השקעת אימפקט

השקעה במיזמים שמטרתם ליצור השפעה חברתית / סביבתית לצד רווח

השקעת אימפקט, המכונה גם השקעה חברתית[1] היא סוג של מודל מימון. ההשקעות נעשות במיזמים שמטרתם ליצור השפעה חברתית ו/או סביבתית לצד רווח. השקעות אימפקט שואפות להשיג שיפור מדיד בתחומי הבריאות, החינוך, הסביבה והחברה, כאשר הכספים מושקעים לא רק בחברות בעלות תחזית התשואה הגבוהה ביותר, אלא בחברות הצפויות להיות רווחיות הן ברמה הפיננסית והן ברמה החברתית/סביבתית באספקטים אשר סומנו על ידי המשקיעים כערכים חיוביים.

ישנם מודלים מגוונים בהשקעות אימפקט החל מקרנות הון סיכון וכלה באג״ח חברתיות.

בדו"ח גלובלי שערכו יזמי אג"ח חברתיות בבריטניה בשנת 2016, נספרו 60 מיזמים של אג"ח חברתיות ברחבי העולם. מבין המיזמים, 12 החלו להחזיר למשקיעים בהם את השקעתם הראשונית, ו-4 סיימו להחזיר את מלוא הכסף בתוספת תשואה. רק מיזם אחד מתוך ה-60 רשם כישלון והמשקיעים איבדו את הכסף שהשקיעו בו. עורכי הדו"ח התייחסו בחיוב גם לכישלון היחיד ואמרו לגביו, "המשקיעים הפסידו אבל הם והממשלה יוכלו ללמוד מהכישלון שלא עלה אגורה למשלם המיסים"[2].

בעשור השני של המאה ה-21 התחום נמצא בצמיחה מהירה. בשנת 2016 ענף האג"ח החברתיות בעולם גייס כ-220 מיליון דולר[2], ובענף האימפקט כולו בכל המודלים ביחד הושקעו כ-22 מיליארד דולר[3]. בראשית שנת 2020 הוערך היקף תחום האימפקט כולו בקרוב ל-230 מיליארד דולר[4].

התופעה מבחינה כלכלית-חברתית עריכה

לאורך המאה ה-20, הייתה דיכוטומיה ברורה למדי בין חברות אשר מטרתן למקסם רווחים, לבין עמותות, אשר שאפו, לפחות על הנייר, ליצור שיפור כלשהו בעולם כמטרת על. מודלים כלכליים שונים, כמו עסקים חברתיים, ניסו לאתגר את הדיכוטומיה הזו לאורך השנים, והשקעות האימפקט מצטרפות לניסיונות אלו[5].

בסיס הרעיון הוא בתיווך פיננסי, בדומה לשוק ההון. המתווכים הפיננסים החברתיים הם גופים מקצועיים שיודעים לטפח את הרווחיות של העסקים החברתיים, להגדיל מקורות מימון, ולבצע התאמה בין ההיצע של כספי המשקיעים לביקוש להון ולאשראי של העמותות והעסקים החברתיים[5].

הערכות שונות בבריטניה כימתו לכדי תועלת כספית פעולות חברתיות שונות, ועל פיהן, לדוגמה, תוספת מקום עבודה שווה למדינה 24,931 ליש"ט, מניעת שנת מאסר שווה למדינה 34,840 ליש"ט, מניעת שרפה בבניין מסחרי שווה 87,140 ליש"ט והשארת ילד במסגרת משפחתית שווה 134,184 ליש"ט[2].

התפתחות מתווכים פיננסיים-חברתיים דורשת עבודה תלת מגזרית. מחד הם תלויים בתמיכת הממשלה, למשל בהיבטי המיסוי שיוטל על רווחי המשקיעים, או במקרה של אג"ח חברתית - בהסכמים של ממש. מהצד השני הם קשורים בשיתוף פעולה הדוק עם עסקים חברתיים ומוסדות ללא כוונת רווח, ומהצד השלישי בעבודה עם המשקיעים במטרה לייצר תשואה[5].

דוחות שהפיקו חברות האימפקט בשנת 2017 דווחו על תשואה כספית ממוצעת של 10% מהשקעות האימפקט, וסקרים שערכו החברות הראו ש91% מהמשקיעים מדווחים כי הם מרוצים מהשקעות אלו[3].

על פי נתונים שפרסמה חברת סיטיבנק בשנת 2019, כ-79-70% מהנשים מעוניינות להשקיע לפחות חלק מכספן בהשקעות אימפקט שיניבו הון חברתי לצד ההחזר הכלכלי, וכן 62-49% מהגברים[6].

מודלים של השקעות האימפקט עריכה

ישנם מודלים שונים ליישום השקעות האימפקט. אלו דוגמאות למודלים נפוצים[5]:

איגרות החוב החברתיות (Social Impact Bonds): מודל שהחל בשנת 2010 בבריטניה. נכון לשנת 2018 קמו עשרות איגרות חוב חברתיות שמצויות בשלבי פיתוח או יישום ברחבי העולם, כולל בישראל.

קרנות האימפקט: קרנות המשקיעות בעסקים בעלי "אימפקט חברתי". הקרנות מגייסות כספים ממשקיעים, ומשקיעות אותם במיזמים ועסקים בעלי תשואה כלכלית ותשואה חברתית מדידה.

תאגידי B (או B-Corps): חברות או תאגידים העוסקים ביצירת הכנסות לצד יצירת ערך חברתי מדיד. תאגידים אלו מדורגים על ידי גופים שונים, כמו עמותת B Corp, במטרה לסייע לציבור המעוניין בכך להעדיף להשקיע בתאגידים אלו.

חלוקת סיכונים מבוטחת: חברת ביטוח באוסטרליה יצרה מודל חלוצי, שמאפשר לגופים מוסדיים להשקיע, כשחברת הביטוח לוקחת עליה את הסיכון, והמבוטח מפנה 25% מהפרמיה למטרות חברתיות[7][2].

ביקורת עריכה

ביקורת על מודל האג"ח החברתיות גורסת שהשימוש במונח אג"ח הוא מטעה, מכיוון שהיזמים חשופים לאובדן מלוא ההון שהשקיעו ולכן מדובר למעשה בהשקעת הון-סיכון או במוצר מובנה[2].

טענות נוספות כנגד המודל מתייחסות לכך שמודל האג"ח החברתיות סובל ממורכבות יתר[2].

התפתחות מיזמי אימפקט בעולם עריכה

אחד המשקיעים המזוהים[2] עם השקעות האימפקט, סר רונלד כהן, יזם בשנת 2007 את הקמתו של Social Finance, ארגון ללא כוונת רווח.

מיזם האג"ח החברתי הראשון, שיזמה Social Finance, יצא לדרך בשנת 2010. 5 מיליון ליש"ט גויסו ממשקיעים פרטיים למימון מיזם של חמש שנים לשיקום אסירים משוחררים במטרה לצמצם את שיעור החזרה של אסירים אלה לבתי הסוהר. הספק שנבחר לבצע את המיזם העניק לאסירים מגוון שירותי תמיכה בהם טיפולי גמילה, ייעוץ, ושירותי בריאות הנפש. מאמץ נוסף הושקע בשיפור התיאום בין שירותי הרווחה השונים למען זיהוי סימני מצוקה בקבוצת הטיפול. התוצאה הייתה ירידה של 8.4% בשיעורי ההרשעות החוזרות של קבוצת הטיפול, בהשוואה לקבוצת הביקורת. כתוצאה מהצלחת המיזם החליטה ממשלת בריטניה להלאים אותו ולהרחיב אותו לכל בתי הסוהר במדינה. בעקבות המיזם הבריטי, נפתח מיזם דומה בעיר ניו יורק, אך הפעם ניסיון זה נחל כישלון[2].

מיזם "ניו הורייזן" בשנת 2012 ליווה 4,000 בני נוער בסיכון במטרה לסייע להשתלבותם במערכת החינוך ובשוק העבודה. מודל הרווח של המיזם התבסס על חישוב התועלת הכספית למדינה מהצלחות חברתיות שונות (לדוגמה, נער אחד המתמיד במשרה קבועה 26 שבועות שווה למדינה 693 ליש"ט, ונוכחות מלאה בלימודים של הנער שווה למדינה בממוצע 1,841 ליש"ט). בסיכום שלוש שנים נמדדו 4,270 תוצאות חיוביות בקרב כ-4,000 בני הנוער בקבוצת היעד. העמותה המבצעת קיבלה תשלום של 4.5 מיליון ליש"ט - סכום שאיפשר לה להחזיר את ההשקעה בפרויקט למשקיעים בתוספת תשואה שנתית חד-ספרתית. המדינה מבחינתה הרוויחה תועלות שאותן העריכה בסכום כפול של כ-9 מיליון ליש"ט, כך שפועל הרוויחה כ-4.5 מיליון ליש"ט בניקוי התשלום לעמותה. הפרויקט זכה בפרסים והממשלה החליטה להמשיך בו לשלוש שנים נוספות[2].

תחום השקעות האימפקט הפופולרי ביותר נכון לשנת 2019, על פי דוח של ג'יי פי מורגן וארגון השקעות האימפקט GIIN, הוא תחום הנדל"ן, הכולל מיזמים שונים דוגמת חידוש שכונות ותיקות או פתרונות דיור בר-השגה[8].

תחום השקעות האימפקט בישראל עריכה

ראשית התופעה בישראל מזוהה עם דו"ח משנת 2011 שעסק בפיתוח שוק הון חברתי לישראל[9]. מחברי הדוח הגדירו השקעה חברתית כ"השקעה פיננסית שבמסגרתה נלקחים בחשבון בעת החלטת ההשקעה, נוסף על התשואה הכלכלית, גם שיקולים חברתיים או סביבתיים". בשנים שלאחר הדוח, החל שוק האימפקט המקומי לצמוח[5].

שלוחת Social Finance בישראל הוקמה בשנת 2013, ובשנותיה הראשונות יזמה שני מיזמי אג"ח חברתיים: המיזם הראשון הוא לצמצום הנשירה של תלמידי מדעי המחשב מאוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית תל אביב-יפו, שפוטנציאל הרווח שלו טמון בכך שהאוניברסיטאות מפסידות כסף על סטודנטים שנושרים, והן משלמות ל-Social Finance בהתאם לצמצום בשיעורי הנשירה. האג״ח נבנה בשיתוף קרן אדמונד דה רוטשילד ועמותת אלומה והתבסס על פיילוט מוצלח של המודל, אותו הפעילו הקרן והעמותה לפני מידול האג"ח.

המיזם השני שואף לצמצום התחלואה בסוכרת מבוגרים, על ידי שינוי אורחות חייהם של אנשים בקבוצות סיכון לסוכרת, מה שעשוי לדחות את התפרצות המחלה ב-10-15 שנים. דחייה כזו של המחלה תחסוך כסף לקופות החולים ולביטוח הלאומי, ואלו הסכימו לשלם למיזם על בסיס הצלחה שתיקבע לפי פרוטוקול מחקר ומדידה שהוכן על דעת רופאי הקופות, הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות. על פי ארגון Social Finance, ישנם יתרונות עבורם בפתיחת השלוחה בישראל, לדוגמה, איכות בסיסי המידע בישראל מאפשרת לארגון לזהות ביתר קלות קבוצת סיכון לסוכרת[2].

בשנת 2016 הוקמה במכללה למנהל בראשון לציון מרכז אקטו – המרכז האקדמי להשקעות ויזמות אימפקט – במטרה לפתח תשתית אקדמית יישומית הנדרשת לפיתוח התחום בישראל. המרכז הוא מיזם משותף של בית הספר למנהל עסקים במכללה למנהל, קרן אדמונד דה רוטשילד וקרן דואליס להשקעות חברתיות[10].

בשנת 2018 פרסמה קרן אדמונד דה רוטשילד שתקצה 5% מתקציב ההשקעות של הקרן לתחומי האימפקט[11]. הקרן הקימה את מחלקת יזמות האימפקט הראשונה בתוך קרן פילנתרופית ישראלית. המחלקה פועלת במטרה לפתח ולחזק את התשתיות הנדרשות לפיתוח תעשיית האימפקט המקומית.

בשנת 2019 החל התחום לצבור תאוצה בישראל והמשיכו לקום יזמות וקרנות להשקעות אימפקט[12][13], כולל יזמה להקמת קרן אימפקט למגזר הבדואי[14].

במקביל לכניסתן של קרנות השקעות ישראליות לתחום האימפקט, התפתחו בישראל מספר אקסלרטורים ואינקובטורים, שמטרתם לסייע ליזמים שמפתחים טכנולוגיה או מודלים שיכולים ליצור אימפקט חברתי או סביבתי. מיזמים אשר יזכו לאמון המשקיעים, יוכלו לקבל השקעות אימפקט.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ השקעות אימפקט חברתיות, באתר הבלוג האקדמי של פרופסור אורן קפלן
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 עמירם ברקת, ‏יזמי האג"ח החברתיות במסר לממשלות: שלמו תמורת תוצאות, באתר גלובס, 12 ביולי 2016
  3. ^ 1 2 שחר בוצר, גם אימפקט חברתי וגם תשואה פיננסית, באתר ynet, 7 בנובמבר 2017
  4. ^ אירה פרידמן, שאלה של אחריות: מדוע בארץ לא קפצו עדיין על התחום שמכה את השוק העולמי, באתר כלכליסט, 9 בינואר 2020
  5. ^ 1 2 3 4 5 ד"ר מיכל חמו לוטם, ‏ערוצי השקעות אימפקט: מדוע צריך שוק הון חברתי בישראל?, באתר גלובס, 15 במרץ 2015
  6. ^ אלינה שקולניקוב, ‏תופעה בשוק ההשקעות: רוב המשקיעים בתחום האימפקט הם בעצם - משקיעות, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2023
  7. ^ Lee Mannion, Insurance giant offers customers chance at impact investing, Pioneers Post, ‏10 באוגוסט 2017
  8. ^ אהוד שליין, ‏השקעות אימפקט בנדל"ן - לקידום התחדשות העירונית, אהוד שליין, באתר גלובס, 17 ביולי 2019
  9. ^ דידי לחמן-מסר ואלעד כץ, שוק הון חברתי לישראל, ‏2011
  10. ^ אקטו, באתר המכללה למנהל
  11. ^ טל שחף, ‏רווח עם נשמה: קרן רוטשילד תשקיע 5% באימפקט, באתר גלובס, 11 ביולי 2018
  12. ^   ג'ניה וולינסקי, מהלך עם אימפקט: האם האפוטרופוס הכללי צריך להשקיע במיזמים חברתיים?, באתר TheMarker‏, 12 ביוני 2019
  13. ^ הגר רבט, OurCrowd חושפת שתי קרנות חדשות, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2019
  14. ^ מירב ארלוזורוב, יריב מן, אברהים נסאסרה, באתר TheMarker