ח'אלד כבוב
ח'אלד כבוב (בערבית: خالد كبوب; נולד ב-3 במרץ 1958) הוא שופט בבית המשפט העליון.
 | |||||
| לידה |
3 במרץ 1958 (בן 66) תל אביב-יפו, ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהכבוב נולד ביפו למשפחה ערבית-מוסלמית. הוא השלים תואר ראשון בהיסטוריה ובאסלאם באוניברסיטת תל אביב בשנת 1981 ותואר ראשון במשפטים באותו מוסד בשנת 1988. בשנת 1989 קיבל רישיון עריכת דין ועסק בין השנים 1989–1997 כעורך דין עצמאי וכיהן כחבר מועצת העיר תל אביב.
ב-1997 מונה כבוב לכהונת שופט בבית משפט השלום בנתניה. בשנת 2003 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ומשנה זו לימד קורסים באוניברסיטת בר-אילן בתחום התאגידים וכן בקריה האקדמית אונו בתחום התאגידי-כלכלי. באוגוסט 2010 מונה לכהן במחלקה הכלכלית בבית המשפט[1]. בשנת 2011 השלים לימודי מוסמך במשפט מסחרי בהצטיינות יתרה, בתואר משולב של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי. כבוב הוא בוגר תוכנית ההמנהיגות הבכירה של קרן וקסנר, מחזור 2017[2].
בינואר 2018 נכלל שמו ברשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון[3] בפעם השלישית, אך ימים ספורים טרם התכנסה הוועדה הבוחרת, הסיר את מועמדותו[4] בשל הערכתו כי סיכוייו להיבחר מועטים[5].
ב-15 באוגוסט 2020 נפגש עם יוסף מוחֵ'ימַר, יושב ראש ארגון המוראביטון, ועם עכרמה צברי, שהתבטא בעבר בעד פיגועי התאבדות. בפגישה זו קיבל מהם כבוב מגן הוקרה על פעילותו של אביו בשמירת המסגדים והמקומות הקדושים ביפו. לנוכח פגישה זו התנגדו חברי הוועדה לבחירת שופטים למנותו לבית המשפט העליון, בטענה שהוא נפגש עם תומכי טרור[6].
בשנת 2022 השלים לימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן. באותה שנה מונה לבית המשפט העליון, והושבע לתפקיד במאי 2022. הוא השופט המוסלמי הראשון בבית המשפט העליון.
בשנת 2024 פורסם כי בני משפחתו השתמשו בתמונותיו לפרסומים עסקיים שלהם, ובין היתר צילום במשרדה של ביתו, ליד ציור דיוקן שלו. בעקבות תלונות שהוגשו כנגדו פתח נציב תלונות הציבור על השופטים בבדיקה שבסופה קבע שניתן לשער כי: "פרסום התמונה בחשבונה של הבת נועד לקידום משרדה תוך שימוש בתפקידו של אביה כשופט, דבר האסור בתכלית האיסור על פי כללי האתיקה החלים על שופטים". לאחר שנודע שהכחיש במסגרת הליך הבירור שביצע הנציב את השתתפותו בחנוכת משרד עורכי הדין של בתו ונחשף תיעוד ובו השתתפותו בחנוכת המשרד, אמר כי הדבר נשמט מזכרונו ולא התכוון להטעות את נציב קבילות הציבור על השופטים[7][8].
באותה שנה פורסם שהשופט כבוב קיבל החלטה בסכסוך משפטי שבו היו מעורבים בעבר ילדיו[9], ונציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי כבוב פעל שלא כשורה בכך שדן בתיק[10]. תלונה נוספת עסקה בראיון שהעניק השופט ללא אישור לעיתון "הארץ" נמצאה גם היא מוצדקת ומנוגדת לכללי האתיקה לשופטים[10].
מתגורר ביפו.
פסיקותיו
עריכהפלילי
עריכהכבוב דן בבית המשפט המחוזי בתיקים פליליים, בהם: פרשת ארז אפרתי (מאבטח הרמטכ"ל שהודה בתקיפה מינית)[11], פרשת גרגורי לרנר[12], תיקי המעורבים בתקיפת אנשי התקשורת במקרה דודו טופז, במשפטו של הסרסור רמי סבן[13], פרשת פלד גבעוני[14], פרשת צינורות המזרח התיכון[15], תביעה נגזרת נגד פרטנר[16], פרשת כמיפל נגד ניאופרם, פרשת הסוס הטרויאני, פרשת הדסק הצרפתי בבנק הפועלים[17], פרשת מליסרון[18] ומשפט הרצת מניות איי די בי של נוחי דנקנר[19].
כבוב החמיר בכמה מקרים עם עברייני שוק ההון, כגון במקרים של צביקה רבין ואפרים קדץ. בפסק הדין בעניין עמי גורבץ כתב כי "מחובתו של בית המשפט להכביד ידו על מבצעי עבירות של תרמית בני"ע".
אזרחי
עריכהבהרצאה בלשכת עורכי הדין הביע תמיכה במגישי תביעות נגזרות וייצוגיות[20].
ביטחון
עריכהכבוב נמנה עם השופטים המתנגדים עקרונית להרס בתיהם של משפחות מחבלים[21]. הוא התנגד להריסת בית המחבל שרצח את בנות משפחת די בפיגוע הירי בצומת חמרה[22], את בית המחבל שביצע את הפיגוע באלעד[23] ואת בית המחבל שביצע את הפיגוע הכפול בירושלים בשנת 2022[24].
במהלך מלחמת חרבות ברזל, בדיון על מעצר מחבל ביקש להקל בעונשו של מחבל בטענה כי חבריו שוחררו, כאשר חלקם שוחררו בעסקת חטופים. בהמשך, דבריו הועלו כטענות בידי סנגורים של מחבלים אחרים בטענה כי בשם השוויון יש לשחרר מחבלים שלא שוחררו בעסקת חטופים. פרקליטות המדינה התנערה מהדברים. והשופט הבהיר כי התכוון להשוות למחבלים ששוחררו בהסכמה ולא לאלו ששוחררו במסגרת עסקה[25].
קישורים חיצוניים
עריכה
- השופט חאלד כבוב באתר הרשות השופטת
- משה גורלי, מיישר את הצווארון הלבן: קווים לדמותו של השופט ח'אלד כבוב, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2014
הילה רז, השופט הכלכלי שמשנה את כללי המשחק בשוק ההון, באתר TheMarker, 16 במאי 2013- רותם שטרקמן, יסמין גואטה, הרשעת דנקנר: השופט שלא נכנע - והאם נתניהו יכתוב מכתב תמיכה, באתר TheMarker, 6 ביולי 2016
הערות שוליים
עריכה- ^ צמרת פרנט, השופטים בביהמ"ש הכלכלי: דניה קרת-מאיר, ח'אלד כבוב ורות רונן, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2010
- ^ חברי רשת המנהיגות הבכירה, באתר קרן וקסנר
- ^ טובה צימוקי, זו רשימת המועמדים הסופית לעליון. המומלץ של שקד - אלוף ברה"מ לנוער בשחמט, באתר ynet, 8 בינואר 2018
- ^ טובה צימוקי, השופט כבוב הסיר מועמדותו לעליון, באתר ynet, 18 בפברואר 2018
- ^ טובה צימוקי, בדרך להיסטוריה? שופט מוסלמי מתקרב לעליון, באתר ynet, 21 בדצמבר 2017
- ^ נטעאל בנדל, חברים בוועדה לבחירת שופטים מתנגדים למינוי כבוב לעליון כי נפגש עם תומכי טרור, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2021
- ^ אבישי גרינצייג, שופט העליון הכחיש – התמונות מראות אחרת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בפברואר 2024.
- ^
ממשיך להסתבך: שופט העליון ח'אלד כבוב נתפס בשקר - יותר מפעם אחת, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:14), 25 בפברואר 2024.
- ^ קיבל החלטה למרות שהיה בניגוד עניינים: שופט העליון מסתבך פעם נוספת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 במרץ 2024
- ^ 1 2 נטעאל בנדל, שופט העליון חאלד כבוב מסתבך: נציב הביקורת קבע - קיבל החלטה כשופט בתיק הנוגע לילדיו, באתר ישראל היום, 27 במרץ 2024
- ^ חן מענית, 8 שנות מאסר בפועל לארז אפרתי; "התגלמות האלימות והרוע", באתר גלובס, 29 ביולי 2010
- ^ חן מענית, 10 שנות מאסר לגרגורי לרנר שגנב 62 מיליון שקל מעולים חדשים, באתר גלובס, 27 ביולי 2010
- ^ נעמה כהן פרידמן, מהמנהרה לחיי סיוט. כך פעל הסרסור הגדול בארץ, באתר ynet, 11 במאי 2012
- ^ יסמין גואטה, פרשת פלד-גבעוני: מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד הורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2012
- ^ עמית בן-ארויה, פרשת צינורות המזרח התיכון: בעלי השליטה לשעבר - אביב אלגור ואיאן דיוויס - הורשעו בהטעיית משקיעים, באתר הארץ, 6 בינואר 2009
- ^ חן מענית, נדחתה בקשה לאשר תביעה נגזרת נגד פרטנר ואילן בן-דב, באתר גלובס, 18 במרץ 2013
- ^ נועם שרביט, פרשת הלבנת ההון בפועלים: זוכו כל נאשמי הדסק הצרפתי, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2009
- ^ זוהר שחר לוי ותומר גנון, פרשת מליסרון: החברה והמנכ"ל אבי לוי זוכו; סמנכ"ל הכספים הורשע, באתר כלכליסט, 19 בנובמבר 2013
- ^ תפ (ת"א) 60386-06-14 מדינת ישראל נגד נוחי דנקנר ואחרים, ניתן ב-4 ביולי 2016
- ^ משה גורלי, מיישר את הצווארון הלבן: קווים לדמותו של השופט חאלד כבוב, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2014
- ^ בג"ץ 4088/22 יוסף אלרפאעי נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, ניתן ב־7 ביולי 2022
- ^ מקומם: השופט כבוב נגד הריסת בית רוצח משפחת די, באתר "סרוגים", 11 בפברואר 2024
- ^ חן מענית, שופט העליון כבוב נגד הריסת בתי משפחות מחבלים: "מנוגד לערכי המדינה", באתר הארץ, 7 ביולי 2022
- ^ נטעאל בנדל, בג"ץ קבע כי בית המחבל מהפיגוע המשולב בירושלים בנובמבר האחרון - ייהרס, באתר ישראל היום, 10 באפריל 2023
- ^ אבישי גרינצייג, השופט כבוב: יש להקל על מחבלים שלא שוחררו בעסקת חטופים מטעם שוויון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 במרץ 2024
חן מענית, שופט העליון כבוב הכחיש שאמר כי צריך להקל על נאשמים בטרור: "רחוק מהאמת", באתר הארץ, 20 במרץ 2024
