עוצבת יפתח

חטיבת שריון בעוצבת הבשן
(הופנה מהדף חטיבה 679)

עוצבת יפתח (חטיבה 679) היא חטיבת שריון במילואים של צה"ל השייכת לעוצבת הבשן בפיקוד צפון. החטיבה הוקמה בשנת 1970 על בסיס טנקי צנטוריון, ומוכרת במיוחד בשל חלקה בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים, החטיבה השתתפה בלחימה במהלך מלחמת לבנון השנייה והייתה חטיבת המילואים הראשונה שהוסבה לטנקי מרכבה סימן 3. בסיס האם של היחידה הוא מחנה ירדן הסמוך ליישוב חד נס.

עוצבת יפתח
חטיבה 679 / חטיבה 434
תג היחידה
תג היחידה
תג היחידה
בגלל הרוח, עד הניצחון
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חטיבת מילואים משוריינת
בסיס האם מחנה ירדן
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1970–הווה (כ־54 שנים)
מלחמות מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנקי מרכבה סימן 3
פיקוד
יחידת אם אוגדת הבשן
יחידות בת
  • גדוד 8108
  • גדוד 8112
  • גדוד 9232
  • גדחה"ן 9227
  • גדס"ם
  • פלס"ר 5351
  • פלחי"ק 7116
מפקדים מפקדי החטיבה

היסטוריה

עריכה

הקמת החטיבה

עריכה

החטיבה הוקמה כחטיבה 679 בדצמבר 1970 במחנה מנסורה ליד יקנעם כחטיבת מילואים משוריינת, עם טנקי צנטוריון בעלי מנועי בנזין (שוט מטאור). חיילי החטיבה היו בעיקר חיילים שהשתחררו משירות סדיר בחטיבה 188 וחטיבה 7, וכן לוחמי נח"ל (ברובם מישיבות הסדר) שהוסבו בסוף שירותם הסדיר לשריון. בדצמבר 1971 התקיים האימון הראשון של החטיבה במחנה צאלים. החטיבה הספיקה לקיים עוד אימון נוסף יחיד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

בסביבות יולי 1973 עברה החטיבה למחנה הקבע שלה ביפתח, ליד ראש פינה. המחנה טרם חובר לרשת החשמל והתחמושת עבור הטנקים של החטיבה הייתה באופן זמני במחנה פילון הסמוך.

מלחמת יום כיפור

עריכה
  ערך מורחב – חטיבה 679 במלחמת יום הכיפורים

עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973 כללה החטיבה 3 גדודים:

  • גדוד 57 בפיקוד משה הראל
  • גדוד 93 בפיקוד רן גוטפריד
  • גדוד 289 בפיקוד רפאל שפר

המח"ט, אורי אור, התמנה לתפקיד רק מספר חודשים לפני כן. בחצות הלילה הראשון למלחמה הגיעו הטנקים הראשונים של החטיבה לרמת הגולן והצטרפו לקרבות הבלימה בדרום ובמרכז הרמה, החל בקרב על נפח, והמשך בקרב על חושניה. החטיבה השתתפה בקרבות ההבקעה לסוריה, ובקרבות במובלעת הסורית.

בשנים שלאחר המלחמה, עברה החטיבה תהליך שיקום והתארגנות מחדש. כמו כן שונה מספרה ל-434. בשנות ה-90 עברה החטיבה הסבה למרכבה סימן 3.

מלחמת לבנון השנייה

עריכה

החטיבה בפיקוד גיל מעוז כללה 3 גדודים:

  • גדוד 8108 בפיקוד זיו אבן-חן
  • גדוד 9232 בפיקוד בני צימרמן
  • גדוד 8112 בפיקוד עמית חדד

החטיבה גויסה במהלך ה-4 באוגוסט 2006, במסגרת אוגדת נתיב האש בפיקוד ארז צוקרמן. ב-9 באוגוסט בשעות הערב נכנס גדוד זיו ללבנון, כשפניו למרג' עיון, ומתלווה אליו המח"ט גיל מעוז. עקב בעיות תיאום לא קיבל הגדוד לרשותו פלוגת חי"ר מחטיבה 724 השכנה כפי שתוכנן.

בכניסה למרג' עיון ספגו 2 טנקים מפלוגה ג' פגיעות מטילי נ"ט ומטעני חבלה. המג"ד עלה בקשר וקרא "היחלצות לאחור". כוונתו הייתה שפלוגה ב' תעלה למרג' עיון בדרך חלופית אולם פלוגה ב' פירשה זו באופן מילולי לחזור לישראל והחלו בנסיעה לכיוון מטולה. באופן תמוה יצאו עם הטנקים גם מ"פ ב' וסגנו, במקום להישאר עם הכוח מלפנים. בירידה ממרג' עיון בחזרה לכיוון מטולה התברר שקרתה תקלה לטנק המ"פ, והוא נגרר על-ידי הסמ"פ. במהלך התנועה דרומה של פלוגה ב' נפל טנק הסמ"פ בעת שגרר את טנק המ"פ לתעלה והיה צורך לחלצו. העיכוב שנגרם בשל מאמצי החילוץ, הביא להתגלות הכוח (שכלל טנק מ"פ נגרר על-ידי טנק 3א וטנק סמ"פ שנגרר על-ידי ה-D9) בשעות הבוקר של 10 באוגוסט לתצפיות של החזבאללה מאל-ח'יאם. על הכוח נורה מטח טילי נ"ט שגרם להריגתו של לוחם אחד ולפציעתם של כמה לוחמים אחרים ולהשבתת כל הטנקים. המג"ד ירד מהעיירה יחד עם פלוגה ג' לסייע בחילוץ והורה לסמג"ד להישאר בעיירה עם פלוגה א'. עקב חוסר הבנה הצטרפו אף הם למאמץ החילוץ, וכך נותר בעיירה רק המח"ט גיל מעוז, עם טנק ונגמ"ש.

בשעות הצהריים קיבל גדוד בני הוראה להיכנס ללבנון אך המג"ד בני צימרמן סירב להוביל את הגדוד, משום שחש כי אינו כשיר למשימה. מפקד האוגדה ארז צוקרמן הטיל את משימת הובלת הגדוד על המג"ד הקודם מוטי סעד, והמג"ד בני עבר לכהן כאיש צוות חמישי בטנק המג"ד. הגדוד נכנס אחר הצהריים כדי לחלץ את הטנקים הפגועים מעמק עיון, אך תפקד בקושי. בליל ה-10 באוגוסט היה אמור גדוד עמית שעד אז פעל תחת פיקוד חטיבה 724 לחבור למח"ט. הגדוד נערך למשימה אך זו בוטלה, לאחר שבמטכ"ל הוחלט שתנועת טנקים נוספים עלולים להחריף את המשבר עם סוריה. לבסוף חולץ המח"ט על ידי כוח מחטיבה 724 השכנה. לאחר המלחמה הודח המג"ד בני צימרמן, ובינואר 2007 הוחלט לקצר את כהונת המח"ט גיל מעוז (צעד שהתפרש כהדחה).

ביולי 2012 נערך טקס חנוכת מצפור ואתר מורשת בהר שיפון, הצופה לגזרת הלחימה הקשה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים.[1] ב-2015 זכתה החטיבה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.

מלחמת חרבות ברזל

עריכה

במלחמת חרבות ברזל הטנקים של החטיבה פעלו להגן ולהילחם בכל מרחב רמת הגולן, החרמון והר דב. בחודשים אוקטובר עד ינואר, גדוד 8108 בפיקוד בועז רוט ירד לעזה והשתתף בלחימה בצפון הרצועה תחת צק"ח של עוצבת חצי האש[2]. הגדוד לחם בבית חאנון, בית לאהיא, אל-עטאטרה ושכונת א-סלאטין. לוחמי הגדוד חיסלו כ-100 מחבלים ללא אבדות לכוחות הגדוד.

במהלך חודש אפריל גויסה החטיבה מחדש תחת פיקוד אוגדה 99 יחד עם חטיבת כרמלי ותפסה את מסדרון נצרים במקום אוגדה 162 (חטיבת הנח"ל וחטיבה 401).

מפקדי החטיבה

עריכה
שם תקופת כהונה כמפקד החטיבה הערות
אהרון גל דצמבר 1970 – מאי 1973
אורי אור מאי 1973 – יוני 1974 מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים. לימים מפקד פיקוד המרכז והצפון
עמיר יפה פברואר 1974 – יולי 1976
אמציה חן אוגוסט 1976 – ספטמבר 1979
אלי גבע אוקטובר 1979 – ספטמבר 1981
יצחקי חן אוקטובר 1981 – יולי 1983 מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה
שלמה ינאי אוגוסט 1983 – אוקטובר 1985 לימים ראש אגף התכנון
איל בן ראובן מאי 1985 – אוקטובר 1988 לימים מפקד המכללות הצבאיות
חנן ברנשטיין מאי 1988 – נובמבר 1992
אבי מזרחי נובמבר 1992 – אוקטובר 1994 לימים מפקד פיקוד המרכז
יוסי סילמן אוקטובר 1994 – יולי 1997
הלל קוברינסקי יולי 1997 – אוגוסט 2004
גיל מעוז אוגוסט 2005 – 2007 מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה
ארי סינגר 2007 – יולי 2011 לימים קצין מילואים ראשי
אמיר חמוד יולי 2011 – 2014
אופיר לוי 2014–2016
רפי וולפסון 2016–2018
נריה ישורון 2018–2020
גידי כפיר-אל 2020–2022
אלעד אפרתי 2022–2024
איתי זעפרני 2024 –

הנצחה

עריכה
 
אנדרטת החטיבה ברמת הגולן, ברקע טנק שוט מהסוג ששימש את החטיבה בתחילת דרכה.
 
אנדרטת חטיבה 679 בפארק עוצבות השריון
  ערך מורחב – אנדרטה לחללי חטיבה 679

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • עמוס הראל ואבי יששכרוף, "קורי עכביש", הוצאת ידיעות אחרונות, 2008
  • חגי בן ארצי, מגילת הגבורה במלחמת יום הכיפורים - סיפורה של עוצבת יפתח (679) במלחמה, ה'תשע"ח, 2018[4]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עוצבת יפתח בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה