ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

ישיבת מרכז הרב

ישיבה
תאריך ייסוד	ה'תרפ"ד, 1924
השתייכות	ציונות דתית
מייסדים	הרב אברהם יצחק הכהן קוק
ראש הישיבה	הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא
תלמידים	כ־600 (תשע"ח)
מיקום	קריית משה, ירושלים
קואורדינטות	31°47′16″N 35°11′48″E
mercazharav.org.il
(למפת ירושלים מוגדלת)   ישיבת מרכז הרב (למפת ירושלים רגילה)   ישיבת מרכז הרב

ישיבת "מרכז הרב" נוסדה על ידי הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), בשנת ה'תרפ"ד (1924). הישיבה ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.

רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בישיבת מרכז הרב או היו תלמידים של רבנים שלמדו בה. היא נחשבת בעיני רבים ל"אם הישיבות הציוניות".

הראי"ה קוק, מייסד וראש הישיבה

היסטוריה

רקע

הרב קוק הקים ישיבה כבר לפני מלחמת העולם הראשונה, ביפו שבה כיהן כרב, וזאת כדי לא להיכנס לעימותים עם היישוב הישן. לצורך כך הוא פנה למנהיגי המזרחי ואפילו פרסם מודעות בעיתונות. הישיבה קמה בשנת ה'תרס"ט (1909). היא מנתה רק כעשרה תלמידים וכעבור מספר שנים התפרקה.

ייסודה

עם התמנותו של הרב קוק לתפקיד הרב הראשי לישראל ורב העיר ירושלים, הוא החל לפעול למען הקמת ישיבה בירושלים. ישיבה שנועדה להיות מרכז רוחני, שתשלב את תורת ישראל עם תקומת עם ישראל בארץ ישראל. תחילה, בשנת תרפ"א (1921), התכנס חוג תלמידים מישיבות בירושלים סביבו, ושמע ממנו שיעורים בנושאים שונים. חוג זה, שנועד להוות "הכנה ליסוד הישיבה המרכזית העולמית", מנה כעשרים וחמישה תלמידים. בעיות כלכליות מנעו את פתיחת הישיבה במשך שנתיים, עד שהנדיב הארי פישל בנה את מעונו של הרב הראשי, ובו גם בית מדרש. עם סיום הבנייה החלו ההכנות המעשיות להקמת הישיבה, שנוסדה שנה מאוחר יותר.

הרב דוד כהן (הנזיר) הכין הצעה לתוכנית הלימודים על פי בקשתו של הרב קוק. ההצעה כוללת לימודי תנ"ך וביקורת על ביקורת המקרא, בלשנות עברית, גאוגרפיה של א"י, היסטוריה, מבואים לתושבע"פ, השתלשלות ההלכה, השוואת המשפט העברי למשפט הרומי, בוטניקה, אנטומיה ואסטרונומיה כמקצועות עזר לתלמוד ועוד. לימודי פילוסופיה יהודית כללו בהצעה בין היתר את פילון, רס"ג, חובת הלבבות, מורה נבוכים, כוזרי, רמח"ל, קבלה וחסידות. התוכנית לא יושמה בפועל.

הישיבה בימי הראי"ה

בית הרב קוק, שבו שכנה הישיבה מהקמתה בשנת תרפ"ד (1924) ועד שנת תשכ"ד (1964)

חצר בית הרב

הרב דוד כהן, סיפר בזיכרונותיו משנת תרפ"ג:

"בקיץ שעבר ואני יושב בבית המדרש סגור ומסוגר, עטוף בטלית ותפילין ושוקד על תלמודי בקול ניגון ערב והנה דופקים בדלת, ואפתח דלתות בית המדרש, והנה שני צעירים לקראתי, ואשאלם, מה אתם רוצים? ללמוד – הייתה התשובה. אז אמרתי למזכיר הישיבה ומייסדה, הרב יצחק לוי, הנה הזדמנות ראשונה לפתיחת הישיבה ויסודה, ויעדתיו לפנות מיד בזה אל הרב... כך הונח היסוד הראשון ונפתחה הישיבה". שני הבחורים היו שבתי שמואלי, לימים מזכיר הישיבה, ואריה בוירסקי.

הישיבה הוקמה בבית הרב בירושלים, (כיום ברחוב הרב קוק, סמוך לכיכר ציון). הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, בש"ס ובפוסקים. אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי אמונה, שניתנו בעיקר על ידי הראי"ה ו"הרב הנזיר" רבי דוד כהן. כמו כן הועברו בישיבה שיעורי תנ"ך, שעליהם הופקד בנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה קוק. בישיבה לימדו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב יצחק אריאלי, הרב שלום נתן רענן ועוד. לצד הראי"ה, התמנה הרב אברהם אהרן בורשטין, הגאון מטבריג, שעלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924) והחל לכהן כראש ישיבה באדר תרפ"ה, ולשיעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים לישיבת מרכז הרב. אך הוא נפטר בי"ט בכסלו תרפ"ו (1926) לאחר שהספיק ללמד בישיבה כתשעה חודשים בלבד. היו מגעים להזמנתו של רבי שמעון שקופ על מנת שילמד בישיבה, אולם התוכנית לא יצאה אל הפועל.

בשנותיה הראשונות מנתה הישיבה כמה עשרות תלמידים, והיא גדלה מעט במשך השנים והגיעה לבין שבעים לשמונים תלמידים. עם זאת, המצב הכלכלי של הישיבה לא איפשר לה להתפתח, ובשלב מסוים נמנעו מלקבל תלמידים חדשים אלא אם כן הם שילמו על מחייתם בעצמם (בניגוד למקובל באותה תקופה). בעקבות מסעות התרמה שנערכו בארצות הברית השתפר המצב הכלכלי, והישיבה התרחבה והגיעה ליותר משמונים תלמידים, אך בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנות ה־30, כמו גם חוסר ניסיונו הניהולי של הרב צבי יהודה קוק שנתמנה באותה שנה למנהל הישיבה, נכנסה הישיבה שוב למצוקה תקציבית. למרות מסעות התרמה מחודשים, ומכתבים ששלח הראי"ה עצמו לאישים שונים, נותר המצב הקשה בעינו עד לפטירתו של הראי"ה בשנת תרצ"ה (1935).

לישיבה הגיעו תלמידים בולטים מישיבות מזרח אירופה. חלק מן התלמידים השתתפו בתרצ"ב בהקמת "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד".

סדר הלימוד בישיבה בתקופת הרב קוק

כל אחד מהתלמידים למד מסכת שבה לבו חפץ, והלימוד היה עצמאי לגמרי ונטול פיקוח, וזאת בדומה לנהוג בישיבות היישוב הישן. בערבים התקיימו שיעורי הרבנים, והמעוניינים יכלו להשתתף בהם. הראי"ה נשא לעיתים את שיעורו בפלפול תלמודי במשך שעות, עד חצות הלילה, כשהוא מדבר בקול נמוך ובמהירות רבה. נושא השיעור היה מפורסם מראש, שכן נדרשו ימים של הכנה כדי לאפשר את הבנתו.

הגבהת ספר תורה בישיבה

הישיבה תחת ראשותו של הרב יעקב משה חרל"פ

לאחר פטירתו של הראי"ה, התמנה לראשות הישיבה תלמידו הרב יעקב משה חרל"פ, והרב שלום נתן רענן התמנה למנהל הישיבה. תקופה זו הייתה קשה מבחינה כלכלית וביטחונית. אותות התקופה הזאת ניכרו גם בישיבה. בשנות הארבעים הצטרף הרב אברהם שפירא, שנישא לאחותו של הרב רענן, לצוות הישיבה במהלך מלחמת העצמאות התגייסו רבים מבני הישיבה לצה"ל, זאת חרף המחלוקת בשאלה זו בין הרב צבי יהודה שקרא לגיוס לבין הרב חרל"פ שהתנגד לו, בדומה לראשי ישיבות נוספים בירושלים באותה תקופה. היעדרות התלמידים בתקופה זו ונפילתם של מספר תלמידים גרמה לירידה במצב הישיבה.

הישיבה תחת ראשותו של הרב צבי יהודה קוק

בניין ישיבת מרכז הרב מצידו האחורי

הרב צבי יהודה קוק ליד הספרייה בישיבה יחד עם הרב אברהם שפירא

עם פטירתו של הרב חרל"פ, בשנת תשי"ב, החל למלא את תפקיד ראש הישיבה בנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה, יחד עם הרב רענן. בראשית התקופה, הייתה הישיבה קטנה מאוד. למעט שני שיעורים כלליים של הרב רענן ושל הרב אברהם שפירא, שעד אז מסר אך שיעור קצר, לא ניתנו שיעורי גמרא בישיבה. בהמשך התחזקה הישיבה והייתה ל"ספינת הדגל" של הציבור הדתי לאומי. חיזוקה של הישיבה התאפשר בזכות שני גורמים עיקריים: החלטת הנהלת בני עקיבא שבוגרי התנועה יונחו ללכת לשנת ישיבה לפני שיפנו להתיישבות; והשתלבותה של ישיבת "משכן ישראל", בראשות הרב יעקב כלאב במרכז הרב (פעולה שנבעה מההחלטה הראשונה). לאחר מלחמת ששת הימים משכה הישיבה תשומת לב ציבורית לאחר שתנועת גוש אמונים שהורכבה בעיקר מתלמידי הישיבה ובוגריה, הקימה את תנועת ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון, ותשומת לב זו גרמה שהישיבה פרצה לתודעה הציבורית.

בשנת תשי"ט החל להעביר שיעור כללי בישיבה הרב שאול ישראלי. הוא שימש בתפקיד ראש ישיבה עד לפטירתו בשנת תשנ"ה^{[דרוש מקור]}.

בחשוון תשכ"ה, מחמת ריבוי התלמידים, עברה הישיבה לשכונת קריית משה בירושלים, לבניין חדש שנבנה עבורה ברחוב בן דור (עם השנים הוסב שמו ל"רחוב הרב צבי יהודה"). בעשר השנים הבאות בית המדרש היה בבניין הפנימיה, במקום שבו נמצאים כיום חדרי השיעורים, ובשנת תשל"ה עבר בית המדרש למקומו הנוכחי.

במהלך שנת תשל"ב נפטרו הרב שלום נתן רענן והרב דוד כהן ("הנזיר"). מיד לאחר מכן, נפטר גם הרב מרדכי פרום שהיה ר"מ בולט בישיבה, מלבד שיעורים שהעביר לכלל תלמידי הישיבה הוא היה אחראי על קבלת התלמידים ואף נטל על עצמו לתקופה קצרה את ניהול הישיבה^{[דרוש מקור]}. לאחר מכן, מינה הרב צבי יהודה מספר ר"מים חדשים. במהלך שנים אלו צמחה הישיבה לסדר גודל של מאות תלמידים. מרכיב משמעותי בצמיחתה של הישיבה היה פריצתה לתודעה הציבורית בעקבות הקמת גוש אמונים^{[דרוש מקור]}.

במשך הזמן שילב הרב צבי יהודה את בוגרי הישיבה בתחומי עיסוק שונים. הוא הטיל על הרבנים אריה שטרן ויוחנן פריד את הקמתו של מכון הלכה ברורה לפי חזונו של הראי"ה. גם כיום עומד הרב אריה שטרן בראש המכון. לר"מים בישיבה מינה הרב צבי יהודה את הרבנים צבי ישראל טאו, יהושע צוקרמן, זלמן ברוך מלמד, חיים שטיינר, מרדכי שטרנברג, עמיאל שטרנברג, מיכאל הרשקוביץ, יהושע רוזן ואברהם יצחק הלוי כלאב. למלמדי אמונה מינה את הרבנים חיים דרוקמן, יעקב לבנון, עודד ולנסקי, עוזי קלכהיים ומיכאל צבי נהוראי.

הרב צבי יהודה שלח את הרבנים חיים דרוקמן, אליעזר ולדמן, דב ליאור, זלמן ברוך מלמד, צפניה דרורי ואחרים להקים ישיבות חדשות, צעד שחיזק את מעמדה של הישיבה.

הרב צבי יהודה ראה מצווה משמעותית בשירות הצבאי, אך נזהר שלא לערב את תקופת השירות של תלמידיו בתוכניות הלימודים של הישיבה. הוא איפשר לתלמידים חופש בחירה בנוגע לתוכני הלימוד, אך הקפיד שהם ילמדו את הספר שמירת הלשון, העוסק בדיני לשון הרע, במשך כחצי שעה בכל יום. בעידודו הוקמה תוכנית הסדר מרכז לשירות צבאי מקוצר לבחורי הישיבה שהורחבה גם לישיבות גבוהות ציוניות אחרות.

הרב צבי יהודה עצמו היה מעביר שיעורים לבני הישיבה בשעות הצהרים. השיעורים היו בספר הכוזרי, בספר אורות, אורות התורה, אורות התשובה, ומסילת ישרים. בימי רביעי אחר הצהרים היה שיעור מיוחד באורות הקודש, שאליו הורשו להיכנס רק תלמידים מבוגרים, ובהם רבני ערים וישובים, ר"מים וראשי ישיבות. גולת הכותרת של השיעורים היה השיעור בפרשת השבוע שנערך במוצאי שבת, אליו היו מגיעים המונים, והוא הועבר באמצעות טלוויזיה במעגל סגור לחדרי הבית השונים, וגם לדירות השכנים.

בעקבות מלחמת ששת הימים, ובמיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוביל הרצי"ה את תנועת ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון. תנועת גוש אמונים שהורכבה בעיקר מתלמידיו, שינתה למעשה את התודעה של הציונות הדתית. בכך הפך הרב צבי יהודה את הישיבה למובילה בציבור הדתי־לאומי.

לימוד בבית המדרש בישיבת מרכז הרב בעת סדר צהריים, תשע"ה

הישיבה בימי הרב אברהם שפירא כראש ישיבה עיקרי

הכניסה לבניין החדש של הישיבה

לאחר פטירת הרב צבי יהודה קוק, בחג הפורים תשמ"ב, נותרו בראשות הישיבה הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי.

השיעור הכללי הועבר בימי שלישי על ידי הרב אברהם שפירא ובימי חמישי על ידי הרב שאול ישראלי. שניהם ייסדו את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל ובלטו במאבק על שלמות ארץ ישראל בתקופת הסכמי אוסלו. בשנת תשנ"ה נפטר הרב ישראלי. בתקופת הרב שפירא הקימו אנשי הישיבה את המאחזים גבעת אסף וחרשה. הרב שפירא בלט גם במאבק בתוכנית ההתנתקות ואף פסק כי על אנשי כוחות הביטחון לסרב פקודה ולא לבצע את התוכנית.

פיצול הישיבה

כבר לאחר פטירת הרב צבי יהודה, פנו חמישה מהר"מים אליהם בדרישה למנות את הרב צבי טאו לראש הישיבה לצד הרב שפירא והרב ישראלי, כדי לשמר את הקו החינוכי של הרצי"ה כפי שהם ראו אותו, אך בקשתם לא התקבלה^{[דרוש מקור]}. בהמשך מינה הרב שפירא ר"מים חדשים, כמו הרב יעקב שפירא, הרב שלמה שפירא, הרב יהושע מגנס והרב יגאל לרר. בעקבות זאת, הישיבה התנהלה במשך חמש עשרה שנה כשבתוכה שני מחנות. חלק מן התלמידים הוותיקים של הרב צבי יהודה (כמו הרב פילבר, הרב שטיינר, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב איזמן, הרב הרשקוביץ, הרב דוד חי הכהן והרב שטרן), כמו גם הרב ישראלי, צידדו במחנהו של הרב שפירא^{[דרוש מקור]}.

המאבקים בין שני המחנות בישיבה התחדדו סביב כמה הבדלים אידאולוגיים. הרב טאו ותלמידיו הדגישו את מורשת הרב צבי יהודה קוק ואילו הרב שפירא נקט בדרך עצמאית יותר. נושא לימודי אמונה הודגש יותר במשנתם של הרב טאו ותלמידיו (כפי שהיה, לדבריהם, בימיו של הרב צבי יהודה) ואילו הרב שפירא התמקד יותר בלימודי הגמרא, אם כי שמר על כך שלימודי האמונה בישיבה יימשכו כפי שהיו. הפערים התבטאו גם בתחומים הקשורים בסוגיית הממלכתיות, שהרב טאו הוא אחד מנושאי דגלה ואילו הרב שפירא התייחס באופן ביקורתי הרבה יותר לממשלה.

מתח זה הוביל לפילוג הישיבה בשנת תשנ"ח (1997), על רקע הצעה שעלתה לשלב מכון ללימודי הוראה ('מרחבים') בתוך הישיבה. הרב טאו והרבנים הקשורים אליו טענו כי להנהלת הישיבה ישנה כוונה להקים מכון ללימודי הוראה לצד הישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחירות של הלימוד התורני. הרב שפירא הכחיש את הדברים. הקבוצה פרסמה מכתב ובו התנגדות לאפשרות זו. החותמים על המכתב הושעו מתפקידם בישיבה^{[דרוש מקור]} ובעקבות כך עזבו אותה והקימו את ישיבת הר המור, שם מכהן הרב צבי טאו כנשיא הישיבה, והרבנים מרדכי שטרנברג ועמיאל שטרנברג, שהיו ר"מים בישיבת מרכז הרב, כראשי הישיבה. הרב שפירא ותלמידיו סברו שעל פי ההלכה אסור היה להם להקים ישיבה בעירו של הרב שפירא, שלדעתם הוא גם רבם של הפורשים^{[דרוש מקור]}. במכתב שעליו חתמו כמה רבנים מבוגרי הישיבה נקראו הרבנים הפורשים ותלמידיהם לשוב לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא. הרב מרדכי אליהו קרא לא לפלג את הישיבה. הפילוג פגע קשות בישיבה, אך היא הצליחה להשתקם, ונותרה אחת הישיבות הגדולות והחשובות של הציבור הדתי לאומי.

לאחר פטירתו של הרב אברהם שפירא בשנת תשס"ח, נמסר כי בצוואתו הוא הוריש את תפקידו לבנו הרב יעקב שפירא. בן נוסף, שמואל, הוא מנהל הישיבה.

הפיגוע בישיבה

ערך מורחב – הפיגוע בישיבת מרכז הרב

ב־ל' באדר א' ה'תשס"ח (6 במרץ 2008), ערב ר"ח אדר, ביצע מחבל פלסטיני פיגוע ירי בספריית הישיבה, שבמהלכו נרצחו שמונה: שלושה מתלמידי הישיבה וחמישה מתלמידי ישיבת ירושלים לצעירים.

בעקבות הפיגוע החלה קבוצת תלמידים בישיבה להוציא לאור חוברות במסגרת פרויקט 'בשביל הנשמה'. החוברות המנציחות את הנרצחים, עוסקות בנושאים דתיים־חינוכיים שונים המחולקים לימים. לאחר כשנתיים שבהן הופצו החוברות על ידי הישיבה, פרס מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך את חסותו על הפרויקט והחל להפיץ את החוברות לכלל תלמידיו לקראת החופש הגדול. פרויקט נוסף מבית 'בשביל הנשמה' לזכר הנרצחים הוא "הלימוד היומי באמונה", שבמסגרתו יוצאים לאור כתבי ראשונים ואחרונים העוסקים באמונה במהדורות מנוקדות מחולקות ללימוד יומי ובתוספת ביאורים והרחבות.

מאז הפיגוע מתקיים מידי ליל שישי שיעור בספריית הישיבה, לזכר הנרצחים. מדי שנה מקיימת הישיבה אזכרה סמוך לתאריך הפיגוע.

הישיבה כיום

בעקבות צוואת אביו, כאמור לעיל, מונה לאחר פטירתו בנו הרב יעקב שפירא לראשות הישיבה. הוא מעביר שיעור כללי, וכן שיחה בפרשת השבוע בכל ליל שישי. השיחה נערכת, נדפסת ומופצת בדוא"ל לתלמידים מהישיבה ומחוץ לה. לשיעורים הגבוהים יותר מעביר ראש הישיבה שיעורי אמונה שבועיים בביתו, לאחר סדר ערב.

לאחר סדר בוקר מתקיים סדר 'חפץ חיים' ו'שמירת הלשון', כפי שתיקן הרצי"ה. לאחר סדר צהריים ובתחילת סדר ערב נמסרים שיעורים, רובם באמונה ומיעוטם בגמרא בעיון. בסדר ערב לומדים תלמידי שיעור א' עם חברותות משיעורים ג' וד'.

בשיעורי האמונה ובלימוד העצמי לומדים בעיקר מסילת ישרים, כוזרי, ספרי המהר"ל וספרי הרב קוק. בישיבה מועברים שיעורים אף בתנ"ך, מאת הרבנים: איתן שנדורפי, יצחק בן שחר ואיתמר אורבך. שיעורים קבועים לאברכים בהלכות נידה מועברים על ידי הרב מנחם בורשטין – ראש מכון פוע"ה.

הישיבה מעודדת שירות בצה"ל, בעיקר דרך מסלול הסדר מרכז הקרוי על שמה.

החל משנת תשס"ח, בעקבות הפיגוע, יוצא לאור פעמיים בשנה כתב עת פנימי מטעם הישיבה הנקרא 'מבית מדרשנו' ובו חידושים בגמרא, בהלכה ובאמונה מפרי עטם של תלמידי ורבני הישיבה על המסכת הנלמדת. עד שנת תשע"ט יצאו לאור 23 כרכים. זאת בנוסף לכתב עת אחר היוצא לאור אחת לכמה שנים מטעם הישיבה הנקרא 'ניצני ארץ' ובו חידושים מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה לדורותיה. עד שנת תשע"ז יצאו 19 כרכים.

בישיבה כולל ללימוד חושן משפט בראשות הרב אברהם גאופטמן דיין בבית הדין הרבני בבאר שבע, כולל הלכה בראשות הרב שמיר שיינטופ וכולל עיון בגמרא בראשות הרב מאיר פרימן.

נכון לשנת ה'תשע"ח, בישיבה לומדים כ־600 תלמידים, כשליש מהם אברכים. בין האברכים גם כאלה הלומדים עשרות שנים בכולל (כגון הרב בנימין רקובר והרב משה הררי).

בישיבה נערכות אזכרות שנתיות לרבני הישיבה – הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב צבי יהודה קוק, והרב אברהם שפירא.

מוסדות נוספים לצד הישיבה

• ישיבת ירושלים לצעירים – ישיבה תיכונית הצמודה לישיבה אשר הוקמה בעידודו של הרב צבי יהודה והונהגה בסיועו.
• "מדרשת בת־ציון" – מדרשה לבנות בשכונת קריית משה בראשות הרבנית יפה מגנס ובעלה הרב יהושע מגנס.
• בית הוראה "בית אברהם", בראשות הרב יעקב שפירא, הרב איתן איזמן והרב יהושע מגנס (הוקם בה'תשע"ט).

מכונים תורניים

מכון הרצי"ה הוא מכון להוצאת ספרים שעל יד הישיבה. במסגרת המכון יוצאים לאור כתבים של רבני הישיבה, בפרט בולט המכון בהוצאה לאור בלעדית של ספרים מכתבי יד של הראי"ה קוק, כשהמרכזיים שבהם הם עין איה ומדבר שור וסדרת מאורות הראי"ה. המכון נוסד בשנת תשמ"ב לאחר פטירת הרב צבי יהודה קוק. על ידי ראש הישיבה הרב אברהם שפירא, אשר העמיד בראשו את בנו הרב בן ציון שפירא, המשמש בתפקיד עד היום.

מכון הלכה ברורה ובירור הלכה עוסק בפיתוח והפצת שיטת לימוד זו שנוסדה על ידי הראי"ה, הכוללת הבאת דברי הרמב"ם והשולחן ערוך המצוינים ב"עין משפט", ובבירור הוצאת ההלכה מתוך עיון ופלפול בדברי הפרשנים על סוגיית הגמרא, המכון מוציא לאור גמרות במתכונת זו, אליהן מצורפות אף ההערות שכתב הרצי"ה בגיליון הש"ס שלו.

מכון "מים חיים" מוציא חוברות וספרים משיעוריהם של רבני הישיבה.

שלוחות הישיבה

• ישיבה תיכונית בראשות הרב יעקב אלימלך ביישוב אפרת במתחם ישיבת שבות ישראל.
• כולל ביישוב אפרת במתחם ישיבת שבות ישראל.
• כולל במאחז 'גבעת אסף' – ובו כמה עשרות אברכים בראשות הרב ינון קליין (הוקם בשנת ה'תשס"ט).
• כולל בשכונת רמת שלמה בראשות הרב מיכאל לוצקי.
• כולל ביישוב רבבה בראשות הרב מאיר שמחה מונדשיין (הוקם בה'תש"ף).
• כולל בעיר מעלה אדומים.
• כולל הלכה בעיר רחובות בראשות הרב גיורא ברנר.
• כולל האידרא בעיר העתיקה, ובו לומדים מספר מצומצם של אברכים מבוגרים מהישיבה.
• כולל נחמת רחל בקבר רחל ובו לומדים מספר מצומצם של אברכים מהישיבה.
• כולל בעיר פתח תקווה בנשיאות הרב יגאל לרר.
• בית מדרש קהילתי בפתח תקווה בראשות הרב חגי קורץ (הוקם בשנת ה'תשע"ד).

אירועים בישיבה

מאז מלחמת ששת הימים נערכת בישיבה מדי שנה עצרת גדולה לציון יום ירושלים, בהשתתפות אישי ציבור וקהל רב. בדרך כלל מגיע ראש הממשלה לאירוע. במהלך העשור הראשון של המאה ה־21 לא הוזמן ראש הממשלה במשך מספר שנים, בשל התנגדות הישיבה למדיניות הממשלתית לגבי מסירת שטחים. בעבר לאחר סיום האירוע הייתה מתקיימת תהלוכה של תלמידי הישיבה ואלפים אחרים לכותל המערבי.

מדי שנה מתקיימת בישיבה שמחת בית השואבה בהשתתפות אלפים.

ראש הישיבה הרב יעקב שפירא יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס יום ירושלים, תשע"ה

ריקודים בשמחת בית השואבה בישיבה

ראשי הישיבה מראשיתה

• הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של ארץ ישראל – מייסד הישיבה וראשה בשנים תרפ"ד–תרצ"ה (1924–1935).
• הרב אברהם אהרן בורשטין, "הגאון מטבריג", מחבר ספר "נר אהרן" – ראש הישיבה בשנים תרפ"ה–תרפ"ו (1925)
• הרב יעקב משה חרל"פ, רבה של שכונת "שערי חסד", וראש ישיבת בית זבול – ראש הישיבה בשנים תרצ"ה–תשי"ב (1935–1952).
• הרב צבי יהודה הכהן קוק, ראש הישיבה בשנים תשי"ב–תשמ"ב (1952–1982).
• הרב שאול ישראלי, רבו של מושב כפר הרא"ה, חבר בית הדין הגדול, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל – ראש הישיבה בשנים תשמ"ב–תשנ"ה (1982–1995).
• הרב אברהם שפירא, הרב הראשי לישראל – ראש הישיבה בשנים תשמ"ב–תשס"ח (1982–2007).
• הרב יעקב שפירא – בנו של הרב אברהם שפירא, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. מכהן מאז פטירת אביו הרב שפירא בראשית שנת תשס"ח.

רבני הישיבה

רבנים שלימדו בישיבה

• הרב דוד כהן "הרב הנזיר" – לימד אמונה בישיבה מייסודה ועד לפטירתו בתשל"ב.
• הרב מרדכי פרום – חתנו של הרב שלום נתן רענן, ר"מ. בשנת תשי"ג (1953) מונה למגיד שיעור. נפטר בתשל"ב.
• הרב יעקב כלאב, ר"מ. בשנת תש"ט הגיע לישיבה עם גרעין תלמידיו בוגרי ישיבת כפר הרא"ה והחל לכהן כר"מ בישיבה. נפטר בתשי"ט.
• הרב חיים דרוקמן, ר"מ. לימד אמונה עד שנת תשל"ז, עת הקים את ישיבת אור עציון ועזב למרכז שפירא.
• הרב זלמן ברוך מלמד החל לשמש כר"מ של שיעור א' שנת תשכ"ה (1965) עד שנת 1978 עת הקים את ישיבת בית אל.
• הרב אריה שטרן, רבה של ירושלים, ר"מ.
• הרב שלמה אבינר ,רב שכונה א' ביישוב בית אל, וראש ישיבת עטרת ירושלים. לימד אמונה.
• הרב אלישע וישליצקי, ראש בית מדרש "מהות" וראש תנועת אל עמי, לימד אמונה.
• הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע-חברון וראש ישיבת ניר קריית ארבע, ר"מ.
• הרב אליקים לבנון, רב המועצה האזורית שומרון וראש ישיבת ברכת יוסף, לימד אמונה
• הרב מיכאל צבי נהוראי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן, לימד אמונה
• הרב יעקב פרידמן, מייסד ישיבת תפרח, ר"מ
• הרב אברהם יצחק כלאב, אב בית דין לשעבר בביה"ד הרבני בירושלים, ר"מ
• הרב אלישע אבינר, ראש הכולל בישיבת מעלה אדומים, לימד אמונה משנת תשנ"ז ועד תשע"ג
• הרב שלמה שפירא, חבר בית הדין הרבני הגדול, בראשית שנות התשעים מונה לר"מ, תפקיד שבו כיהן עד שנת 1997 עת מונה כדיין.
• הרב יצחק אריאלי, מחבר ספרי "עיניים למשפט" על הש"ס, "משגיח" בישיבה עד לפטירתו בשנת 1974.
• הרב שלום נתן רענן, חתנו של הראי"ה קוק, ר"מ ומנהל הישיבה
• הרב עוזי קלכהיים, לימד אמונה עד לפטירתו בשנת 1994.
• הרב פנחס מונדשיין – דיין

רבני הישיבה שעברו להר המור

• הרב צבי ישראל טאו, נשיא ישיבת הר המור, ר"מ אמונה
• הרב מרדכי שטרנברג, ראש ישיבת הר המור, ר"מ
• הרב עמיאל שטרנברג, ראש ישיבת הר המור, ר"מ
• הרב יהושע צוקרמן, ר"מ גמרא ואמונה
• הרב עודד ולנסקי, ר"מ אמונה
• הרב יעקב לבנון, ר"מ אמונה
• הרב אריאל אדרי, ר"מ גמרא

ר"מים נוכחיים בישיבה

• הרב חיים שטיינר – מרבני "תקומה"
• הרב מיכאל הרשקוביץ – רב היישוב נריה
• הרב יהושע מגנס – ראש מדרשת "בת ציון", לשעבר רב אולפנית בני עקיבא תל אביב
• הרב איתמר אורבך – רב היישוב חשמונאים
• הרב יגאל לרר – אב"ד בבית הדין הרבני בפתח תקווה
• הרב אבינועם זומר
• הרב יורם מושקוביץ' – ר"מ בישיבת מעלה אליהו בתל אביב
• הרב אורי רותם – חתנו של הרב חיים שטיינר
• הרב אברהם ישראל סילבצקי – חתנו של ראש הישיבה הרב יעקב שפירא
• הרב ערן ניסן
• הרב אודי נכטשטרן – חתנו של הרב שלמה שפירא
• הרב יהודה וינגוט

רבנים המלמדים אמונה בישיבה

• הרב יעקב פילבר – ראש ישיבת ירושלים לצעירים לשעבר ומחבר ספרים
• הרב דוד חי הכהן – רב שכונה בבת ים וראש מוסדות אורות התורה
• הרב חיים אביהוא שוורץ – מחבר ספרי "מתוך התורה הגואלת", משמש גם כר"מ בישיבת בית אל
• הרב יאיר גזבר – ראש ישיבת ירושלים לצעירים
• הרב יצחק בן שחר – ראש ישיבת קדומים
• הרב איתן שנדורפי - מלמד תנ"ך בישיבה, משמש גם כר"מ בישיבת ירושלים לצעירים (ישל"צ)
• הרב אופיר פריד – מלמד גם במכון אורה ומדרשת בת-ציון

מבוגרי הישיבה

• בזמן הרב קוק: הרב אליהו יצחק פריסמן, הרב שמעון סטרליץ, הרב יצחק זונדל ריף, הרב משה דוד בקשט, הרב שלום אליהו ננקנסקי, הרב שמואל אליעזרי, הרב יצחק הלוי שולזינגר, הרב מאיר הכהן קפלן, הרב שלום נתן רענן, הרב יהודה גרשוני, הרב שאול ישראלי, הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי
• ראשי ישיבות: הרב משה צבי נריה, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב צבי ישראל טאו, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב חיים דרוקמן, הרב ירחמיאל ויס, הרב צפניה דרורי, הרב אליעזר ולדמן, הרב משה בלייכר, הרב אליקים לבנון, הרב אלי סדן, הרב שלמה אבינר, הרב יהושע שפירא, הרב שבתי סבתו, הרב מיכה הלוי, הרב צבי קוסטינר, הרב אליעזר מלמד, הרב חיים גנץ, הרב שלמה לוי, הרב (אל"ם במיל') אליעזר שנוולד, הרב שמואל טל, הרב אביחי רונצקי.
• רבנים בולטים נוספים: הרב יוסף קאפח, הרב ישעיהו משורר, הרב בנימין הרלינג, הרב משה לוינגר, הרב איתן איזמן, הרב יעקב פילבר, הרב שמואל אליהו, הרב יוחנן פריד, הרב מנחם פרומן, הרב אורי שרקי, תא"ל (מיל') הרב ישראל וייס, הרב אלישע וישליצקי, הרב דוד סתיו, הרב מנחם בורשטין, הרב אורי דסברג, הרב ישעיהו מייטליס, הרב שלמה בן חמו, הרב שאר ישוב כהן, הרב משולם זוסיא טברסקי
• פוליטיקאים: הרב חנן פורת, חבר הכנסת תא"ל אפי איתם, הרב בנימין אלון, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, הרב שי פירון, הרב אלי בן דהן, יעקב כץ (כצל'ה), מוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ', מיכאל בן ארי, הרב רפי פרץ
• אנשי אקדמיה וחינוך: הרב פרופ' נחום רקובר, הרב פרופ' נריה גוטל, הרב פרופ' אליאב שוחטמן
• בוגרים ידועים נוספים: חיים הרצוג, דוד רזיאל, עזריאל קרליבך, שמחה רז, מוטי שקלאר, יהודה חזני, רוני אלשיך

לקריאה נוספת

• יוחאי ברוך רודיק, חיים של יצירה: ישיבת "מרכז הרב" לדורותיה: הגות, חינוך ומעש, חלק א' - תרפ"א-תרצ"ה (1935-1921), ירושלים תשנ"ח

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט של ישיבת מרכז הרב
• ערוץ היוטיוב הרשמי של הישיבה
• יאיר שלג, הישיבה שעיצבה את הציונות הדתית, באתר הארץ
• אפי איתם, הרעיון לא נרצח, באתר nrg‏, 7 במרץ 2008
• עדי (דוד) אהרון, ‏עילוי נשמה - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 11 בפברואר 2010
• עמותת הישיבה, באתר גיידסטאר ישראל
• מאמרי ניצני ארץ - כתב העת של הישיבה, באתר אסיף
• מאמרי מבית מדרשנו - כתב העת החצי שנתי של הישיבה, באתר אסיף.
• מכון מים חיים - המוציא לאור חוברות וספרים מתורתם של רבני הישיבה.