מסדרון נצרים

מסדרון צבאי בשליטת צה"ל ברצועת עזה

מסדרון נצרים (מכונה גם: פרוזדור נצרים או אצבע נצרים) הוא מסדרון צבאי המשמש חוצץ בין צפון רצועת עזה למרכזה ודרומה. במערב המסדרון עמדה, עד ההתנתקות, ההתנחלות נצרים.

מסדרון נצרים (גוש מוצע)
מפת רצועת עזה, בה מסומנת בעיגול צומת נצרים, במרכז המסדרון
מפת רצועת עזה, בה מסומנת בעיגול צומת נצרים, במרכז המסדרון
מדינה / טריטוריה צה"לצה"ל צה"ל
חבל ארץ רצועת עזה
על שם ההתנחלות נצרים
קואורדינטות 31°27′57″N 34°25′38″E / 31.465944444444°N 34.427305555556°E / 31.465944444444; 34.427305555556 

אורך המסדרון כ-8 קילומטר ושטחו כ-38 קמ"ר. הוא נמתח בין מעבר קרני לים התיכון,[1] דרך כביש צלאח א-דין, ההתנחלות נצרים, ודרך א-רשיד. מהקצה המערבי שלה ניתן היה "לפקח" על נמל עזה.[1]

מאז מלחמת ששת הימים שלטה מדינת ישראל במסדרון, כחלק משליטתה בכל רצועת עזה. במסגרת ביצוע תוכנית ההתנתקות פינתה ישראל את רצועת עזה, ובכלל זה את המסדרון, ומאז כבשה אותו מחדש פעמיים: במבצע עופרת יצוקה ובמלחמת חרבות ברזל. נכון ליולי 2024 נמצא המסדרון בשליטת צה"ל, המחזיק בו בסיסים אחדים.

היסטוריה

עריכה

עד ההתנתקות (2005)

עריכה

רעיון המסדרון נוסד במסגרת תוכנית חמש האצבעות לאחר מלחמת ששת הימים, שמטרתה הייתה לחלק את רצועת עזה לארבעה חלקים בכדי להקל על ישראל את השליטה בה. המסדרון היווה את האצבע השנייה מצפון, והפריד בין העיר עזה, שבה שכן חלק גדול מאוכלוסיית רצועת עזה, לנוסייראת ודיר אל-בלח שדרומיות לה, בדומה להיום. בראשיתה תוכננו במסדרון שלוש התנחלויות, אך בפועל הוקמה רק אחת.

ההתנחלות הראשונה והיחידה במסדרון, נצרים, הוקמה ב-1972, בתקופת ממשלת ישראל ה-15 בראשות גולדה מאיר והמערך.[1]

 
תרשים של צומת נצרים במהלך פרשת מוחמד א-דורה

במסדרון עבר "ציר נצרים" שחיבר בין מעבר קרני להתנחלות נצרים. המסדרון והציר היו עורק החיים של נצרים, והדרך הראשית בינה לבין השטחים שבצידו השני של הקו הירוק. בהצטלבות בין הציר לדרך צלאח א-דין, שהייתה חלק מכביש 4, היה צומת נצרים. משני צידי הציר הייתה דרך עפר למעבר טנקים, על מנת שלא יגרסו את הכביש בנסיעתם.

לאחר הסכם אוסלו הראשון ב-1993, נותרו בידי ישראל ציר נצרים, ההתנחלות נצרים ומעט מסביבותיה, שהפכו למובלעת, שכונתה "מובלעת נצרים". בשלב מסוים הכביש נסגר לנסיעת ישראלים דרך קבע, ונפתח רק לנסיעת שיירות כלי רכב בליווי כוחות צה"ל, לאחר שבוצעה פתיחת ציר על ידם.

בציר, שנהיה לדרך הגישה היחידה למובלעת, והוגדר על פי הסכמי אוסלו כשטח B, ביצעו מחבלים פלסטינים מספר פיגועים בולטים, בהם פיגוע התאבדות בצומת נצרים בנובמבר 1994 שבו נרצחו שלושה חיילים.[2] בשנת 2000 אירעה בצומת פרשת מוחמד א-דורה. אזור זה, כמו גם מעבר קרני שחיבר את הציר לישראל, היה יעד מועדף לפיגועים.[3]

ב-2005, במסגרת יישום תוכנית ההתנתקות, פונתה ההתנחלות נצרים, וכוחות צה"ל יצאו מרצועת עזה כולה ובפרט ממסדרון נצרים.

במבצע עופרת יצוקה (2008–2009)

עריכה

בסוף 2008, במהלך מבצע עופרת יצוקה, השתלטה חטיבה 401 על שטח המסדרון, ובכך הפרידה בין עזה לשאר הרצועה.[4]

במלחמת חרבות ברזל (2023 והלאה)

עריכה
  ערך מורחב – הקרב במחנות המרכז (מלחמת חרבות ברזל)

מיד עם תחילת הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, שהחלה בחודש אוקטובר 2023, כבשה אוגדה 36 של צה"ל את המסדרון.[5] מטרת הכיבוש המחודש היתה כיתור העיר עזה במסגרת קרב עזה, וביתור הרצועה לשני חלקים. הכיבוש הושלם ב-5 בנובמבר, כשבוע לאחר תחילת התמרון.[6]

לאורך כל חודשי הלחימה, שמר צה"ל על נוכחות צבאית במקום, כחלק ממשימת ביתור הרצועה ומניעת מעבר תושבים לצפונה. בינואר 2024 פורסם, כי צה"ל מתכוון להמשיך להחזיק במסדרון לפרק זמן של לפחות מספר חודשים, במטרה לשמור על הנתק בין חלקי הרצועה. במהלך חודשי הלחימה הבאים, השליטה במסדרון נצרים הפכה למשימת הקבע היחידה של צה"ל ברצועה, ונוצרה בה מציאות של שגרה מבצעית, דומה לשליטת צה"ל ביהודה ושומרון.[7][8]

מחבלי חמאס פעלו מרחוק נגד כוחות צה"ל, יזמו ירי מרגמות כמעט יומי, וניסו לפגוע בחיילים באמצעות צלפים. בחמאס שאפו לצבור כוחות מחדש מול צה"ל, בשני צדי המסדרון - הצפוני בעיר עזה והדרומי בעיירות שבמרכז הרצועה.[8] לכן, צה"ל יזם פשיטות שמטרתן הגעה לחמאס בצפון הרצועה. נוסף על כך, מסדרון נצרים הורחב בפעולות יומיות של צה"ל באופן שאמור לפגוע ולהרחיק את נוכחות חמאס בשכונות שמסביב למסדרון - השכונות הדרומיות של העיר עזה כזייתון ושייח' עג'לין מצד אחד, ופאתי העיירות אל-בורייג' ונוסייראת מהצד השני. בצה"ל המשיכו לחפש מנהרות שעברו מתחת למסדרון.

מספר פעמים היו ניסיונות מצד המוני עזתים לחצות את המסדרון צפונה. כמה ניסיונות קטנים סוכלו בעקבות מודיעין מקדים וזיהוי של אוטובוסים שהגיעו לנוסייראת.[8]

במרחב המסדרון שלטו אוגדות רבות בזמנים שונים. האוגדה הראשונה, שפרצה את הציר כאמור, היתה אוגדה 36, ובה חטיבות גולני, צנחנים, חטיבות השריון 7 ו-188 וחטיבת ביסלמ"ח שהוחלפה במהלך הזמן עם חטיבת המילואים 16. בחודש דצמבר 2023, לאחר תום ההפוגה בלחימה ועסקת שחרור החטופים, נכנסה אוגדה 36 לקרב בשכונת שג'אעייה, ובמקומה נכנסה לשלוט במסדרון אוגדה 99, כשתחתיה שלוש חטיבות, חטיבה 646, חטיבה 179 וחטיבה 11.

באמצע חודש פברואר 2024 השתחררה אוגדת המילואים 99, ואת האחריות למסדרון קיבלה אוגדה 162 על חטיבות הנח"ל ו-401.[9][10] אוגדה 162 החלה לפעול במודל של פשיטות ממוקדות סביב המסדרון, כאשר חטיבת הנח"ל תופסת את המסדרון באורח קבע, וחטיבה 401 מנהלת את הפשיטות בסביבתו.[7] בסוף חודש אפריל יצאה אוגדה 162 מהמסדרון על מנת להערך לקרב רפיח, ומסרה את המסדרון לאוגדה 99 שוב, הפעם בהובלת חטיבות כרמלי (2) ויפתח (679). בתחילת חודש יוני נכנסו תחת האוגדה חטיבת אלכסנדרוני וחטיבה 8.[11]

המסדרון כיום

עריכה

במרחב המסדרון נבנו מגננים, גדודיים וחטיבתיים, שבהם עברו כל החטיבות הנזכרות. שוהים בהם לוחמים בין הפשיטות ברצועה ופלוגות לוגיסטיות. במגננים ערכות המתריעות במקרה של ירי פצמ"רים, ומחסות מפני ירי רקטי.

צה"ל סלל, באמצעות גדודי חיל ההנדסה הקרבית 749 ו-601, ציר תנועה מהיר במסדרון, כביש 749, המאפשר תנועת כוחות צבא ואספקה באופן יעיל ומחזק את השליטה בשטח. לצידי כביש 749 מתבצעות עבודות חישוף במטרה לחשוף ולהשמיד פירים ומנהרות לחימה.[3]

בנוסף, צה"ל הקים שתי עמדות בידוק ביטחוני חד-כיווניות, לצורך מעבר עזתים לדרום הרצועה.[12] העמדות מכונות בצה"ל "נקזים". ישראל לא מאפשרת מעבר צפונה דרך המסדרון, למעט לאספקה הומניטרית. המחסום המערבי, מחסום נצרים, על מפגש הצירים דרך א-רשיד וכביש 749, נמצא קרוב לבסיס נצרים. בתקשורת הזרה נקרא על שם הרחוב בו נמצא, "מחסום א-רשיד". המחסום המזרחי הוא מחסום צומת נצרים, שנמצא בצומת נצרים, בהצטלבות בין כביש 749 לדרך סלאח א-דין. הכוחות המחזיקים את המסדרון צוידו באמצעים לפיזור הפגנות, על מנת למנוע כל ניסיון של חמאס או גורמים אחרים להשיב עזתים לצפון רצועת עזה,[9] ואכן, דווחו ניסיונות של עזתים לחזור לצפון הרצועה.[13]

צה"ל החל בהקמת חמישה[14] או שישה[15] בסיסים לאורך המסדרון, כאשר המערבי בהם הוא בסיס נצרים, בסיס גדול במערך בסיסים בהקמה במסדרון שמטרתם שליטה על השטח והגברת היכולת לצאת למבצעים צבאיים ברצועה ביעילות. בסיס נוסף הוקם במבנה בית החולים הטורקי. רוב הבסיסים האחרים קטנים יותר, ומכונים "במ"קים" – בסיס מבצעי קטן. בכל בסיס הוקם תורן, המשמש כמגדל תקשורת ולצורך אמצעי תצפית.[16] במאי פורסם כי צה"ל השלים את בנייתם של ארבעה מוצבים גדולים לאורך המסדרון.[8]

באמצע אפריל 2024 הורחב המסדרון לכיוון דרום על ידי הקמת גשרים מעל נחל עזה ולחימה בצפון נוסייראת. בתחילת יולי 2024 צה"ל פעל להרחבת המסדרון ברצועה משני ק"מ לכארבעה ק"מ, תוך הריסת מבנים בצידי המסדרון, סילוק תשתיות חשודות ושיפור המיגון ללוחמים.[17]

בצפון-מערב המסדרון, הוקם המזח האמריקאי בעזה המשמש להספקת סיוע המוניטרי לרצועת עזה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 עו"ד אליקים העצני, נצרים -נקודה אסטרטגית, באתר ערוץ 7, 1 בנובמבר 2003
  2. ^ עמוס הראל, 3 חיילים נהרגו בפיצוץ טנק נוסף בנצרים, באתר הארץ, 14 במרץ 2002
  3. ^ 1 2 חנן גרינווד, "היום שאחרי" כבר כאן: כך צה"ל קובע עובדות בשטח הרצועה, באתר ישראל היום, ‏21 במרץ 2024
  4. ^ יד לשריון - פארק לטרון, 10 שנים למבצע עופרת יצוקה, באתר פייסבוק, ‏27 בדצמבר 2018
  5. ^ יואב זיתון, כניסה עוצמתית, כיבוש תא השטח וטיהור המחבלים: שלבי ההתקפה במפת התמרון, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
  6. ^ אמיר בוחבוט‏, מחבל שיימלט, ייתקל באש כבדה: צה"ל על סף כיתור מוחלט של העיר עזה, באתר וואלה‏, 5 בנובמבר 2023
  7. ^ 1 2 יואב זיתון, ממלחמה ללחימה: הפשיטות הקטלניות, וסימני שלטון פלסטיני חלופי לחמאס | תמונת מצב, באתר ynet, 24 בפברואר 2024
  8. ^ 1 2 3 4 יואב זיתון, ירי יומי של חמאס, 4 מוצבי קבע, הכנות לתרחישי קיצון: המציאות החדשה בפרוזדור נצרים, באתר ynet, 9 במאי 2024
  9. ^ 1 2 יואב זיתון, הסיכונים לחטיבות שיחזיקו את פרוזדור נצרים: אתגרי המשך ביתור הרצועה, באתר ynet, 7 בינואר 2024
  10. ^ טל לב רם, ‏חוזרים לגוש קטיף: המשמעות האמיתית של הפשיטה על ח'אן יונס, באתר מעריב אונליין, 22 בינואר 2024
  11. ^   הושמדה מנהרה באורך כ-800 מטרים, כקילומטר מישראל: אוגדה 99 השלימה מבצע אוגדתי במרחב המסדרון והעמיקה את אחיזת צה"ל, באתר צה"ל, 13 ביוני 2024
  12. ^ תצלומי אוויר של שני המעברים
  13. ^ עידן יוסף, צה"ל נערך לסכל חזרת עקורים לצפון רצועת עזה, באתר news1 מחלקה ראשונה, ‏23 בנובמבר 2023
  14. ^ Gaza war unit tracking, Map of IDF bases along Route 749 in the Netzarim Corridor, טוויטר, ‏3 באפריל 2024
  15. ^   ציוץ של Gaza war unit tracker ברשת החברתית אקס (טוויטר)
  16. ^ חנן גרינווד, "היום שאחרי" כבר כאן: כך צה"ל קובע עובדות בשטח הרצועה, באתר ישראל היום, ‏21 במרץ 2024
  17. ^ אמיר בוחבוט‏, הרחבת ביתור הרצועה וחלוקה לצפון ודרום: התוכנית של פיקוד דרום ליום שאחרי, באתר וואלה‏, 1 ביולי 2024