ורד פלדמן
ורד פלדמן (נולדה ב-4 בדצמבר 1981 בהרצליה) היא שחקנית טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון ובדרנית ישראלית. כיום היא גם מומחית לשפת גוף.
 | |
| לידה |
4 בדצמבר 1981 (בת 41) הרצליה, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיהעריכה
פלדמן היא בתה של הבמאית בלהה פלדמן. היא גדלה במשפחה חד הורית ובגיל 30 גילתה כי אביה הביולוגי הוא קובי אסף, מורה למשחק בבית הספר למשחק ניסן נתיב ודוקטור לשפת גוף.
למדה במגמת תיאטרון בתיכון ראשונים בהרצליה. שירתה בצה"ל כמש"קית ת"ש בחטיבת הנח"ל. בשנים 2002-2005 למדה משחק בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. במחזור שלה למדו לירז אבני-סגל, נועה קולר, הילה סעדה, נטע שפיגלמן והדר רצון-רותם. במהלך לימודיה שיחקה בהצגות של הסטודיו ובהן "קרום" ו"רשומון".
טלוויזיה וקולנועעריכה
בתחילת דרכה השתתפה פלדמן בדרמות הטלוויזיוניות: "הקרב על תל חי" (2000) של עודד רסקין ו"דברים קטנים באמת" (2003). ב-2006 זכתה לחשיפה משמעותית כשהחלה לגלם את דמותה של דריה זליג בטלנובלה של HOT, "האלופה". ב-2007 כיכבה בסדרת הדרמה של סיגל אבין "האקס המיתולוגי". ב-2008 גילמה את נגה ירושלמי בסדרה "אולי הפעם" ב-Yes. ב-2009 שיחקה בעונה השנייה של הסדרה "מסודרים" בתור כתבת חדשות בתחום הכלכלה, שירי הרמן, שמנהלת עם תומר רומן סודי. ב-2010 השתתפה בסדרה "לא לפני הילדים". ב-2011 הופיעה בסדרת הטלוויזיה "הצרות שלי עם נשים" בערוץ 10, כתמרה, האקסית של הדמות הראשית, ארי שניידר (דן שפירא). באותה שנה החלה להופיע גם בסדרת הדרמה של HOT "יחפים" בתפקיד ניר. ב-2012 השתתפה במיני סדרה "שביתה" שביים רני בלייר. בשנת 2013 שיחקה פלדמן בסדרת הילדים והנוער "גאליס" בתור סיוון שמואלוב, אחותו הגדולה של אלכס, שמתחזה למדענית וחוקרת מקורות זיהום. באותה שנה שיחקה גם בסרט "להישאר בחיים {זייתון)" שביים ערן ריקליס. ב-2014 שיחקה בסדרה "החממה" בתפקיד קארין פינטו, חוקרת ביוטרוריזם. באותה שנה השתתפה גם בסדרות הדרמה "מתים לרגע" ו-"משפחה טובה". ב-2015 החלה לשחק בסדרת הקומדיה "השוטר הטוב" בתפקיד דלית פסו. ב-2016 שיחקה בסדרת הדרמה של yes, "מלאך של אמא". ב-2017 חזרה לשחק בעונה השנייה של "מתים לרגע". ב-2018 השתתפה בסדרה "ד"ר קראז", המשודרת במכאן 33 ובסרטי הקולנוע: "10 אחוז ילדה שלי", "בית בגליל" ו"גיבור בעננים". ב-2020 השתתפה בפרק בסדרה הקומית "שב"ס". בשנת 2021 שיחקה את רונית, אימו של אופק בסדרה שקשוקה המשודרת בכאן חינוכית.
ב 2021 שיחקה בסדרה אזהרת מסע של נטפליקס את ענת, אשר ילדיה נחטפים על ידי דאעש, ובסדרה "ירושלים" שמשודרת בהוט.
תיאטרוןעריכה
בשנת 2005 השתתפה בהצגות: "אגדת סוף עונה" בתיאטרון הקיבוץ ו"חי בסרט" בתיאטרון תמונע. החל מ-2008 שיחקה פלדמן בתיאטרון הבימה. ב-2009 שיחקה בהצגה "איולף הקטן" בבימויו של חנן שניר וב"אוגוסט" בבימויו של אילן רונן. ב-2012 שיחקה בהצגות "מישהו ימות בסוף" בבימויו של מאור זגורי, המחזמר "סיגל" בבימויו של צדי צרפתי, "אם יש גן עדן" בבימויו של משה קפטן ו"כי בנו בחרת" בבימויו של איציק ויינגרטן. ב-2014 ביימה במשותף עם אביה קובי אסף הצגה בהשתתפות שניהם, "מישו ופועה", בתיאטרון תמונע. ההצגה שאבה השראה מסיפור היחסים ביניהם והיא מגוללת את סיפור המפגש של שני מוגבלים בתחנת אוטובוס, הסמוכה לבית קברות, לאחר שביקרו את קברה של אותה אישה .[1]
לצד המשחק היא עוסקת גם בכתיבה ובימוי. ב-2016 כתבה וביימה מחזה לבני נוער בשם "דרך השלום", העוסק בתקשורת מקרבת. ב-2017 עיבדה וביימה את ההצגה "הכלב הקטן צחק" בתיאטרון תהל. ב-2018 החלה ללמד, להעביר סדנאות ולהרצות בנושא שפת הגוף.
שפת גוףעריכה
בשנת 2020 החלה ורד פלדמן לעסוק בניהול בית הספר לשפת גוף "המיניברסיטה", שבראשו עמד עד אז אביה, קובי אסף.
חיים אישייםעריכה
פלדמן נישאה בשנת 2011, והיא אם לשלוש בנות.[2][3] היא אחותה-למחצה של השחקנית אלי קרן-אסף.
קישורים חיצונייםעריכה
ורד פלדמן, ברשת החברתית אינסטגרם- ורד פלדמן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
ורד פלדמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ורד פלדמן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ורד פלדמן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
ורד פלדמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- ורד פלדמן, בארכיון הבימה
- נועה רום, שם הוורד, באתר ynet, 10 בינואר 2007
- טל פרי, אנג'לינה ואני, באתר גלובס, 20 בינואר 2010
- נמרוד דביר, המזל שלי עם גברים: ריאיון עם ורד פלדמן ועופרי פרישקולניק, באתר nrg, 28 ביולי 2010
- רועי בהריר, אולי הפעם: ורד פלדמן נולדת מחדש, באתר nrg, 15 ביולי 2012
- רן בוקר, "העירום הגברי לא מפריע", באתר ynet, 12 בנובמבר 2014
- הדס בשן, "יש לי אלרגיה לרחמים, אני מזהה את המבט הזה", באתר מאקו, 19 באוגוסט 2015
- עמי פרידמן, ורד פלדמן: "יש לי משיכה למקומות אפלים", באתר ynet, 16 ביוני 2016
סמדר שיר, "התואר 'אמא לשלוש בנות' לא נראה לי הגיוני", באתר "ידיעות אחרונות", 23 ביולי 2017- אור ברנד-פרומר, השחקנית המפורסמת שהפכה מומחית לשפת גוף, בעיתון מקור ראשון, 13 ביוני 2021
- דודי פטימר, ורד פלדמן חוגגת 40 וחושפת: "בחרתי להוריד מעצמי את אור הזרקורים", באתר מעריב אונליין, 13 בדצמבר 2021
- ורד פלדמן, הייתי רווקה תל-אביבית. הנה מה שלמדתי על שפת הגוף בדייטים, באתר ynet, 23 בנובמבר 2021
- ורד פלדמן, דייט בערב השנה החדשה? למקום שתבחרו יש משמעות גדולה משנדמה, באתר ynet, 28 בדצמבר 2021
- ניתוח פוליטיקאים תוכנית הבוקר
הערות שולייםעריכה
- ^ אספה פלד אלימלך, הטלנובלה הפרטית של ורד פלדמן, באתר "ידיעות אחרונות", 30 במאי 2014 (הקישור אינו פעיל)
- ^ רן בוקר, מזל טוב: ורד פלדמן התחתנה, באתר ynet, 2 ביוני 2011
- ^ יפעת הללי אברהם, שם דבר: איך קראה ורד פלדמן לבתה השלישית?, מאקו, 21 בנובמבר 2017