הצלה (ארגוני רפואת חירום)

קבוצת ארגונים יהודיים לסיוע בשעת חירום

הצלה (בעגה אידישאית: הַצָּלָה) הוא שמם של ארגוני רפואת חירום יהודיים ברחבי העולם. רוב הארגונים פועלים באופן עצמאי ללא תלות זה בזה, אך משתמשים בשם התואר המשותף. האיות העברי של השם יהיה תמיד זהה, אבל ייתכן שוני בהגיה, כמו הַצָּלָה, הַצָּלֵה ועוד.

אמבולנס הצלה בקראון הייטס, 2007

היסטוריה עריכה

ארגון הצלה הראשון נוסד בשלהי שנות ה-60 בויליאמסבורג על ידי יהודי חסידי בשם הרשל ובר. מטרת הארגון הייתה לזרז את המענה הרפואי בקהילה, ולמתן את החששות התרבותיים של הקהילה דוברת היידיש מול גורמי הרפואה.

הרעיון התפשט לשכונות יהודיות אחרות באזור ניו יורק, ובהמשך גם למדינות ויבשות אחרות. ארגוני הצלה פועלים בארצות הברית (ב-10 מדינות קליפורניה, קונטיקט, פלורידה, אילינוי, מרילנד, מישיגן, ניו ג'רזי, ניו יורק ופנסילבניה), ארגנטינה[1], אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, ברזיל, קנדה, ישראל, מקסיקו, פנמה, רוסיה, דרום אפריקה, שווייץ, בריטניה ואוקראינה. על פי הערכות, "הצלה" הוא שירות אמבולנס מתנדבים הגדול בעולם.

מקור השם הוא מהפסוק במגילת אסתר: "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" (מגילת אסתר, פרק ד', פסוק י"ד).

הכשרה וציוד עריכה

רוב מתנדבי הצלה הם חובשים, אך יש גם מתנדבים בעלי הכשרה של פרמדיק או רופאים.

כל מתנדב הצלה מצויד בתיק עם ציוד עזרה ראשונה, מיכל חמצן ודפיברילטור. לפרמדיק או רופא יש גם ציוד להחייאה מתקדמת כמו תרופות וערכת אינטובציה.

זמני תגובה עריכה

המודל שנשען על מתנדבים המפוזרים בקהילה, מספק זמני תגובה מהירים ביחס לארגוני החירום הלאומיים. זמן התגובה תלוי במספר המתנדבים בכל תא שטח ובדרכי ההגעה. לדוגמה, זמן התגובה, בבורו פארק ובברוקלין לאירוע מסכן חיים, עומד על בין 1–2 דקות בשעות היום ובין 5 ל-6 דקות בשעות הלילה. בישראל זמן התגובה הוא מתחת ל-3 דקות.

זמן התגובה, משמעותו הגעת כונן חירום ראשון למקום האירוע. הגעת איש צוות מיומן במהירות מאפשרת טיפול רפואי מהיר, שעשוי במקרים רבים להוות גורם מכריע להותרת המטופל בחיים או להשליך על איכות חייו בעתיד. לדוגמה, מטופל הסובל מדימום עורקי מתפרץ, ייכנס להלם תת-נפחי תוך דקות ספורות אם הדימום לא ייעצר, כך גם מטופל הסובל מהפרעת קצב לב המונעת זרימת דם תקינה למוח, אם לא יבוצעו בו פעולות החייאה במהירות, עשוי למות או לסבול מחסכים נוירולגיים בהמשך חייו.

ישנה חשיבות גם לאבחון מהיר של המטופל לצורך הזנקת כוחות נוספים במקרה הצורך.

מעמד חוקי עריכה

בשונה מארגוני חירום לאומיים או פרטיים המתניידים לאירועי החירום באמצעות אמבולנסים, מתנדבי הצלה מתניידים בדרך כלל באמצעות רכבם הפרטי, במידה והם עוברים עבירת תנועה או פוגעים ברכוש או בנפש, הם עשויים להיות חשופים לתביעה.

ישנן מדינות המאפשרות למתנדבי הצלה להפעיל אורות חירום מהמהבים וסירנה ברכבם הפרטי.

בישראל, מתנדבים המאוגדים בארגוני הצלה נדרשים לשלם מדי שנה עבור ביטוח הנותן כיסוי לכשלים בתחום הטיפול הרפואי.

בחוקי התעבורה בישראל רק לרכב ביטחון מותר להפעיל אורות מהבהבים וסירנה. משרד התחבורה אינו מכיר ברכבים פרטיים של כונני רפואת חירום כרכב ביטחון ומשכך אסור להם להפעיל אורות מהבהבים וסירנה ועליהם לציית לכל חוקי התנועה. במידה והמתנדב עבר עבירת תנועה או פגע ברכוש או בנפש במהלך נסיעה למטופל הוא עשוי להיות חשוף לתביעה.

מעורבות בקהילה עריכה

בנוסף למשימתם העיקרית במתן מענה חירום רפואי, ארגוני 'הצלה' מעורבים לעיתים בפעילויות קהילתיות אחרות, כמו למשל ניהול קמפיינים הקשורים לשתייה בטוחה בפורים, בטיחות מפני שריפות בחנוכה ובשריפת חמץ ועוד.

רגישות תרבותית עריכה

מחסומי שפה, דת ותרבות יוצרים אתגרים עבור נותני שירותים בתחום הרפואה. מתנדבי הצלה המהווים חלק מהקהילה החרדית נותנים מענה מותאם לקהילה מהפן ההלכתי והשפתי.

מטופל חרדי החושש מחילול שבת יהיה רגוע יותר לקבל אבחנה לדחיפות הטיפול מאדם חרדי המכיר בקדושת השבת. אישה המודאגת מפגיעה בצניעותה, עשויה להיות רגועה יותר כשהיא מטופלת בידי אדם חרדי האמון על חוקי התורה בהנחה שיפעל לשמירה על צניעותה ככל שניתן.

מימון עריכה

ארגוני הצלה אינם ממונים על ידי הרשויות והם פועלים לגיוס כספים לצורך פעילותם.

הצלה בישראל עריכה

  ערך מורחב – הצלה ישראל

בשנת 1991 נוסד גרעין מתנדבי הצלה בירושלים שהיה למעשה ארגון הצלה הראשון בישראל. מתנדבי הצלה בישראל פועלים בשיתוף פעולה מלא עם מגן דוד אדום. מתנדבי הצלה מחולקים לפי אזורים וערים.

  • הצלה גוש דן - ארגון מתנדבים בערי גוש-דן והוא מפעיל קבוצות מתנדבים נוספות בצפון ובדרום.
  • הצלה ללא גבולות - ארגון הצלה הפועל מאז אוקטובר 2000. פעיליו פרושים בכל יהודה ושומרון ובמקומות מסוימים בפריפריה.
  • הצלה פתח תקווה - ארגון מתנדבים הפועל בפתח תקווה ובעל כ-130 מתנדבים.
  • צוות הצלה - ארגון מתנדבים הפועל בירושלים וסביבתה, בית שמש ורחובות. צוות הצלה מפעיל כ-180 מתנדבים[2].
  • החובש הר נוף - ארגון מקומי בשכונת הר נוף בירושלים, המפעיל אמבולנס של מגן דוד אדום ואת יחידת המתנדבים השכונתית.
  • הצלה יבנאל - ארגון מקומי ביבנאל המפעיל אמבולנס של מגן דוד אדום ואת יחידת הכוננים חסידי ברסלב[3].
  • הצלה דרום - ארגון שפועל באשדוד, ביישובי חבל לכיש ובמרחב נגב.

בנוסף ישנם גופי הצלה באלעד, רחובות, ראש העין, מודיעין עילית, עפולה, מירון וצפת, כפר חב"ד, טבריה, חולון בת-ים, ושערי חסד (מרכז העיר).

איחוד הצלה עריכה

ארגון איחוד הצלה נוסד בשנת 2006 כארגון חרדי על ידי קבוצת מתנדבים שפרשו מהצלה ישראל בעקבות סכסוכים בתוך הארגון. בעקבות סכסוכים עם מגן דוד אדום על רקע גיוס תרומות, מגן דוד אדום הפסיק את הקשר עם הארגון, בעקבות כך נערכו באיחוד הצלה להתחרות במגן דוד אדום, ופעלו לגיוס רחב של מתנדבים גם כאלו שאינם דתיים (בארגון קיים גם צוות של ערבים ממזרח ירושלים ומהמשולש[4]) והקימו מוקד חירום טלפוני משלהם.

בעקבות השינויים שחלו באיחוד הצלה התפטרו רבני הארגון מתפקידם, ומטעם בית ההוראה של הרב שמואל וואזנר פורסם בריכוזים החרדיים מכתב ובו נכתב כי בשל פרצות גדרי הצניעות והקדושה ובעקבות סירוב הנהלת הארגון לתיקון הכשלים, חל איסור להתנדב במסגרת ארגון איחוד הצלה[5].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה