ועידת צ'רנוביץ

הוועידה הבינלאומי הראשון לשפת היידיש

ועידת צ'רנוביץ או הוועידה [הראשונה] לשפה היידיתיידיש: טשערנאָוויצער קאָנפֿערענץ או די [ערשׂטע] קאָנפֿערענץ פֿאָר דער יודישער שפּראַך), המכונה לעיתים ועידת הסופרים היהודים, הייתה ועידה אשר התכנסה בין 30 באוגוסט ו-3 בספטמבר 1908 בעיר צ'רנוביץ (אז בירת דוכסות בוקובינה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה) ביוזמתו של נתן בירנבוים, ובתמיכתם של חיים ז'יטלובסקי, דוד פינסקי, יעקב גורדין ומנהיגי תרבות יהודים נוספים.

תמונה קבוצתית של משתתפי הוועידה

בין המשתתפים: שלום אש, הירש דוד נומברג, נח פרילוצקי, אברהם רייזן, א. אלמי (אליהו-חיים שעפּט), גרשם באדר, אסתר פרומקין, משה לייב הלפרן, מתתיהו מייזס, מיכאל וייכרט. י"ל פרץ, ממנהיגי הוועידה (אז בן 56), היה זקן המשתתפים.

הוועידה התקיימה לנוכח ההתעוררות הלאומית היהודית בשלהי המאה ה-19. כיוון שלכל לאום יש שפה המייחדת אותו, מטרת הוועידה הייתה להחליט איזו שפה תהיה השפה הלאומית של העם היהודי: העברית או היידיש. בין מארגני הוועידה נכללו נתן בירנבוים ודוד פינסקי. הציונים, שתמכו בעברית, ראו ביידיש שפה גלותית; הם טענו כי לא ניתן להחיות את הרעיון הציוני ללא שימוש בעברית, השפה ההיסטורית של העם היהודי. מולם ניצבו התומכים ביידישיזם, אידאולוגיה שקראה להשתחררות מתחושת הנחיתות של ה"ז'רגון", שדובר על ידי המעמדות הנמוכים, ועודדה כתיבה ספרותית בשפה; הם היו סבורים, כי היידיש היא שפתו של העם היהודי באירופה זה מאות שנים, ולכן היא השפה המתאימה ביותר להיות שפתו של העם היהודי.[1]

סדר יומה של הוועידה

עריכה

יום לפני פתיחת הוועידה אושרו סופית הסעיפים שעל סדר היום:[2]

  1. השפה כשלעצמה (כתיב, דקדוק, מילים זרות וחדשות, מילון וכו')
  2. ספרות יידיש וכותביה
  3. תרגום התנ"ך
  4. הבמה והשחקנים
  5. העיתונות
  6. הדור הצעיר
  7. ההכרה ביידיש

בתום ויכוח סוער בדיוני הוועידה, הוכרז בוועידה כי היידיש היא שפה לאומית של העם היהודי, אך אינה השפה הלאומית היחידה. שלום אש הציע בוועידה לתרגם ליידיש אוצרות תרבותיים יהודיים מתקופות שונות.[3]

לקריאה נוספת

עריכה
  • שמואל ורסס, ועידת צ'רנוביץ בראי העיתונות העברית, שבות 15, 1992, עמ' 182-149.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מלחמת השפות: הקרב הסוער בין היידיש לעברית על הבכורה היהודית, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
  2. ^ במקור ביידיש: 1. די שפּראַך אַליין (אויסלייגעניש, גראַמאַטיק, פֿרעמדע און נײַע ווערטער, ווערטערבוך וכו'). 2. די [ייִדישע] ליטעראַטור און די ליטעראַרטען. 3. פֿאַרטײַטשען פֿון תּנ"ך. 4. די בינע און די אַקטיאָרן. 5. די פּרעסע. 6. דער יונגער דור. 7. די אָנערקענונג פֿון ייִדיש.
  3. ^ ח. גליקשטיין, שלום אש נפטר, דבר, 11 ביולי 1957.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.