מפגש עם קבוצות הפועלות מתוך הדרת כבוד.

בחברה הישראלית מתנגשים, לא אחת, ערך הדרת הכבוד וערכי הכבוד הסגולי וכבוד המחייה.

פעמים רבות תהייה הבחירה האוטומטית דווקא בערך הדרת הכבוד, אשר יועדף על ערך הכבוד הסגולי וכבוד המחייה.

גם אם ארגונים שואפים שאנשיהם יגיבו מתוך תפיסה ערכית של כבוד סגולי וכבוד מחייה, האנשים עלולים לפעול בהתאם לדינאמיקה הבינאישית שאינה מוצהרת, המבוססת על ערך הדרת הכבוד.

ארגונים רבים מעבירים מסרים סותרים לגבי האופן שבו הם מצפים מאנשיהם להגיב. ברובד המוצהר מעודד התנהלות מתוך ערכי הכבוד הסגולי וכבוד המחייה, בעוד הרובד הסמוי – מעודד דווקא התנהלות מתוך הדרת כבוד כך שדינאמיקות יבטאו תחרות אגרסיבית, שיח משפיל ויחס דורסני למשל.

הלחץ הקבוצתי מגורמים שונים בסביבה, בין אם בני משפחה, חברים, שכנים, קולגות ולעיתים אף ממונים או כפיפים בעבודה, הוא בעל עוצמה רבה, המשפיעה על הבחירה הערכית של הפרט. לכן קיימת חשיבות לתהליכים חברתיים אשר מובלים בכל סביבה וחברה  אשר אנו חברים או פעילים בה.

פעילות המרכז

קורסים והשתלמויות מקצועיות

"צריך לדבר על זה" - שוויון בין המינים וכבוד האדם: תוכנית השתלמות לפיתוח מקצועי המעניקה למורים/ות ידע שיטתי בתחום המגדר ויישומיו בבתי הספר. התוכנית מתקיימת מטעם היחידה למגדר ושוויון בין המינים במשרד החינוך.

"כבוד זה כל הסיפור" - על סמכות וכבוד בבית הספר: תוכנית ההשתלמות לפיתוח מקצועי מכוונת לביסוס את ערך כבוד האדם כערך בעל יישומים מעשיים בבית הספר בתחומים מגוונים, ביניהם: ביסוס סמכות המורה, קידום יחסי הורים-מורים, עבודה עם תלמידים/ות וגיבוש צוות.

כבוד האדם כבסיס לעבודת הסייעת: ההשתלמות מכוונת לפיתוח מקצועי של סייעות גני הילדים. במסגרת ההשתלמות נחשפות הסייעות לעולמות ידע שונים מתחום המגדר, החינוך והתקשורת הבין אישית, כל זאת תוך הבנה עמוקה של האופן שבו בא לידי ביטוי ערך כבוד האדם בגן.

כבוד האדם ומגדר בגן הילדים: תוכנית השתלמות לפיתוח מקצועי של גננות, אשר מעוניינות לפתח תפיסת עולם  מגדרית ולקדם את השוויון בין המינים בגן הילדים. הכלים הנרכשים מאפשרים לעצב את הגן ולפתח יישומים מגדריים, לחינוך לשוויון מבוסס ערך כבוד האדם בין בנות ובנים.

כבוד האדם כבסיס לניהול מערכות חינוך: ההשתלמות מיועדת להעניק להנהלות בתי ספר ידע וכלים ייחודיים, להובלת תהליכים בית ספריים, המכוונים לעיצוב מדיניות ותהליכי עבודה, במגוון ממשקי עבודה ואתגרים הניצבים בפני צוותי הניהול. ערך כבוד האדם ונורמות ההתנהגות הנגזרות ממנו, עומדים בבסיס ההשתלמות.

"פרט וקהילה – מתח של זהויות": תוכנית השתלמות לפיתוח מקצועי של יועצות חינוכיות, לעיצוב תפיסת עולם מקצועית וגיבוש תפיסה חברתית. ההשתלמות עוסקת במתח שבין הפרט והקהילה ובבחירות הערכיות הניצבות בפני היועצות בעבודתן.

מניעת התעמרות בעבודה: השתלמות המיועדת למנהלים/ות ולעובדים/ות, המפגישה אותם עם התופעה ההרסנית של התעמרות בעבודה ותהליכי המניעה בהן ניתן לפעול על מנת למגר את התופעה ולבסס אקלים של כבוד במקום העבודה. ההשתלמות מפנה את תשומת הלב לתהליכים החקיקתיים המתקיימים בעת זו, לטיפול בתופעה.

"גבולותיי הם כבודי" –מניעת הטרדה מינית בארגונים: השתלמות חד-יומית הפורסת בפני עובדים/ות ומנהלים/ות את תהליך התפתחותה של הטרדה מינית בארגון והדרכים להתמודד איתה. נקודת המבט הייחודית הנשענת על ערך כבוד האדם, מאפשרת הבנת התהליכים החברתיים בד בבד עם הבנת החוק והגיונו.

"יחסים של כבוד" – תוכנית השתלמות המיועדת לסגלים בתחום הבריאות (בתי חולים, קופות חולים, בתי אבות ומוסדות שיקום), המאפשרת לסגלים הרפואיים ללמוד כיצד להתמודד עם לחצים של מטופלים ועם סביבת עבודה מאתגרת ואינטנסיבית. כלים חדשניים, הנשענים על ערך כבוד האדם, נלמדים ומתורגלים בתוכנית.

"כבוד האדם ביחסי פיקוד": השתלמות המותאמת לגופי הביטחון השונים ומאפשרת למפקדים לפתח זהות פיקודית הנשענת על היבטיו ההומאניים של ערך כבוד האדם, תוך הרחבת התובנות לגבי התנהגותם של פקודים ודרכי הנעתם.

"תוכנית ש.י.ר.ות" - לשיפור היכולות הרגשיות והתפקודית: התוכנית מיועדת לצעירים וצעירות לקראת השירות הצבאי. במסגרת התוכנית ניתנת להם הזדמנות לפתח חוסן נפשי ולצמצם תופעות מוכרות של תסכול, אכזבה, חוסר אונים, ירידה במוטיבציה, קשיי תפקוד, ייאוש, עימותים עם מפקדים, איחורים, משפטים, נפקדות ועריקות.        

מנהיגות נשים קהילתית: קורס המיועד לנשים המעוניינות להשפיע על המתרחש בקהילתן, תוך הגברת המודעות לתהליכים חברתיים והראייה הביקורתית על תופעות קיימות. דגש ניתן על למידה שיטת של תכנון וביצוע תהליכים של יזמות חברתית.

לקריאה נוספת

1. ראיון עם סגן-אלוף נורית קוטיק- על עבודת המרכז וחיל החינוך לקידום אוכלוסיות מיוחדות בתוכנית עולים על ב' ברשת ב' עם כרמלה מנשה 05.9.16
2. אורית קמיר מתוך תוכנית הרדיו – "האוניברסיטה המשודרת- פמיניזם עכשיו" - "פמיניזם זכויות ומשפט" עם קובי מידן בגלי צה"ל

1. שולמית אלמוג, "זה מטריד אותי: לחיות עם החוק למניעת הטרדה מינית" מאת אורית קמיר, מה שאסור ומה שמותר, באתר הארץ, 17 במרץ 2010
2. הנרייט דהאן-כלב, פמיניזם וליברליזם בעולם ובישראל: עיון בספרה של אורית קמיר פמיניזם, זכויות ומשפט, תיאוריה וביקורת 26, 26, אביב 2005
3. ערכת הדרכה להקמה והפעלה של קבוצת תמיכה לבני משפחה המטפלים בזקן בבית- לקחים ממיזם קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים - ד“ר איילת ברג-ורמן

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הישראלי לכבוד האדם
• אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הישראלי לכבוד האדם (באנגלית)
• הספר "שאלה של כבוד ישראליות וכבוד האדם"
• קישור נוסף לכתיבה על הספר "שאלה של כבוד, ישראליות וכבוד האדם".
• ראיון באתר מאקו עם רבקה אלישע - התעמרות בעבודה
• האתר החדש של אורית קמיר (יתעדכן בהמשך)
• דף הוויקיפדיה  של אורית קמיר
• דף ויקיפדיה חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
• כל כתבותיה של  אורית קמיר בעיתון הארץ המקוון
• חוק יסוד כבוד האדם וחירותו- אתר הכנסת
• החוק למניעת הטרדה מינית- בניסוחה של ד"ר אורית קמיר, אתר הכנסת(הקישור אינו פעיל)