ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/תל רומיידה

תל רומיידה (2007). משמאל לכביש שכונת הקרוונים ומאחוריה "בית מנחם"

תל רומיידה הוא תל בחברון שגובהו 936 מטר מעל פני הים, ומזוהה כחברון המקראית. בתל נמצאו שרידים של מצודה וכן שרידי יישובים המעידים על יישוב המקום ברציפות מאז התקופה הכנענית ועד ימינו.

רוב אדמת התל מעובדת. בתי פלסטינים נמצאים בראש התל, בשיפוליו הצפוניים, וכן במזרחו, ליד מעיין אברהם אבינו. כמו כן נמצאת עליו השכונה היהודית "אדמות ישי".

רכישת קרקעות תל רומיידה והשוק הסיטונאי

בשנת 1811 רכש הרב חיים ישועה בג'איו (הידוע כ"חיים המצרי" בפי הערבים), שהיה באותה עת ראש קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל בחברון, את קרקעות תל-רומיידה לרבות שרידי מצודת העיר ואת קבר ישי ורות. את הקרקעות, בהיקף של 800 דונם, קנה מכספו הפרטי ממשפחת התמימי החברונית (שלפי המסורת המוסלמית קיבלו את כל הר חברון מידי הנביא מוחמד) והעבירן כתרומה לידי הקהילה. שתי תעודות הקניה הן מטעם הוואקף המוסלמי וחתומים עליהן בני משפחת התמימי. תעודות אלה נשמרו מכל משמר על ידי משפחת בג'איו ועברו מאב לבן עד שהגיעו למשמרת הרב חיים בג'איו (1873–1960), שהיה רבה האחרון של קהילת חברון, שאחרי פינוי הבריטי ב־1936 היה גולה בירושלים. בערוב ימיו מסר ר' חיים בג'איו את התעודות לנציגי העדה החברונית - פרנקו וחסון - שמסרון לידי דוד אבישר.

רכישת קרקעות תל רומיידה הייתה המשך של רכישה קודמת שהתבצעה בשנת 1807, בה קנה בג'איו מבני משפחת כַשכול החברונית חלקת קרקע של 5 דונם, בה ממוקם כיום שוק הירקות הסיטונאי של חברון.

בשנת תרצ"א 1930 כאשר חודש היישוב היהודי בחברון, הגיעה משפחתו של יעקב עזרא לגור בתל, בבית שנקרא "בית עזרא" על שמם. לאחר מאורעות 1936 גרשו הבריטים את כל יהודי חברון, ומשפחת עזרא לבדה המשיכה להתגורר במקום עד כ"ט בנובמבר 1947. בנו יוסף עזרא משמש עד היום כיו"ר הוועד לפליטי חברון.

בשנת 1984 חודשה ההתיישבות היהודית במקום, עם הקמתה של שכונה יהודית בשם "אדמות ישי".

שלט על עמדת השמירה בתל רומיידה

עתיקות התל

החומה העתיקה

בתל רומיידה נערכו חפירות ארכאולוגיות על ידי האמריקאי המונד בשנים 1964–1966, חפירות שלא חודשו עקב מלחמת ששת הימים. במהלך השנים, כיסה בעל הקרקעות הפלסטיני בעפר ובאשפה את שטחי החפירה של המונד.

עם ההתנחלות היהודית בשטח, בשנת תשמ"ד (1984), החל אבי עופר מאוניברסיטת תל אביב חפירות בתל, חפירות שנמשכו בשנים תשד"מ-תשמ"ו (1986-1984). חפירות אלו כללו מספר מקטעים קטנים בתל. חלקים ניכרים מהתל הם מטעי זיתים או שטחים בנויים הכוללים מבני מגורים יהודיים ופלסטינים וכן מוצב צבאי). בשנת תשנ"ט (1999), בוצעו חפירות נוספות במקום על ידי עמוס אייזנברג, כחפירות הצלה, לאחר החלטה ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים בניין קבע למתנחלים במקום. בחפירות התגלתה חומת ענק מתקופת הברונזה הקדומה (מלפני כארבעת אלפים וחמש מאות שנים). בנוסף התגלה בית מתקופת חזקיהו מלך יהודה, וגתּוֹת יין מהתקופה הביזנטית.

בחודש שבט ה'תשע"ד חודשו בתל רומיידה החפירות הארכאולוגיות לקראת הכשרת המקום לגן ארכאולוגי־תיירותי. את החפירות באתר מבצעים, משלחת משותפת של רשות העתיקות ואוניברסיטת אריאל. בראש המשלחת עומדים עמנואל אייזנברג מטעם רשות העתיקות, ודוד בן שלמה מטעם אוניברסיטת אריאל. בחפירות נחשפה חומה גבוהה מתקופת הברונזה התיכונה ועיר מבוצרת ומתוכננת היטב מתקופת בית שני, עם מערכת ניקוז עירונית ורובע תעשייתי לייצור כלי חרס, יין ושמן זית. על פי המקוואות שנתגלו בחפירה הייתה העיר בעלת אוכלוסייה יהודית.

בז' בחשוון ה'תשע"ט (16 באוקטובר 2018) נחנך האתר. במהלך החפירות התגלו מקוואות וכן ממצאים נוספים כמו קנקנים עם כיתוב עברי קדום, המצביעים על אוכלוסייה יהודית בעירערוץ 7, לראשונה: "תל חברון" נפתח למבקרים, באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2018טל מאיר, נפתח לציבור: האתר הארכיאולוגי החדש 'תל חברון', באתר ערוץ 20, 15 באוקטובר 2018.

לקריאה נוספת

• עמנואל איזנברג, "ביצורי חברון בתקופת הברונזה", ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 2011, עמ' 14–32

קישורים חיצוניים

• מידע על אתר מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/תל רומיידה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• תל חברון, באתר של רשות העתיקות
• נדב שרגאי‏, המקום שבו הכל התחיל, באתר וואלה‏, 2 באפריל 2010
• תל רומיידה - הפארק הארכאולוגי של חברון באתר ארגון "עמק שווה"
• "הממצאים מוכיחים - חברון יהודית מימי אברהם" באתר ערוץ 7.

הערות שוליים

חברון קטגוריה:ארץ ישראל: היסטוריה קטגוריה:חברון קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת בית שני