הסחת דעת
הסחת דעת או מוסחות היא תופעה שבה הקשב מוסט מאובייקט הקשב העיקרי אל גורם מסיח.[1] הסחת דעת היא אחד המנגנונים של ויסות רגשי. היא מאפשרת להסיט את הקשב מאספקט שלילי של מצב לאספקט חיובי או נייטרלי, ובכך להפחית רגשות שליליים.[2] בהסחת דעת ניתן להפנות את הקשב החוצה (אל גורמים מחוץ לאדם), או פנימה (אל מחשבות נייטרליות או חיוביות). משום כך, הסחת דעת מהווה אסטרטגיה יעילה לוויסות רגשות.[3] הסחת דעת מערבת אזורים ספציפיים במוח כמו האמיגדלה וקליפת המוח הקדם־מצחית.[4]
גורמים להסחת דעת
עריכה
הסחת הדעת יכולה להיגרם ממקורות חיצוניים או פנימים כאחד.
בין הגורמים להסחת דעת יכולים להיות קשיי קשב והנמכה ביכולת הקשב,[5] חוסר עניין במושא הקשב או החידוש והאטרקטיביות של הגורם המסיח. בקרב תלמידים בבתי-ספר, הסחת הדעת עשויה להיגרם מבחינה חברתית, כתוצאה מהצקות והקנטות, למשל.
הפרעת קשב
עריכה
ערך מורחב – הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית[5] שתסמיני הליבה שלה הם: קשיי קשב, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות.[6][7] אחד המאפיינים של הפרעת קשב הוא נטייה מוגברת להסחת דעת.[8] בנוסף, הפרעת קשב מקושרת לנדידת מחשבות ספונטנית ואינטנסיבית, בעקבות קשיי ויסות של רשת ברירת המחדל.[9] הנטייה למוסחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב יכולה להיגרם בעקבות חוסר יכולת לדכא בצורה מספיקה את הפעילות של רשת ברירת המחדל כתגובה לעלייה ברמת הקושי של משימה מסוימת.[10] בהתאם לכך, מוסחות רבה מעוררת חשד לקיומה של הפרעת קשב.[11] במקרה זה יש לפנות לאבחון הפרעת קשב על מנת לברר את המקור לקשיים.
השפעות של הסחת דעת
עריכהלהסחת דעת יכולות להיות השפעות שליליות או חיוביות, בהתאם למצב ולהקשר בו נמצא האדם. בהתאם לכך, ישנם מקרים בהם עולה הצורך להימנע מהסחת דעת ולצדם ישנם מקרים בהם עולה הצורך לעודד ואף ליצור הסחת דעת.
השפעות חיוביות
עריכהבטיפול קוגניטיבי התנהגותי, מטופלים לומדים איך להסיח את דעתם ממצבים שליליים העלולים לפגוע במצב הרוח.[12]
הסחת דעת יכולה להפחית תחושת כאב. לדוגמה, מאמר סקירה של 11 מחקרים מצא שהסחת דעת בעזרת מציאות מדומה מפחית כאב בניסויי מעבדה וכן בטיפול בכוויות.[13] עם זאת, הממצאים לגבי כאב מדקירת מחט לא היו עקביים.
הסחת דעת יכולה לסייע להתמודד עם מצב רוח שלילי. בניסוי שנערך על 60 סטודנטים, הכניסו אותם למצב רוח שלילי ואז הקצו אותם לשלושה תנאים: רומינציה (חשיבה מוגזמת), הסחת דעת וקשיבות (מיינדפולנס). רומניציה פגעה במצב הרוח, קשיבות לא שינתה אותה ואילו הסחת הדעת שיפרה אותה.[14]
השפעות שליליות
עריכהמשום שההתמדה היא מרכיב חיוני של החשיבה היצירתית, מוסחות עלולה לפגוע ביצירתיות של האדם.[15]
הימנעות מהסחת דעת
עריכהניתן לצמצם את כמות הסחות הדעת על ידי מעבר לסביבה שקטה יותר[16] שבה יש פחות גורמים מסיחים.
הקשב הסלקטיבי מאפשר למידע רלוונטי להנחות את ההתנהגות של האדם, תוך כדי צמצום ההשפעה של מידע מסיח או לא רלוונטי.[17] פעולה זו של הפניית הקשב לגירויים המתאימים בלבד מכונה "סינון" (Filtering).[18]
אחד הגורמים העיקריים שמסייעים בעבודה בסביבה אלטרנטיבית וריכוז במשימות הוא שיטה של הצבת גבולות שתמנע מהאדם להתפתות להסחות הדעת שסביבו. לטענתה, יש לשמור על הגבול בין בית ובין עבודה כשעובדים מרחוק, וכך להישאר מרוכזים ולפעול ביעילות בשני התחומים בנפרד.[19]
יצירת הסחת דעת
עריכהפעוטות בגילאי 3–6 חודשים כבר מסוגלים ליצור הסחת דעת עצמית מגירויים לא נעימים.[21]
אסקפיזם היא הסחת דעת נפשית המכוונת לבריחה ממצבים שנתפסים מלחיצים או לא נעימים במציאות היומיומית.
עורבא פרח הוא ביטוי שהמקבילה הנכונה שלו היא בלשון העממית של ימינו היא "ראה, ציפור!", שאומרו עושה בו שימוש במטרה לחמוק מדיון בנושא העיקרי להסיט את תשומת לבו אל עניין אחר.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ distraction, APA Dictionary of Psychology
- ^ James J. Gross, The Emerging Field of Emotion Regulation: An Integrative Review, Review of General Psychology 2, 1998-09, עמ' 271–299 doi: 10.1037/1089-2680.2.3.271
- ^ Natali Moyal et al, Cognitive strategies to regulate emotions—current evidence and future directions, Frontiers in Psychology 4, 2014 doi: 10.3389/fpsyg.2013.01019
- ^ Kateri McRae et al, The Neural Bases of Distraction and Reappraisal, Journal of Cognitive Neuroscience 22, 2010-02-01, עמ' 248–262 doi: 10.1162/jocn.2009.21243
- ^ 1 2 American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
- ^ Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology, 57(7), 579-589
- ^ Ramsay, J. R. (2010). CBT for adult ADHD: Adaptations and hypothesized mechanisms of change. Journal of Cognitive Psychotherapy, 24(1), 37-45.
- ^ אבישר, אלון (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)?. מאתר פסיכולוגיה עברית
- ^ Bozhilova, N., Michelini, G., Kuntsi, J., & Asherson, P. (2018). Mind wandering perspective on ADHD. Neuroscience & Biobehavioral Reviews.
- ^ Fassbender, C., Zhang, H., Buzy, W. M., Cortes, C. R., Mizuiri, D., Beckett, L., & Schweitzer, J. B. (2009). A lack of default network suppression is linked to increased distractibility in ADHD. Brain research, 1273, 114-128.
- ^ נופר ישי-קרין, (2005). אבחון פסיכולוגי בגיל הגן, בהתייחס לליקויי למידה והפרעת קשב. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.
- ^ Beck, J. S., Cognitive Behavior Therapy: Basics and Beyond, Second Edition, New York: Guilford, 2011
- ^ Kevin M. Malloy, Leonard S. Milling, The effectiveness of virtual reality distraction for pain reduction: A systematic review, Clinical Psychology Review 30, 2010-12-01, עמ' 1011–1018 doi: 10.1016/j.cpr.2010.07.001
- ^ C. Kuehner, S. Huffziger, K. Liebsch, Rumination, distraction and mindful self-focus: effects on mood, dysfunctional attitudes and cortisol stress response, Psychological Medicine 39, 2009-02, עמ' 219–228 doi: 10.1017/S0033291708003553
- ^ Boot, N., Baas, M., van Gaal, S., Cools, R., & De Dreu, C. K. (2017). Creative cognition and dopaminergic modulation of fronto-striatal networks: Integrative review and research agenda. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 78, 13-23.
- ^ Connor, D. J. (2012). Helping Students with Disabilities Transition to College: 21 Tips for Students with LD and/or ADD/ADHD. TEACHING Exceptional Children, 44(5), 16-25.
- ^ Bavelier, D., Achtman, R. L., Mani, M., & Föcker, J. (2012). Neural bases of selective attention in action video game players. Vision research, 61, 132-143.
- ^ Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.
- ^ Elizabeth Grace Saunders, How to Stay Focused When You’re Working from Home, Harvard Business Review, 2017
- ^ Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.
- ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.