הרון 1
הרון 1 (ידוע גם כ"מחץ 1" או "שובל") הוא כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם) שפותח על ידי חטיבת מלט של התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטב"ם MALE-Medium Altitude Long Endurance (רום בינוני, שהיה ממושכת). במהלך ניסויי הטיסה בוצעה טיסה רצופה של 52 שעות, אך זמן השהייה באוויר בתצורה מבצעית נמוך יותר בשל משקל המטען.
 | |||||||||||||
| הרון 1 בטיסה | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | כלי טיס מאויש מרחוק לשהייה ממושכת. | ||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ישראל | ||||||||||||
| יצרן | התעשייה האווירית לישראל | ||||||||||||
| טיסת בכורה | 1994 | ||||||||||||
| משתמש ראשי |
חיל האוויר הישראלי  | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||
 | |||||||||||||
  | |||||||||||||
היסטוריה עריכה
פיתוח עריכה
ה"הרון 1" פותח בתעשייה האווירית החל משנת 1994 על בסיס הסקאוט והRQ-2 פיוניר וככלי גדול ומתקדם יותר מהRQ-5 האנטר. ה"הרון" פותח ללא לקוח. סיפר צביקה ארזי, שעסק בפיתוח ה"הרון":
היינו חופשיים מאילוצים או דרישות, והחלטנו לשחק עם רעיונות, ליהנות מהעבודה. החלטנו שה"האנטר" וה"פיוניר" כבר לא מספיק טובים היום, כשהטכנולוגיה מאפשרת להשיג יותר. רצינו להכניס ב"הרון" את הטכנולוגיות הטובות ביותר במסגרת תקציבי המחקר והפיתוח שעמדו לרשותנו. התחלנו בהחלפת המנוע, שהיה נקודת התורפה של ה"האנטר". מצאנו מנוע שנתן הספק כפול מזה של ה"האנטר" והפך את הפלטפורמה לסבל מעופף, כזה שיוכל לסחוב כמה מטעדים בו זמנית.
"הכנסנו למל"ט דלק בכנפיים, דבר שמעולם לא נעשה בתחום המזל"טים. כך הרווחנו עוד 200 ק"ג דלק בכנפיים, ופינינו נפח בגוף המל"ט לנשיאת מטען. כל מה שידענו מפרויקטים קודמים בתעשייה: 'הלביא', הערבה והגלקסי, - הכנסנו ב'הרון'. הרכבנו לו כני-נסע מתקפלים, ולא קבועים כמו במזל"טים מהדור הקודם. אף אחד לא הפריע לנו בפיתוח, אף לקוח לא לחץ התוצאה הסופית הייתה מרשימה: אם ה"האנטר" יכול היה לשאת 50 ק"ג - ה"הרון" יכול היה לעלות לאוויר עם מטען של עד 300 ק"ג[2].
כניסה לשירות עריכה
"הרון 1" נמכר לראשונה בשנת 2000 ל-2 מדינות זרות בעיסקאות בהיקף של 150 מיליון דולר[3]. בשנת 2002 פורסם שצבא הודו רכש את המל"ט[4].
ה"הרון 1" נחשף לראשונה בפומבי (תחת השם "מחץ 1") ב-2003[5], באותה שנה גם השתתף בתרגיל קרב רב זרועי שנערך בנבדה שבארצות הברית, כחלק מניסיון שיווק לצבא ארצות הברית[6].
ביוני 2004 חתמה התעשייה האווירית על הסכם עם קבוצת חברות צרפתיות דאסו, סאז'ם ו-EADS, על מכירת טכנולוגיה והעברת ידע לייצור ה"הרון 1" בצרפת, תמורת כ-200 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הביטחונית הגדולה ביותר עם צרפת מאז האמברגו הצרפתי על ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים[7]. בשנת 2005 נחתמה עסקה דומה עם טורקיה בה נמכרו 10 יחידות שעליהם הותקן ציוד מתוצרת מקומית. ב-2007, הקפיאו הטורקים את העסקה בשל כעסם על מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. המטוסים סופקו לבסוף ב-2010[8].
ב-2008 נבחר ההרון 1 להחליף את מטוס הסיור הימי של חיל האוויר שחף (וסטווינד)[9].
תאונות עריכה
- בשנת 2001 התרסק אחד הכלים כשהיה בניסוי בחיל האוויר הישראלי[10].
- באוגוסט 2016 התרסק אחד הכלים בכפר זלפה במהלך טיסת אימון שערכה בו התעשייה האווירית לישראל. מההתרסקות נפגעו קל 25 בני אדם, בהם 13 ילדים[11].
- בספטמבר 2022 נפל אחד הכלים במרחב הימי בסמוך לגבול הצפוני, בעקבות תקלה. כוחות צה"ל משו את הכלי מן הים. כלי הטיס מסוג זה קורקעו במהלך התחקיר.[12]
- בנובמבר 2022 נפל אחד הכלים באזור ערד, המערך קורקע עד לסיום החקירה.[13]
- ב-29 בינואר 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל התרסק סמוך לרחובות כטמ"ם שובל, לאחר שחזר ממשימה ברצועת עזה. המערך קורקע עד לסיום החקירה.[14]
מאפיינים עריכה
ההרון 1 יכול לשאת מגוון מטענים ייעודיים: חיישן אלקטרו-אופטי, מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR), מכ"ם סיור ימי (MPR), ציוד לאיסוף מודיעין אותות, ציוד לממסר ואחרים. הוא מסוגל להפעיל ארבעה חיישנים בו זמנית. ניתן לשלוט בו באמצעות תקשורת בקו-ראייה, ממסר קרקעי או מוטס, וכן על ידי תקשורת לווינית.
ההרון 1 הוא בעל כן נסע מתקפל והוא מסוגל להמריא ולנחות אוטומטית.
מפעילים עריכה
ההרון 1 נרכש על ידי חיל האוויר הישראלי וכינויו שם הוא "שובל". הוא נכנס לשירות מבצעי ב-2005[15]. מלבד ישראל, מפעילות את ההרון 1 גם מדינות נוספות בהן הודו, אוסטרליה וסינגפור. צרפת מפעילה נגזרת של ההרון 1 המכונה הרפנג (EADS Harfang) שנמכרה גם למרוקו. גרסה מוגדלת של ההרון 1 היא ההרון TP.
אזרבייג'ן - חיל האוויר של אזרבייג'ן-5 כלים בשירות מבצעי.
אקוודור - חיל הים האקוודורי-2 כלים בשירות מבצעי.
ברזיל - המשטרה הפדרלית הברזילאית - 14 כלים בשירות מבצעי[16].
גרמניה - לופטוואפה- 3 כלים בשימוש מבצעי, כולל 2 תחנות קרקע בחוזה שכירות מ-2010[17], שהוארך עד החודשים הראשונים של 2019. ובנובמבר 2018 גרמניה האריכה את חוזה החכירה עד 2020[18]. ב-2022 חכרה גרמניה חמישה כלים[19].
הודו - חיל האוויר ההודי- 49 מל"טים בשירות מבצעי, לאחר שמל"ט 1 מתוך 50 שנקנו התרסק[20], שנקנו במסגרת עסקה בשווי 500 מיליון דולר. חיל הים ההודי- 16 כלים בשירות מבצעי.[21]
טורקיה - צבא טורקיה רכש 10 כלים[22]
יוון - משרד ההגנה הלאומי-7 כלים בשירות מבצעי תחת חוזה שכירות, החל מפברואר 2018[23].
ישראל - חיל האוויר הישראלי מפעיל את ההרון 1 תחת השם "שובל" במסגרת טייסת 200.
קנדה - חיל האוויר הקנדי המלכותי-3 כלים בשירות מבצעי.
קוריאה הדרומית - צבא רפובליקת קוריאה- 3 כלים בשירות מבצעי.
סינגפור - חיל האוויר של סינגפור- 2 כלים בשירות מבצעי.
ארצות הברית - צי ארצות הברית - 2 כלים בשירות מבצעי.
האיחוד האירופי - באוקטובר 2020, זכתה התעשייה האווירית ביחד עם איירבוס במכרז להשכרת מל"טי הרון למשמר החופים של האיחוד האירופי, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.[24]
צ'כיה - באוגוסט 2022 צ'כיה פתחה במגעים עם ישראל לעסקה לרכישת שלושה מל"טי הרון בשווי 70 מיליון דולר.[25]
גרסת "הרפנג" עריכה
מפעילות עבר עריכה
אוסטרליה - חיל האוויר האוסטרלי המלכותי - 2 כלים שהוציאו משירות בשנת 2017[27].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- Heron, באתר התעשייה האווירית לישראל
- חנן גרינברג, חדש בצה"ל: שובל - מטוס משודרג ללא טייס, באתר ynet, 7 במרץ 2007
הערות שוליים עריכה
- ^ Israel inaugurates Shoval UAV, janes.com, 12 במרץ 2007 (באנגלית)
- ^ "קשר עין", אייל בירנברג, ביטאון חיל האוויר
- ^ דרור מרום, עיסקאות ראשונות למל"ט ארוך הטווח של תע"א: 2 מדינות זרות רכשו ה"הרון", באתר גלובס, 8 בנובמבר 2000
- ^ דרור מרום, תע"א תמכור לצבא הודו מל"טים ב-400 מיליון דולר במספר שנים, באתר גלובס, 26 במרץ 2002
- ^ אמנון ברזילי, התעשייה האווירית מפתחת מל"ט בגודל בואינג 737, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2003
- ^ אמנון ברזילי, תע"א תפעיל עבור צה"ל מטוסים ללא טייס; גברה במכרז על אלביט מערכות ואירונאוטיקס, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2003
- ^ אמנון ברזילי, צרפת תרכוש נשק בשווי של כ-200 מיליון דולר מישראל, באתר הארץ, 14 ביוני 2004
- ^ טורקיה תרכוש 10 מל"טים מישראל, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2009
ג'קי חורי, דיווח: נפתרה מחלוקת בין ישראל וטורקיה ברכישת 10 מל"טים, באתר הארץ, 16 בינואר 2010 - ^ רן דגוני, מל"טים יחליפו את טייסי חיל האוויר מעל הים התיכון להגנה על חופי ישראל, באתר גלובס, 19 במרץ 2008
- ^ דרור מרום, צה"ל רכש מטוסים ללא טייס מדגם "הרמס-450 S" מחברת חץ- הכסף שבבעלות אלביט מערכות, באתר גלובס, 17 במאי 2001
- ^ נעה שפיגל, גילי כהן, כלי טיס בלתי מאויש של התעשייה האווירית התרסק בצפון, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2016
- ^ דובר צה"ל, כלי טיס מאויש מרחוק נפל במרחב הימי, האירוע יתוחקר
- ^ יואב זיתון, הסיבה המסתמנת - תקלה טכנית: זה הכטב"ם שהתרסק בדרום, באתר ynet, 10 בנובמבר 2022
- ^ יואב זיתון, עקב התרסקות הכטב"ם ברחובות: מפקד חיל האוויר קרקע את מערך השובל, באתר ynet, 31 בינואר 2024
- ^ ליה שנל, ארץ קטנה עם כטב"ם, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ אמנון מרנדה, ברזיליה, ישראל תספק לברזיל מל"טים ב-350 מיליון דולר, באתר ynet, 11 בנובמבר 2009
- ^ מירב אנקורי, תע"א תספק לגרמניה מל"טים ב-70-90 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2009
- ^ אמיתי גזית, גרמניה האריכה את החוזה לחכירת כלי טיס לא מאוייש של התעשייה האווירית, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2018
- ^ דני זקן, שוק הנשק העולמי התעורר, והחברות הביטחוניות הישראליות צפויות להרוויח, באתר גלובס, 10 במרץ 2022
- ^ אודי עציון, עסקת ענק: תע"א תמכור להודו 50 מל"טים בשווי כחצי מיליארד דולר, באתר ynet, 24 בפברואר 2019
- ^ Eye in the sky to guard Gujarat coast, The Times of India, 18 בינואר 2011 (באנגלית)
- ^ ג'קי חורי, דיווח: נפתרה מחלוקת בין ישראל וטורקיה ברכישת 10 מל"טים, באתר הארץ, 16 בינואר 2010
- ^
חגי עמית, צבא יוון יחכור מהתעשייה האווירית מל"טים תמורת עשרות מיליוני דולרים, באתר TheMarker, 6 במאי 2020
- ^ אודי עציון, מל"ט בליסינג: גם משמר החופים האירופי יחכור מתע"א את ההרון הימי בעשרות מיליוני דולרים, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2020
- ^ פרסום: צ'כיה החליטה לרכוש מל"טי ״הרון״ תוצרת התעשיה האווירית, באתר Israel Defense, 2022-08-10
- ^ עמי רוחקס דומבה, מרוקו רכשה מלטי הרון של תעא, באתר nrg, 19 בינואר 2014
- ^ End of an Era, as Our Heron Departs, באתר חיל האוויר המלכותי האוסטרלי, 8 באוגוסט 2017 (באנגלית)
