זמרן

דמות מקראית, בנו של אברהם וקטורה

על-פי התנ"ך, זִמְרָן הוא בנו השלישי של אברהם, ובנה הבכור של אשתו השלישית[1] או הפילגש שלו,[2] קטורה, שאותה נשא אברהם לאישה לאחר שגירש את הגר ואחרי מותה של שרה. לזמרן היו חמישה אחים: יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח, בנוסף שני אחים למחצה: ישמעאל ויצחק.

הוא שולח יחד עם שאר בני קטורה אל ארצות המזרח.

במדרש ובראשוניםעריכה

בבראשית רבה[3] (וכן במדרשים אחרים כמו ילקוט שמעוני) מובאים דברי רמי בר יחזקאל שהשם "זמרן" הוא משום "שהיו מזמרין בעולם" ואילו לדעת חכמים שמם רומז לכך שהיו מזמרים לעבודה זרה. באופן דומה פירשו גם על אחיו, "יקשן", שהיו מקישין בתוף לעבודה זרה.

לדעת הספורנו זמרן היה בן מאומץ אצל קטורה ולא בנו של אברהם[4]. אך נראה שחז"ל לא פרשו כדבריו[5].

רד"ק מעלה אפשרות שהפסוק בירמיהו[6]: "וְאֵת כָּל מַלְכֵי זִמְרִי" נאמר על המלכים צאצאי זמרן.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.