זוהרה אלפסיה

זוהרה אלפסיה
زهرة الفاسية
	זוהרה אלפסיה בצעירותה
לידה	1905; צפרו, מרוקו
פטירה	1994 (בגיל 89 בערך); אשקלון , ישראל
שם לידה	Zohra Hamou
מדינה	ישראל
לאום	יהודים
מוקד פעילות	ישראל, מרוקו
עיסוק	זמרת
סוגה	מלחון, שעבי, גרנאטי, הוזי
שפה מועדפת	ערבית, שפות ברבריות
חברת תקליטים	Pathé, פיליפס רקורדס

זֹוהָרָה אַלְ-פַסִיָה, או זוהרה סחה (בצרפתית: Zohra Al Fassia, בערבית: زهرة الفاسية;‏ 1905–1994), הייתה זמרת יהודיה-מרוקאית.

בשנות השלושים והארבעים הייתה מהזמרות המפורסמות במרוקו ובאלג'יריה. אל-פסיה הייתה האישה הראשונה במרוקו שהקליטה אלבום מוזיקלי. שיריה החילוניים זכו להצלחה לאורך עשרות שנים בשמחות של יהודי מרוקו, ולחניהם הותאמו גם לפיוטי קודש. במחצית השנייה של חייה חיה בישראל.

ביוגרפיה

אלפסיה נולדה בוהיו בעיר צפרו שלמרגלות הרי האטלס במרוקו, למשפחה דלת אמצעים^[1]. בילדותה הצטיינה בזמרה ושרה פיוטים בבית הכנסת של פאס. בנעוריה הופיעה כזמרת בבתי קפה ביישובים הסמוכים ובקברטים בקזבלנקה. שיריה היו בעיקרם שירים חילוניים מסוגת גרנאטי (אנ') (שירים אנדלוסיים ששמם בא משם העיר גרנדה בספרד ונפוצו בקרב יהודי אלג'יריה ומרוקו במאה ה-19), שירים מסוגת אייתה שמאזור האטלס, ושירים הקרויים מלחון - שירים של מעמד הפועלים.

בשנות ה-40 הופיעה בליווי תזמורת אישית. שיריה, אשר הושמעו בתחנות הרדיו, נהיו פופולריים מאוד גם באלג'יריה. סולטאן מרוקו מוחמד החמישי התרשם מאוד מכשרונה והזמין אותה לשיר בחצרו. בין להיטיה "אַבּיָאדִי יָאנַא" (הידוע גם בכינוי העממי יותר "טִי פּארִי פּאטִי" על שום הפזמון החוזר והקליט שבו, ע"ע רנט לורנייז). את השיר נוהגים להשמיע בטקסי החינה, בקרב קהילות מרוקו. השיר חודש בישראל על ידי להקת "שפתיים". שירים מפורסמים אחרים שלה היו "אלערוסה", "יאלי פיק דמואוי" ואחרים. אלפסיה נהגה לשיר גם שירים של סמי אלמגריבי ושל זמרים ומלחינים אחרים. בין השנים 1947–1957 הוציאה אלפסיה למעלה מ-17 אלבומים.

חלק משיריה נהפכו לקאלט במוזיקה המרוקאית, ונשארו פופולריים גם עשרות שנים לאחר עזיבתה את מרוקו^[2]. משרד התרבות המרוקאי הוציא תקליטור של זהרה אלפסיה, בתוך האנתולוגיה של המוזיקה המרוקאית, במדור לזמרים יהודים-מרוקאים, והוא כלל שמונה משיריה^[3].

”	זֹוהָרָה אַלְפַסִיָה זַמֶרֶת הֶחָצֵר אֵצֶל מֺחַמַד הַחֲמִישִׁי בְּרַבָּת בְּמָרוֹק. אוֹמְרִים עָלֶיהָ שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁרָה, לָחֲמּו חַיָלִים בְּסַכִּינִים לְפַלֵס דֶרֶך בֶּהָמוֹן לְהַגִיעַ אֶל שּׁוּלֵי שִּׂמְלָתָּה לְנַשֵּׁק אֶת קְצוֹת אֶצְבָּעוֹתֶיהָ לָשִׁיֵּם כֶּסֶף רִיָאל לְאוֹת תוֹדָה זוֹהָרָה אַלְפַסִיָה, הַיוֹם, נִּתָן לִמְצֹא אוֹתָּה בְּאַשְׁקְלוֹן, בְּעַתִּיקוֹת ג', לְיַד לִשְׁכַּת הַסַעַד	“

– "זהרה אלפסיה", ארז ביטון

בשנת 1962 עלתה לישראל. בשנת 1965 תרמה לתערוכת תרבות יהודי צפון-אפריקה שנערכה בירושלים ובתל אביב את "טרקלין יהודי מרוקו". בטרקלין הוצגו מושבי קטיפה, וילונות ברקמת משי, כריות ברוקאד שזורות חוטי כסף ושטיחים ייחודיים^[4]. שווי הטרקלין היה 50 אלף לירות ישראליות^[5]. בשנת 1967 חודשו חגיגות המימונה בחגיגות ענק בשכונת סנהדריה בירושלים. לאירוע החגיגי תרמה אלפסיה פרוכת עשויה רקמת זהב טהור^[6].

עם זאת, מרבית חייה של אלפסיה בישראל עברו עליה בתנאי מצוקה ובדידות בשכונת עתיקות ג' באשקלון. המשורר וחתן פרס ישראל ארז ביטון ביקר בביתה בשנות השבעים, כאשר עבד בשירות הציבורי כעובד סוציאלי^[7]. ביטון התרשם מאוד מגורלה, וכתב עליה ב-1976 את "שיר זוהרה אלפסיה", הנלמד^[8] בבתי הספר לבחינת הבגרות בספרות^[9]. ועדת ביטון להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך המליצה להוסיף את השיר בפרק החובה בשירה לחינוך ממלכתי וממלכתי-דתי^[10].

בשנותיה האחרונות התגוררה בבית אבות. אלפסיה הוזמנה לחגיגות רבות של העדה המרוקאית בישראל, והיו לה בארץ קרובי משפחה רבים. בבואו לישראל, הזמר והמלחין סמי אלמגריבי ארגן מסיבה לכבודה.

נפטרה בשנת 1994 ונקברה באשקלון.

בראש העין ובבאר שבע קראו רחוב על שמה.

בשנת 2013 המחזאי רפאל אהרון מתיאטרון קדם באשקלון השיק מחזמר אודות חייה של אלפסיה, אותה גילמה הזמרת דיקלה^[11].

בשנת 2017 עלה המופע "מנינה סימון ועד זוהרה אלפסיה" בתיאטרון ירושלים. באותה שנה יצאה הזמרת נטע אלקיים במופע מחווה לזוהרה אלפסיה בזאפה. המופע הפך בינלאומי, ואלקיים הופיעה איתו בין היתר עם תזמורת ירושלים מזרח ומערב בישראל ובאירופה.

שיריה זכו לגרסאות כיסוי של אמנים שונים בעולם, בהם אנריקו מסיאס^[12], דיקלה^[13], נטע אלקיים^[14], להקת שפתיים^[15], פייסל עזיזי^[16], סנאא מרחאתי (ער'), אסמא למנוואר (אנ')^[17] וסלמה רשיד (אנ')^[18].

קישורים חיצוניים

זוהרה אלפסיה, באתר ספוטיפיי
זוהרה אלפסיה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
זוהרה אלפסיה, באתר Discogs (באנגלית)
פיוטים ממרוקו
אלסנדרה צ'וצ'י -מ"סיטי יוניברסיטי" ניו יורק דברי הסבר לדיסק לקט שירים מרוקאים בהוצאה לאור של משרד החינוך והתקשורת של ממלכת מרוקו (באנגלית)
דיווח בעיתון על פטירתה של זוהרה המובא באתר MarocMoreshet
Ya Nas, Ya Nas – Zohra El Fassia Digitized אתר Jewish Morocco.
איל שגיא ביזאוי, בחזרה אל תור הזהב: לאן נעלמו כל היהודים שהצליחו כאמנים בארצות ערב?, באתר הארץ, 30 ביולי 2015
בן שלו, הסיפור האמיתי מאחורי אגדת זוהרה אלפסיה, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2016
"שיר זוהרה אלפסיה" / ארז ביטון באתר משרד החינוך (קידוד תווים: windows 1255)

השיר "זוהרה אלפסיה"

הערות שוליים

^ הסיפור האמיתי מאחורי אגדת זוהרה אלפסיה, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2016
^ دانية الزعيمي, دونت زهرة الفاسية اسمها بمداد لا يمحى في قائمة أوائل المغنين المغاربة، الذين قدموا قطعا موسيقيا تعد، اليوم، تراثا للمغاربة جميعا، حيثما احتفلوا أخذوا في ترديدها…, ‏15 ביולי 2020 (בערבית)
^ Chants juifs (Zahra el Fassia) [74:14], Anthologie de la Musique Marocaine. Produced by the Royaume du Maroc Ministre de la Culture et de la Communication and Maroc Telecom. Directeur Artistique: Ahmed Aydoun., ‏2001-2002
^ נילי פרידלנדר, תרבות יהודי צפון אפריקה בתערוכה ססגונית בירושלים, בעיתון מעריב, ‏3 בפברואר 1965
^ תערוכת יהודי צפון אפריקה תיפתח ביום א' בתל־אביב, בעיתון למרחב, ‏10 ביוני 1965
^ בני קהילת פאז במרוקו מחדשים חג - "יום המימונה", עיתון הצפה, ‏30 באפריל 1967
^ מערכת ישראל היום, חתן פרס ישראל לשירה – ארז ביטון, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2015
^ משרד החינוך, בחינת בגרות בספרות שאלון 904441, באתר משרד החינוך, בסוף השאלון מצורפת תוכנית הלימודים בספרות בשנת 2018, ‏חורף תשע"ח
^ השיר מצוטט בתוך המאמר: איל שגיא ביזאוי, בחזרה אל תור הזהב: לאן נעלמו כל היהודים שהצליחו כאמנים בארצות ערב?, באתר הארץ, 30 ביולי 2015, בחלק המוקדש לאלפסיה
^ ארז ביטון, דוח ועדת ביטון להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך (עמ' 80, 146), באתר משרד החינוך, ‏2016 ביוני 29
^ ריקי כרמי, חדר חדשות דרום: מחזמר על זוהרה אלפסיה, בעמוד היוטיוב של "חדר החדשות", ‏2 באפריל 2013
^ Enrico Macias Sidi Hbibi - Olympia 1989, ‏1989
^ מערכת האתר, מחזמר מרוקאי: זוהרה אלפסייה הזמרת של מרוקו, באתר "בטריבונה", ‏30 מאי 2013
^ ניצן פינקו, להאיר מחדש את זוהרה אלפסיה, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2019
^ דודי פטימר, ‏שפה אחידה: גם 20 שנה אחרי שהתפרקה, שפתיים היא הדבר הבא, באתר מעריב אונליין, 21 בדצמבר 2018
^ פייסל עזיזי, Fayçal Azizi - Hak A Mama (Official Video), ‏18 במרץ 2015
^ Asma Lmnawar - Haka A Mama - أسماء لمنور - هاك آ ماما, ‏3 ביוני 2016
^ Coke Studio Maroc, Coke Studio Maroc : هاك أ ماما - سلمى رشيد و ماكسيم, ‏3 באוקטובר 2017

[1] הסיפור האמיתי מאחורי אגדת זוהרה אלפסיה, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2016

[2] دانية الزعيمي, دونت زهرة الفاسية اسمها بمداد لا يمحى في قائمة أوائل المغنين المغاربة، الذين قدموا قطعا موسيقيا تعد، اليوم، تراثا للمغاربة جميعا، حيثما احتفلوا أخذوا في ترديدها…, ‏15 ביולי 2020 (בערבית)

[3] Chants juifs (Zahra el Fassia) [74:14], Anthologie de la Musique Marocaine. Produced by the Royaume du Maroc Ministre de la Culture et de la Communication and Maroc Telecom. Directeur Artistique: Ahmed Aydoun., ‏2001-2002

[4] נילי פרידלנדר, תרבות יהודי צפון אפריקה בתערוכה ססגונית בירושלים, בעיתון מעריב, ‏3 בפברואר 1965

[5] תערוכת יהודי צפון אפריקה תיפתח ביום א' בתל־אביב, בעיתון למרחב, ‏10 ביוני 1965

[6] בני קהילת פאז במרוקו מחדשים חג - "יום המימונה", עיתון הצפה, ‏30 באפריל 1967

[7] מערכת ישראל היום, חתן פרס ישראל לשירה – ארז ביטון, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2015

[8] משרד החינוך, בחינת בגרות בספרות שאלון 904441, באתר משרד החינוך, בסוף השאלון מצורפת תוכנית הלימודים בספרות בשנת 2018, ‏חורף תשע"ח

[9] השיר מצוטט בתוך המאמר: איל שגיא ביזאוי, בחזרה אל תור הזהב: לאן נעלמו כל היהודים שהצליחו כאמנים בארצות ערב?, באתר הארץ, 30 ביולי 2015, בחלק המוקדש לאלפסיה

[10] ארז ביטון, דוח ועדת ביטון להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך (עמ' 80, 146), באתר משרד החינוך, ‏2016 ביוני 29

[11] ריקי כרמי, חדר חדשות דרום: מחזמר על זוהרה אלפסיה, בעמוד היוטיוב של "חדר החדשות", ‏2 באפריל 2013

[12] Enrico Macias Sidi Hbibi - Olympia 1989, ‏1989

[13] מערכת האתר, מחזמר מרוקאי: זוהרה אלפסייה הזמרת של מרוקו, באתר "בטריבונה", ‏30 מאי 2013

[14] ניצן פינקו, להאיר מחדש את זוהרה אלפסיה, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2019

[15] דודי פטימר, ‏שפה אחידה: גם 20 שנה אחרי שהתפרקה, שפתיים היא הדבר הבא, באתר מעריב אונליין, 21 בדצמבר 2018

[16] פייסל עזיזי, Fayçal Azizi - Hak A Mama (Official Video), ‏18 במרץ 2015

[17] Asma Lmnawar - Haka A Mama - أسماء لمنور - هاك آ ماما, ‏3 ביוני 2016

[18] Coke Studio Maroc, Coke Studio Maroc : هاك أ ماما - سلمى رشيد و ماكسيم, ‏3 באוקטובר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]


זוהרה אלפסיה בצעירותה
לידה	1905 צפרו, מרוקו מרוקו
פטירה	1994 (בגיל 89 בערך) אשקלון ,ישראל ישראל
שם לידה	Zohra Hamou
מדינה	ישראל
לאום	יהודים
מוקד פעילות	ישראל, מרוקו
עיסוק	זמרת
סוגה	מלחון, שעבי, גרנאטי, הוזי
שפה מועדפת	ערבית, שפות ברבריות
חברת תקליטים	Pathé, פיליפס רקורדס