זמרוני ציק

ממנהיגי הזרם המשיחיסטי בחב"ד

הרב זמרוני זליג ציק (כ"ט בחשון ה'תש"ט, 1948 - ט"ז בסיוון ה'תשע"ח, 30 במאי 2018) היה משפיע ומנהל בית חב"ד בבת ים, עורך עלון "שיחת הגאולה", יו"ר "האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה" ויקיר העיר בת ים. היה מוכר כאחד מראשי הקיצוניים בקרב הזרם המשיחיסטי בחב"ד[1].

זמרוני ציק
הרב ציק נואם עצרת גאולה ומשיח תשע"ז
הרב ציק נואם עצרת גאולה ומשיח תשע"ז
לידה 1948
כ"ט בחשון ה'תש"ט
ישראל ישראלישראל
פטירה 30 במאי 2018 (בגיל 70 בערך)
ט"ז בסיון ה'תשע"ח
ישראל ישראלישראל
מקום קבורה אחיעזר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת בני עקיבא נחלים, ישיבת הנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בת ים
השתייכות הזרם המשיחיסטי בחב"ד
פרסים והוקרה יקיר העיר בת ים (תשע"ח)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ציק במנהג חלוקת הלקח (הימני בתמונה)

ביוגרפיהעריכה

נולד לחיים ולציפורה פייגה ציק. למד בישיבת בני עקיבא נחלים ובישיבת הנגב בנתיבות.

בשנת תשכ"ז התגייס לצה"ל ונשלח לחזית המצרית, שם הכיר את הרב אהרון טננבוים, ששירת אז במילואים, והוא שקירב אותו לחסידות חב"ד. בשנת תשכ"ח התחתן ועבר לגור בבני ברק. בשנת תשכ"ט סיים את שירותו הצבאי והתחיל לשמש כמדריך בישיבת בני עקיבא נחלים. הוא השפיע על התלמידים להתקרב לחב"ד, דבר שהנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה, ובקיץ תש"ל הוא התבקש לסיים את תפקידו.

בשנת תשל"א למד כחודשיים במרכז חב"ד העולמי – 770, שם נכנס לראשונה ליחידות אצל הרבי מליובאוויטש, ומאז החשיבו למשיח[2].

לאחר שחזר לישראל עבר לגור בהוראת הרבי בקריית באבוב בבת ים, והחל לעבוד כמדריך בישיבת בני עקיבא "אדרת". גם שם קירב את התלמידים לתורת חב"ד ועבודתו לא הוארכה בסוף השנה. הרב ציק התחיל ללמד בבית ספר חב"ד בבת ים, אך בסוף אותה שנה הוא נסגר. בקיץ תשל"ד פתח ספריית קודש ובית חב"ד - הראשון בשם זה בישראל[3]. בשנת תשל"ט פתח את ישיבת "הדר התמימים" בבת ים לצעירים בעלי תשובה, שפעלה עד שנת תשמ"ב.

בסוף שנות ה-70 מונה על ידי הרב שניאורסון להיות משפיע באזור מגוריו.

בשנת תשמ"ז ארגן את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בישראל, ב"בנייני האומה"[דרוש מקור]. בשנת 1991 הקים את האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה. עוד באותה שנה החל להוציא לאור את עיתון "הגאולה האמיתית והשלימה" שממנו יצאו שבעה עשר גיליונות[4]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות אקטואליים עם תהליך התגלותו של המשיח. בשנת תשנ"ג יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במטרה לרכוש כתר אמיתי לרבי מלובביץ', בתור מלך. בכסלו תשנ"ג היה הנואם המרכזי במעמד הסיום של כינוס השלוחים העולמי.

מיד לאחר פטירת הרבי מלובביץ' בשנת 1994, היה מהראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהוא חי וקיים. ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בניסיון האחרון של הגלות". בו' תמוז תשנ"ד הוציא את עיתון הגאולה תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים". בסוף אותו חודש החל להוציא את עלון פרשת השבוע שיחת הגאולה[5].

בשנת תשס"ב הקים את "רדיו זמן הגאולה" שהפיץ את בשורת הגאולה ושלימות ארץ ישראל. בשנת תשס"ד ייסד את אתר האינטרנט "הגאולה"[6] וכן את עלון פרשת השבוע שיחת הגאולה[5]. האגודה שהקים עורכת כארבעה כנסים בשנה, ובהם גם שלושה כינוסי "משיח בכיכר" רבי משתתפים בכיכר רבין.

בשנת תשע"ח קיבל את תואר יקיר העיר בת ים.

נפטר בט"ז בסיון תשע"ח, לאחר אירוע מוחי. נקבר בבית הקברות באחיעזר[7].

ביקורתעריכה

בשנת תשס"ז השתתף ונאם באירוע בפאב 'ארליך' בתל אביב לציון ג' בתמוז. בעקבות האירוע הודיע בית דין רבני חב"ד כי האגודה שבראשה הוא עומד אינה מייצגת את חב"ד וקרא שלא לשתף איתה פעולה[8][9]

בשנת תש"ע הוציא הרב גדליהו אקסלרוד מכתב בו הוא קורא להחרים את הרב ציק, בטענה שהוא אוכל בצומות ושבהשקפתו בעניין אחדות ה' יש מינות ואפיקורסות[10]. הפרשה התפרסמה באתר חב"ד אינפו והרב ציק הגיב לפרסום: "כל הדיבורים שהוריתי כביכול על ביטול הצומות אינם נכונים והינם שקר וכזב. כמו כן הבהרתי כי כל הדיבורים כאילו אכלתי בפרהסיה בצומות הינם שקר וכזב"[11].

ספריועריכה

  • נפלאות עכשיו, ליקוט סיפורי נפלאות שאירעו באמצעות האגרות קודש והתפרסמו במשך השנים בשיחת הגאולה שבעריכתו, שלושה כרכים
  • ליקוט הלכות ומנהגי חג תשרי התשס"ט, בהוצאת האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה, אלול תשס"ח
  • תפילין של ימות המשיח, אודות חשיבות הנחת ארבעה זוגות תפילין, תשע"ד
לאחר פטירתו
  • כפשוטו ממש, לקט ממאמריו בעלון שיחת הגאולה, שני כרכים, תשע"ח-תשע"ט

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה