ויאתיו כל לעבדך

פיוט אנונימי הנאמר, לפי נוסח אשכנז המזרחי, בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים

ויאתיו כל לעבדך הוא פיוט אנונימי הנאמר, לפי נוסח אשכנז המזרחי[18], בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים, לפני הקטע 'ותמלוך אתה ה' לבדך' החותם את ברכת קדושת השם. הפיוט מרחיב את תוכנו של הקטע שלפניו הוא משובץ, ומתאר את קבלת מלכות ה' בידי כל יושבי תבל לעתיד לבוא. לפי חלק מהמנהגים, הפיוט מושר גם בהקפות בשמחת תורה.

ויאתיו כל לעבדך

וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ
וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ[1]
וְיַגִּידוּ בָאִיִּים[2] צִדְקֶךָ
וְיִדְרְשׁוּךָ עַמִּים לֹא יְדָעוּךָ[3]
וִיהַלְלוּךָ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ
וְיוֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה'[4]
וְיִזְבְּחוּ לְךָ אֶת זִבְחֵיהֶם (וְיִזְנְחוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם)[5]
וְיַחְפְּרוּ עִם עֲצַבֵּיהֶם (פְּסִילֵיהֶם)[6]
וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעָבְדֶךָ[7]
וְיִירָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ[8] מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ
וְיַכִּירוּ כֹחַ מַלְכוּתֶךָ
וְיִלְמְדוּ (וִילַמְּדוּ) תוֹעִים בִּינָה[9]
וִימַלְּלוּ אֶת גְּבוּרָתֶךָ[10]
וִינַשְּׂאוּךָ מִתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ[11]
וִיסַלְּדוּ בְחִילָה פָּנֶיךָ[12]
וִיעַטְּרוּךָ נֵזֶר (זר) תִּפְאָרָה
וְיִפְצְחוּ הָרִים רִנָּה[13]
וְיִצְהֲלוּ אִיִּים בְּמָלְכֶךָ[14]
וִיקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתֶךָ (עֲלֵיהֶם)[15]
וִירוֹמְמוּךָ בִּקְהַל עָם[16]
וְיִשְׁמְעוּ רְחוֹקִים[17] וְיָבוֹאו
וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה

ככל הנראה, הפיוט נתחבר בתקופה הקדם-קלאסית בתולדות הפיוט (המאות ה-4 וה-5)[19].

מבנה עריכה

הפיוט בנוי לפי אקרוסטיכון אלפביתי, כאשר כל שורה פותחת בפועל עם תחילית "וי..." ולאחריו האות המתאימה ("ויאתיו... ויברכו... ויגידו...).

תוכן עריכה

הפיוט עוסק בהמלכת ה' על ידי כל העולם בעתיד לבוא, כאשר כל עמי תבל יזנחו את אמונותיהם ויקבלו את מלכות האל, בהתאם לתוכנם של הקטעים הנוספים לברכת קדושת השם בראש השנה וביום הכיפורים ("ובכן תן פחדך" וכו'), שביניהם הוא משובץ.

הרעיון שכל האנושות תכיר במלכות ה' מבוסס על נבואות רבות[20]. רעיון זה מופיע הרבה בתפילות ראש השנה, ובא לידי ביטוי בברכת מלכויות בתפילת מוסף.

לחנים עריכה

רבים מהלחנים לפיוט זה הם שירי לכת.

לשיר כמה לחנים מוכרים, בהם של חסידות ויז'ניץ, של רבי שלמה קרליבך[21][22], חסידות ברסלב[23], הרב יהודה לייב הלוי אשלג[24], ישיבת חברון[25], ישיבת עתניאל[26], ישיבת הר עציון[27], ישיבת ירושלים לצעירים[28], יוני גנוט[29], ניצן חן[30], אהרלה סמט בלחן של הלל פלאי באלבום אהר'לע[31], מרדכי בן דוד בלחן של אלי קליין באלבומו צעקה[32] ועוד.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על פי ספר נחמיה, פרק ט', פסוק ה': וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.
  2. ^ על פי ספר ישעיהו, פרק מ"ב, פסוק י"ב: "וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ".
  3. ^ על פי ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק ה': "הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא וְגוֹי לֹא יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ".
  4. ^ ספר תהילים, פרק ל"ה, פסוק כ"ז: "וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ".
  5. ^ על פי ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק כ"א: "וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם".
  6. ^ "לחפור" פירושו "להתבייש", והמשפט מבוסס על ספר תהילים, פרק צ"ז, פסוק ז': "יֵבֹשׁוּ כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים".
  7. ^ על פי ספר צפניה, פרק ג', פסוק ט': "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".
  8. ^ על פי ספר תהילים, פרק ע"ב, פסוק ה': "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים".
  9. ^ על פי ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק כ"ד: "וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה"
  10. ^ על פי ספר תהילים, פרק ק"ו, פסוק ב': :מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ".
  11. ^ על פי ספר דברי הימים א', פרק כ"ט, פסוק י"א: "לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ"
  12. ^ על פי ספר איוב, פרק ו', פסוק י': "וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה לֹא יַחְמוֹל".
  13. ^ על פי ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק י"ב: "הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה".
  14. ^ על פי ספר תהילים, פרק צ"ז, פסוק א': "ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים".
  15. ^ על פי משנה, מסכת ברכות, פרק ב', משנה ב': "שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה".
  16. ^ על פי ספר תהילים, פרק ק"ז, פסוק ל"ב: "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ".
  17. ^ על פי ספר ישעיהו, פרק ל"ג, פסוק י"ג: "שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי".
  18. ^ בנוסח אשכנז המערבי המקורי, הוא לא נאמר כלל. עם זאת, בקהילת פיורדא הנהיגו בתקופה מאוחרת לאמרו בראש השנה, ולכן הוא מופיע במחזורי רדלהיים של המנהג המערבי לראש השנה באותיות קטנות עם הערה שאמרוהו בפיורדא; ביום כיפור, הוא לא מופיע בכלל מכיוון שגם בפיורדא לא אמרוהו במועד זה.
  19. ^ אופיר מינץ מנור, עיונים בלשונו הציורית של הפיוט בתקופה הקדם-קלאסית, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית 2006, עמ' 44.
  20. ^ למשל: ספר צפניה, פרק ג', ספר ישעיהו, פרק ב', ספר עובדיה, פרק א', פסוק כ"א ועוד
  21. ^ השיר באתר YouTube.
  22. ^ השיר בביצוע יצחק מאיר, אתר YouTube.
  23. ^   ויאתיו, סרטון בערוץ "ועד תלמידי הרב", באתר יוטיוב (אורך: 03:05)
  24. ^   בעל הסולם - ויאתיו כל לעבדך | baal hasulam - veyetayu, סרטון בערוץ "זוהר הסולם", באתר יוטיוב (אורך: 02:00)
  25. ^ [1]
  26. ^ הרב בני קלמנזון, ניגון ויאתיו כולל רקע, אתר YouTube.
  27. ^ באתר YouTube.
  28. ^ 'וכל מאמינים' רצועה 6
  29. ^ יוני גנוט מארח את ישי ריבו, אילן דמרי ורועי אדרי, באתר YouTube.
  30. ^ משה ויסטוך, ‏האזינו: לחן חדש לפיוט 'ויאתיו כל לעבדך', באתר כיפה, 25 ביולי 2019(הקישור אינו פעיל, ד' בתשרי ה'תשפ"ג)
  31. ^   ויאתיו, בביצוע אהרלה סמט, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:22)
  32. ^   כתר מלוכה, בביצוע מרדכי בן דוד, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:30)