בהמה וחיה בהלכה
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
בהלכה, היונקים היבשתיים הגדולים מתחלקים לשתי תת-קטגוריות, חיה ובהמה, השונות זו מזו בהלכותיהן.
תת-הקטגוריה "בהמה" כוללת את חיות המשק המבויתות המצויות במקום יישוב,[1] ואילו תת-הקטגוריה "חיה" כוללת את חיות הבר.[2]
הגדרות ומיון
עריכהלמונחים "בהמה" ו"חיה" משמעות מורחבת ומשמעות מצמצמת.
במשמעות המורחבת "בהמה" ו"חיה" הן מילים נרדפות, המשמשות לעיתים קרובות כשם לקטגוריה הכוללת את כל מיני היונקים היבשתיים הגדולים[א], למעט האדם[ב], וברוב המקומות בתורה שבכתב, "חיה" ו"בהמה" הם שמות כללים ומתחלפים, כמאמר חכמים: "הבהמה בכלל חיה" ולהפך.[3]
במשמעות המצמצמת חיה ובהמה הן תת-קטגוריות שונות:
"בהמה" היא בעל חיים מקטגוריה זו המשתייך למיני החיות המבויתות[1] ולבעלי החיים המשמשים לצורכי המשק: לחלב, לבשר, לרכיבה ולביגוד,[4] כגון בקר הבית, צאן, חמור הבית, גמל וחזיר הבית. גם חתול מסווג בתלמוד כבהמה.[5]
חיה היא בעל חיים שאינו חלק ממשק הבית, וגדל שלא במקום יישוב כגון צבי, אייל, ערוד ופיל.[2]
אף בעלי חיים שיכולים להתרבות אלה עם אלה עשויים להשתייך לתת-קטגוריות נפרדות, כגון חזיר הבר (חיה) וחזיר הבית (בהמה), חמור הבית (בהמה) וערוד (חיה).
בעלי חיים מסופקים
עריכהבמשנה, נחלקו התנאים האם הכלב משתייך לבהמה או לחיה: לשיטת חכמים כלב הוא מין חיה, ולשיטת רבי מאיר הוא מין בהמה.[6] כמו כן נחלקו על בופאלו,[7] מחלוקת שהגיעה עד האחרונים.[8]
כמו כן, במשנה ובתלמוד נחלקו הדעות בעניין בעל החיים המכונה כוי, האם הוא חיה, בהמה או שאינו מסווג לאף לא אחת מקטגוריות אלה.[9] יש אומרים שכוי זה הוא בן כלאיים של בהמה וחיה, ולכן לא ניתן לסווגו בוודאות לאחת מהקטגוריות.[10]
כשרות
עריכהסימני כשרות
עריכהסימני הטהרה שעל פיהם נקבע אם בעל החיים כשר או אינו כשר משותפים לקבוצות הבהמות והחיות, ומבדילות אותן משאר בעלי החיים. חיות ובהמות כשרות רק אם הם מעלות גירה, מפריסות פרסה ושוסעות שסע.
התורה[11] מציינת 10 מיני יונקים טהורים, כולם אוכלי צמחים. מתוך רשימת היונקים הטהורים המופרטת בתורה, 3 מוגדרים בהמה בהלכה ו-7, לא מבויתים, מוגדרים חיה טהורה.[12]
בהמות הכשרות לאכילה
עריכהעם הבהמות הכשרות לאכילה נמנים שלושה סוגים בלבד: הפרים, הכבשים והעיזים
-
פרה
-
כבשה
-
עז
חיות הכשרות לאכילה
עריכההחיות הכשרות היחידות הן שבע[12] כפי שנכתב בתורה[13]:
אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.
- אַיָּל – הוא המין ממשפחת האייליים הידועה לנו.
- צבי – סוג בתת-משפחת הצבאיים שבמשפחת הפריים.
- יחמור – סוג במשפחת האייליים.
- אקו – יעל, לפי דעת ראשוני מפרשי התורה והתלמוד.[14]
- דישון – ראם[15]
- תאו – לפי דעה בתלמוד בבלי זהו שור הבר ויש דעות שהוא מין אחר.[16]
- זמר – לא נמצא לו תיאור במקורות, יש המזהים אותו בימינו עם הג'ירף.
-
אייל
-
צבי
-
יחמור
-
יעל (אקו?)
-
ראם (דישון?)
-
שור הבר (תאו?)
-
ג'ירף (זמר?)
הלכות שבהן החיה והבהמה נבדלות זו מזו
עריכהלחלוקה זו ביהדות בין חיה לבהמה השלכות הלכתיות רבות ומגוונות.
- קרבנות – באים רק מבהמה (פר, כבש ועז) וכן מן העוף אך לא מחיה.
- איסור אותו ואת בנו – שלא לשחוט ביום אחד, אינו נוהג בחיה.
- בכור – קדושת בכור נוהגת בבהמה ואינה נוהגת בחיה.
- בשר בחלב – לרוב הדעות מהתורה איסור בשר וחלב אינו נוהג בחיה (אך אסור מדרבנן).
- זרוע לחיים וקיבה – מצווה זו לתת לכהן זרוע לחיים וקיבה, נוהגת בבהמה ואינה נוהגת בחיה.
- חֵלב – נאסר באכילה רק בבהמה ולא בחיה.
- טומאה – חלב של חיה מטמא טומאת נבלה.[17]
- כיסוי הדם – מצווה זו נוהגת רק בחיה ועוף ולא בבהמה.
- מעשר בהמה – אינו נוהג בחיה.
- פדיון מעשר שני – בהמה נקנית בכסף מעשר, לצורך זבחי שלמים ולא לבשר תאוה, אבל אין לקנות חיה בכסף זה.
הלכות בהן בהמה וחיה שוות
עריכהמלבד סימני הכשרות, שאמרנו כבר שאינם תלויים בחלוקה בין חיה לבהמה, ישנן הלכות נוספות שבהמה וחיה שוות כלפיהן:
- איסור גיד הנשה – חל על בהמות וחיות כשרות כאחת.
- טומאת נבלה – נוהגת בבהמה ובחיה.
- העמדה והערכה – הערכת שווי.
- כלאי בהמה – למרות שמו, חל האיסור גם על חיות.
- לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו – אסור גם בהמה עם חיה וגם שני מינים שונים תחת אותה חלוקה.[18]
לקריאה נוספת
עריכה- סימני חיה ובהמה, שמחה יאיר פוסטולסקי
קישורים חיצוניים
עריכה- חיה ובהמה, ד"ר משה רענן, באתר התנ"ך.
- בחינת הזיהויים של עשרת מיני מעלי-הגרה הטהורים על-פי הטקסונומיה מרדכי כסלו.
- מצגת על סימני חיה ובהמה.
ביאורים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 פירוש המשניות להרמב"ם מסכת אהלות פרק ח' משנה א'.
- ^ 1 2 ספר שנות אליהו להגאון מווילנא על משניות מסכת כלאיים פרק ח' משנה ו'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע"א, עמוד א'
- ^ על פי פירוש האבן עזרא לספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל', עמוד ב'
- ^ משנה, מסכת כלאים, פרק ח', משנה ו'
- ^ הכינוי "בופאלו" משמש לתיאור שלושה סוגי פָּרִיִּים: ביזון, תאו ותאו אפריקני.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן כ"ח, סעיף ד'
- ^ ראו ערך כוי.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ', עמוד א'
- ^ ספר דברים, פרק י"ד, פסוקים ד'–ה'
- ^ 1 2 משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק א', הלכה ח'
- ^ ספר דברים, פרק י"ד, פסוק ה'.
- ^ תרגום אונקלוס על הפסוק הנ"ל, פירוש התוספות על מסכת ראש השנה דף כ"ו עמוד ב' ד"ה של יעל.
- ^ תרגום אונקלוס הנ"ל
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ', עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר טהרה, הלכות שאר אבות הטומאות, פרק א', הלכה ה'
- ^ משנה, מסכת כלאים, פרק ח', משנה ב'