הקמפיין לדקת דומייה לזכר חללי מינכן באולימפיאדת 2012
הקמפיין לדקת דומיה לזכר חללי מינכן באולימפיאדת 2012 היה קמפיין בינלאומי שנוצר על מנת לשכנע את הוועד האולימפי הבינלאומי לקיים דקת דומייה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 2012 כדי לזכור את הספורטאים הישראלים, שנרצחו בטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שהתרחש ב-1972, טבח אשר בוצע על ידי ארגון הטרור הפלסטיני ספטמבר השחור.
התמיכה בקמפיין הגיעה ממספר אנשי ציבור וסלבריטים, בהם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, מזכירת המדינה האמריקאית, הילרי קלינטון, מועמד המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו ב-2012, מיט רומני, שר החוץ הגרמני, גידו וסטרוולה, הפרלמנט האיטלקי, הפרלמנט האוסטרלי, הפרלמנט הגרמני והפרלמנט הקנדי.
חרף התמיכה של גורמים אלו, דחה הוועד האולימפי הבינלאומי את הבקשה לקיום דקת דומייה בטקס הפתיחה של התחרות, אך גורמים בוועד כיבדו את הקורבנות בטקס שאורגן על ידי שגרירות ישראל בלונדון והקהילה היהודית בלונדון ונערך ב-6 באוגוסט 2012. ב-5 בספטמבר 2012 נערך טקס זיכרון בבסיס חיל האוויר פירסטנפלדברוק שבגרמניה[1][2]. נשיא הוועד, ז'אק רוג, שסירב בתוקף לדקת הדומייה הרשמית, ונימק זאת ב"אין לערב פוליטיקה באולימפיאדה", החליט בסופו של דבר לערוך דקת דומייה ספונטנית בטקס שהתקיים ב-23 ביולי. טקס זה היה הפעם הראשונה בה הוועד האולימפי כיבד את הקורבנות הישראלים מטבח מינכן במהלך טקס בכפר האולימפי[3][4].
באולימפיאדת טוקיו שנערכה ב-2020 הוזכר במפורש טבח הספורטאים הישראלים במינכן ונערכה דקת דומייה רשמית לזכרם, לזכר הרוגי כל האולימפיאדות ולזכר הרוגי מגפת הקורונה[5].
ניסיונות ראשונים
עריכהמשפחות הספורטאים שנרצחו ניסו מאז הטבח לקדם טקסי זיכרון רשמיים עבור הנרצחים וכבר החל מאולימפיאדת מונטריאול, הראשונה שנערכה אחרי הטבח.
אנקי שפיצר, אלמנתו של מאמן הסיף הישראלי שנרצח בטבח, אנדרי שפיצר סייעה להובלת הקמפיין, היא תיארה את רעיון דקת הדומיה או אף צורה אחרת של הנצחת הספורטאים כ"טבעית בעינינו [של המשפחות]", עם זאת מאחר שמאז אולימפיאדת מונטריאול הוועד האולימפי מתבצר בעמדתו לא להנציח באופן רשמי את הקורבנות[6]. שפיצר אומרת כי הוועד האולימפי הסביר לה ולמשפחות כי אין "בפרוטוקול של טקס הפתיחה סעיף לגבי קיום הנצחה", שפיצר הגיבה לטענה זו ואמרה כי "שבעלי חזר הביתה בארון מתים זה לא היה בפרוטוקול, זה היה העמוד השחור בהיסטוריה האולימפית, 11 הספורטאים הללו היו חלק מהמשפחה האולימפית, הם לא היו תיירים, צריך לזכור אותם במסגרת האולימפית".
הקמפיין
עריכהבאפריל 2012, השנה בו ציינו כ-40 שנים לטבח מינכן, נוצרה עצומה מקוונות שכותרתה הייתה "תגידו לוועד האולימפי הבינלאומי: 40 שנים זה מספיק!" וזאת על מנת לגרום לוועד האולימפי לכבד את זכרם של אחד עשר הספורטאים שנרצחו בעזרת דקת דומייה. מרכז הקהילה היהודית במחוז רוקלנד שבמדינת ניו יורק יזם את העצומה יחד עם אנקי שפיצר, אלמנתו של אנדריי שפיצר. לקראת האולימפיאדה, שנקבע כנהוג ליולי של אותה שנה, מעל 100,000 אנשים חתמו על העצומה[7]. עוד באותו החודש, סגן שר החוץ הישראלי, דני אילון כתב מכתב רשמי לוועד האולימפי הבינלאומי, בו ביקש להנציח את הספורטאים בדקת דומייה, איילון כתב במכתב כי "עלינו לשמור על ערנות נגד מעשה שנאה וחוסר סובלנות העומדים בניגוד לאידיאלים של האולימפיאדה הבינלאומית"[8].
התמיכה בקמפיין
עריכההתמיכה בקמפיין דקת הדומייה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון, קריאות נשמעו מפרלמנטים שונים ברחבי העולם ומגורמי ממשל מרחבי העולם.
אוסטרליה
עריכהראש ממשלת אוסטרליה, ג'וליה גילארד, סגנה, וויין סוואן, שר החוץ בוב קאר ומנהיג האופוזציה, טוני אבוט וראשי מדינות אוסטרליה חתמו על מכתב שקרא לוועד האולימפי לקיים דקת דומייה, במכתב נאמר "הדומייה היא מחווה הולמת לספורטאים שאיבדו את חייהם על הבמה האולימפית, דומיה איינה מכילה הצהרות ואינה דורשת שום הבנה של שפה כדי לפרש אותה"[9].
קנדה
עריכהבית הנבחרם הקנדי אימץ פה אחד את הצעתו של חבר הפרלמנט היהודי מהמפלגה הליברלית, ארוין קוטלר לתמוך במחווה מיוחדת לקורבנות הטבח במינכן[10]. שר הספורט הקנדי, באל גוסאל ושר החוץ, ג'ון ביירד הפצירו בנשיא הוועד האולימפי, ז'אק רוג לשקול מחדש את עמדתו נגד הנצחת הקורבנות, הוא כתב לרוג ש"פיגוע הטרור כוון לא רק כנגד ישראל, אלא נגד הרוח והמטרות של התנועה האולימפיית, לאור ההשפעה של הטרגדיה הזו על הקהילה האולימפית כולה ועל העולם, יש לציין אותה בפומבי כחלק מהטקס הרשמי של המשחקים האולימפיים ולא רק על ידי המשלחת הישראלית"
גרמניה
עריכהשר החוץ הגרמני, גידו וסטרוולה תמך בדקת דומייה באולימפיאדת לונדון, במכתב לרוג כתב כי הטבח במינכן "היה גם מתקפה על המשחקים האולימפיים והרעיון האולימפי לקידום שלום וידידות בין האומות", וסטרוולה אמנם הסכים עם רוג שהאולימפיאדה אמורה להתקיים בספורט, אך חזר וביקש שתבוצע מחווה שתעביר באופן ראוי כי אלימות וטרור אינם תואמים את הרעיון האולימפי. הוא הוסיף כי גרמניה "מביטה לאחור בצער ובייסורים על טרגדיית מינכן"[11].
שר החוץ גווידו ווסטרוול תמך בדקת שתיקה באולימפיאדת לונדון במכתב לז'אק רוג ', נשיא הוועד האולימפיאדה הבינלאומית. ווסטרוול כתב כי הטבח במינכן היה "גם מתקפה על המשחקים האולימפיים והרעיון האולימפי לקידום שלום וידידות בין האומות." ווסטרוול הכיר כי המוקד של האולימפיאדה חייב להיות תחרות הספורט, אך פנה גם לרוג 'בבקשה ל"הפסקה של רגע בשעה מתאימה "במהלך האולימפיאדה, שתהיה" מחווה הומניטרית ודרך ראויה להעביר את המסר כי אלימות וטרור אינם תואמים את הרעיון האולימפי. " ווסטרוול הוסיף כי גרמניה "מביטה אחורה בצער ובייסורים על הטרגדיה של מינכן" ומחשבותיהם הן עם הקורבנות, משפחותיהם ואנשי הצוות הישראלי ששרדו.
נשיא הבונדסטאג, נורברט למרט התחייב לתמוך בדקה דומייה במכתב רשמי למקבילו הישראלי, יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין. ריבלין אמר כי "גרמניה, שבשטחה בוצעו פיגועי הטרור, הצטרפה למטרה היא משמעותית ביותר"[12].
הממלכה המאוחדת
עריכההאספה בלונדון הסכימה פה אחד להציע לראש העיר, בוריס ג'ונסון להבטיח כי קורבנות הטבח במינכן יוזכרו במהלך משחקי 2012 בדקת דומייה שתצוין בפארק האולימפי במהלך טקס הפתיחה או טקס הסיום.
ארצות הברית
עריכההסנאט של ארצות הברית, העביר החלטה פה אחד שקראה לוועד האולימפי הבינלאומי לקיים דקת דומייה[13]. בהמשך, גם בית הנבחרים העביר פה אחד הצעה דומה שהביאה ועדת החוץ של בית הנבחרים אך ההצעה לא עלתה בסופו של דבר להצבעה. בית הנבחרים אף קיים בעצמו דקת דומייה. חבר בית הנבחרים, אליוט אנגל טען כי הוועד האולימפי מסרב בכך שהם חוששים מפגיעה בכמה מדינות ערב וטען כי הסיבה היחידה שהנרצחים טרם הונצחו במסגרת המשחקים היא לאור היותם ישראלים, דבר שהוא תיאר כמביש"[14].
הנשיא, ברק אובמה אמר שהוא תומך "באופן מוחלט" בדקת דומייה. דובר המועצה לביטחון לאומי, טומי ויטור, אמר כי "אנו תומכים לחלוטין בקמפיין למען דקת דומייה באולימפיאדה לכבוד הספורטאים הישראלים שנרצחו במינכן"[15]. גם מזכירת המדינה, הילרי קלינטון כתבה לרוג בעניין וקראה לו לבטל את החלטת הוועד לא לקיים את דקת הדומייה[16].
המועמד הרפובליקני לבחירות לנשיאות שנערכו באותה שנה, המושל מיט רומני, תמך אף הוא בדקת דומייה. אנדראה סול, הדוברת של רומני אמרה כי "המושל רומני תומך בדקת הדומייה לזכרם של הספורטאים הישראלים שנרצחו במשחקים האולימפיים במינכן"[17]. רומני אף אמר בעצמו כי "כולנו זוכרים את 11 הספורטאים הישראלים שנרצחו בטבח באולימפיאדת מינכן 72'"[18].
התנגדות לקמפיין
עריכההרשות הפלסטינית
עריכהג'יבריל רג'וב שהיה אחראי על המשלחת הפלסטינית לאולימפיאדה אמר כי דקת הדומייה היא כלי מאבק להצגת העניין הפלסטיני ובירך על ההחלטה לא לקיים את דקת הדומיה, אותה כינה "צעד גזעני"[19]. הפרסום של הרשות באל-חיאת אל-ג'דידה, שהוא העיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית נמנע מלהתייחס לרציחות במינכן כאל טרור, וכינה אותן בכינוי "מבצע מינכן"[20].[21]. סגן שר החוץ הישראלי איילון גינה את השימוש במונח "גזעני" על ידי רג'וב והדגיש כי רצח הספורטאים הישראלים בשל לאומיותם הוא המעשה הגזעני.
הנצחות שאינן רשמיות
עריכהב־25 ביולי 2012 קיים בית הנבחרים האיטלקי דקת דומייה לציון 40 שנה לטבח במינכן ולכבוד קורבנות הטבח[22]. ב־29 ביולי גם חברי המשלחת האולימפית האיטלקית קיימו אף הם דקת דומייה. הנוכחים כללו כ־30 אנשים, כמו גם שר התיירות והספורט האיטלקי פיירו גנודי, ראש הוועד האולימפי האיטלקי ג'אני פטרוצ'י, יו"ר הוועד האולימפי הישראל, צבי ורשביאק וראש המשלחת הישראלית אפרים זינגר[23].
ב־27 ביולי 2012, למעלה מ-20,000 איש ברחבי לונדון השתתפו בתוכנית "דקה למינכן" שארגנה הפדרציה הציונית הבריטית[24][25].
גם הישראלים ציינו את יום השנה ה-40 לטבח במינכן בלונדון, במהלכו הוקראו תפילות לזכר 11 הישראלים שנרצחו, הונחו זרים, ונחשפה לוחית במרחק של ארבעה קילומטרים מהאצטדיון האולימפי. ראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון השתתף באירוע ואף בנאומו הזכיר כי שהיה בן 8 צפה באירועי הטבח במינכן והוא ציין כי "מה שנדבק במוחי הייתה תחושת אימה כי אירוע הספורט הגדול בעולם צריך לסבול מתקיפה שכזו"[26]. בנוסף, אנשי תקשורת ישראליים הקפיאו את שידורהם באופן לא רשמי לאורך של חצי דקת דומייה במהלך שידור טקס הפתיחה של האולימפיאדה.
הערות שוליים
עריכה- ^ "Rogge again rejects calls for minute's silence for victims of 1972 Munich massacre". The Washington Post. 21 ביולי 2012. אורכב מ-המקור ב-11 בדצמבר 2018. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Davidovich, Joshua (22 ביולי 2012). "Still refusing moment of silence, Olympic head says memorial will be held in Germany". The Times of Israel. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shaviv, Miriam (25 ביולי 2012). "Munich widows ask crowd to hold own moment of silence at Olympic opening". The Times of Israel. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "IOC president leads moment of silence at Olympic athletes' village". The Times of Israel. 23 ביולי 2012. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "סוף סוף נעשה צדק": לראשונה הוזכרו י"א חללי מינכן בטקס הפתיחה של האולימפיאדה, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2021
- ^ Sherwood, Harriet (26 ביוני 2012). "Munich Olympics massacre: the fight for remembrance". The Guardian. נבדק ב-26 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Greene, Richard (22 ביולי 2012). "Olympics head rejects silence for Israeli victims". CNN. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2012. נבדק ב-27 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rubin, Shira (24 באפריל 2012). "Israel calls for Olympic remembrance for murdered Munich athletes". The Times of Israel. נבדק ב-27 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Australian lawmakers write letter urging for Olympic moment of silence". The Times of Israel. 6 ביוני 2012. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Canada's federal government unanimous in support of Munich tribute at Games". 13 ביוני 2012. נבדק ב-27 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ahren, Raphael (27 ביוני 2012). "German FM calls for minute of silence for Israeli athletes killed on his territory". The Times of Israel. נבדק ב-27 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Podoslky, Philip (26 ביוני 2012). "US, Australia and Germany urge Olympic moment of silence for 1972 Munich victims". The Times of Israel. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "US Senate urges Munich Olympic moment of silence". Jewish Telegraphic Agency. The Jerusalem Post. 26 ביוני 2012. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Congressmen to hold moment of silence for Munich 11". The Times of Israel. Jewish Telegraphic Agency. 26 ביולי 2012. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ben Goldberg, Ari (20 ביולי 2012). "Obama 'absolutely' supports Olympic moment of silence for Israeli victims of 1972 massacre". The Times of Israel. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "APNewsBreak: Clinton urges IOC to hold moment of silence for Israeli athletes killed in Munich". The Associated Press. The Washington Post. 25 ביולי 2012. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, June 2021) - ^ Hosenball, Mark (23 ביולי 2012). "Romney backs Olympics moment of silence to honor Munich victims". Reuters. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רומני: "מניעת גרעין אירני - אינטרס אמריקאי עליון", באתר וואלה, 29 ביולי 2012
- ^ Miller, Elhanan (26 ביולי 2012). "PA official applauds decision to forgo 'racist' moment of silence for Munich victims". The Times of Israel. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Olympics and the Peace Process
- ^ "Palestinian Authority Rejects "Racist" Call for Olympic Silence". The Algemeiner. 26 ביולי 2012. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Italian parliament holds a minute of silence for Munich victims". The Times of Israel. 26 ביולי 2012. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Schmulovich, Michal (29 ביולי 2012). "Italians hold moment of silence for Israeli athletes murdered in Munich". The Times of Israel. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Over 20,000 hold moment of silence in London for Munich 11". The Times of Israel. 27 ביולי 2012. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "More than 20,000 Londoners hold Munich moment of silence". Jewish Telegraphic Agency. 27 ביולי 2012. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Harris, Rob (22 ביולי 2012). "Israelis mark Munich massacre at small London ceremony ahead of Games". The Times of Israel. נבדק ב-29 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה)