זבודה בת פדיה

חורבת רומא בבקעת נטופה בגליל התחתון המזוהה על ידי כמה מהחוקרים עם מקום מוצאה של זבודה בת פדיה

זְבוּדָּה בַת-פְּדָיָה (כתיב: זבידה) היא דמות מקראית הנזכרת בספר מלכים,[1] אימו של יהויקים, מלך יהודה בסוף המאה ה-7 לפנה"ס. פירוש שמה הוא מתנה.

מוצאה של זבודה הוא מהעיר רומה שבגליל התחתון, המזוהה על ידי כמה חוקרים עם ח'רבת א-רומה באזור בקעת בית נטופה.[2] זבודה נישאה ליאשיהו, מלך יהודה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס. ייתכן כי היו אלו נישואים פוליטיים, שבאמצעותם ניסו מלכי יהודה לחזק קשרים פוליטיים עם שבטי הצפון.[3]

מסיפור גלות יהויכין (597 לפנה"ס) בספר מלכים,[4] ניתן ללמוד כי היה קיים הרמון נשים בזמנו. חמוטל בת ירמיהו,[5] הנזכרת לצד זבודה אם יהויקים, מרמזת כי ליאשיהו היו כמה נשים.[6] חמוטל קשרה קשרים עם גוף הנקרא "עם הארץ", כדי להמליך את בנה יהואחז. נראה כי ניצלה את מוצאה של זבודה בת פדיה אשר לא הגיעה משבט יהודה אלא הייתה מזוהה עם שבטי הצפון. יש הסוברים כי שיקוליה היו אישיים וזאת כדי לזכות בתואר "גבירה", באמצעות המלכת בנה. אך לאחר זמן מה יהואחז הודח והוגלה למצרים בידי פרעה-נכה ואת מקומה תפסו זבודה אשר בנה הומלך תחתיו ונחשתא בת אלנתן.[7] ייתכן כי בניו של יאשיהו משתי נשותיו אלו מייצגים שתי תפישות מדיניות: הפרו-בבלית, אשר אותה מייצג יהואחז בנה של חמוטל בת ירמיה, שהודח על ידי פרעה נכה, ותפישה פרו-מצרית, אשר אותה מייצג יהויקים בן זבודה שהומלך על ידו, ולכן יש הסוברים כי זאת הסיבה לבחירתו של נבוכדנצר בצדקיהו.[8]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו.
  2. ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 207.
  3. ^ שלום זמירין, יאשיהו ותקופתו, ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ז, עמ' 56
  4. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק ט"ו.
  5. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"א.
  6. ^ חיה כץ, ארץ דגן ותירוש ... ארץ זית יצהר ודבש: הכלכלה בממלכת יהודה בימי בית ראשון, ירושלים, יד יצחק בן צבי, 2008, עמ' 143
  7. ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: יחזקאל, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 89.
  8. ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 211.