קטורה (דמות מקראית)
קְטוּרָה היא אשתו השלישית של אברהם, אותה נשא לעת זקנתו, כמתואר במקרא בספר בראשית בפרשת חיי שרה: ”וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה” (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'). בפשטות הדברים מדובר באשתו השלישית של אברהם, לאחר שכבר גירש את הגר, ושרה נפטרה[1].

![]() | |
לידה |
המאה ה-17 לפנה"ס ? |
---|---|
פטירה |
המאה ה-16 לפנה"ס כנען |
בן זוג | אברהם |
צאצאים | זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק, ושוח. |
מספר צאצאים | 6 |
תקופה | בראשית |
![]() ![]() |
בהמשך הפרק בספר בראשית נזכרים "בְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם". על פי הכתוב בספר דברי הימים א', פרק א', פסוקים ל"ב–ל"ג "וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם, יָלְדָה אֶת-זִמְרָן וְיָקְשָׁן וּמְדָן וּמִדְיָן--וְיִשְׁבָּק וְשׁוּחַ; וּבְנֵי יָקְשָׁן, שְׁבָא וּדְדָן. וּבְנֵי מִדְיָן, עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנוֹךְ, וַאֲבִידָע, וְאֶלְדָּעָה; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי קְטוּרָה." ביטוי זה כולל גם את בני קטורה, ואם כן, מעמדה של קטורה היה של פילגש ולא של אישה גמורה. לעומת זאת, הרמב"ן סובר שבניגוד להגר שאכן הייתה פילגש, מעמדה של קטורה היה כשל אשה גמורה, והיא מכונה פילגש רק כדי להבהיר שבנו העיקר של אברהם הוא יצחק בנה של שרה.
בני קטורהעריכה
- ערך מורחב – בני קטורה
קטורה ילדה לאברהם שישה בנים: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח. ידועים שבטים בשמות אלה שחיו בספר ארץ ישראל ובחצי האי ערב, כדוגמת המדיינים.
מעמדם של בני קטורהעריכה
המלבי"ם על הביטוי "ויסף אברהם" מסביר את היחס בין יצחק, לבין ישמעאל מצד אחד ובני קטורה מצד שני. הוא נעזר במשל העץ, ואומר שיצחק משול לפרי, בעוד ישמעאל משול לעלים, ובני קטורה לקליפה. פירושו מבוסס על המדרש על תהילים א, ג: "אשר פריו יתן בעתו זה יצחק, ועלהו לא יבול זה ישמעאל וכל אשר יעשה יצליח אלו בני קטורה"
עץ משפחהעריכה
נחור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קטורה | הגר | אברהם | שרה | נחור | הרן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מילכה | לוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בתואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ישמעאל | יצחק | רבקה | לבן הארמי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשמת | עשו | יעקב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לאה | רחל | בלהה | זלפה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראובן | יוסף | דן | גד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שמעון | בנימין | נפתלי | אשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לוי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יהודה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יששכר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
זבולון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
זיהויה עם הגרעריכה
בדברי חז"ל קיימת דעה שקטורה היא הגר, שגורשה בעבר בידי אברהם וכעת החזיר אברהם את גרושתו. לשיטה זו, הגר נתכנתה כעת קטורה כרמז על מעשיה הנאים כקטורת או מלשון קשר, שקשרה את פתחה ולא נישאה לאדם אחר בינתיים. זיהוי זה מופיע גם בתרגום המיוחס ליונתן. דעות אחרות במדרש אינן מקבלות את הזיהוי.[2] גם בקרב פרשני המקרא יש שאמצו את הזיהוי, למשל רש"י,[3] ויש שדחו אותו, כדוגמת רבי אברהם אבן עזרא.[4]
הכלי יקר מדייק כפי הדעה שקטורה היא הגר מהשימוש במילה "ויוסף", שמרמזת שאברהם כבר נשאה בעבר, וכעת הוסיף ונשאה שנית. הוא מבאר שהיה צורך לשנות את שמה כדי להראות שחזרה בתשובה ולכן החזירה אברהם.[5]
לפי פרופסור ישעיהו ליבוביץ, אברהם החזיר את הגר - גרושתו, שלה הייתה זכות קדימה במשפחתו והיא גורשה ללא רצונה.[דרושה הבהרה][דרוש מקור]
בילקוט שמעוני נאמר[6]: ”שלש נשים נשא אברהם: שרה בתו של שם: קטורה בתו של יפת: הגר, בתו של חם.”[א] מדרש זה רואה באברהם כאב אוניברסלי לכל הגזעים של המין האנושי, ולכן מפרש ששלש נשותיו באו כל אחת מענף אחר של האנושות.
ביאוריםעריכה
- ^ אין הכוונה שהם היו בנות ישירות של שם חם ויפת, אלא צאצאיות שלהם
הערות שולייםעריכה
- ^ ד"ר הרב זאב פרבר, הרב דוד ד' שטיינברג, קטורה אימנו החורגת, באתר התורה, 20.11.22
- ^ בראשית רבה, פרשה ס"א, פסקה ד', מדרש תנחומא, פרשת חיי שרה, סימן ח.
- ^ רש"י, ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'
- ^ אבן עזרא, ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'.
- ^ כלי יקר, ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'.
- ^ ילקוט שמעוני, איוב, רמז תתק"ד