רחוב הארבעה

רחוב **הארבעה**
HA'ARBAA ‎St.
	מגדלי רחוב הארבעה במבט מדרך בגין. מימין: מגדל פלטינום, מגדל התיכון ומגדל המילניום. בחזית: תחמ"ש הקריה.
	מגדלי רחוב הארבעה במבט מדרך בגין. מימין: מגדל פלטינום, מגדל התיכון ומגדל המילניום. בחזית: תחמ"ש הקריה.
מידע כללי
על שם	ארבעת חברי ההגנה
מיקום
מדינה	ישראל
עיר	תל אביב-יפו
רובע	6
שכונה	דרום הקריה
קואורדינטות	32°04′13″N 34°47′08″E / 32.07029444°N 34.78561111°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) רחוב הארבעה רחוב הארבעה רחוב הארבעה מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

רחוב הארבעה הוא רחוב במרכז העיר תל אביב. הרחוב מחבר בין רחוב קרליבך ורחבת סינמטק תל אביב במערב לבין דרך בגין (פינת שדרות יהודית) במזרח. משם הוא צפוי בעתיד להמשיך צפונה, במקביל לדרך בגין, עד המגדל של קריית הממשלה בתל אביב. הוא קרוי על שמם של "הארבעה" – ארבעת חברי "ההגנה" עמירם בלינקוב, שרגא הר, אהרן ידידיה ואריה קסלמן שנהרגו ב-22 בפברואר 1946, בהתקפה על מפקדת המשטרה הניידת שישבה בשרונה, במסגרת ליל המשטרות.^[1]

מבנה

הרחוב מתחיל ברחבת סינמטק תל אביב הנקראת "כיכר השוטר ע"ש רב-שוטר שמואל ויצמן" במפגש עם רחוב קרליבך ורחוב שפרינצק, שהייתה כיכר בצורת משולש לפני הקמת הסינמטק ב-1989. תוואי הרחוב היה גבולה הדרומי של המושבה הגרמנית שרונה ועד היום נמצאים מצפון אליו מספר בתים טמפלרים. הבתים הקרובים אל רחוב הארבעה נבנו מאוחר יותר, באופן יחסי לשאר בתי המושבה, והם כבר הושפעו בסגנונם מהסגנון הבינלאומי לפיו נבנו מרבית הבתים החדשים של תל אביב בשנות ה-30, טרם נטישת המושבה. כיום הרחוב הוא חלק מרובע העסקים של תל אביב והוא מקביל לאזור העסקים של רחוב החשמונאים והוא חלק מפרויקט דרום הקריה. במסגרת פרויקט זה נבנו עד כה בקצהו המזרחי של הרחוב, בסוף שנות ה-90, שלושה מגדלי משרדים - מגדל המילניום, מגדל התיכון ומגדל פלטינום ולידם תחנת משנה של חברת החשמל. עם החברות השוכנות במתחם המגדלים נמנות החברה לישראל, כימיקלים לישראל ו-KPMG. במגדל התיכון שוכנים משרדי מבקר המדינה. במגדל המילניום שוכנת מסעדת "מסה", של השף אביב משה. בקצה הרחוב מצוי "יקב טמפלרי" ליד המושבה הגרמנית-טמפלרית "שרונה" ובצמוד לשוק האוכל המקורה הגדול בישראל שרונה מרקט.

ברחוב זה שוכנים גם משרדי מבקר המדינה ומרכז השלטון המקומי בישראל.

בעבר שכנה ברחוב זה החנות המרכזית למכירת פרסומי הממשלה, עד לסגירתה של ההוצאה לאור של משרד הביטחון.

מגדלי הארבעה

ערך מורחב – מגדלי הארבעה

בשנת 2017 נחנך מתחם מגדלי הארבעה, שני מגדלי משרדים בגובה 160 ו-152 מטר שביניהם טרקלין "תלוי" ולובי משותפים.^[2]

מתחם גבעון

לאורך הקטע הדרומי של הרחוב קיימת שורת מבני משרדים כחלק מ"מתחם גבעון" הנמצא בין הרחובות הארבעה מצפון, החשמונאים מדרום וקרליבך במערב. מתחם זה הוקם על ידי עיריית תל אביב-יפו במהלך שנות ה-60 על אדמות הטמפלרים הפנויות, כדי לפתח אזור זה כאזור מסחר ועסקים. המתחם המכונה גם "מתחם הארבעה" כולל בנייני משרדים טוריים נמוכים הבנויים בצורת מלבן המקיף רחוב פנימי קטן בשם גבעון (על שם העיר התנ"כית גבעון) שיועד לחניון עבור העסקים במקום. לאורך כל בנייני המתחם בנויה אכסדרה מסחרית הממשיכה לקרליבך ולאכסדרה הראשית של רחוב אבן גבירול ובכך מהווה רצף לשטח המסחר המקורה (באופן דומה להמשך האכסדרה של אבן גבירול באזור כיכר רבין וכיכר מסריק).

בגגות הבניינים הוקמו: "מרפסות פנימיות" בין הקומות האחרונות הפונות אל כיכר גבעון.

לאורך האכסדרה הדרומית של הרחוב מצויות מסעדות רבות, שבזכותן הפך הרחוב לשם דבר כרחוב של מסעדות. בשיתוף פעולה עם מסעדות אלה התחילה המסורת השנתית של פסטיבל "טעם העיר" של תל אביב. ברחבת הסינמטק ובצד זה של רחוב הארבעה נערכים אירועים תרבותיים שונים בהם "טעם העיר" אשר החל שם וברחבת גבעון בשנת 1996 ומאוחר יותר עבר לפארק הירקון כדי לאפשר לקהל גדול יותר להגיע.

מרחוב גבעון אל הקמת כיכר גבעון

בשנת 2010 החל מיזם שיפוץ ברחוב גבעון הנמצא באחריותה של החברה העירונית "אחוזות החוף" בין רחוב הארבעה לבין שדרות החשמונאים ודומה מאוד במראהו אל רחוב צקלג הסמוך אליו ואשר שימש את בתור חניון פרטי את כל בעלי העסקים סביבו. במסגרת המיזם החניון הפנימי במפלס הקרקע הפך לחניון תת-קרקעי בו 1,000 מקומות חניה ומעליו הפך הרחוב אל כיכר עירונית בשם "כיכר גבעון" שבו הוקמו כניסות חדשות עבור החנויות שנמצאות בצדם השני של הבניינים. המיזם בוצע ומתופעל בשיטת ה-BOT (בנה-הפעל-העבר). חברת גינדי השקעות זכתה במכרז שהוציאה עיריית תל אביב להקמה ותפעול החניון למשך 20 שנה.^[3] הקמת החניון והכיכר הסתיימה ביוני 2015.

כדי לעודד את החוכרים במתחם גבעון לשפץ את הבניינים, אישרה עיריית תל אביב זכויות בנייה ל-2–3 קומות נוספות לכל בניין או להקים מרפסות הפונות אל הכיכר. כמו כן הודיעה כי תסכים להאריך את תקופת החכירה (שמסתיימת בשנת 2025) לחוכרים שישפצו את הבניינים.^[4]

החל מנובמבר 2016, מתקיים בכיכר פעמיים בשבוע שוק עתיקות ויד שנייה, שעבר מכיכר צינה דיזנגוף.

ראו גם: