ויקטור גריניאר

פרנסואה אוגוסט ויקטור גריניאר (בצרפתית: François Auguste Victor Grignard;‏ 6 במאי 1871 בשרבור – 13 בדצמבר 1935 בליון) היה כימאי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1912 (לצד פול סבטייה), "על גילוי תרכובת גריניאר" ו"תגובת גריניאר", אשר שתיהן חשובות ביצירת קשרי פחמן-פחמן.

ויקטור גריניאר
Victor Grignard

לידה	6 במאי 1871 שרבור, צרפת
פטירה	13 בדצמבר 1935 (בגיל 64) הרובע השביעי של ליון, צרפת
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	צרפת
מקום לימודים	Faculté des Sciences de Lyon
מנחה לדוקטורט	Philippe Barbier
מוסדות	אוניברסיטת פראנש-קונטה (1905) אוניברסיטת ליון (1896-1969) (1929) École supérieure de chimie physique électronique de Lyon (1919) Université de Nancy (1909)
תלמידי דוקטורט	Charles Hippolyte Courtot
פרסים והוקרה	פרס ז'קר (1906) פרס נובל לכימיה (1912) מדליית לבואזיה (1912) מפקד בלגיון הכבוד (1933) קצין בלגיון הכבוד (1920) אביר בלגיון הכבוד
בן או בת זוג	Augustine Marie Boulant (22 באוגוסט 1910–?)
תרומות עיקריות
גילוי תרכובת גריניאר

חייו

גריניאר, בנו של יצרן מפרשים, למד מתמטיקה בליון, המשיך ללימודי כימיה, וקיבל משרת פרופסור באוניברסיטת ננסי ב-1910. במהלך מלחמת העולם הראשונה עסק בתחום החדש של לוחמה כימית, ועבד על יצור פוסגן וגילוי גז חרדל. מולו, בצד הגרמני, פעל הכימאי פריץ הבר, שמאוחר יותר (בשנת 1918) זכה גם הוא בפרס נובל לכימיה.

גריניאר ידוע במיוחד בשל שיטתו החדשה ליצירת קשרי פחמן-פחמן (תגובת סיפוח) בסינתזה אורגנית (הפרסום המקורי: V. Grignard, Compt. Rend. Vol. 130, p. 1322 1900). הסינתזה מתבצעת בשני שלבים:

1. סינתזת תרכובת גריניאר: תרכובת אורגנומגנזיום ("ריאגנט גריניאר") נוצר על ידי הגבה של אורגנוהליד (R-X, כאשר R מציין אלקיל, אציל או אריל רדיקל, ו-X מציין הלוגן כמו ברום או יוד) עם מגנזיום מתכתי בתוך דיאתיל אתר. לחומר שנוצר יש את הנוסחא הכימית הכללית R-Mg-X.
2. התקפת הקרבוניל: מוסיפים קטון או אלדהיד (בשניהם קבוצת קרבוניל) לתמיסה. אטום הפחמן הקשור לאטומי המגנזיום מסתפח לפחמן הקרבונילי על ידי סיפוח נוקלאופילי, ונוצרת תרכובת חדשה, ממשפחת הכהלים.

תגובת גריניאר היא כלי חשוב לבניית תרכובות אורגניות גדולות ממולקולות קטנות. על ידי בחירה זהירה של חומרי המוצא, ניתן לבנות מגוון רחב של חומרים בעזרת תגובה זו. על עבודתו זו, זכה גריניאר בפרס נובל לכימיה בשנת 1912, במשותף עם עמיתו הצרפתי, פול סבטייה (שזכה בפרס על עבודתו בתחום ההידרוגנציה).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויקטור גריניאר בוויקישיתוף

• ויקטור גריניאר, באתר פרס נובל (באנגלית)
• ויקטור גריניאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ויקטור גריניאר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)