ויקיפדיה

זכויות להט"ב בקוריאה הדרומית

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בקוריאה הדרומית מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית בין גברים או נשים הייתה חוקית בשטחי המדינה מאז ומעולם, אם כי זוגות חד מיניים ומשקי בית שבראשם זוגות חד מיניים אינם זכאים להכרות המשפטיות הזמינות לזוגות הטרוסקסואלים.

זכויות להט"ב בקוריאה הדרומית קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
קוריאה הדרומית
קוריאה הדרומית
מעמד בחוק חוקי מאז ומעולם
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 2006, ניתוח נדרש
שירות צבאי לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה ישנה הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית במספר פרובינציות, מחוזות וערים אם כי לא בפריסה ארצית (מוצע)
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד מינית (מוצע)
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד

הומוסקסואליות בדרום קוריאה אינה מוזכרת במפורש לא בחוקה או בחוק העונשין האזרחי, אם כי סעיף 31 לחוק הנציבות הלאומית לזכויות אדם קובע כי "אין להפלות אדם על בסיס נטייתו המינית". עם זאת, סעיף 92 לחוק העונשין הצבאי, המצוי כעת באתגר משפטי, מציג יחסים בין בני אותו המין כ-"הטרדה מינית", שדינה מקסימום שנת מאסר. בשנת 2010, בית משפט צבאי קבע כי חוק זה אינו חוקי וקבע כי הומוסקסואליות היא אך ורק נושא אישי.[1] עם זאת, על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט החוקתי של דרום קוריאה, אשר ב-2011 אישר את חוקתיות החוק.[2]

טרנסג'נדרים רשאים לעבור ניתוח להתאמה מגדרית בדרום קוריאה לאחר גיל 20, ולשנות את פרטי המגדר שלהם במסמכים רשמיים.[3] הזמרת-שחקנית הדרום קוריאנית, האריסו, ידועה בתור האדם הטרנסג'נדר הראשון של דרום קוריאה בתעשיית הבידור, בעוד בשנת 2002 הפכה לאדם השני במדינה אשר שינה מגדר באופן חוקי.

היסטוריה עריכה

הומוסקסואליות מעולם לא הייתה מוגדרת כפלילית בדרום קוריאה בעוד גיל ההסכמה מוגדר כשווה בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד - 14 שנים. אף על פי שישנם מעט אזכורים להומוסקסואליות בספרות הקוריאנית או בדיווחים היסטוריים מסורתיים, מספר חברי אצולה ונזירים בודהיסטים הצהירו על משיכתם לבני אותו המין או היו מעורבים איתם באופן פעיל לאורך השנים.[4]

בתקופת שושלת שילה, היה ידוע על מספר גברים ונשים אצילות שעסקו בפעילות הומוסקסואלית והביעו את אהבתם לאדם מאותו המין. בין אלה היה המלך הייגונג. בנוסף, הווארנג, הידועים גם בתור "האבירים הפורחים" או "הנערים הפורחים", היו קבוצה מובחרת של לוחמי שילה זכרים, המפורסמים בהומואירוטיות ובנשיות שלהם. הסאמגוק יוסה, אוסף של אגדות קוריאניות וסיפורים היסטוריים, מכיל פסוקים החושפים את הטבע ההומוסקסואלי של הווארנג.[5]

בתקופת שושלת קוריאו (אנ'), המלך מוקג'ונג (980–1009) והמלך גונגמין (1325–1374) היו מתועדים שניהם כמי ששמרו מספר ונצ'ונג ("מאהבים גברים") בחצרותיהם כ-"מלווים של האח הקטן" (צ'ג'ווי) ששירתו עבורם כשותפים רומנטיים. לאחר מות אשתו, המלך גונגמין אף הרחיק לכת ויצר משרד שמטרתו היחידה הייתה לחפש ולגייס צעירים מכל רחבי הארץ לשרת בחצרו. לאחרים, כולל המלך צ'ונגסון, היו מערכות יחסים ארוכות טווח עם גברים. אלה שהיו במערכות יחסים חד-מיניות כונו יונגיאנג ג'יצ'ונג, שתרגומם היה נתון לוויכוחים, אך בדרך כלל נתפס כמשמעות "הדרקון והשמש".

 
הסאמגוק יוסה, אוסף של אגדות קוריאניות וסיפורים היסטוריים, המכיל פסוקים החושפים את הטבע ההומוסקסואלי של קבוצת לוחמי המשמר המלכותי של ממלכת שילה, הווארנג.[5]

בעידן שושלת ג'וסון, היה ידוע על מספר אצילים בהם גברים ונשים שניהלו יחסים חד-מיניים, כולל בת הזוג המלכותית סאונה-בין בונג, שהייתה בת זוגו השנייה של מונג'ונג מג'וסון וכלתו של המלך סג'ונג שגורשה אחריו, בעוד התגלת כי הייתה מקיימת יחסים הומוסקסואלים עם אחת המשרתות שלה. במהלך תקופה זו, היו קבוצות תיאטרון נודדות הידועות בשם נאמסדאנג שכללו גברים קטינים שנקראו מידונג ("בנים יפים"). הלהקות סיפקו "סוגים שונים של בידור, כולל מוזיקת להקה, שירים, ריקודים רעולי פנים, קרקס והצגות בובות" לעיתים עם ייצוגים גרפיים של יחסים רומנטיים. הנאמסדאנג הופרדו מאוחר יותר בשתי קבוצות אשר נקראו כ-"חברי הבוץ'" ו-"המלכות".

התפשטות הנאו-קונפוציאניזם בדרום קוריאה עיצבה את מערכת המוסר, אורח החיים והיחסים החברתיים של החברה הקוריאנית. הנאו-קונפוציאניזם שם דגש על ציות קפדני לסדר החברתי ולתא המשפחתי, שהתייחס עבור איחוד הטרוסקסואלי של בעל ואישה. הומוסקסואליות ויחסים חד מיניים נתפסו כמפריעים למערכת זו ולכן נתפסו כ-"סוטים" או "בלתי מוסריים". מאז שנות ה-19, הנאו-קונפוציאניזם איבד השפעה רבה, אם כי עד היום, רעיונות ופרקטיקות קונפוציאניות מגדירים באופן משמעותי את התרבות והחברה של דרום קוריאה.

הומוסקסואליות בוטלה רשמית מתוארה הרשמי הידוע לשמצה של "מזיקה ומגונה" בשנת 2003 ברחבי המדינה.[6]

הכרה במערכות יחסים חד מיניות עריכה

קוריאה הדרומית אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור או שותפות). בשנת 2010, כ-31% ו-21% מהדרום קוריאנים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, בהתאמה, תמכו בלגליזציה של נישואים חד מיניים, בעוד בשנת 2014, מספרים אלו הוכפלו ל-60% ו-40%. התמיכה בקרב אנשים מעל גיל 60, לעומת זאת, נותרה ללא שינוי יחסית (14% עד 15%) במחקרו של מכון אסאן לחקר מדיניות.[7] סקר שנערך בדצמבר 2017 על ידי "Gallup Korea" עבור תאגיד השידור "MBC" ויושב ראש האספה הלאומית דיווח כי 41% מהדרום קוריאנים היו בעד התרתם של נישואים חד מיניים בעוד 53% התנגדו.[8]

ב-7 בספטמבר 2013, במאי הסרטים קים ג'ו קוואנג-סו ובן זוגו קים סונג-הוואן הפכו לזוג ההומוסקסואלי הראשון בדרום קוריאה אשר התחתן בפומבי, אף על פי שנישואיהם לא הוכרו על פי החוק.[9]

 
חתונתם של במאי הסרטים קים ג'ו קוואנג-סו ובן זוגו קים סונג-הוואן, 7 בספטמבר 2013

באוקטובר 2014, מספר מחברי המפלגה הדמוקרטית הציגו הצעת חוק להכרה בשותפויות בין זוגות חד מיניים לאספה הלאומית אם כי ההצעה מעולם לא הובאה להצבעה.[10]

ביולי 2015, השחקן קים ג'ו גוואנגסו ובן זוגו קים סונג-הוואן הגישו תביעה בדרישה למעמד חוקי לנישואיהם. התביעה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי במערב סיאול במאי 2016 ועל ידי בית משפט לערעורים בדצמבר 2016. לאחר מכן הודיעו בני הזוג כי יביאו את תביעתם לבית המשפט העליון.[11][12]

באוקטובר 2019, ממשלת קוריאה הדרומית הודיעה שתכיר בבני זוג חד מיניים של דיפלומטים זרים, אך לא תכיר בבני זוג חד מיניים של דיפלומטים דרום קוריאנים המשרתים מעבר לים.[13]

בינואר 2021, המשרד לשוויון מגדרי ומשפחתי בסיאול הודיע כי יציע שינויים בתקנות האזרחיות והרווחה, כך שהורים חד מיניים ושותפים לא נשואים החיים משותפים יוכלו להפוך למשפחות חוקיות. אולם, גורם במשרד הצהיר כי הרפורמה תחול רק על זוגות הטרוסקסואלים באומרו "לא היה שום דיון ואפילו לא שיקול לגבי זוגות חד מיניים", אשר הצהיר במייל בעודו לא היה מורשה לדבר עם התקשורת בנושא וביקש להיות מיוצג באנונימיות.

הגנה מפני אפליה עריכה

החוק הלאומי לזכויות אדם שנחקק ב-2001, הקים את הוועדה הלאומית לזכויות האדם של קוריאה (NHRCK). לפי החוק הדרום קוריאני, ה-"NHRCK" היא ועדה עצמאית להגנה, תמיכה וקידום זכויות אדם. חוק הנציבות הלאומית לזכויות אדם כולל במפורש נטייה מינית כעילה נגד אפליה. כאשר נמצא כי התרחשו מעשים מפלים על רקעו, הוועדה הלאומית לזכויות אדם של קוריאה עשויה לערוך חקירות על מעשים אלה ולהמליץ על אמצעי סיוע לא מחייבים, פעולות משמעתיות או לדווח עליהם לרשויות.[6] השחקן הפופולרי קים ג'י-הו, אשר היה הומוסקסואל גלוי, מת מהתאבדות בתלייה ב-8 באוקטובר 2008. המשטרה ייחסה את התאבדותו לדעות קדומות פומביות נגד הומוסקסואליות.[14] סקר משנת 2014 מצא ש-85% מהדרום קוריאנים האמינו שיש להגן על הומוסקסואלים מפני אפליה,[15] בעוד על פי סקר עדכני יותר, שנערך בשנת 2017 על ידי "Gallup Korea", כ-90% מהמשיבים הדרום קוריאנים הצהירו כי הם תומכים בהזדמנויות תעסוקה שוות עבור אזרחי להט"ב.[6]

עם זאת, החוק נגד אפליה של דרום קוריאה אינו אוסר על אפליה על רקע של נטייה מינית וזהות מגדרית. במהלך השנים הוצעו וננטשו חקיקות שונות נגד אפליה על רקע הנושאים. הצעת חוק בנושא הוגשה בשנת 2007 על ידי משרד המשפטים, אם כי קמה תנועת אופוזיציה שמרנית שהובילה לנטישתה.[16] בשנת 2013 הוגשה הצעת חוק להכללת נטייה מינית, דת ואידאולוגיה פוליטית לחוק נגד אפליה במדינה בעודה זכתה להתנגדות עזה מצד קבוצות שמרניות.[17][18]

במהלך האספה הלאומית ה-17, נערכה הצעת חוק נגד אפליה בחסות חבר האספה ההומוסקסואל, רוה הו-צ'אן המנוח. הצעת חוק נוספת ניתנה בחסות המחוקק לשעבר קוון יאנג-גיל במהלך האספה הלאומית ה-18. עם זאת, שתי הצעות החוק בוטלו לפני כל דיון שהתקיים בחקיקתן.

בשנת 2016, חברת שידור נוצרית ספגה סנקציה על ידי ועדת התקנים של קוריאה לתקשורת על שידור ראיון הומופובי גלוי נגד להט"ב בתוכנית רדיו, בה טען המרואיין כי אם יחוקק חוק נגד אפליה נגד להט"ב, "פדופיליה, בהמתיות וכו' יעברו לגליזציה" והוסיף כי דרום קוריאה "תהיה מוכה במחלות שאין לתאר כמו איידס".

בשנת 2019, האספה הלאומית לא הצליחה לקיים דיון על חקיקה מקיפה נגד אפליה. התנגדויות להצעות החוק נגד אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית הגיעו בעיקר מצד מחוקקים פרוטסטנטים שמרנים. במהלך האספה הלאומית ה-20, המחוקק קים טא-האום מטעם מפלגת החופש של קוריאה הציג הצעת חוק המסירה את הקטגוריה של נטייה מינית מהחוק הלאומי לזכויות האדם נגד אפליה. בשנת 2019, הפוליטיקאי אהן סאנג-סו הציג הצעת חוק נוספת לביטול ההגנה על רקע נטייה מינית בחוק הנציבות הלאומית לזכויות האדם ולהגבלת ההכרה המשפטית עבור מגדר לבסיס ביולוגי שנקבע בלידה בלבד.[19] הצעת החוק נתמכה על ידי 40 מתוך 300 חברי הפרלמנט של האספה, וגררה ביקורת שליליות ומחאות מצד פעילי זכויות אדם ולהט"ב והארגון הבינלאומי אמנסטי אינטרנשיונל.[20] החל משנת 2019, מפלגת הצדק תכננה להכין הצעת חוק מקיפה נגד אפליה.[21]

ב-23 בדצמבר 2020, בדו"ח מיוחד שהוציאה הוועדה הלאומית לזכויות אדם, הדגיש הנשיא מון ג'יאה-אין את "הצורך בחקיקת שוויון" בעודו מכיר בהתנגדות מסוימת לחקיקת חוק נגד אפליה, אמר מון כי הוא מצפה שהאסיפה הלאומית "תדון באופן פעיל בחקיקה כזו בעתיד הקרוב". ועדת האו"ם למיגור אפליה נגד נשים, הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, הוועדה לזכויות הילד, הוועדה לחיסול אפליה גזעית וועדת זכויות האדם המליצו על חקיקת נגד אפליה. כמועמד לנשיאות בשנת 2012, מון ציין אקט מקיף נגד אפליה כאחת מעשר העדיפויות העליונות של מדיניות זכויות האדם שלו. אם כי מאז שנכנס לתפקידו ב-2017, מון לא נקט בעמדה בולטת למען חקיקה זו על רקע התנגדות מתוך מפלגת השלטון השמרנית שלו, המפלגה הדמוקרטית.[22]

במאי 2020, מספר כלי תקשורת קישרו מקבץ של מקרי הפצת מחלת הקורונה לקיומו של בר הומוסקסואלי בסיאול כאשר המאפיינים האישיים ובמקרים מסוימים גם עיסוקם של המבקרים, שוחררו לציבור.[23][24][25] סקר של מרכז המחקר "Pew" בשנת 2020 הראה כי 44% מהדרום קוריאנים האמינו שהחברה אמורה לקבל נטייה הומוסקסואלית. דרום קוריאה רשמה את פער הדורות הגדול ביותר מבין 34 המדינות שנבדקו, כאשר 79% מבני הגילאים 18–29 הגיבו בחיוב בעוד 23% בלבד מבני 50 ומעלה.[26] על פי סקר שנערך במאי 2021, 81% מהנשאלים הצהירו לא לשאלה "האם זה הוגן לפטר עובד על סמך נטייתו המינית" בעוד 12% הגיבו שכן.[27]

פרובינציות, מחוזות וערים עריכה

 
מפת מחוזות, ערים ופרובינציות בקוריאה הדרומית המחזיקות בהגנות נגד אפליה כלפי להט"ב בשטחן,
  איסור על אפליה על רקע נטייה מינית

נכון לשנת 2021, 15 ממשלות מקומיות בדרום קוריאה חוקקו מדיניות והוראות נגד אפליה הכוללות נטייה מינית הכוללות חמישה תת-חלוקות ברמה ראשונה בהן: מחוז דרום גיונגסאנג, עיר הבירה סיאול, מחוז ג'ג'ו, מחוז צפון צ'ונגצ'ונג ומחוז דרום צ'ונגצ'ונג.

במרץ 2010, מחוז דרום גיונגסאנג חוקק מדיניות נגד אפליה הקובעת כי "לא יופלו אזרחים, ללא סיבות סבירות, על רקע מין, דת, מוגבלות, גיל, מעמד חברתי, אזור מוצא, מדינת מוצא, מוצא אתני, מצב גופני כגון מראה חיצוני, היסטוריה רפואית, מצב משפחתי, דעה פוליטית ונטייה מינית". הבירה סיאול העבירה בספטמבר 2012 מדיניות אזורית אשר מטרתה להילחם באפליה על הטעמים המוזכרים בחוק הנציבות הלאומית לזכויות אדם. העברת מדיניות זו זכתה להתנגדות עזה ואלימה מצד קבוצות דתיות-שמרניות.

באופן דומה, גם מחוז ג'ג'ו וגם מחוז צפון צ'ונגצ'ונג העבירו מדיניות דומה באוקטובר 2015 האוסרת אפליה מהסיבות המוזכרות בחוק הנציבות הלאומית לזכויות אדם. מחוז דרום צ'ונגצ'ונג הלך בעקבותיהם באוקטובר 2018.[28]

מספר סמכויות שיפוט ברמה שנייה חוקקו גם כן הוראות נגד אפליה המכסות נטייה מינית הכוללים את,

  • מחוז יהונג'י, פוסאן (נובמבר 2010)
  • מחוז סויאונג, פוסאן (דצמבר 2010)
  • מחוז בוק, אולסן (ינואר 2011)
  • מחוז נאם, פוסאן (מאי 2011)
  • מחוז בוק, פוסאן (מרץ 2012)
  • מחוז יונג, אולסן (אפריל 2013)
  • מחוז דונג, דייג'ון (אפריל 2015)
  • מחוז האיונדי, פוסאן (יולי 2015)
  • מחוז אינפיאונג, סיאול (אוקטובר 2015)
  • מחוז הוואסון, דרום ג'אולה (דצמבר 2017)

מאבק בבריונות ותקנות עבור תלמידים עריכה

מחוז גיונגגי אסר על בריונות נגד תלמידים על בסיס נטייתם המינית באוקטובר 2010. גוואנגג'ו הלך בעקבותיו באוקטובר 2011 וסיאול בינואר 2012. פקודת סיאול על הגנתם של ילדים ונוער כוללת גם זהות מגדרית, ובכך כוללת תלמידים טרנסג'נדרים גם כן. מחוז צפון ג'אולה חוקק פקודה האוסרת על בריונות נגד "מיעוטים מיניים" בינואר 2013.

ישנם דיונים הולכים וגדלים במחוז דרום גיונגסאנג,[29][30] אינצ'ון,[31][32] ופוסאן על העברת חוק דומה בשטחם.

תקנות נוספות נגד אפליה עריכה

הגנות סמליות נוספות עבור "מיעוטים מיניים" כוללים שוטרים ואנשי משמר החופים האוסרים על קיום אאוטינג נגד אזרחי להט"ב. בנובמבר 2017 העבירה העיר ג'וג'ה מדיניות האוסרת על סוכנויות שידור להפיץ מידע המעודד אפליה נגד "מיעוטים מיניים". מחוז הונגצ'ון וגנגניונג הלכו בעקבותיה בנובמבר ובדצמבר 2018, בהתאמה.

הגנות חוקתיות עריכה

חוקת קוריאה הדרומית אוסרת אפליה על רקע מין, דת ומעמד חברתי. לפי משרד המשפטים, המונח "מעמד חברתי" כולל אזרחי להט"ב. עם זאת, אין טיפולים עבור קורבנות להט"ב על רקע אפליה ולעיתים דווח כי "הגנות" אלו אינן נאכפות דה פקטו.

שירות צבאי עריכה

 
ביון הוי-סו, החיילת הטרנסג'נדרית הידועה הראשונה בקוריאה הדרומית

השירות הצבאי מוגדר כחובה לכלל האזרחים הזכרים בדרום קוריאה. המתגייסים מתגייסים דרך מינהל כוח האדם הצבאי (MMA) אשר עורך "מבחן פסיכולוגי" בזמן הגיוס הכולל מספר שאלות בנוגע להעדפות המיניות של המתגייס. חברי צבא הומוסקסואלים בשירות פעיל מסווגים כבעלי "הפרעת אישיות" או "לקות התנהגותית" ויכולים להיות ממוסדים או משוחררים בחוסר כבוד.

חוק העונשין הצבאי אינו עושה הבחנה בין פשעים בהסכמה ופשעים שאינם בהסכמה ומכנה יחסים רומנטיים בהסכמה בין מבוגרים הומוסקסואלים כ-"אונס הדדי". בית משפט צבאי פסק בשנת 2010 כי החוק הזה אינו חוקי, וקבע כי הומוסקסואליות היא "נושא אישי לחלוטין". עם זאת, על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט החוקתי של דרום קוריאה, אשר ב-2011 אישר את חוקתיות החוק.[2]

בשנת 2017, אמנסטי אינטרנשיונל האשים את הכוחות המזוינים של קוריאה הדרומית ב-"ציד מכשפות נגד הומוסקסואלים" עבור חשיפת והענשת אנשי צבא הומוסקסואלים, לאחר שהאשימו בפלילים 32 אנשי צבא בגין "מעשי סדום או התנהגות מחפירה אחרת", אשר כללו גזר דין של חייל הומוסקסואלי לשישה חודשי מאסר בפועל לאחר קיום יחסים בהסכמה עם חייל הומוסקסואל במקום פרטי.[33]

בינואר 2020, הסמלת ביון הוי-סו הודחה מהצבא בשל היותה טרנסג'נדרית לאחר שעברה ניתוח להתאמה מגדרית בתאילנד בשנת 2019.[34] הצבא דחה לאחר מכן את בקשתה להשבתה ביולי 2020.[35][36] היו-סו הוגדרה כחיילת הטרנסג'נדרית הידועה הראשונה בהיסטוריית קוריאה הדרומית. בעודה הצהירה על החלטתה לעבור ניתוח להתאמה מגדרית אמרה, "חשבתי שאסיים לשרת בצבא ואז אעבור את ניתוח המעבר ואז אחזור לצבא כחיילת. אבל הדיכאון שלי נעשה חמור מדי. אני רוצה להראות לכולם שאני גם יכולה להיות אחת החיילות הגדולות שמגנות על המדינה הזו".[35] במרץ 2021 נמצאה גופתה של הוי-סו בביתה בגיל 23.[37] עובדים מהמרכז הלאומי לבריאות הנפש "Sangdanggu" בו טופלה קראו עבור איתורה לאחר שלא הושגה עבור יצירת קשר. ב-7 באוקטובר 2021, בית המשפט בדרום קוריאה קבע כי שחרורה הצבאי היה איננו חוקי וביטל את קיומו.[38]

זהות מגדרית עריכה

בית המשפט העליון של דרום קוריאה קבע כי עבור זכאות לאדם להעברת ניתוח להתאמה מגדרית עליו להיות מעל גיל 20, רווק וללא ילדים. במקרה של פעולות לשינוי מגדר מזכר לנקבה, האדם חייב להוכיח בעיות הקשורות לגיוס שנפתרו על ידי שירות או פטור. עם זאת, ב-22 ביוני 2006, קבע בית המשפט העליון כי לטרנסג'נדרים שעברו ניתוח מוצלח להאתמה מגדרית ישנה זכות להצהיר על מינם החדש בכלל המסמכים המשפטיים, כולל הזכות לבקש תיקון של מגדרם בכלל הרישומים הציבוריים והממשלתיים כגון מרשם האוכלוסין.[39]

במרץ 2013, בית המשפט המחוזי בסיאול המערבית קבע כי ניתן לרשום חמישה טרנסג'נדרים מבלי חיובם להעברת ניתוח להתאמה מגדרית.[40] ב-16 בפברואר 2017, בית המשפט המחוזי בצ'ונגג'ו קבע גם כן כי ניתן לרשום אדם טרנסג'נדר במגדרו המועדף מבלי חיוב העברת ניתוח.[41]

מספר דיווחים לאורך השנים הצביעו על כך כי אוכלוסיית הטרנסג'נדרים בקוריאה הדרומית מוערכת בסביבות 1,000–1,200 איש.[42]

טיפולי המרה עריכה

על פי סקר משנת 2016, 16.1% מחברי קהילת הלהט"ב הדרום קוריאנית שהוגדרו כמי ש-"יצאו מהארון" הומלצו לעבור "טיפולי המרה". מתוכם, 65.4% הצהירו כי חוו השפעה מזיקה על חייהם, כאשר 94% חוו טראומה פסיכולוגית.[43]

תרומת דם עריכה

קוריאה הדרומית אוסרת על אנשים אשר קיימו יחסי מין בשנה האחרונה לתרום דם. כללים אלה חלים באופן שווה על כלל האזרחים, ללא קשר לנטייתם המינית או זהותם המגדרית.[44]

תנאי מחיה עריכה

 
במת פסטיבל התרבות הקווירית הראשון בעיר פוסאן, ספטמבר 2017

הומוסקסואליות נותרה טאבו למדי בחברה הדרום קוריאנית. חוסר הנראות הזה בא לידי ביטוי גם בפרופיל הנמוך ששומרים מועדוני הלהט"ב במדינה הקיימים באזורים מטרופולינים, בעיקר באזור המקיף את איטוון-דונג, יונגסאן-גו, של איטוון בשכונה הידועה כגיי ויליג', "הומו-היל".[45] מחקר שנערך ב-2017 הציג את צמיחתה של קהילת הלהט"ב בג'ונג-נו, אזור פופולרי בסיאול, בו חבריה "מרגישים בטוחים".[46] אף על פי שהמחקר הסתכל רק על בית קפה ידוע, "Gay Bean", ישנם מקומות רבים נוספים המדווחים באזור ג'ונג-נו הנחשבים הטרוסקסואלים אך מקבלים בברכה את פניהם של חברי הקהילה באזוריהם. בשנים האחרונות, אזור איטאוון הוגדר כאזור מרכזי עבור מקור סחורות להט"ב אל מחוץ לקוריאה הדרומית.[47][48]

מדיה עריכה

בשנת 1998, רשויות ביקורת הסרטים הסירו את איסורם על הצגת התנהגות הומוסקסואלית.[49] מגזין הלהט"ב הראשון בדרום קוריאה, Buddy, הושק ב-1998, בעוד מספר פרסומות פופולריות הכוללות מערכות יחסים הומוסקסואליות שודרו גם כן.[50]

בשנת 2005, יצא לאור הסרט ההומוסקסואלי אשר הוגדר כמי שסלל את הדרך עבור חברי הקהילה לטלוויזיה הדרום קוריאנית היה המלך והליצן, המבוסס על רומן בבית המשפט בין מלך והליצן הגברי שלו. הסרט הפך לרווחי ביותר בתולדות הקולנוע הקוריאנית, והתעלה גם על שוברי קופות נוספים בהם סילמידו וטאגוגגי. סרטים נוספים כוללים את פרח קפוא משנת 2008 וללא חרטה מאת הבמאי, לי-שיר הי-איל, אשר כיכב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בבוסאן בשנת 2006.[51]

 
השחקנית הטרנסג'נדרית הדרום קוריאנית, האריסו, 2018

במשך השנים, תוכניות טלוויזיה קוריאניות מיינסטריות החלו להציג דמויות ונושאים להט"ב בתוכנן. בשנת 2010, אופרת הסבון החיים יפים עלתה בבכורה בחברת הטלוויזיה והרדיו הלאומית "SBS", והפכה לדרמת הפריים-טיים הראשונה שהציגה מערכת יחסים של זוג הומוסקסואלים, כאשר משפחותיהם ללא ידיעה קבעו להם דייטים רומנטיים עם נשים.[52] באותה שנה, הסדרה טעם אישי שודרה בתאגיד השידור "MBC" אשר הציגה עלילה סביב גבר הטרוסקסואל המתיימר להיות הומוסקסואל בכדי להפוך לשותף לחדרה של אישה.[53] לפני יציאת הסדרות, "Coming Out", שעלתה לראשונה בערוץ הכבלים "tvN" בשעות הלילה המאוחרות בשנת 2008, הציגה ייעוץ מאת שחקן הומוסקסואלי ושחקנית הטרוסקסואלית עבור הומוסקסואלים דרום קוריאנים להכרה פומבית בנטייתם החד מינית.[54]

דמויות להט"ב מוצהרות תעשיית הבידור הדרום קוריאנית כוללות את הדוגמנית והשחקנית האריסו, אישה טרנסג'נדרית המופיעה לעיתים קרובות בטלוויזיה הלאומית,[55] והשחקן הונג סוק-צ'ון,[56] אשר לאחר שהכריז על נטייתו החד מינית בשנת 2000 ופוטר מעבודתו,[57] חזר לקריירת המשחק שלו והחל להופיע במספר תוכניות דיבייט לתמיכה בזכויות להט"ב.[58]

"בנותיה של ביליטיס", ספיישל דרמה של "KBS" על חייהן של נשים לסביות, שודר ב-7 באוגוסט 2011. מיד לאחר עלייתו, נדלקו לוחות הודעות באינטרנט עם מפגינים שמרנים זועמים שאיימו להחרים את הרשת. צוות ההפקה סגר בסופו של דבר את שירות ההפעלה המקוון מחדש ארבעה ימים לאחר השידור.[59] "XY She", תוכנית אירוח בכבלים של "KBS Joy" על טרנסג'נדרים, בוטלה לאחר הפרק הראשון שלה עקב התנגדות ציבורית. הרשת ציינה דאגה מהתקפות על "MCs" וחברי צוות אחרים כסיבה הרשמית לביטול.[60]

במרץ 2016, חברת להקת הבנות מז'אנר הקיי-פופ, "Mercury" הופיעה לראשונה עם בת זוגה, צ'וי האן-ביט, זמרת-שחקנית טרנסג'נדרית. שנה לאחר מכן יצא לאקרנים סקט הלהט"ב הדרום קוריאני, שיטה, המדבר על מערכת יחסים הומו בין שחקן לאליל. בינואר 2018, הזמר הולנד הפך לאליל נוער הקיי-פופ ההומוסקסואל הגלוי הראשון בדרום קוריאה שהצהיר על נטייתו החד-מינית לראשונה, בעודו הוציא את שירו "Neverland".[61] בשנת 2020 יצאה לאור סדרת הטלוויזיה כיתת איטוון. התוכנית מציגה באופן בולט דמות משנה טרנסג'נדרית בגילומה של השחקנית לי ג'ו-יונג, כמו גם הופעות קמע של השחקן ההומוסקסואל הדרום קוריאני הונג סוק-צ'ון.

מצעדי גאווה ומחאות עריכה

 
מצעד הגאווה בסיאול, אשר משך בשיאו מעל 150,000 משתתפים בשנת 2019

מצעד הגאווה בסיאול, הידוע גם בשמות: "פסטיבל התרבות הקווירית של סיאול", "פסטיבל קוריאה קוויר" או "גאווה סיאול", הוא אירוע הלהט"ב הגדול במדינה אשר נערך לראשונה בשנת 2000 בעודו משך כ-50 איש. שיעור משתתפיו גדל בעקביות מדי שנה מאז. בשנת 2015, בעקבות מחאות של קבוצות נוצריות שמרניות, סוכנות משטרת המטרופולין של סיאול אסרה על קיום האירוע תוך ציון דאגות לבטיחות הציבור והפרעות בתנועה כסיבות הביטול.[62][63] ההחלטה בוטלה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בסיאול, מה שאיפשר את קיומו לאחר מכן, בו השתתפו כ-20,000 איש.[64][65] שנה לאחר מכן, מספר משתתפיו נאמד בכ-50,000 איש. ביולי 2017, כ-85,000 איש צעדו ברחובות סיאול לתמיכה בזכויות להט"ב במהלכו.[66] לקראת מהדורתו ב-2018, כ-200,000 אזרחים שמרנים חתמו על עצומה מקוונת בפנייה לגורמים רשמיים לפעול עבור מניעת קיום המצעד.[67][68] עם זאת, התקיים לבסוף וכלל השתתפות של כ-120,000 איש.[69] במאי 2018, התקיים מצעד הדראג הראשון בדרום קוריאה עם עשרות משתתפים במהלכו ללא תקריות ברחבי בירה. ביולי 2019, קבוצות נוצריות שמרניות ניסו שוב לחסום את קיומו של ההפגנה השנתית, בטענה שציונה "יהיה מזיק לילדים ותפגע בזכויותיהם". בית משפט דחה את בקשתם בטענה שהיא "בלתי הגיונית".[70] ימים לאחר מכן, נערכה המהדורה ה-19 של המצעד עם מעל 150,000 מפגינים.[71][72]

 
ציון מצעד הגאווה בדאיגו בשנת 2014

העיר הדרום-מזרחית דאיגו מקיימת מצעדי גאווה שנתיים בשטחה מאז 2009, בעוד העיר פוסאן ערכה את מצעדה הראשון ב-23 בספטמבר 2017. בשנת 2018, במהלך ציונו השני של מצעד פוסאן, נפרסו כ-2,000 פקידי משטרה עבור שמירה על קיום האירוע מפני אלימות מצד מפגינים הומופובים, והגנת 15,000 המשתתפים.[73] קוואנגג'ו וג'ג'ו ערכו את אירועי ההפגנות למען זכויות להט"ב הראשונים בשטחן ב-2017, בעוד בציונן בקוואנגג'ו התקיימה מחאה נגדית על ידי מפגינים שמרנים. ערים נוספות, בהן אינצ'ון וג'ונג'ו, ערכו את אירועי הגאווה הראשונים שלהן בשנת 2018. גורמים רשמיים בבאינצ'ון שללו תחילה את האישור לקיום האירוע, בנימוק של "חוסר חניה". המארגנים הגישו ערעור על האיסור ונשבעו לקיימו. האירוע התרחש לבסוף והסתיים בעימותים אלימים לאחר שכ-1,000 מפגינים נוצרים החלו לתקוף באלימות את המשתתפים.[74] באפריל 2019, מארגני האירוע הגישו כתב אישום נגד מספר כמרים נוצרים ששיבשו באלימות את האירוע, לצד תלונות לגוף זכויות האדם הלאומי של קוריאה הדרומית בעודם האשימו את המשטרה בחוסר מעש למניעת האלימות.[75][76] בשנת 2020, כשלוש ערים ביטלו את קיום המצעד השנתי בשטחן עקב התפרצות מחלת הקורונה בקוריאה הדרומית. סטארטאפ המדיה החדש "Dotface" ערך מצעד מקוון במקום אשר במהלכו, המשתתפים הוצגו על ידי יצירת דמויותיהם דרך דף הבית של "Dotface" והעלאתן באינסטגרם עם ההאשטאג של ציון המצעד.[77][78]

פוליטיקה וצנזורה עריכה

ממשלת דרום קוריאה נהגה בצנזורה על אתרי תוכן הומוסקסואלים מ-2001 עד 2003, באמצעות ועדת האתיקה למידע ותקשורת אם כי מנהג זה הופסק מאז.[79]

התמיכה הפוליטית בזכויות להט"ב מוגבלת בדרום קוריאה בשל כוחן המשמעותי המופעל על ידי קבוצות נוצריות שמרניות על עמדת המפלגות בנושא,[80] כולל במפלגת השלטון, המפלגה הדמוקרטית (DPK) ומנהיגה, עורך דין לזכויות אדם לשעבר ונשיא המדינה, מון ג'יאה-אין.[81][82] במהלך הבחירות לנשיאות ב-2017, בהן הורכז כמנצח, ג'ה-אין הצהיר כי הוא "מתנגד להומוסקסואליות ונישואים חד-מיניים",[83] בעודו הוסיף כי "חיילים הומוסקסואלים עלולים לערער את הצבא הקוריאני".[84] ג'יאה-אין התמודד עם ביקורות שליליות מצד פעילי זכויות אדם ולהט"ב על עמדתו הבלתי עקבית בנוגע לזכויות מיעוטים, בהתחשב בכך שהיה מוכן לחזור בו מתמיכתו הקודמת באיגודים אזרחיים ולהקריב זכויות להט"ב עבור זכייה בקולות של מצביעים נוצרים שמרנים.[82] מאוחר יותר הצהיר ג'יאה-אין כי הוא "מתנגד להתרת נישואים חד-מיניים" תוך התנגדות ל-"אפליה של הומוסקסואלים".[85] באוקטובר 2019, בשיחה עם מנהיגי דת בודהיסטים ונוצרים, הצהיר ג'יאה-אין כי "קונצנזוס לאומי צריך להיות בראש סדר העדיפויות של נישואים חד מיניים. עם זאת, לגבי זכויות האדם של מיעוטים מיניים, אין לרדוף אותם חברתית או להפלות אותם לרעה".[86] מפלגת העתיד המאוחדת מתנגדת ידועה כמתנגדת לחקיקת זכויות להט"ב, לקיומו של מצעד הגאווה בסיאול, להגנות נגד אפליה של עבור אזרחי להט"ב והתרת נישואים חד מיניים. חלק מחבריה הצהירו אמירות הומופוביות פומביות רבות לאורך השנים.[87][88]

בבחירות הפרלמנטיות 2008, צ'וי היון-סוק הפכה למועמדת הראשונה המייצגת את קהילת הלהט"ב הדרום קוריאנית לפרלמנט המדינה. כמועמדת לסבית גלויה, היא התמודדה עבור המפלגה הפרוגרסיבית החדשה, אם כי לא זכתה במושבים במהלך הבחירות.[89][90] תוך כ-14 המועמדים לנשיאות ב-2017, המועמדת סים סאנג-ג'ונג מטעם מפלגת הצדק, הייתה למועמדת היחידה אשר הביעה תמיכה ברורה בזכויות להט"ב בקוריאה הדרומית בהן כללה חקיקת הגנות אפליה עבור אזרחי להט"ב.[91][84] במהלך הבחירות בדרום קוריאה 2018, המועמד הטרנסג'נדר הגלוי קים קי-הונג התמודד על מושב באספה הלאומית. קים התמודד שוב מטעם מפלגת הירוקים בשנת 2020. עם זאת, עקב התעללות טרנספובית אשר קים סבל במהלך הקמפיין, החליט לשים קץ לחייו ב-24 בפברואר 2021.[92] במהלך קיום מצעד הגאווה בסיאול לשנת 2019, מפלגת הצדק ומפלגת הירוקים השתתפו בציונו. חלק מחברי מפלגת השלטון הדמוקרטית (DPK) השתתפו גם כן בעודם הוכרזו כמשתתפים הראשונים מטעם המפלגה באירוע מאז היווסדותו.[87]

טבלת סיכום עריכה

פעילות הומוסקסואלית חוקית   (מאז ומעולם)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (14)   (מאז ומעולם)
חוקים נגד אפליה בתעסוקה  /  (במספר פרובינציות, מחוזות וערים, מוצע בפריסה ארצית)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים  /  (במספר פרובינציות, מחוזות וערים, מוצע בפריסה ארצית)
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שנאה)  /  (במספר פרובינציות, מחוזות וערים, מוצע בפריסה ארצית)
נישואים חד מיניים  
הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, שותפות לחיים)   (מוצע)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים  
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים  
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא  
זכות לשינוי מגדר בחוק   (מאז 2006)
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות  
טיפולי המרה אסורים בחוק  
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים  
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיים לתרום דם   (לאחר תקופת דחייה של כשנה עבור הטרוסקסואלים גם כן)

הערות שוליים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא זכויות להט"ב בקוריאה הדרומית בוויקישיתוף
  1. ^ Will homosexuality be accepted in barracks?, koreatimes, ‏2010-06-06 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 배현정, Court upholds ban on gays in military, The Korea Herald, ‏2011-03-31 (באנגלית)
  3. ^ GayNZ.com Being gay in South Korea, web.archive.org, ‏2011-08-07
  4. ^ Korean Gay and Lesbian History, www.utopia-asia.com
  5. ^ 1 2 Homosexuality in ancient and modern Korea | THEAsiaN
  6. ^ 1 2 3 FACT SHEET: LGBTQ Rights in South Korea – NQAPIA (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Over the Rainbow: Public Attitude Toward LGBT in South Korea (ב־)
  8. ^ 손정은, 특집 여론조사…국민 59.7% "적폐청산 수사 계속해야", MBC NEWS, ‏2017-12-26 (בקוריאנית)
  9. ^ First South Korean Gay Couple To Publicly Wed Plans Challenge To Marriage Law, On Top Magazine (ב־)
  10. ^ 연애 말고, 결혼 말고, 동반자!, h21.hani.co.kr (בקוריאנית)
  11. ^ 최수향, S. Korean court rejects gay couple's appeal over same-sex marriage, Yonhap News Agency, ‏2016-12-06 (באנגלית)
  12. ^ Same sex couple’s marriage notice again rejected by court, english.hani.co.kr
  13. ^ [단독 주한 외교관 ‘동성배우자’ 지위 인정한 청와대], 한국일보, ‏2019-10-21 (ב־)
  14. ^ Gay Actor Found Dead in Apparent Suicide, koreatimes, ‏2008-10-08 (באנגלית)
  15. ^ 한국갤럽조사연구소, www.gallup.co.kr
  16. ^ 동성애자도 떳떳하게 사우나 가고싶다, www.hani.co.kr, ‏2013-04-09 (בקוריאנית)
  17. ^ South Korean Anti-Discrimination Law Faces Conservative Pushback, Business & Human Rights Resource Centre (באנגלית)
  18. ^ South Korean Anti-Discrimination Law Faces Conservative Pushback, Global Voices, ‏2013-04-13 (באנגלית)
  19. ^ Raphael Rashid, Korean Politicians Attempt to Delete LGBTQ From Law, Medium, ‏2019-11-22 (באנגלית)
  20. ^ Outcry as conservative South Korean MPs seek to curtail LGBT rights, the Guardian, ‏2019-11-22 (באנגלית)
  21. ^ National Assembly fails to hold debate on comprehensive anti-discrimination legislation, english.hani.co.kr
  22. ^ 문재인 대통령도 인정한 평등법 제정의 필요성, 더불어민주당은 온전한 평등법 조속히 제정하라 - 국내연대, 참여연대, ‏2020-12-24 (בקוריאנית)
  23. ^ Covid-19 Backlash Targets LGBT People in South Korea, Human Rights Watch, ‏2020-05-13 (באנגלית)
  24. ^ Explained: Why South Korea’s new Covid-19 outbreak has the LGBTQ community worried, The Indian Express, ‏2020-05-21 (באנגלית)
  25. ^ South Korea must fight the homophobia hindering coronavirus battle, Nikkei Asia (באנגלית בריטית)
  26. ^ Views of Homosexuality Around the World, Pew Research Center's Global Attitudes Project, ‏2020-06-25 (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ 한국갤럽조사연구소, www.gallup.co.kr
  28. ^ 20. 한국 LGBTI 인권현황 2018 (한국어판 발간 2019.5.17), 트랜스해방전선 the Transgender Liberation Front, ‏2019-05-17 (בקוריאנית)
  29. ^ 경남학생인권조례안, 내년 4월 총선 이후 처리한다고?, 오마이뉴스, ‏2019-05-28 (בקוריאנית)
  30. ^ 김선경, 경남 학생인권조례에 어떤 내용 담길까…찬반 갈등 봉합은 과제, 연합뉴스, ‏2018-07-18 (בקוריאנית)
  31. ^ 인천시교육청, ‘학교인권조례’ 제정 추진, www.hani.co.kr, ‏2019-06-13 (בקוריאנית)
  32. ^ 경인방송, 도성훈 인천시교육감 공약 '학생인권조례 제정' 추진...반대 여론 극복이 숙제 - 뉴스, 경인방송 90.7Mhz (בקוריאנית)
  33. ^ "For South Korea's LGBT Community, An Uphill Battle For Rights". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2021-12-08.
  34. ^ S. Korean military discharges country's first transgender soldier, NBC News (באנגלית)
  35. ^ 1 2 No Author, 'I will continue to fight': South Korea's first transgender soldier vows to oppose dismissal, The Japan Times, ‏2020-01-22 (באנגלית אמריקאית)
  36. ^ "'I will continue to fight': South Korea's first transgender soldier vows to oppose dismissal". Reuters (באנגלית). 2020-01-22. נבדק ב-2021-12-08.
  37. ^ Muri Assunção, South Korea’s first trans soldier found dead at 23, nydailynews.com
  38. ^ S Korean court: Discharge of late transgender soldier unjust, AP NEWS, ‏2021-10-07 (באנגלית)
  39. ^ 대법，성전환자 호적정정 허가…트랜스젠더 문제 잣대될듯 :: 네이버 뉴스, archive.ph, ‏2012-07-14
  40. ^ Landmark legal ruling for South Korean transgenders, english.hani.co.kr
  41. ^ 입력: 2017 02 16 22:24 수정: 2017.02.16 22:28, 성기 제거 안 해도 ‘남 → 여’ 성별 정정 첫 허가, www.khan.co.kr, ‏2017-02-16 (בקוריאנית)
  42. ^ Why is South Korea so intolerant of its gay community?, South China Morning Post, ‏2018-09-17 (באנגלית)
  43. ^ 다운로드 - 2016년 한국 LGBTI 인권현황 (한국어, 영어), annual.sogilaw.org
  44. ^ FAQ > 커뮤니티 > 회원서비스 | 대한적십자사 혈액관리본부, www.bloodinfo.net
  45. ^ Gay Seoul Gay Resources and Travel Tips in Korea by Utopia, www.utopia-asia.com
  46. ^ Hamilton Robert Christopher, Compromised Sexual Territoriality Under Reflexive Cosmopolitanism : From Coffee Bean to Gay Bean in South Korea, Journal of The Korean Association of Regional Geographers 23, 2017, עמ' 23–46 doi: 10.26863/JKARG.2017.02.23.1.23
  47. ^ The 'gaytrification' effect: why gay neighbourhoods are being priced out, the Guardian, ‏2016-01-13 (באנגלית)
  48. ^ Robert Hamilton, Gaytrification and the Re-orienting of Sexual Peripheries :The Displacement of Space and Place in South Korea’s Queer Underground, 현대사회와다문화 6, 2016-06, עמ' 90–119
  49. ^ TIMEasia.com | Sex in Asia | Film, web.archive.org, ‏2001-04-13
  50. ^ 영화-드라마 이어 CF에도 '동성애코드' :: 네이버 뉴스, archive.ph, ‏2012-07-15
  51. ^ 후회하지 않아, movie.naver.com (בקוריאנית)
  52. ^ (93)Saju and death of a transgender, koreatimes, ‏2010-06-11 (באנגלית)
  53. ^ Lee Min-ho to Star in New MBC Drama, koreatimes, ‏2010-01-11 (באנגלית)
  54. ^ Actor Hong Suk-Chun to Host Coming Out, koreatimes, ‏2008-04-13 (באנגלית)
  55. ^ Harisu, web.archive.org, ‏2006-09-09
  56. ^ people, archive.ph, ‏2004-07-01
  57. ^ 홍석천, 이성애자 마초 변신 “놀랍죠?”, web.archive.org, ‏2007-12-24
  58. ^ `홍석천 VS 배칠수` 싱거운 동성애 토론 :: 네이버 뉴스, archive.ph, ‏2012-07-13
  59. ^ Lesbian series Daughters of Club Bilitis shocked South Korea, web.archive.org, ‏2019-05-09
  60. ^ Lailanie Gadia, SOUTH KOREA: KBS’ ‘XY That Girl’ Gets ‘OUTed’!, asiamedia.lmu.edu, ‏2012-09-19 (באנגלית אמריקאית)
  61. ^ Condé Nast, K-Pop Star Holland Is Forging a Path as an Openly Gay Idol, Teen Vogue, ‏2019-10-23 (באנגלית אמריקאית)
  62. ^ South Korea LGBT activists protest ban on queer pride parade, UPI (באנגלית)
  63. ^ "South Korea, at behest of conservative Christians, bans LGBT march". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-12-08.
  64. ^ express Magazine, South Korean Court Overturns Ban on Seoul's Pride Parade, express Magazine, ‏2015-06-17 (באנגלית אמריקאית)
  65. ^ South Korean court overturns ban on gay pride parade - UCA News, ucanews.com (באנגלית)
  66. ^ Ock Hyun-ju, [From the scene Gay pride parade in Seoul draws record number], The Korea Herald, ‏2017-07-15 (באנגלית)
  67. ^ Anti-gay pride petition signed by more than 200,000 people in South Korea, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2018-07-12 (באנגלית בריטית)
  68. ^   Julian Ryall, ‏Over 210,000 sign petition against South Korean gay pride festival, The Telegraph, 12 July 2018
  69. ^ Seoul LGBT festival sees record numbers, koreajoongangdaily.joins.com (באנגלית)
  70. ^ Rik Glauert, Court rejects bid to stop South Korea pride on Thursday (30 May), Gay Star News, ‏2019-05-30 (באנגלית בריטית)
  71. ^ Will LGBTQ issue become visible in 2020 general election?, m.koreatimes.co.kr, ‏2019-06-09
  72. ^ Ock Hyun-ju, [From the Scene ‘Proud to be who we are’], The Korea Herald, ‏2019-06-01 (באנגלית)
  73. ^ Rik Glauert, It took thousands of police to keep this South Korea pride parade violence-free, Gay Star News, ‏2018-10-16 (באנגלית בריטית)
  74. ^ The Korea Herald/Asia News Network, Queer fest badly delayed by violent anti-gay protests in Incheon, INQUIRER.net, ‏2018-09-10 (באנגלית)
  75. ^ Rik Glauert, Pride organizers in South Korea press charges against violent protestors, Gay Star News, ‏2019-04-17 (באנגלית בריטית)
  76. ^ 인천퀴어축제, 폭행 등 혐의로 반대단체 4명 고소, 인천투데이, ‏2019-04-16 (בקוריאנית)
  77. ^ "우리는 없던 길도 만들지" 코로나19에 등장한 '온라인 퀴어 퍼레이드', 한국일보, ‏2020-06-24 (ב־)
  78. ^ 올해는 ‘퀴어축제’도 비대면, 12월엔 인천과 경남, www.hani.co.kr, ‏2020-12-22 (בקוריאנית)
  79. ^ Internet Censorship in South Korea, Information Policy
  80. ^ "For South Korea's LGBT Community, An Uphill Battle For Rights". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2021-12-09.
  81. ^ "South Korea's presidential hopeful Moon Jae In under fire over anti-gay comment". The Straits Times (באנגלית). 2017-04-26. ISSN 0585-3923. נבדק ב-2021-12-09.
  82. ^ 1 2 Moon bashes gay rights for church votes, koreatimes, ‏2012-12-14 (באנגלית)
  83. ^ South Korean presidential front runner says he opposes homosexuality, South China Morning Post, ‏2017-04-26 (באנגלית)
  84. ^ 1 2 Isabella Steger, Being a progressive politician in Korea doesn't stop you from being homophobic, Quartz (באנגלית)
  85. ^ South Korean presidential hopeful accused of anti-gay comments, NBC News (באנגלית)
  86. ^ Moon Jae-in: Anti-LGBT discrimination not acceptable in South Korea, UPI (באנגלית)
  87. ^ 1 2 Will LGBTQ issue become visible in 2020 general election?, m.koreatimes.co.kr, ‏2019-06-09
  88. ^ South Korea must end gay soldier 'witch-hunt', campaigners say, the Guardian, ‏2017-05-04 (באנגלית)
  89. ^ Matt & Andrej Koymasky - Famous GLTB - Choi Hyun-sook, andrejkoymasky.com
  90. ^ hwa, The Times of Our Lives 레즈비언 정치 도전기 (2009), PINKS Documentaries In NYC 2017, ‏2017-02-25 (באנגלית)
  91. ^ 김나정, [JTBC 대선토론 문재인 "동성애 합법화 반대"…심상정 "유감스럽다"], news.naver.com (בקוריאנית)
  92. ^ Sexual Minorities Fought by “Being,” While Discrimination and Hatred Drove Them to “Not Being”, english.khan.co.kr (בקוריאנית)


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זכויות_להט%22ב_בקוריאה_הדרומית&oldid=37424096"