פתיחת התפריט הראשי

ורד פלדמן (נולדה ב-4 בדצמבר 1981 בהרצליה) היא שחקנית ישראלית.

ורד פלדמן
אין תמונה חופשית
לידה 4 בדצמבר 1981 (בת 37)
הרצליה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
דמות ידועה דריה (האלופה)
יסמין (מתים לרגע)
קארין פינטו (החממה)
סיון שמואלוב (גאליס)
נינה (כדברא)
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

פלדמן היא בתה של הבמאית בלהה פלדמן. היא גדלה במשפחה חד הורית ובגיל 30 גילתה כי אביה הביולוגי הוא קובי אסף, מורה למשחק בבית הספר למשחק ניסן נתיב ודוקטור לשפת גוף.

למדה במגמת תיאטרון בתיכון ראשונים בהרצליה. שירתה בצה"ל כמש"קית ת"ש בחטיבת הנח"ל. בשנים 2002-2005 למדה משחק בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. במחזור שלה למדו לירז אבני-סגל, נועה קולר, הילה סעדה, נטע שפיגלמן והדר רצון-רותם. במהלך לימודיה שיחקה בהצגות של הסטודיו ובהן "קרום" ו"רשומון".

טלוויזיה וקולנועעריכה

בתחילת דרכה השתתפה פלדמן בדרמות הטלוויזיוניות: "הקרב על תל חי" (2000) של עודד רסקין ו"דברים קטנים באמת" (2003). ב-2006 זכתה לחשיפה משמעותית כשהחלה לגלם את דמותה של דריה זליג בטלנובלה של HOT, "האלופה". ב-2007 כיכבה בסדרת הדרמה של סיגל אבין "האקס המיתולוגי". ב-2008 גילמה את נגה ירושלמי בסדרה "אולי הפעם" ב-Yes. ב-2009 שיחקה בעונה השנייה של הסדרה "מסודרים" בתור כתבת חדשות בתחום הכלכלה, שירי הרמן, שמנהלת עם תומר רומן סודי. ב-2010 השתתפה בסדרה "לא לפני הילדים". ב-2011 הופיעה בסדרת הטלוויזיה "הצרות שלי עם נשים" בערוץ 10, כתמרה, האקסית של הדמות הראשית, ארי שניידר (דן שפירא). באותה שנה החלה להופיע גם בסדרת הדרמה של HOT "יחפים" בתפקיד ניר. ב-2012 השתתפה במיני סדרה "שביתה" שביים רני בלייר. בשנת 2013 שיחקה פלדמן בסדרת הילדים והנוער "גאליס" בתור סיוון שמואלוב, אחותו הגדולה של אלכס, שמתחזה למדענית וחוקרת מקורות זיהום. באותה שנה שיחקה גם בסרט "להישאר בחיים {זייתון)" שביים ערן ריקליס. ב-2014 שיחקה בסדרה "החממה" בתפקיד קארין פינטו, חוקרת ביוטרוריזם. באותה שנה השתתפה גם בסדרות הדרמה "מתים לרגע" ו-"משפחה טובה". ב-2015 החלה לשחק בסדרת הקומדיה "השוטר הטוב". ב-2016 שיחקה בסדרת הדרמה של yes, "מלאך של אמא". ב-2017 חזרה לשחק בעונה השנייה של "מתים לרגע". ב-2018 השתתפה בסדרה "ד"ר קראז", המשודרת בכאן ובסרטי הקולנוע: "10 אחוז ילדה שלי", "בית בגליל" ו"גיבור בעננים".

תיאטרוןעריכה

בשנת 2005 השתתפה בהצגות: "אגדת סוף עונה" בתיאטרון הקיבוץ ו"חי בסרט" בתיאטרון תמונע. החל מ-2008 שיחקה פלדמן בתיאטרון הבימה. ב-2009 שיחקה בהצגה "איולף הקטן" בבימויו של חנן שניר וב"אוגוסט" בבימויו של אילן רונן. ב-2012 שיחקה בהצגות "מישהו ימות בסוף" בבימויו של מאור זגורי, המחזמר "סיגל" בבימויו של צדי צרפתי, "אם יש גן עדן" בבימויו של משה קפטן ו"כי בנו בחרת" בבימויו של איציק ויינגרטן. ב-2014 ביימה במשותף עם אביה קובי אסף הצגה בהשתתפות שניהם, "מישו ופועה", בתיאטרון תמונע. ההצגה שאבה השראה מסיפור היחסים ביניהם והיא מגוללת את סיפור המפגש של שני מוגבלים בתחנת אוטובוס, הסמוכה לבית קברות, לאחר שביקרו את קברה של אותה אישה .[1]

לצד המשחק היא עוסקת גם בכתיבה ובימוי. ב-2016 כתבה וביימה מחזה לבני נוער בשם "דרך השלום", העוסק בתקשורת מקרבת. ב-2017 עיבדה וביימה את ההצגה "הכלב הקטן צחק" בתאטרון תהל. ב-2018 החלה ללמד, להעביר סדנאות ולהרצות בנושא שפת הגוף.

חיים אישייםעריכה

פלדמן נשואה ואם לשלוש. אחותה-למחצה של השחקנית אלי קרן-אסף.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אספה פלד אלימלך, ‏הטלנובלה הפרטית של ורד פלדמן, באתר "ידיעות אחרונות", 30 במאי 2014