פתיחת התפריט הראשי

יוסף בורג

פוליטיקאי ישראלי

שלמה יוסף בּוּרְג (31 בינואר 190915 באוקטובר 1999; ט' בשבט ה'תרס"טה' בחשוון ה'תש"ס) היה פוליטיקאי ישראלי, יהודי יליד גרמניה, מורה ורב, ממנהיגי תנועת המזרחי והמפד"ל, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל במשך ארבעים שנותיה הראשונות של המדינה, בכמה הפסקות[1].

יוסף בורג
Yosef Burg.jpg
יוסף בורג, 1951
לידה 31 בינואר 1909
ט' בשבט ה'תרס"ט
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית דרזדן, ממלכת סקסוניה, גרמניה
פטירה 15 באוקטובר 1999 (בגיל 90)
ה' בחשוון ה'תש"ס
ישראלישראל ירושלים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1939
מקום קבורה ישראלישראל בית הקברות סנהדריה, ירושלים
השכלה אוניברסיטת ברלין, בית המדרש לרבנים בברלין, אוניברסיטת לייפציג
עיסוק פוליטיקאי, רב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפד"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה חזית דתית מאוחדת, הפועל המזרחי, מפד"ל
שר הבריאות ה־2
8 באוקטובר 195124 בדצמבר 1952
(שנה ו-11 שבועות)
שר הדואר ה־2
24 בדצמבר 19521 ביולי 1958
(5 שנים ו-27 שבועות)
שר הסעד ה־3
17 בדצמבר 19591 בספטמבר 1970
(10 שנים)
29 ביולי 19754 בנובמבר 1975
(14 שבועות ויום)
שר הפנים ה־6
1 בספטמבר 19703 ביוני 1974
(3 שנים ו-39 שבועות)
29 באוקטובר 197422 בדצמבר 1976
(שנתיים ו-7 שבועות)
20 ביוני 197713 בספטמבר 1984
(7 שנים ו-12 שבועות)
השר לענייני דתות ה־8
5 באוגוסט 19815 באוקטובר 1986
(5 שנים ו-8 שבועות)
שר בלי תיק
13 בספטמבר 198423 בדצמבר 1984
(14 שבועות ו-4 ימים)
חבר הכנסת
14 בפברואר 194915 בדצמבר 1969
(20 שנים)
21 בינואר 197421 בנובמבר 1988
(14 שנים)
כנסות 17, 811
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שלמה יוסף בורג נולד בעיר דרזדן שבגרמניה ב-31 בינואר 1909 לאברהם בורג וסילביה שטוקהאמר. בין השנים 19281931 למד במקביל באוניברסיטת ברלין ובבית המדרש לרבנים ע"ש הילדסהיימר בברלין. בשנת 1934 קיבל תואר ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת לייפציג. ב-1939 הוסמך בורג לרבנות בידי רבו הרב יחיאל יעקב ויינברג[2]. בלייפציג החל בפעילות ציונית, והיה חבר בהנהגת תנועת המזרחי ובהנהלת מוסדות ההכשרה.

בורג עלה לארץ ישראל ב-1939, כזוכה במלגה למחקר באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי, וחבר סיעת "התנועה החקלאית"[3]. בהמשך עבד כמחנך ומורה לתלמוד והיסטוריה בגימנסיה הרצליה, ונתמנה לחבר הוועד הפועל הציוני עד 1951. לאחר מלחמת העולם השנייה, ניהל בורג בפריז את המשרד האירופי לעזרה לפליטים ולהעלאתם לארץ ישראל.

בורג כיהן כחבר הכנסת בין השנים 19491969 וכן 19741988, ובמקביל שימש כשר בממשלות ישראל. היה שר הבריאות בממשלה השלישית, שר הסעד, שר הדואר בממשלות הרביעית, החמישית והשישית, עד שנת 1958, בהמשך היה שר הפנים, שר הדתות ושר בלי תיק.

בשנת 1958 התפטר מהממשלה בעקבות שאלת "מיהו יהודי", ובפעם השנייה פוטר בשנת 1976 לאחר ששרי המפד"ל זבולון המר ויצחק רפאל ויתר חברי הסיעה נמנעו בהצבעת אי אמון בנושא חילול שבת (בורג פוטר אף על פי שהיה היחיד מהמפד"ל שהצביע עם הקואליציה נגד האי אמון) בטקס הבאת מטוסים מסוג F-15 לישראל, ויצחק רבין ניצל זאת כדי להקדים את הבחירות לכנסת התשיעית במסגרת מה שכונה "התרגיל המבריק".

בשנת 1970 מונה ליו"ר המפד"ל בעקבות פטירתו של השר חיים משה שפירא. בשנת 1979 מונה בורג בידי ראש הממשלה, מנחם בגין, לעמוד בראש הוועדה הישראלית שעסקה בנושא הפעלת תוכנית אוטונומיה ביהודה והשומרון וחבל עזה במסגרת שיחות השלום בין ישראל למצרים. תוכנית זו לא יצאה לפועל בסופו של דבר.

בינואר 1981 פיטר את המפקח הכללי של משטרת ישראל, רב-ניצב הרצל שפיר, כאשר זה לא דיווח לו אמת, לכאורה, על חקירת אבוחצירא. שפיר לא טמן את ידו בצלחת, חשף את קיומו של תיק מודיעיני בשם "תיק אפרסק" הכולל חשדות להתנהלות פלילית של שר הפנים, וטען כי הוראתו לבדוק את המידע בתיק זה היא שהביאה לפיטוריו.

בשנת 1986 התפטר בורג מממשלת האחדות הלאומית בעקבות לחצים של צעירי המפד"ל, אשר דרשו את רענון השורות ופינוי מקום לצעירים יותר. בשנים 19871988 מונה לנשיא המזרחי העולמי, ולאחר מכן כיהן כיו"ר מועצת יד ושם. בורג שימש גם כיו"ר חבר השופטים בחידון התנ"ך העולמי לנוער הנערך מדי שנה ביום העצמאות, משנת 1966 ועד שנה לפני פטירתו (ה'תשנ"ח-1998). גם בתפקיד זה הפגין את שליטתו המצוינת בשפות רבות, כאשר שוחח עם כל מתמודד בשפתו-הוא. בנוסף, העביר בורג שיעורי תורה בקול ציון לגולה בשפת היידיש, ובמשך עשור שידר דברי פרשנות במשבצת השידור ביידיש בקול ישראל.

ביום העצמאות האחרון לחייו (ה'תשנ"ט-1999) נבחר להיות אחד ממדליקי המשואות, אך בשל מצבו הבריאותי הדליקה רעייתו, רבקה, את המשואה בשמו. יוסף בורג נפטר בה' בחשוון תש"ס, 15 באוקטובר 1999, בבית החולים "שערי צדק" בירושלים, בגיל 90.

יחסו למזרחים ולאתיופיםעריכה

בהתייחסו לעולים ממרוקו, אמר בורג במושב הכנסת בשנת 1967 כי "משפחות מרובות ילדים מברדיצ'ב או מברלין אין; משפחות מרובות ילדים ממרקש – יש ויש […] אינני חושב שיש לתת כסף באופן אוטומטי כי לפעמים עלול להיקנות בכסף בקבוק של עראק במקום הלחם הדרוש"[4][5].

בורג התנגד לעליית יהודי אתיופיה ארצה, בטענה של חוסר התאמה ופערים תרבותיים וחברתיים שהיו קיימים בינם לבין יושבי הארץ[6]. הוא הוציא צווי גירוש לפעילים אתיופים שעלו ארצה ולא יכלו להתאזרח, כיוון שלא הוכרו כיהודים[7]. כשהרב עובדיה יוסף פסק שקהילת ביתא ישראל הם יהודים שאינם צריכים לעבור גיור לחומרא בשנת 1973, בורג, ששימש בתקופה זו כשר הפנים, הזמין יחד עם שר הקליטה, שלמה רוזן, דוח שנועד לערער את הפסיקה. הדוח, שחובר על ידי יוסף ליטבק, הכיל שלל נימוקים כנגד העלייה. לאחר ששלמה הלל מונה לשר הפנים, הוא מינה צוות שדן על חלות השבות על קהילת ביתא ישראל על סמך פסיקת הרב יוסף. לבסוף המליץ הצוות להחיל את השבות, והיא נכנסה לתוקפה ב-10 באפריל 1974, אולם בוטלה בידי בורג, עת שחזר למשרד הפנים ב-25 ביולי 1975.

משפחתועריכה

יוסף בורג היה נשוי משנת 1943 לרבקה לבית סלונים, ילידת חברון וניצולת טבח חברון (בגיל 8 ניצלה עם אביה, אמה ואחותה בידי שכן ערבי בשם אבו שאקר); היא הייתה בתם של חיה צביה שרה'זון ושל הרב יעקב יוסף סלונים (שנפטר בשנת 1937), הרב הראשי האשכנזי של היישוב היהודי בחברון, נצר לר' שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. אחיה היה אליעזר דן סלונים.

לבני הזוג בורג נולדו שלושה ילדים: צביה, עדה-לאה ואברהם. במשך עשרות שנים התגוררה משפחת בורג בווילה לאה שבשכונת רחביה בירושלים. בנם, אברהם בורג, היה יושב ראש הכנסת ה-15 ומראשי מפלגת העבודה. חתנם, פרופ' מנחם בן-ששון, כיהן כחבר כנסת בכנסת השבע עשרה מטעם סיעת קדימה וכנשיא האוניברסיטה העברית. בתם צביה פשחור, חברת קיבוץ עין הנצי"ב, נפטרה ממחלה קשה בשנת 1993, בגיל 48.

לקריאה נוספתעריכה

  • פרקים מאוטוביוגרפיה / יוסף בורג; ראיין וכתב מאיר חובב, ירושלים: יד שפירא, תשס"א-2000.
  • וימצא יוסף חן: לדמותו של הרב ד"ר יוסף בורג ז"ל / העורך: יהודה עזריאלי, ירושלים: קהילת רננים, תשס"א-2000.
  • יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק ב' (4), עמודים 373 - 386

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כיהן ב-19 ממשלות, ובכך היה השר שכיהן מספר הרב ביותר של קדנציות בממשלות ישראל.
  2. ^ דב שוורץ, כתב ההסמכה לרבנות של ד"ר יוסף בורג בחתימתו של הרב יחיאל יעקב ויינברג, ציונות דתית : היסטוריה, רעיון, חברה א, אוניברסיטת בר אילן, 2017, עמ' 221-223
  3. ^ רשימות המועמדים לוועידה השמינית של הפועל המזרחי בארץ ישראל, הצופה, 14 בספטמבר 1941
  4. ^ יוסף בורג, שר הסעד, 1967, הכנסת השישית, מושב ג', ועדת השירותים הציבוריים, ארכיון הכנסת, 14/11/1967
  5. ^ בקצבאות הילדים עלול להיקנות בקבוק עראק, באתר הצטטת
  6. ^ אלון דהן, ביתא ישראל - חשבון נפש היסטורי, באתר News1, ב-8 במאי 2015
  7. ^ אפרת ירדאי, ההיסטוריה הסודית: מה חלקה האמיתי של מדינת ישראל בעליית יהודי אתיופיה?, באתר המקום הכי חם בגיהנום, 13 באוגוסט 2017