ראש ממשלת אוסטרליה

השר הבכיר של הריבון האוסטרלי וראש הרשות המבצעת האוסטרלית

ראש ממשלת אוסטרליה, רשמית: ראש ממשלת הקהילייה של אוסטרליהאנגלית: Prime Minister of the Commonwealth of Australia) הוא השר הבכיר של הריבון האוסטרלי וראש הרשות המבצעת האוסטרלית. ראש הממשלה ממונה לתפקיד על ידי המושל הכללי של אוסטרליה באישור הריבון, כאשר לתפקיד ממונה מנהיג המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט האוסטרלי, ראש הממשלה הוא התפקיד הביצועי הבכיר ביותר באוסטרליה.

ראש ממשלת אוסטרליה
איוש נוכחי אנתוני אלבניזי
תאריך כניסה לתפקיד 23 במאי 2022
דרכי מינוי מינוי של המושל הכללי של אוסטרליה
תחום שיפוט אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
מעון The Lodge (קנברה)
בית קיריבילי (סידני)
מושב המשרה קנברה, אוסטרליה
משך כהונה קצוב על פי רצונו של המושל הכללי
ייסוד המשרה 1 בינואר 1901
איוש ראשון אדמונד ברטון
http://www.pm.gov.au/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בדומה למקבילה הקנדית, תפקיד ראש ממשלת אוסטרליה אינו מעוגן בחוקה ואינו כתוב במפורש במסמכים החוקתיים של אוסטרליה. התפקיד נוצר ב-1 בינואר 1901, עם כינונה של קהיליית אוסטרליה, כחלק מחבר העמים הבריטי. המעונות הרשמיים של ראש הממשלה נמצאים בקנברה (הלשכה, The Lodge) ובסידני (בית קיריבילי, Kirribilli House).

ראש ממשלת אוסטרליה הנוכחי הוא אנתוני אלבניזי, שהחל את כהונתו ב-23 במאי 2022.

מינוי

עריכה

ראש ממשלת אוסטרליה ממונה על ידי המושל הכללי של אוסטרליה לפי סעיף 64 של חוקת אוסטרליה, המעניק למושל הכללי את הסמכות למנות שרי ממשלה ולדרוש מהם להיות חברים בבית הנבחרים האוסטרלי או בסנאט האוסטרלי, או להיות חברים באחד מבתי הפרלמנט האוסטרלי תוך שלושה חודשים ממועד מינויים. ראש הממשלה ושר האוצר הם באופן מסורתי חברים בבית הנבחרים, אך החוקה לא דורשת מהם להיות חברים בבית הנבחרים[1]. לפני שראש הממשלה נשבע אמונים לתפקיד "שר הכתר" (מונח חוקתי רשמי המשמש את מדינות אוסטרליה לתאר את שר הריבון השולט המייעץ למלוכה האוסטרלית), ראש הממשלה חייב להיות הראשון להישבע לחבר מועצת המנהלים הפדרלית במידה והוא לא חבר במועצה. עם בחירתו לתפקיד מוצמד לשמו של ראש הממשלה התואר "The RightHonourable" לכל ימי חייו.

ראש הממשלה, כמו שרים אחרים, מושבע בדרך כלל על ידי המושל הכללי ולאחר מכן מקבל מהמושל הכללי מכתב הרשאה למשרדו. כאשר ראש הממשלה מובס בבחירות, או מתפטר, ראש הממשלה עוזב את תפקידו ולמעשה מחזיר את מכתב ההרשאה למושל הכללי. במקרה שראש ממשלה נפטר בעודו מכהן, יוכל המושל הכללי לסיים את כהונת הפרלמנט. שרים מכהנים בתפקידם "לפי רצונו של המושל הכללי" (סעיף 64 לחוקת אוסטרליה), כך שתאורטית, רשאי המושל הכללי לפטר שר בכל עת, על ידי מכתב פיטורין בכתב המודיע על סיום כהונתם, אולם למרות שבסמכותו לעשות זאת, המושל הכללי מפטר שרים על פי עצתו של ראש הממשלה.

למרות חשיבותו של משרד ראש הממשלה, החוקה אינה מזכירה את המשרד בשמו.

אם ממשלה אינה יכולה לקבל את חקיקת ההקצאה (התקציב) של בית הנבחרים, או שהצעת אי-אמון תעבור בבית הנבחרים והממשלה תיפול, ראש הממשלה מחויב על פי החוקה לייעץ מיד למושל הכללי לפזר את בית הנבחרים ולקיים בחירות חדשות.

לאחר התפטרותו או מותו של ראש הממשלה, בדרך כלל ימנה המושל הכללי לתפקיד ראש הממשלה את מי שנבחר להיות יורשו של ראש הממשלה בפרלמנט, או במקרה של הפלת קואליציה, המושל הכללי ימנה לתפקיד ראש הממשלה את מנהיג המפלגה הבכירה בקואליציה. בכל ההיסטוריה הפוליטית של אוסטרליה, נרשמו ארבעה מקרים חריגים בולטים:

היו רק שלושה מקרים אחרים שבהם מונה מישהו אחר המכהן כמנהיג מפלגת הרוב בבית הנבחרים לתפקיד ראש הממשלה:

סמכויות

עריכה

ראש הממשלה הוא התפקיד הביצועי הבכיר ביותר באוסטרליה. בפועל, המועצה הפדרלית תפעל לאישור כל ההחלטות שהתקבלו על ידי הממשלה ולמעשה החלטות הממשלה ידרשו תמיד את תמיכת ראש הממשלה. הסמכות של המושל הכללי להקמת הסכמה מלכותית להקמת ממשלה (במסגרת שיטת הממשל של מלוכה חוקתית), לפזר את הפרלמנט, לקבוע את מועד הבחירות ממומשים על פי עצתו של ראש הממשלה.

בחירתו של מושל כללי חדש נמצאת בתחום סמכותו ואחריותו של ראש ממשלת אוסטרליה. זה מתייעץ עם חברי ממשלתו ולעיתים עם בית הנבחרים של אוסטרליה, ולבסוף עם המלך על מנת לקבל את אישורו הרשמי. המלך יכול לסרב להמלצת ראש הממשלה, אך הצעד חריג ביותר, ובוצע לאחרונה ב-1930 אז דחה המלך ג'ורג' החמישי את מועמדותו של סר אייזק אייזקס. במקרה תאורטי זה יכול המלך לבקש המלצה אחרת או למנות נציג מטעמו ללא כל המלצה. הסמכות הרשמית למנות את המושל הכללי מוטלת על מלך אוסטרליה, אך מינוי זה נעשה בעצתו הרשמית של ראש הממשלה. לפי האמנה, עצה זו ניתנת על ידי ראש הממשלה לבדו ולכן המינוי הוא למעשה הבחירה האישית של ראש הממשלה. ראש הממשלה עשוי גם להמליץ למלך לפטר את המושל הכללי, אם כי עדיין לא ברור כמה מהר יפעל המלך בעצה כזו במשבר חוקתי. חוסר הוודאות זה והאפשרות של "מרוץ" בין המושל לבין ראש הממשלה לפטר אחד את השני היווה שאלה מרכזית במשבר החוקתי ב-1975.

כוחו של ראש הממשלה נתון למספר מגבלות. ראש ממשלה שהודח מתפקידו כמנהיג מפלגתו, או שממשלתו איבדה את אמונו של בית הנבחרים האוסטרלי לאחר הצעת אי-אמון, חייב לייעץ לצאת לבחירת הבית התחתון מחדש או להתפטר מהמשרד או לבקש מהמושל הכללי לפטר אותו מתפקידו.

מפלגתו של ראש הממשלה תהיה בדרך כלל בעלת הרוב בבית הנבחרים ומשמעת המפלגה היא חזקה במיוחד בפוליטיקה האוסטרלית. מעבר של חקיקת הממשלה של בבית הנבחרים הוא בעיקר פורמלי בעוד קבלת התמיכה של הסנאט האוסטרלי יכולה להיות קשה יותר, זאת לאחר שהממשלה בדרך כלל חסרת רוב מוחלט בסנאט עקב הקלות היחסית בה ניתן לזכות לייצוג בסנאט ביחס לבית הנבחרים גורם למיקוד המאמץ של מפלגות קטנות בתחרות על מקומות הישיבה בסנאט. בדרך כלל המפלגות הקטנות אינן מצליחות להכניס את נבחריהן לבית הנבחרים.

ראש הממשלה הוא גם יושב ראש ועדת הקבינט לביטחון לאומי של אוסטרליה.

תנאים נלווים

עריכה
תאריך שכר
2 ביוני 1999 289,270$
6 בספטמבר 2006 309,270$
1 ביולי 2007 330,356$
1 באוקטובר 2009 340,704$
1 באוגוסט 2010 354,671$
1 ביולי 2011 366,366$
1 בדצמבר 2011 440,000$
15 במרץ 2012 481,000$[5]
1 ביולי 2012 495,430$[6]
1 ביולי 2013 507,338$[7]

ב-1 ביולי 2013, בית הדין השלטוני האוסטרלי העלה את שכרו של ראש הממשלה לסכום הנוכחי הנאמד ב-507,338 דולר אמריקני.

מעון

עריכה

לראש הממשלה יש שני בתי מגורים רשמיים במהלך כהונתו. המעון הרשמי העיקרי הוא הלשכה בקנברה (The Lodge). רוב ראשי הממשלה בחרו את הלשכה כמקום מגוריהם העיקרי בגלל מתקני הביטחון שלה ובגלל קרבתה לבית הפרלמנט. עם זאת, היו כמה ראשי ממשלה שבחרו לא לגור בלשכה. ג'יימס סקאלין החליט גם לא להעביר את מגוריו למעון ראש הממשלה הרשמי (הלשכה), שבנייתו הושלמה שנתיים קודם לכן, בציינו שזה מהווה בזבוז מיותר של כספי משלמי המיסים. הוא העדיף לגור בבית מלון קנברה (כיום מלון הייאט). בן צ'יפלי התגורר במלון בקוראג'ונג. לאחרונה, ג'ון הווארד השתמש במעון ראש ממשלה שבסידני (Kirribilli House) כמקום המגורים העיקרי שלו. עם מינויה של ג'וליה גילארד ב-24 ביוני 2010 לראשות הממשלה לאחר הדחתו של קווין ראד, אמרה גילארד כי היא לא תחיה בלשכה עד למועד שבו היא תבחר רשמית לראשות הממשלה בבחירות הכלליות.

במהלך כהונתו הראשונה של קווין ראד, צוות הלשכה הורכב משף בכיר ועוזר שף, אומנת, אב בית בכיר ושני דיירים זוטרים. בבית קיריבילי שבסידני, מועסק שף אחד במשרה מלאה. המגורים הרשמיים מאוישים באופן מלא ומשרתים הן את ראש הממשלה והן את משפחתו. בנוסף, לשניהם מתקני אבטחה נרחבים.

כלי תחבורה

עריכה

ראש הממשלה מקבל מספר שירותי תחבורה לעסקיו רשמיים כראש הממשלה. מטוס מס' 34 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי מוביל את ראש הממשלה באוסטרליה ובחו"ל על ידי מטוסי בואינג עסקיים שנקנו עבורו במיוחד ומטוסי צ'נג'לר קטנים יותר. המטוס מכיל ציוד תקשורת מאובטח, כמו כן גם משרד, חדר ישיבות וחדר שינה. סימן הקריאה של המטוס הוא "השליח". עבור נסיעות קרקע, ראש הממשלה מוסע במודל משוריין של סדרת המכוניות BMW. מכוניתו נקראת "C-1", או Commonwealth One, בגלל לוחית הרישוי שלה. ראש הממשלה מלווה על ידי כלי רכב משטרתיים של רשויות המדינה הפדרלית[8].

לאחר סיום כהונתו

עריכה

ראש ממשלת אוסטרליה שסיים את כהונתו מקבל בדרך כלל זכויות מסוימות לאחר שעזב רשמית את תפקידו כגון לינה במשרד, סיוע צוותי ומעבר ל"חיי גולד", המעניק לראש הממשלה לשעבר ולמשפחתו לנסוע בתוך אוסטרליה למטרות "לא מסחריות" על חשבון הממשלה.

בכל ההיסטוריה הפוליטית של אוסטרליה, רק ראש ממשלה אחד שעזב את הפרלמנט האוסטרלי חזר אליו. סטנלי ברוס הפסיד מושבו בפרלמנט בשנת 1929, בעודו ראש הממשלה, אך הוא נבחר מחדש לפרלמנט בשנת 1931. ראשי ממשלה אחרים נבחרו לפרלמנטים אחרים מלבד הפרלמנט האוסטרלי: סר ג'ורג' רייד נבחר לבית הנבחרים הבריטי (לאחר כהונתו כנציב עליון באנגליה); ופרנק פורד נבחר מחדש לפרלמנט של קווינסלנד (לאחר כהונתו כנציב עליון בקנדה וניסיון כושל להיבחר שנית לפרלמנט האוסטרלי).

נבצרות

עריכה

מפעם לפעם נדרש ראש הממשלה לעזוב את אוסטרליה לצורך עסקים ממשלתיים. כאשר ראש הממשלה נמצא מחוץ לגבולות אוסטרליה, סגן ראש ממשלת אוסטרליה ממלא את מקומו. בימים שלפני כליי הטיס, היעדרות כזו הייתה יכולה להמשך לתקופות ממושכות. לדוגמה, ויליאם ווט היה ממלא מקום ראש הממשלה במשך 16 חודשים, מאפריל 1918 ועד אוגוסט 1919, כאשר ראש הממשלה, בילי יוז, נכח בועידת השלום בפריז[9] ובמקרה אחר, הסנאטור ג'ורג' פירס היה ממלא מקום ראש הממשלה למעלה משבעה חודשים ב-1916[10]. ראש ממשלה בפועל ממונה גם כאשר ראש הממשלה עוזב את תפקידו. סגן ראש הממשלה בדרך כלל הופך להיות ראש הממשלה בפועל בנסיבות אלה.

שלושה ראשי ממשלה מתו בתפקידם - ג'וזף ליונס (1939), ג'ון קרטין (1945) והרולד הולט (1967) - ורוברט מנזיס התפטר מתפקידו ב-1941. בכל אחד מהמקרים הללו, סגן ראש הממשלה (שהיה אז תפקיד לא רשמי) הפך לראש ממשלה זמני, עד לבחירת מנהיג חדש למפלגת השלטון. באף אחד מהמקרים הללו לא הצליח ראש הממשלה הזמני לנצח בבחירות הבאות, עם זאת, לאחר התפטרותו של מנזיס בחרה ועידה משותפת של מפלגת אוסטרליה המאוחדת ומפלגת הכפר בארתור פאדן כמנהיג הקואליציה, למרות שמפלגת הכפר הייתה השותף הזוטר בקואליציה. למחרת היום הושבע פאדן כראש הממשלה.

ראשי ממשלת אוסטרליה

עריכה
מספר שם
(שנות חיים)
תמונה מפלגה תחילת כהונה סיום כהונה
1 אדמונד ברטון
(1920-1849)
 
המפלגה הפרוטקשוניסטית 1 בינואר 1901 24 בספטמבר 1903
2 אלפרד דיקין
(1919-1856)
 
המפלגה הפרוטקשוניסטית 24 בספטמבר 1903 27 באפריל 1904
3 כריס ווטסון
(1941-1867)
 
מפלגת הלייבור 27 באפריל 1904 18 באוגוסט 1904
4 ג'ורג' רייד
(1918-1845)
 
מפלגת הסחר החופשי 18 באוגוסט 1904 5 ביולי 1905
(2) אלפרד דיקין
(1919-1856)
 
המפלגה הפרוטקשוניסטית 5 ביולי 1905 13 בנובמבר 1908
5 אנדרו פישר
(1928-1862)
 
מפלגת הלייבור 13 בנובמבר 1908 2 ביוני 1909
(2) אלפרד דיקין
(1919-1856)
 
המפלגה הליברלית 2 ביוני 1909 29 באפריל 1910
(5) אנדרו פישר
(1928-1862)
 
מפלגת הלייבור 29 באפריל 1910 24 ביוני 1913
6 ג'וזף קוק
(1947-1860)
 
המפלגה הליברלית 24 ביוני 1913 17 בספטמבר 1914
(5) אנדרו פישר
(1928-1862)
 
מפלגת הלייבור 17 בספטמבר 1914 27 בספטמבר 1915
7 בילי יוז
(1952-1862)
 
מפלגת הלייבור
מפלגת הלייבור הלאומית
המפלגה הלאומית
27 באוקטובר 1915 9 בפברואר 1923
8 סטנלי ברוס
(1967-1883)
 
המפלגה הלאומית 9 בפברואר 1923 22 באוקטובר 1929
9 ג'יימס סקאלין
(1953-1876)
 
מפלגת הלייבור 22 באוקטובר 1929 6 בינואר 1932
10 ג'וזף ליונס
(1939-1879)
 
אוסטרליה המאוחדת 6 בינואר 1932 7 באפריל 1939
(מת בכהונתו)
11 ארל פייג'
(1961-1880)
 
המפלגה הלאומית 7 באפריל 1939 26 באפריל 1939
12 רוברט מנזיס
(1978-1894)
 
אוסטרליה המאוחדת 25 באפריל 1939 28 באוגוסט 1941
13 ארתור פאדן
(1973-1894)
 
המפלגה הלאומית 28 באוגוסט 1941 7 באוקטובר 1941
14 ג'ון קרטין
(1945-1885)
 
מפלגת הלייבור 7 באוקטובר 1941 5 ביולי 1945
(מת בכהונתו)
15 פרנק פורד
(1983-1890)
 
מפלגת הלייבור 6 ביולי 1945 13 ביולי 1945
16 בן צ'יפלי
(1951-1885)
 
מפלגת הלייבור 13 ביולי 1945 19 בדצמבר 1949
(12) רוברט מנזיס
(1978-1894)
 
המפלגה הליברלית 19 בדצמבר 1949 26 בינואר 1966
17 הרולד הולט
(1967-1908)
 
המפלגה הליברלית 26 בינואר 1966 19 בדצמבר 1967
(מת בכהונתו)
18 ג'ון מק'איוון
(1980-1900)
 
המפלגה הלאומית 19 בדצמבר 1967 10 בינואר 1968
19 ג'ון גורטון
(2002-1911)
 
המפלגה הליברלית 10 בינואר 1968 10 במרץ 1971
20 ויליאם מקמהון
(1988-1908)
 
המפלגה הליברלית 10 במרץ 1971 5 בדצמבר 1972
21 גוף ויטלם
(2014-1916)
 
מפלגת הלייבור 5 בדצמבר 1972 11 בנובמבר 1975
22 מלקולם פרייזר
(2015-1930)
 
המפלגה הליברלית 11 בנובמבר 1975 11 במרץ 1983
23 בוב הוק
(2019-1929)
 
מפלגת הלייבור 11 במרץ 1983 20 בדצמבר 1991
24 פול קיטינג
(נולד: 1944)
 
מפלגת הלייבור 20 בדצמבר 1991 11 במרץ 1996
25 ג'ון הווארד
(נולד: 1939)
 
המפלגה הליברלית 11 במרץ 1996 3 בדצמבר 2007
26 קווין ראד
(נולד: 1957)
 
מפלגת הלייבור 3 בדצמבר 2007 24 ביוני 2010
27 ג'וליה גילארד
(נולדה: 1961)
 
מפלגת הלייבור 24 ביוני 2010 27 ביוני 2013
(26) קווין ראד
(נולד: 1957)
 
מפלגת הלייבור 27 ביוני 2013 18 בספטמבר 2013
28 טוני אבוט
(נולד: 1957)
 
המפלגה הליברלית 18 בספטמבר 2013 15 בספטמבר 2015
29 מלקולם טרנבול
(נולד: 1954)
 
המפלגה הליברלית 15 בספטמבר 2015 24 באוגוסט 2018
30 סקוט מוריסון

(נולד: 1968)

 
המפלגה הליברלית 24 באוגוסט 2018 23 במאי 2022
31 אנתוני אלבניזי

(נולד: 1963)

 
מפלגת הלייבור 23 במאי 2022 מכהן

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה