אריה שטרן

הרב הראשי לירושלים המכהן

הרב אריה שטרן (נולד ב-27 בנובמבר 1944, י"א בכסלו ה'תש"ה) הוא רב דתי־לאומי, לשעבר רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.[1] ראש מכון הלכה ברורה ובירור הלכה ועורכה הראשי של מהדורת ש"ס זו.

הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן במכון הלכה ברורה
הרב אריה שטרן במכון הלכה ברורה
לידה 27 בנובמבר 1944 (בן 79)
כסלו ה'תש"ה
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, חינוך, ארץ ישראל
תפקידים נוספים רב ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב יהודה קולודצקי, הרב אפרים בורודיאנסקי
חיבוריו הלכה ברורה ובירור הלכה עריכת הנתון בוויקינתונים
הרב האשכנזי של ירושלים
22 באוקטובר 201427 בנובמבר 2019
(5 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בתל אביב לאשר (ישעיה) וחוה לאה, בבית ציוני-דתי וחסידי. סבו מצד אביו, ר' רפאל שטרן, היה ראש הקהל באונגוואר ומקורב לאדמו"רים רבים.[2] למד בישיבת היישוב החדש, בישיבת חברון ובישיבת מרכז הרב החל משנת תשכ"ד.[3] בשנת תשכ"ו (1966) זכה בפרס משרד הדתות לחיבורים תורניים.[4] בחורף תשכ"ז התגייס לצה"ל ושירת במשך שלושה חודשים,[5] וכן שירת בצה"ל במילואים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.

בשנים תשכ"ח-תשכ"ט, לאחר נישואיו, התגורר בתל אביב ולמד בכולל "שבט מיהודה" להכשרת דיינים בתל אביב בראשות הרב אפרים בורודיאנסקי.

בתשעה באב ה'תש"ל (1970), בעקבות בקשתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, ראש ישיבת מרכז הרב, הקים עם הרב יוחנן פריד, אביב רייך ואחרים, את מכון הלכה ברורה ובירור הלכה, בראשו הוא עומד מאז הקמתו.[6] כראש המכון משמש הרב שטרן כעורך הראשי של סיכומי שיטות הראשונים והאחרונים על סדר סוגיות התלמוד הבבלי.[7]

בשנת תשל"ט, לצד ידידיו הרב יגאל שפרן והרב יששכר גואלמן, ובברכת רבו הרב קוק, היה שותף להקמת מכון מרחבים להכשרת מורים ומלמדים בקריית משה בירושלים, שבו היה חבר הנהלה. במוסד לימדו הרב שאול ישראלי והרב שלמה מן-ההר.[8] שימש חבר הנהלה בבית הספר נעם בירושלים.

בין השנים תשמ"ג-תשמ"ז, וכן תשנ"ט-תשס"ב, שימש כר"מ בישיבת מרכז הרב,[9] ובין השנים תשמ"ח-תשמ"ט כיהן כראש ישיבת הדרום ברחובות. כן לימד בישיבת אור עציון, בישיבת קריית שמונה בתקופת ייסודה, בשנים תשס"ג-תשס"ד לערך שימש כמגיד השיעור כללי בישיבת הכותל, וכן לימד בישיבת אורות שאול בפתח תקווה, בישיבת ההסדר אש התורה.

כן היה שותף עם הרב פריד ואביב רייך בפעילות לשיקומו של בית הרב בירושלים ולהפיכתו למרכז חינוכי להנחלת מורשתו של הרב קוק.

משמש מזה כמה עשורים כרב קהילת "הר חורב" בשכונת קטמון בירושלים.

הרב הראשי האשכנזי של ירושלים

עריכה
 
הרב אריה שטרן נושא דרשה
 
עם הנשיא ראובן רבלין במפגש זוכי פרס כץ
 
כותב חידושי תורה

הרב שטרן נבחר כמועמדה של הציונות הדתית למשרת הרב הראשי של ירושלים ב-2009.[10] מתנגדיו החרדים ניסו לדחות את מועד הבחירות עד לאחר שימלאו לו 70 כדי למנוע את בחירתו.[11]

לבסוף, ב-22 באוקטובר 2014, נבחר הרב שטרן לתפקיד, 11 שנים לאחר שנפטר הרב האשכנזי הקודם, הרב יצחק קוליץ.[12][13] הוא נבחר ברוב של 27 קולות מתוך 48 חברים בגוף הבוחר. לצדו נבחר כרב ראשי ספרדי, הרב שלמה משה עמאר.[14]

הרב שטרן זכה לתמיכת שר הדתות נפתלי בנט וראש עיריית ירושלים ניר ברקת. בין תומכיו הרבניים היו: הרב חיים דרוקמן, הרב אהרון ליכטנשטיין, רבי יוחנן סופר מערלוי,[15] הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב שמואל אוירבך, הרב אליהו בקשי דורון ורבני צהר.[16] הרב יעקב שפירא שהיה מועמד בעצמו הודיע שאם תתאפשר בחירת הרב שטרן - ימשוך את מועמדותו ויתמוך בו, כפי שאכן נעשה.

עם בחירתו הצהיר הרב: ”בכוונתי לשמש כרב של כל הירושלמים: חילונים, דתיים וחרדים. לעמוד בראש רבנות ירושלים זאת זכות גדולה, אך היא גם טומנת בחובה אחריות כבדה. אני אדאג שכל השירותים הדתיים יהיו נגישים וידידותיים ובכך ישמשו כמודל לשאר הרבנויות בישראל”.[17]

בהגיעו לגיל 70 האריכה מועצת הרבנות הראשית את כהונתו בחמש שנים, בהתאם לסמכותה.[18] כהונתו של הרב שטרן הסתיימה ב-27 בנובמבר 2019, וניסיונות להאריך את כהונתו לא צלחו.

עמדותיו

עריכה

יצא נגד התבדלות של מגזרים בשכונות משלהם והביע תמיכה במגורים בשכונות מעורבות של דתיים וחילונים.[19]

ביחס למערכת הכשרות אמר כי הוא מעוניין להחזיר רמת הכשרות בירושלים למצב של לפני כחמישים שנה, אז נתפסה לדבריו ככזאת שאין מהודרת ממנה.[20] זו אכן הייתה פעילותו העיקרית בשנות כהונתו, ובמהלכה עלתה רמת הכשרות בעיר וגם חרדים רבים החלו לסמוך על כשרות המהדרין של רבנות ירושלים.

ביחס לשיתוף נשים בתפילה אמר: ”היום המצב השתנה, ואי אפשר להפטיר כדאשתקד שבדורות הקודמים זה לא היה כך... ברור שיש צורך לחדש דברים, מתוך עיון בהלכה”. לאור זאת תמך בהגדלת עזרת הנשים בכותל לגודל של עזרת הגברים[21] והתיר הצבת ספר תורה בעזרת נשים בעת הקפות של שמחת תורה.[22]

ביחס להומואים אמר שיקבלם לבית הכנסת שלו, כשם שהוא מקבל מחללי שבת, אך ישתדל שלא יהיו שליחי ציבור.[24] הוא מתנגד למצעד הגאווה.[25]

הרב שטרן קרא להוציא את מקצועות הגמרא והקודש מבחינות הבגרות.[26]

הרב שטרן הביע רצון לקיים פעילות משותפת לדתיים וחילונים כדוגמת קיום קידושים משותפים בבתי הכנסת בירושלים אחרי תפילת מוסף.[22] במסגרת כך, הקים בדצמבר 2014 בירושלים פורום להידברות בין חילונים ודתיים. כמו כן ייחד יום קבלת קהל שבועי.[27]

לדעתו פרויקטים לאומיים ועירוניים צריכים להיבחן גם מנקודת מבט הלכתית.[28]

בשנת 2018 פסק הרב שטרן כי ניתן לקבור בבית קברות יהודי תושב מזרח ירושלים שנהרג בתאונה, משום שהאחראים על בתי הקברות המוסלמים בעיר סירבו לקוברו שם, בגין חשד למכירת נכסים ליהודים.

התנגד בפומבי להקמת ממשלה שתישען על קולות המפלגות הערביות.[29]

מספר פעמים דיבר בשבחם של נוער הגבעות, והיה, לצד הרב חיים דרוקמן, ממובילי הקריאה לשינוי היחס אליהם ו"מסע הרבנים" לגבעות השונות.[30]

חיים אישיים

עריכה

הרב שטרן נישא בשנת תשכ"ח למרים-יוכבד, ולהם שבעה ילדים. מחתניו: הרב אמוץ קורצטג, ר"מ בישיבת לנתיבות ישראל; הרב יצחק סמואל, ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים; אל"ם במיל' הרב ישי איתן, יושב ראש המועצה הדתית מטה בנימין. בנו הרב יחזקאל הוא ר"מ בישיבה הגבוהה בכרמיאל. בתו שירה נהרגה בתאונת דרכים בשנת 2007, בגיל 21.

ממאמריו

עריכה
  • מאמרי הרב אריה שטרן, באתר ספריית אסיף
  • 'בירורים בסוגיית "שטרא זייפא"', זכור זאת ליעקב, ירושלים תשל"א, עמ' רפא-רפו
  • 'בעניין הקדש וקנין בדבר שאינו ברשותו', בשמן רענן ב, ירושלים תש"ן, עמ' תלט-תמא
  • 'רוב או קבוע בפירות שנמכרו בשוק', התורה והארץ ב, מכון התורה והארץ שבט תשנ"א, עמ' 411–414
  • 'שיטת הממשל והבחירות לאור דברי מרן הרב זצ"ל', ברורים בהלכות הראי"ה, ירושלים תשנ"ב, עמ' 183–189
  • 'בנין התורה לדורות ב"בירור הלכה"', שם, עמ' 563–571
  • 'בירורים בגדר של קדושת הארץ', משנת השמיטה ב, רמת מגשימים תשנ"ה, עמ' 573–581
  • 'מעמד הנכרים במדינת ישראל', ניצני ארץ יב, מרכז הרב תשנ"ח, עמ' 317–322
  • 'אמירת הלל בר"ח וביום העצמאות', נשמה של שבת, חברון תשנ"ט, עמ' 578–580
  • 'קדושת ארץ ישראל בימים ההם בזמן הזה', אמונת עתיך 50, חשון-כסלו תשס"ג, עמ' 64–71
  • 'תרומת הבנות בצניעותן לבנין החברה והעם', טל לישראל – פרקי חינוך לבת, אור עציון תשס"ה, עמ' 281–285
  • 'להוראת הגמרא בישיבות התיכוניות', שמעתין 172–173, ניסן-אלול תשס"ח, עמ' 235–244
  • 'התמודדות אל מול השחיתות הציבורית', שערי צדק טז, תשע"ה, עמ' 51–52
  • 'תוקף מינוי מדינא דמלכותא', שערי ציון יז, תשע"ו, עמ' 50–52
  • 'סמכות המדינה במשפט האזרחי והפלילי', שערי צדק יח, תשע"ז, עמ' 348–352

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אריה שטרן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יוסי נכטיגל, הנשיא ריבלין חתם על מינוי הרב אריה שטרן למועצת הרה"ר, ‏28 בדצמבר 2014
  2. ^ שמעון יוסף מלר, זכר רפאל, ירושלים: שמעון מלר
  3. ^ הילה וולברשטיין ושמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 104
  4. ^ תלמידי ישיבה מצטינים זכו בפרסים, הצופה, 3 באפריל 1966.
  5. ^ הילה וולברשטיין ושמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 299
  6. ^ הילה וולברשטיין ושמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 72
  7. ^ יואל יעקובי, גמרא כהלכה, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2007
  8. ^ פועה שטיינר, ההר הטוב הזה – תולדות רבי שלמה מן ההר, ירושלים תשס"ח, עמ' 303–304; הילה וולברשטיין ושמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 561–562
  9. ^ לדוגמה ראו: אריה אלברט, 'פרקים מראשיתה של פא"י הארצישראלית ומחיי הישוב', שערים, ג' באלול תשמ"ג, עמ' 6
  10. ^ יצחק טסלר, הרב אריה שטרן מועמד הציונים-דתיים לתפקיד הרב הראשי של ירושלים, באתר nrg‏, 27 באוגוסט 2009
  11. ^ שרי רוט, יש תאריך: הבחירות לרבנות ירושלים יתקיימו בכ"ז תשרי, ‏31 באוגוסט 2014; ישי כהן, מועצת הרבנות אישרה פה אחד את 'כושר' הרב שטרן, ‏12 באוקטובר 2014
  12. ^   מנהיגות רוחנית נחוצה, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014
  13. ^   יאיר אטינגר, מערכת הבחירות לרבנות ירושלים שוברת שיאים של נקמנות וציניות, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2014
  14. ^ קובי נחשוני, רבנים לירושלים: הרב שלמה עמאר והרב אריה שטרן, באתר ynet, 21 באוקטובר 2014
  15. ^ צבי שיימן, ‏האדמו"ר מערלוי הפתיע את הרב אריה שטרן: תברך אותי, באתר "סרוגים", 3 בנובמבר 2014
  16. ^ יונתן אוריך, כך ניצח הרב אריה שטרן את הבחירות לרבנות ירושלים, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2014;נטעאל בנדל, רבנים בכירים מתגייסים לבחירתו של הרב שטרן, ‏17 בפברואר 2014
  17. ^ Times of Israel Staff, Amar, Stern voted as Jerusalem chief rabbis, ‏21 באוקטובר 2014
  18. ^ חזקי עזרא, אושר המשך כהונתו של הרב אריה שטרן, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
  19. ^ אסף שניאור, ירושלים, עיר שחוברה לה יחדיו!
  20. ^ אבי שיף, הרב שטרן בראיון ראשון: "נפגשתי בסתר עם רבנים", ‏23 באוקטובר 2014
  21. ^ יקי אדמקר‏, מצעד הגאווה והר הבית: שאלנו והרבנים ענו, באתר וואלה‏, 21 באוקטובר 2014
  22. ^ 1 2 אריאל הורוביץ, הפיתרון הוא רבנות חיובית, ‏25 באוקטובר 2013
  23. ^ הרב אריה שטרן, ש"צ הומו, ‏כ' אייר תש"ע
  24. ^ אריאל הורוביץ, הפיתרון הוא רבנות חיובית, ‏25 באוקטובר 2013;.[23]
  25. ^ מערכת בשבע, הרב אריה שטרן: המצעד מזעזע ומחריד אותי, ‏03 בספטמבר 2009
  26. ^ אורי פולק, הרב שטרן: להוציא את התורה מבחינות הבגרות, ‏23 ביוני 2011
  27. ^ אורנית עצר, הרב שטרן יוזם פורום הידברות, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2014
  28. ^ עדו בן פורת, רב העיר ירושלים נגד חילולי השבת, באתר ערוץ 7, 7 בפברואר 2017
  29. ^ חזקי ברוך, הרב אריה שטרן לערוץ 7: אסור להקים ממשלה שנשענת על גויים, באתר ערוץ 7
  30. ^ יהונתן גוטליב, הרב אליקים לבנון: "אנחנו נעמוד בחזית של הגבעות", באתר ערוץ 7
הקודם:
הרב יצחק קוליץ
רבה הראשי האשכנזי של ירושלים
2014-2019
הבא:
?